סיקור מקיף

תהליך חדשני להמרת אנרגיה סולארית

תהליך חדש, המנצל בו-זמנית הן את אנרגית האור והן את אנרגית החום של קרינת השמש לשם ייצור חשמל, עשוי להניב יעילות כפולה ויותר מאשר זו של תאים סולאריים הקיימים היום. כך טוענים מהנדסים מאוניברסיטת סטנפורד

ציפוי פיסה של חומר המוליך-למחצה בשכבה דקיקה של המתכת צזיום מאפשר לנצל הן את האור והן את החום לשם יצירת חשמל. צילום: אוניברסיטת סטנפורד
ציפוי פיסה של חומר המוליך-למחצה בשכבה דקיקה של המתכת צזיום מאפשר לנצל הן את האור והן את החום לשם יצירת חשמל. צילום: אוניברסיטת סטנפורד

תהליך חדש, המנצל בו-זמנית הן את אנרגית האור והן את אנרגית החום של קרינת השמש לשם ייצור חשמל, עשוי להניב יעילות כפולה ויותר מאשר זו של תאים סולאריים הקיימים היום. כך טוענים מהנדסים מאוניברסיטת סטנפורד אשר גילו את התהליך והוכיחו את פעילותו זו.

התהליך, המכונה " פְּלִיטָה תֶּרְמִיּוֹנִית מוגברת פוטון" ("photon enhanced thermionic emission"), יוכל להפחית את עלויות הייצור של אנרגיה סולארית כך שתוכל להיות ברת-תחרות מול נפט כמקור אנרגיה. המהנדסים מאוניברסיטת סטנפורד גילו כיצד ניתן להשתמש בו-זמנית באור ובחום המגיעים מהשמש בכדי לייצר חשמל בדרך שתוכל להפוך את הייצור של כוח סולארי ליעיל פי שניים ויותר מאשר שיטות קיימות היום, ולהפוך אותו בכך לזול דיו בכדי שיהיה בר-תחרות יחסית לנפט.

שלא כמו בשיטות פוטו-וולטאיות המשמשות היום בלוחות סולאריים – בהן היעילות פוחתת ככל שהטמפרטורה עולה – התהליך החדש דווקא מצטיין בטמפרטורות גבוהות. בתהליך החדשני טמון הפוטנציאל לקבלת יעילות הגבוהה מזו של שיטות המרה תרמיות או פוטו-וולטאיות.

"זוהי פריצת-דרך תפיסתית אמיתית – תהליך חדשני להמרת אנרגיה, ולא רק חומר חדש או שינוי קטן," אמר Nick Melosh, פרופסור למדע החומרים ולהנדסה, אשר הוביל את קבוצת המחקר. "זוהי למעשה שיטה שונה לחלוטין לניצול אנרגיה." ובנוסף, החומרים הנדרשים לבניית המתקן המנצל את השיטה הינם זולים וזמינים, כלומר – האנרגיה המיוצרת באמצעותה תהיה כלכלית. ממצאי המחקר פורסמו בכתב-העת המדעי Nature Materials.

"ההדגמה כי התהליך עובד הייתה עניין גדול עבורנו," אמר החוקר הראשי. "והראנו כי המנגנון הפיסיקאלי אכן מתרחש ופועל כפי שחזינו."

רוב התאים הפוטו-וולטאים, כגון אלו הקיימים בלוחות הסולאריים שעל גגות הבניינים, משתמשים בחומר המוליך-למחצה צורן לשם המרת אנרגיה מהפוטונים של האור לחשמל. אולם תאים אלו מסוגלים להשתמש רק באחוז קטן מספקטרום האור, בעוד ששאר הקרינה מומרת לחום.

חום זה, שמקורו בקרינה בלתי-זמינה של השמש, ומגבלות בתחום היעילות של התאים עצמם הם המקור לאובדן של יותר מחמישים אחוזים מהאנרגיה הסולארית הראשונית המגיעה לתא.

