שינויים אקלימיים מאיימים לשנות את זרמי האוקיינוס הממתנים את הטמפרטורות בצפון כדור הארץ. התוצאה של התחממות כדור הארץ עלולה להיות עידן קרח דווקא. הנזק הצפוי: מאות מיליארדי דולרים
מרגרט מנרו
תצלום:אי-פי – ספינה מפלסת דרכה בים הבלטי הקפוא בדרכה לשוודיה. המעברים הימיים עלולים להיחסם
שינויים דרסטיים באוקיינוס הצפון אטלנטי עלולים להפריך את התפישה המקובלת, שלפיה כדור הארץ יתחמם בהדרגה בגלל הגזים של אפקט החממה באטמוספירה. ההתחממות הגלובלית תהיה תחילתו של עידן קרח העלול להימשך מאות שנים.
“בשנה שעברה ראינו סימנים מבשרי רע”, אומר הד”ר רוברט גאגוסיאן, נשיא ומנהל המכון האוקיינוגרפי וודס הול שבמסצ’וסטס. “אקלים כדור הארץ עלול ‘להחליף הילוכים’ ולזנק במהירות רבה מאוד, ולא בהדרגה, לדרך פעולה שונה בתכלית מזו שציפינו לה”.
גאגוסיאן מבסס את דבריו על עדויות מצטברות, שלפיהן שינויים אקלימיים מאיימים על זרם האוקיינוס הממתן את הטמפרטורות בצפון כדור הארץ. ללא זרם זה היתה לונדון – המצויה כמעט באותו קו רוחב שבו נמצאת אדמונטון שבקנדה – סובלת מחורפים ארוכים וקרים בהרבה. ללא זרם זה היו תפוחי האדמה הגדלים באי הנסיך אדוארד שבקנדה נהפכים לנחלת העבר.
אין חידוש בדיבורים על שינויי אקלים העלולים לעורר את תחילתו הפתאומית של עידן קרח. גאגוסיאן מאמין כי הסכנה מוחשית ומזהיר ששינויים אלה עלולים להתרחש עוד בימי חיינו. ברגע שתתחיל ההתקררות, הוא אומר, היא עלולה להתפתח במהירות, ובתוך עשור יירדו הטמפרטורות בכמה מעלות צלזיוס בחלקים נרחבים של ארצות הברית, קנדה ואירופה. נהרות, נמלים ונתיבי ים יקפאו מוקדם בהרבה מכפי שהם קופאים עתה, וההשפעות על התחבורה, החקלאות והדיג יהיו הרסניות. “בקיצור, העולם וכלכלת העולם ישתנו באופן דרסטי”, הוסיף.
תחזיותיו השנויות במחלוקת מבוססות על מידע שנאסף באוקיינוס הצפון אטלנטי. איגור ישאייאב, ממכון בדפורד לאוקיינוגרפיה בנובה סקושיה, ועמיתיו בבריטניה, ארצות הברית וגרמניה, גילו שגוף המים המצוי בים לברדור עבר שינוי קיצוני ב-40 השנים האחרונות. מידע שנאסף בים לברדור ובאזורים שבין גרנלנד, איסלנד ואירופה – מראה שהאוקיינוס הצפון אטלנטי נעשה מלוח פחות, בעיקר בעשור האחרון.
מדענים אינם יודעים בוודאות מה מקורם של המים המתוקים. הם חושדים שחלק גדול מהם בא מאזור הקוטב, שבו הקרח נמס בקצב מבהיל. גאגוסיאן ועמיתיו אומרים ששטף המים המתוקים עלול לחסום את “המוליך הגדול של האוקיינוס”, המערכת העיקרית שמוליכה חום באוקיינוס ומניעה את זרם הגולף הנושא חום מהאזורים הטרופיים לצפון.
כשזרם הגולף מגיע ללברדור ולגרנלנד, מימיו מתקררים, שוקעים באוקיינוס ויוצרים חלל המושך צפונה עוד מים טרופיים חמים. מים מתוקים קלים יותר ונוטים פחות לשקוע. מדענים חוששים שמים מתוקים יותר, הזורמים לצפון האוקיינוס האטלנטי, עלולים להאט את זרם הגולף, לדחוף אותו דרומה, וגרוע מכך: לסגור לחלוטין את מערכת המוליך. כבר עכשיו שוקעים המים בים גרנלנד בקצב אטי ב-%20 מכפי שהיה בשנות השבעים. מליחות מופחתת זו היא “השינוי הגדול והדרמטי ביותר בתכונות האוקיינוסים שאי פעם נמדד באוקיינוס”, אמר גאגוסיאן. הוא הוסיף, כי לא ידוע באיזה שיעור ייעצר המוליך האוקיינוסי. “לא מדובר כאן במתג המעמעם תאורה, אלא במתג המכבה אותה. זה קרוב לוודאי יעבור מהפעלה לשיתוק”.
לא הכל בטוחים שהמוליך נתון בסכנה. אדי קרמק, חוקר אוקיינוסים במכון למדעי האוקיינוסים בסידני, אינו משוכנע שהמתקת המים בצפון האוקיינוס האטלנטי תוביל לשינוי אקלימי פתאומי. “עם זאת, מה שמונח על הכף חשוב כל כך, שאי אפשר לבטל את האפשרות”, אמר.
אלין קלארק, העומד בראש הצוות הקנדי הבוחן את התנאים בים לברדור, הגדיר את העדות על המתקת המים בצפון האוקיינוס האטלנטי “מזעזעת”.
שינויים בטמפרטורות של האוקיינוסים נקשרו בעבר לעידני קרח. לפני כ-12,800 שנים ירדה טמפרטורת המים בצפון האוקיינוס האטלנטי באורח דרמטי. לדברי גאגוסיאן, נדרשו אז כעשר שנים בלבד כדי לעבור לתקופת קרח שנמשכה 1,300 שנים בקירוב. “הפעם האחרונה שבה נעצרה תנועת הזרמים באוקיינוס הצפון אטלנטי היתה על פי הסברה לפני 500 שנים. היא מחקה יישובים צפוניים וכרמים ששיגשגו בגרנלנד”.דו”ח שפירסמה באחרונה האקדמיה האמריקאית הארצית למדעים מציין, ששינויי אקלים התרחשו בעבר “במהירות מדהימה”. עלות הנזקים משינוי שכזה בימינו יכולה להיות, להערכת מחברי הדו”ח, 250-100 מיליארד דולר.
“המערכת האקלימית יכולה לעבור ממצב אקלים אחד לאחר בתוך עשרות שנים”, אמר קלארק. “אם אכן יתרחש שינוי שכזה אין לנו שמץ מושג איך ננסה לבלום את המערכת או להפוך על פיה את המגמה”.
