בנות הים, בתולות הים, סירנות – אותן יצורים שהם חצי אישה חצי דג המפליאות לשיר, לא קיימות במציאות, על אף סרט טלוויזיה שהמחיש אותן לאחרונה, אך זו היתה הזדמנות ל-NOAA להגיע להמונים עם הסבר מדעי
בנות הים – חצי אישה חצי דג, או הסירנות של הים – הן יצורי ים אגדיים המתועדים בתרבות הימית מאז ימי קדם. ואולם NOAA – הסוכנות לאטמוספירה ואוקיאנוגרפיה של ממשלת ארה”ב נתבקשה להתייחס אליהן לאחרונה בשל סרט טלוויזיה ריאליסטי שהטעה צופים רבים לחשוב שהן קיימות.
המשורר היווני האפי הומרוס תיאר אותן ביצירתו האודיסיאה. במזרח הרחוק העתיק, היו בנות הים נשותיהם של דרקוני הים העצומים, ושירתו כמתווכות בין בני זוגם לבין השליטים האנושיים על היבשה.
האבוריג’ינים באוסטרליה קראו לבנות הים יוק-יוק (yawkyawks) – שם שעשוי להתייחס לשירה המהפנטת המיוחסת להן.
האמונה בקיומן של בנות הים התפשטה מאז שחר המין האנושי. דמויות נשיות מגיות הופיעו לראשונה בציורי מערות בתקופה הפלאוליתית המאוחרת (תקופת האבן) ומתוארכים כבני 30 אלף שנה, כאשר האדם המודרני צבר בעלות על האדמה, וככל הנראה גם החל לשוט בים. יצורים שהיו חצאי אדם, המכונים כימרות – גברים בעיקר – נפוצים במיתולוגיה בנוסף לבנות הים. היו אלו קנטאורים, סאטירים פראיים, ומינוטאורים מפחידים.
ואולם האם בנות הים קיימות במציאות? אף פעם לא נמצאה כל עדות לקיומו של יצור הומנואידי ימי. מדוע אם כן הם תופסים מקום בתת מודע הקולקטיבי של כמעט כל העמים יורדי הים? זו שאלה שצריך לשאול היסטוריונים, פילוסופים ואנתרופולוגים.
אתר Live Sicence מצטט את קיילי בלווה, דוברת שירות האוקיאנוסים הלאומי ב-NOAA שהודתה כי הפרסום התמוה קשור לסרט הטלוויזיה הריאליסטי שטען שבנות הים קיימות.
“קיבלנו מספר שאלות אודות בנות ים, חשבנו שזו יכולה דרך מחוייכת לדבר על כך ויש לנו מידע על בנות ים בתרבויות שונות כדי למשוך אנשים לאתר שלנו ולתת להם ללמוד על NOAA ושירות האוקיאנוסים הלאומי.”
מסתבר אגב שבנות הים ממשיכות לעורר את הדמיון, ולגרום לאנשים לדווח על צפייה בהם. בשנת 2009 נהרו תיירים ותושבים מקומיים בקרית ים לצפות בבת ים לכאורה המזכירה לפי התיאורים הכלאה בין דג לנערה צעירה. נראה כי היא הופיעה רק בעת השקיעה… כאשליה אופטית.
לאחרונה נפתחה במוזיאון האמריקני להיסטוריה של הטבע AMNH בניו יורק נפתחה לאחרונה תערוכה המבצעת הכלאה דיגיטלית של בנות ים על פרות ים – יצור אמיתי המזכיר היפופוטם בעל סנפירים ומרחוק מזכיר ראש אדם, כדי להראות כיצד קולומבוס ואינסוף מלחים אחרים היו עשויים ללכת שולל.
וזה השיר האולטימטיבי העוסק בבנות-ים. מילים דן אלמגור, לחן וביצוע – בני ברמן
ואם למישהו זה מזכיר משהו – בוודאי – התסכית על פי הסיפור מלחמת העולמות, ששודר ברדיו כמהדורת חדשות שנקטעה בדיווחים חיים מאתרי הנחיתה, תכנית שגרמה לפאניקה. הנה מעט עליה בכתבתו של רן לוי על הסופר ה.ג. וולס
11 תגובות
ממש זה לוא נחון
אחד
כנראה, שאצל כל אחד, ישנה רמה מסוימת אבל שונה, באמון או בחוסר אמון, למידע המתקבל ..
את אותה הרמה, לא ניתן למדוד במבחנים שכליים. והניסיון שלך לצרף לניתוח סיבתיות אותה האמונה,
היגיון כלשהו עם ממצאים מודלים ומחקרים מיותר ולא קשור ולא תורם כלל.