אם ניתן יהיה לנצל את אנרגיית החום הזו בדרך כלשהי, אזי תאים סולאריים יוכלו להיות יעילים הרבה יותר. המגבלה הייתה שטמפרטורות גבוהות נדרשות להפעלת מערכות המרה מבוססות-חום, בעוד שיעילות התא הסולארי פוחתת באופן חד בטמפרטורות גבוהות. עד היום, אף אחד לא הצליח למצוא דרך לכרוך יחדיו שיטות המרה של חום ותאים סולאריים.

קבוצת המדענים גילתה כי באמצעות ציפוי פיסה של החומר המוליך-למחצה בשכבה דקיקה של המתכת צזיום, החומר יכול היה לנצל הן את האור והן את החום לשם יצירת חשמל.

"מה שהראנו הוא תהליך פיסיקאלי חדש שאינו מבוסס על מנגנונים פוטווולטאים רגילים, אך כזה שמסוגל להניב תגובה דמוית-פוטווולטאית בטמפרטורות גבוהות," מסביר החוקר. "למעשה, התהליך פועל טוב יותר בטמפרטורות גבוהות יותר. ככל שהיא עולה כך התהליך יעיל יותר."

בעוד שתאים סולאריים מבוססי-צורן הופכים לבלתי-פעילים ברגע שהטמפרטורה מגיעה למאה מעלות צלסיוס, ההתקן החדשני לא מגיע לשיא היעילות שלו אלא מעל מאתיים מעלות צלסיוס. מאחר שהמערכת פועלת באופן מיטבי בטמפרטורות שהן הרבה מעל אלו שאליהן מגיעים לוחות סולאריים רגילים, ההתקן יפעל באופן הטוב ביותר בתוך רַכָּז קרינת שמש (concentrator) כמו צלחות קעורות (צלחות לווין) המגיעות לטמפרטורה של 800 מעלות צלסיוס. צלחות מסוג זה משמשות בחוות סולאריות גדולות כמו אלו הקיימות במדבר מווהאבי שבדרום קליפורניה ואשר כוללות לרוב מנגנון להמרת חום כחלק מהעיצוב ההנדסי, מה שמאפשר הזדמנות נוספת להתקן החדש לסייע ביצירת חשמל.

מערכות פוטוולוטאיות לעולם לא מגיעות לטמפרטורות מספיק גבוהות שמאפשרות ניצול של החום העודף ע"י מערכות המרת חום, בעוד שהטמפרטורות הגבוהות שבהן פועלת המערכת החדשה מושלמות לניצול חום זה. החוקרים חישבו ומצאו כי המערכת שלהם תגיע ליעילות של חמישים אחוזים עבור רכז סולארי, אולם אם משלבים אותה גם עם מערכת למחזור חום, היעילות עשויה להגיע ל- 60-55 אחוזים – כמעט פי שלושה מהיעילות של מערכות קיימות. המהנדסים מעוניינים לעצב את ההתקנים החדשים באופן שיתאימו למערכות קיימות, כך שתהליך ההמרה יהפוך חסכוני מספיק.

החוקרים השתמשו במוליך-למחצה גליום ניטריד בניסויים שלהם עבור הוכחת הרעיון עצמו, כיוון שזהו החומר היחיד שיכול היה לעמוד בטמפרטורות גבוהות שכאלה. בניסויים עם חומר זה היעילות אומנם הייתה פחותה ממה שחושב, אולם החוקרים מאמינים כי הם יצליחו למצוא את החומר המתאים, אולי גאליום ארסניד, או אחר, שבו היעילות המחושבת אכן תתקבל. יתרון נוסף במערכת טמון בעובדה כי כמות החומר המוליך-למחצה הנדרשת מועטה למדי. עובדה זו גם היא תתרום רבות להפחתת העלויות.

הידיעה מהאוניברסיטה

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

24 תגובות

  1. מאז הדיון התפרסם הוירוס שתקף מתקנים תעשייתיים באיראן, הודו ופקיסטן, ופורסמו הערכות שמדובר במתקפה ישראלית או אמריקאית. מישהו רוצה לאמוד מחדש את האמון שלו בכורים גרעיניים?

