החללית נעזרת בשדה המשיכה של צדק כדי לצבור מהירות למסע בן שמונה שנים לפלוטו
החללית ניו הוריזונס של נאס”א ששוגרה לפני מעט יותר משנה חלפה אתמול בבוקר ליד כוכב הלכת הענק צדק. הטיסה נועדה לבחון את מכשירי הטיסה לפני קבלת התנופה מכוח המשיכה של צדק להאצתה בהמשך טיסתה לפלוטו וירחיו.
החללית מונעת הפלוטוניום התקרבה בנקודה הקרובה ביותר, 2.3 מיליון ק”מ מצדק, ביום ד' בשעה 00:43 שעון החוף המזרחי של ארה”ב (07:43 שעון ישראל) ומהירותה הואצה בכ-14 אלף קמ”ש וכעת מהירותה היא 84 אלף קמ”ש. יש לציין כי גם קודם לכן היא היתה החללית המהירה ביותר ששוגרה מכדור הארץ, אך ללא כוח המשיכה של צדק, היו נדרשים שלוש שנים נוספות כדי להגיע לפלוטו.
“צדק היה רק ציון דרך ליעד, כוכב הלכת פלוטו” אמר ג'ון ספנסר, המשנה לאחראי על הצוות המדעי של המפגש עם צדק”, הערה אגב שאינה מקובלת על אסטרונומים רבים, שכן חודשים אחדים לאחר שיצאה החללית לדרכה ולמורת רוחם של הוגיה ומלוויה של החללית ניו הוריזונס הוכרז כי פלוטו איננו עוד כוכב לכת.
המעבר סיפק לחללית את מבט התקריב הראשון על צדק מאז תום משימת גלילאו בשנת 2003. יהיה זה התצלום האחרון עד שתגיע לשם החללית ג'ונו ב-2016.
כאמור גם לאחר התאוצה הנוספת יידרשו לניו הוריזונס, שמשקלה חצי טון, עוד שמונה שנים להגיע לפלוטו משום שפלוטו נמצא במרחק 5 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ. המעבר הזה גם איפשר לאנשי מרכז הקרה לבצע ניסוי מערכות כללי למכשירים המדעיים של החללית. “רצינו לנסות את החללית בתנאים קשים מספיק כדי לאתר אפילו את התקלה הקטנה ביותר” אומר ד”ר אלן סטרן, החוקר הראשי של התוכנית ממכון המחקר דרום מערב בקולורדו. “באמצעות מכשירי ההייטק שלנו אנו מתכוונים לייצר מידע רב ערך וכבר אין לנו סבלנות לחכות לנתונים שיגיעו לקרקע.”
הירח הצדקי גנימד כפי שצולם בידי ניו הוריזונס
בפרויקט זה תבצע החללית למעלה מ-700 תלצפיות על צדק וירחיו הגדולים עד יוני. החללית תסרוק את האטמוספירה הסוערת ואת הקליפה המגנטית או המגנטוספירה של צדק, תבצע סקר מפורט של הטבעות, לרבות חיפוש אחר ירחים קטנים שעשויים ללוות אותם ולהתחבא בתוכם, ולמפות את הירחים הגדולים של צדק כדוגמת אירופה וקליסטו. ניו הוריזוס תבצע גם סקירה של הפיעלות הוולקנית על הירח איו וכן תתמקד בכתם האדום הקטן, סופה מתפתחת מדרום לכתם האדום הגדול המפורסם.
עוד תמונות שצילמה ניו הוריזונס בצדק
2 תגובות
מאותה הסיבה ש, כדור המתגלגל במהירות v ללא חיכוך על משטח ישר – בדרך הוא נכנס למורד עם שיפוע (נניח 45 מעלות) ומאיץ מתאוצת כדה"א לאחר מיכן ממשיך באותו השיפוע רק לכיוון מעלה וחוזר לאותו גובה של המשטח. באורח פלא מהירותו לבסוף תיגדל (בדוק).
למה היא גדלה? מאחד שמהירות זה אנטגראל של התאוצה על הזמן, אם זמן החשיפה לתאוצה ממושך יותר תוספת המהירות תהיה גדולה יותר. זמן הירידה של הכדור ארוך יותר מזמן העליה שלו (מאחר ובירידה המהירות הממוצעת קטנה יותר מהעליה).
בדיוק באותו האופן לווין העובר ליד כוכב !
בהצלחה.
איך החללית מאיצה בעזרת כוח המשיכה של כוכב? האם זה המהירות הסיבובית שלה או שהיא זקוקה לעזרת דחף עצמי כל שהוא. הרי באופן עקרוני עם יש לה מנוע שיכול לנתב את כוח הדחף שלו,היא תוכל לנווט ולהאיץ באופן עצמי-או שאני מפספס משהו ?