צריך להתייחס לאמונה כצורך פנימי טבעי, תראה, שכל מאמין, תמיד באופן אוטומטי לחלוטין, יראה
בכל סימן בכל דבר ,עובדה לנכונות אמונתו. והסיבה פשוטה, שזה בה ממקום שאינו קשור למציאות ממשית או שכלית. זה סוג של רעב….
בנות ים וסירנות הם יצורים מיתולוגים נפרדים.
חוסר של הוכחות הוא לא הוכחה של חוסר.
אם מישהו בוחר להאמין בקיום של בני ים- אין הוכחה שהם לא קיימים.
זה רק מאוד לא סביר שהם קיימים- כמו שמאוד לא סביר שיש תרבות של אנשי חפרפרת שחיים מתחת לאדמה-לפי המודל הקיים של הביולוגיה ולפי הממצאים הקיימים.
דרור
לכן כל עולם האמונה העיוורת נובע כנראה מאותם צרכים אבולוציוניים , אולי זה נוצר עם הופעת תינוק הגדל עם הוריו , אולי זה בעדרים שבהם כל פרט חייב על מנת לשרוד להאמין בשולט ובדרכיו באופן עיוור.
האדם הרבה הרבה יותר כישרוני מכל חייה אחרת, אולם בתפיסת המציאות ביכולת להבחין בין קיים לדמיון בצורך להיות מובל מונהג ועוד, הוא דומה לחיות.
וכך נוצר עולם אנושי מעניין ומוזר כאחת, כישורי האדם הביאו לפריצה במדע טכנולוגיה ובאומנות , ואילו צרכיו הטבעיים נשארו, ולצד אותה התפתחות אדירה,קיים ללא הרף, אותו הצורך להיות נשלט מובל ולחיות תחת איזה כוח חסר גבולות ויכולות. כמדריך וכמגן פעם זה אבן פעם זה מלך או שמש ופעם אל
.
האמונה העיוורת התמימה וחסרת הגבולות היא תכונה ילדותית שלנו. וזה אגב מאוד חשוב שילד יאמין להורה שלו כדי שילמד להמנע מסכנות וילמד להסתדר בחיים. די אבולוציוני. בגיל מבוגר יותר אנחנו מפתחים (רובנו) את מנגנון הספקנות. וכל אחד מפעיל את 2 אלה בפרופורציות שונות וכלפיי מידע ממקורות כאלה ואחרים. גם ספקנות יכולה להיות מכוונת למושא הלא נכון או במידה מוגזמת.
אבל אני התייחסתי לאפשרות הטכנית לגמרי לגביי קיומן של בנות ים. ולדעתי מהבחינה המדעית הטהורה בלי קשר לאמונה באגדה כזו או אחרת אי אפשר לפסול באופן גורף את קיומן (או יצור מאוד דומה להן) ביקום הזה.
לולי ודרור ו….
כל בדיה ולו המוזרה, הבלתי אפשרית והדמיונית ביותר, ימצאו לה תמיד מאמינים.
מקווה שימצא פעם אדם, שיוכיח זאת, למשל, על ידי זה שיפרסם וישכנע ששלגיה ושבעת הגמדים אכן קיימים. בטוח שיהיו לו לא מעט תומכים, שימצאו הוכחות, סימנים ואפילו פסוקים באגדות או בתנ”ך שאכן זה נכון. כנראה שבתחום האמונה העיוורת, התמימה החסרת גבולות, לא התרחקנו מאבותינו הקדומים ביותר.
בהתחשב בעובדה ש בערך 75 אחוז מיצורי הים עדיין לא התגלו ונחקרו אני לא יודעת איך אפשר לצאת בהצהרות כאלה
“לא קיימות במציאות” זה תמיד משפט פסקני מדי. אי אפשר לדעת אם צורת חיים כזו לא קיימת על פלנטה אחרת. הביטוי הנכון תמיד הוא “על פי כל המידע המצוי בידינו כיום, אין בנות ים או יצור דומה להן בכדור הארץ”. ברור שגם האבולוציה של יצור כזה אינה סבירה על פי מה שאנחנו מכירים. יונקים ימיים עברו ניוון של הגפיים הקדמיות לטובת איברי שחייה . כנראה חשוב יותר לשחות מהר מאשר להיות מסוגל לבצע מניפולציות מורכבות. אבל בסביבה עם פחות טורפים או עם יתרון רציני לשימוש בידיים יכול להיות שהתפתח משהו אחר יותר קרוב למראה של בתולת ים.
אבי
אתה אדם חסר התחשבות, כל הזמן ציפיתי תכננתי הלכתי אפילו לעבודה עם סנפירים, לפני רגע , רק בגללך, בטלתי את קורס הצלילה …….
איזה שטויות, זה שעוד לא מצאו אותן לא אומר שהן לא קיימות.
בוודאי שבנות ים קיימות באמת, צריך רק להקשיב ל-Sirenes של דביסי
http://www.youtube.com/watch?v=G85HNYX2qf0