    לגבי הטענה שכור גרעיני איננו פצצה גרעינית: הוא פצצה גרעינית שמתפוצצת לאט. בכור יש הרבה מעבר למאסה קריטית של חומר בקיע, וההתפוצצות מואטת בזכות מוטות בולעי-אלקטרונים. אם משהו קורה למוטות, כמו התכה או שליפה עקב תקלה – הכור עובד למוד פצצה. מדענים ספורים כבר מתו בגלל שקירבו בטעות שני גושי חומר בקיע – והגיעו למאסה קריטית.

  2. משהו מעניין שאפשר לראות כאן:

    http://en.wikipedia.org/wiki/Renewable_energy_commercialization

    In 2008 for the first time, more renewable energy than conventional power capacity was added in both the European Union and United States, demonstrating a "fundamental transition" of the world's energy markets towards renewables, according to a report released by REN21, a global renewable energy policy network based in Paris.[22]

  3. אדי

    הבעיות שאתה מעלה רלוונטיות במיוחד למדינת ישראל שעבורה הנושא של תחנת כח גרעינית אינו רלוונטי כלל.

    שים לב תחנת כוח גרעינית איננה פצצה ולא יכולה להיפך לכזו! לטעמי יש יותר סכנה בתחנת כח הידרואלקטרית שבה טרוריסטים מפוצצים סכר וגורמים לשיטפון רבתי, אבל אני לא שומע אנשים מעלים טענות כאלה. טרוריסטים יכולים לבצע נזק גדול יותר בפיצוץ של מתקנים כימיים מאשר תחנת כוח גרעינית אבל אני אפסיק כאן לסמן מטרות לטרוריסטים.

    כאמור 30% מתצרוכת החשמל בארה"ב מסופקת על ידי כורי כח גרעיניים ובצרפת מדובר על 80%
    עד היום לא שמעתי על כור שכזה שהותקף על ידי גורמים עויינים. אני יודע כי לא ניתן להוכיח באינדוקציה כי התקפה כזו לא תקרה אבל הרבה ממדינות העולם בטוחות מספיק בשביל לייצר חשמל בכורים.שים לב קיימים יותר מ-400 כורי כוח בעולם.בנוסף מאז קיימים כורי הכוח הגרעיניים מעולם לא הופצץ כור פועל ופעולה כזו תהייה בהחלט חציה של קו אדום עבור מדינה שתעשה זאת.מעבר לכך ניתן למגן כורים גרעיניים באמצעים שונים.

    טרוריסטים גם יכולים לחסל את הממשלה של מדינה כלשהי בפצצה מה שיגרום לכאוס אבל עובדה זו לא מונעת קיום בחירות ומינוי שרים. לסיכום הפחד מכורים הוא הרבה יותר פסיכולוגי מאשר ריאלי. בתאונה הגרעינית הגדולה ביותר שהתרחשה צ'רנוביל רוב ההרוגים היו כבאים שכיבו את השריפה.

  4. אהוד,
    גם אם נניח שדור 4 מאובטח למדי, הרי מעבר לחששות מתאונות בכורים – יש גם חששות מהשתלטות של גורמי טרור ומדינות טרור על טכנולוגיות גרעיניות – ועל אמצעים גרעיניים, כולל תחנות כח גרעיניות, שבפוטנציה כ"א מהן היא פצצה נוראה. ישנו החשש של התפוצצות כורים בעקב פעולות מלחמתיות של מדינות אויב.
    למרבה הצער, אין שום דבר המבטיח את האנושות כיום מהאפשרות של שימוש מכוון הרסני בכורים גרעיניים וכן ביכולות וביתרונות הנובעים מהפעלה וניצול שלהם, בידי גורמי טרור מכל הסוגים, או של פיצוץ כורים בפעולות מלחמה.
    לדעתי, מכאן נובעת עדיפות עקרונית לפיתוח מקורות אנרגיה סולריים או ירוקים. אני מאמין שבסופו של דבר, לאחר השקעות נאותות, ימצאו פתרונות מספקים לבעית אספקת האנרגיה – ואלה יחסכו לאנושות את הסיכון קיומי שבהזקקות לכורים גרעיניים.

