המשימה הבאה לצדק צפויה לצאת בשנת 2020 ולהגיע לצדק שש שנים מאוחר יותר כאשר נאס”א וסוכנות החלל האירופית יתחלקו בבניית החלליות, שיכללו מקפות לחלק מהירחים, וכן נחתת ובלון שיסיירו בטיטאן * במקביל מקדמות שתי הסוכנויות משימה חדשה לשבתאי
בפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בין נציגים בכירים של נאס”א ושל סוכנות החלל האירופית, צמצמו שתי הסוכנויות את האפשרויות למשימות הדגל הבאות לכוכבי הלכת שתהיינה משימות משותפות בין ארה”ב ואירופה.
משימה לצדק ולארבעת ירחיו הגדולים תהיה המשימה העיקרית הגדולה שבה יתמקדו שתי הסוכנויות, בעוד הן תמשכנה להתכונן למשימה פוטנציאלית אחרת – לביקור בירחים הגדולים של שבתאי, טיטאן ואנסלדוס. שתי המשימות – זו לצדק וזו לירחי שבתאי הן תוצאה של המיזוג בין תפיסות המשימה השונות של נאס”א וסוכנות החלל האירופית.
“מאמץ משותף זה יהווה אתגר חדש לחקר החלל ויהיה אבן דרך במדעים הפלנטריים של המאה ה-21”, אמר דייויד סאות'ווד, מנהל התוכניות המדעיות והמשימות הרובוטיות בסוכנות החלל האירופית. “מה שאני בטוח במיוחד הוא ששיתוף הפעולה החוצה את האוקיאנוס האטלנטי שיש לנו עד כה, ושאנו צופים גם לעתיד בין אמריקה ואירופה, בין הסוכנויות ובין הקהיליות המדעיות הוא הדרך הנכונה. בואו נתחיל בעבודה.”
המשימה לאירופה ולמערכת צדק תכלול שתי מקפות רובוטיות שתוכלנה לבצע מחקרים מפורטים של ענק הגזים ושל ירחיו איו, אירופה, גנימד וקליסטו. נאס”א תבנה מקפת אחת, שכרגע שמה הוא ג'ופיטר-אירופה, וסוכנות החלל האירופית תבנה את המקפת השניה שכרגע מכונה ג'ופיטר-גנימד. החלליות ישוגרו בשנת 2020 משני משגרים נפרדים ומאתרי שיגור נפרדים. החלליות תגענה למערכת צדק ב-2026 ותבלנה לפחות שלוש שנים בביצוע מחקרים.
לירח אירופה פני שטח קרחיים והמדענים משערים כי הוא עשוי להכיל אוקיאנוס של מים מתחת למעטה הקרח שעשוי להוות בית ליצורים חיים. גנימד, הירח הגדול ביותר במערכת השמש הוא הירח היחיד שידוע כי יש לו שדה מגנטי המונע מבפנים וגם בו חושדים המדענים שיש אוקיאנוס מים תת קרקעי. המדענים ביקשו ממזמן להבין את הסיבות לקיומו של השדה הגמנטי. פני השטח של קליסטו מצולקים במכתשים ועתקיים, דבר שיאפשר הצצה לתיעוד אירועים מהימים הראשונים של מערכת השמש.
“משמעות ההחלטה היא מצב של WIN WIN לכל השותפים” אמר אד וויילר, עוזר מנהל נאס”א במינהלת המשימות המדעיות במטה נאס”א בוושינגטון. “אף כי המשימה למערכת צדק נבחרה להתקדם להזדמנות הטיסה המוקדמת, המשיהמ לשבתאי עדיין נשארת בעדיפות גבוהה עבור הקהילה המדעית.”
משימת טיטאן המתוכננת תכלול מקפת של נאס”א וכן נחתת ובלון שיקיף את הירח הגדול של שבתאי, מתוצרת סוכנות החלל האירופי.
שתי ההצעות יאפשרו שלב נוסף במחקר המדעים הפלנטריים. משימות ספינת הדגל לכוכבי הלכת החיצונים יוכלו לענות בסופו של דבר על שאלות אודות יצירת מערכת השמש והאם החיים מתקיימים במקומות אחרים ביקום.
5 תגובות
לי:
אינני יודע אם למה שעושות המלחמות הרגילות ניתן לקרוא הצלחה במשימה.
הרי הן מסיטות אותנו (בגלל טמטומנו) מן המלחמות החשובות וכל התוצאות המיטיבות שלהן אינן אלא תוצרי לוואי של המאמץ המלחמתי.
אילו עסקנו במלחמות האמיתיות היינו נהנים גם מתוצרי הלוואי וגם מן התוצר העיקרי.
ברור לי שכל זה אוטופי אבל אני חושב שמדי פעם יש לומר זאת כי אחרת זה בטוח לא יקרה.
זו הסיבה לכך שאיינשטיין דיבר על ממשלה עולמית וזו הסיבה לכך שהחיפושיות חברו את השיר Imagine
הרעיון שאם נקרא להתמודדות עם בעיות כמו מחלות, אקולוגיה וכו’ “מלחמות”, אז הן באמת ילכדו אותנו, כמו שקורה בינתיים בעיקר עם מלחמות אמיתיות, הוא במידה מסויימת אוטופי. ניתן לקוות שזה אכן כך, ואז כשהאנושות תתבגר סוף סוף אולי יהיה טוב יותר.
בכל מקרה, נראה לי שכרגע רק מלחמות של ממש מצליחות במשימה, וגם זה רק בתנאי שאחד הצדדים מרגיש שהוא ניצח.
א.בן-נר:
דבריך נכונים רק כל עוד בני האדם לא מבינים שיש להם הרבה מאד מלחמות לנהל נגד הדברים שמאיימים על כולם ביחד.
מלחמות אולי מלכדות את אלה שנמצאים באותו צד של המתרס אבל הן מפרידות בינם לבין אלה שבצד השני.
אם נשכיל לבחור את המלחמות בהן כולנו באותו צד – גם ההתלכדות תהיה יותר גדולה וגם סיכויינו לשרוד יגדלו.
לא חסרים "אוייבים" להלחם בהם שכם על שכם ולמעשה, מלחמות אלו שאנו מזניחים בגלל שאנו נלחמים זה בזה, הן הרבה יותר קשות.
חשוב רק על המחלות השונות, על בעיות האקולוגיה, על איומים מן החלל (כולל התכלות השמש).
כמובן שבימינו – כאשר רבים מאתנו עסוקים רק בחידוד הגורמים המפרידים כמו דתות, מדינות, עמים, שפות וכדומה – אנחנו הולכים ומפסידים במלחמות החשובות לכולנו.
ל:"מאת נקודה"
לצערי הרב אתה כנראה טועה.
ממבט אל העבר, נראה כי, מלחמות דווקא נותנות דחיפה משמעותית ביותר לקידום המדע והטכנולוגיה, המבוססת על ידע מדעי.
בנוסף, תורמות המלחמות תרומה משמעותית ביותר ללכידות וגיבוש חברתי ותרבותי של עמים.
באין מילחמות נגד אויב חיצוני, חברה יכולה להתפרק ולהתפורר עקב סיכסוכים פנימיים.
לא כל כך אידילי ורומנטי………לצערי.
אם במקום להתעסק בדת טלויזיה ומלחמות היו עוסקים במדע, היה אפשר לבצע זאת כבר השנה.