  5. אהוד:
    תודה שאתה עונה לחששות שלי מאנרגיה גרעינית למרות שלא אמרתי שיש לי חששות כאלה.
    הסברתי מהו לדעתי הלך הרוח בציבור – הלך רוח שגם אתה התייחסת אליו.
    זה הלך רוח שקיים ושכוחו רב.
    לגבי זמינות מקורות האנרגיה – למה שלא תסתכל מה קורה כיום בנושא האנרגיה המחצבית? האם אתה רואה בעיה בכך שהנפט מפרנס טרור? האם אינך מודע לכל תיאוריות הקונספירציה שצומחות חדשות לבקרים על "הסיבות האמיתיות" לכל מיני מלחמות?
    עצמאות אנרגטית היא מטרה שמדינות שואפות אליה.
    הן מסתדרות בלעדיה אבל זה לא גורם להן לא לשאוף אליה.
    האם אתה כופר בכך?
    האם אתה חושב שזה שאתה אינך רואה בזה בעיה ישפיע על איזה שהוא מנהיג של איזו שהיא מדינה?

    חששתי שתיקח את המבט ההיסטורי לנקודה שאליה לקחת אותו ואני מקווה שברור לך שזו דמגוגיה.
    קודם כל מדובר באנרגיה של היתוך ולא של ביקוע.
    המצב בתחום זה רחוק מבשלות הרבה יותר מאשר תחום האנרגיה הסולארית.
    ובינינו – אם אתה רוצה לשחק במילים – הרי מה שאני מציע הוא בדיוק זה – האנרגיה הסולארית היא אנרגיית היתוך כך שאם היית עומד באמת מאחרי מה שאתה אומר – לא היית פוסל אנרגיה סולארית אלא טוען שזה מקרה פרטי של אנרגיה גרעינית.

    ביחס לעלויות האנרגיה הסולארית – הן אינן כה גבוהות והן הולכות ונעשות זולות יותר.
    האם לדעתך אין בהנהגת שום מדינה בעולם אנשים שיודעים חשבון?
    למה הולכות כל המדינות לכיוון זה?
    אז בסדר – תגיד שהם לא יודעים חשבון אבל ככל שתטען שטעותם החשבונאית גדולה יותר כך תצטרך להודות יותר בכוחו של הלך הרוח הציבורי אותו נסית לפתור בכך שנסית להרגיע אותי.

    כפי שציינתי – דלק ביולוגי הוא צורה מוצלחת של אגירת אנרגיה סולארית.
    גם בצורות אחרות של אגירת אנרגיה יש התקדמות ולמיטב זיכרוני יש על כך גם כמה מאמרים גם כאן באתר. אפילו שאיבת מים למקום גבוה היא צורה מוצלחת של אגירת אנרגיה.

    הלוגיקה שלי אינה הפוכה.
    אני מסביר מה מחפשים ומצביע על כך שזה הפתרון היחיד למה שמחפשים.

    אבל יודע מה?
    כל העיסוק הזה בנבואה נראה לי מטופש. נחיה ונראה. לי ממש לא אכפת איך הבעיה תפתר בסוף – העיקר שתפתר.

  6. ראשית לגבי מה שאתה מכנה"מבט היסטורי" קח אותו צעד נוסף אחורה… רוב האנרגיה בכדור הארץ מקורה בריאקציות גרעיניות שאותם מתווכת לנו השמש. למה לא לחתוך את המתווך ולהינות ישירות מאנרגיות גרעיניות. אמנם כיום אנו יודעים לייצר אנרגיה מבוקרת מביקועים ולא ממיזוגים כמו בשמש אבל יתכן ובעתיד יהיו אפשרויות אחרות.

    לגבי הלוגיקה שלך היא נראית לי הפוכה. אתה יוצא מנקודת הנחה כי אנרגיות מתחדשות חייבות להיות הפתרון כי כל סוג אחר של מקור אנרגיה יתכלה ולכן הפתרון הוא אנרגיות מתכלות. כלומר מה שחייב להיות הפתרון הוא הפתרון. מבחינתי זוהי לוגיקה הפוכה יתכן ואין פתרון, אם יבוא משהו ויראה כי העלויות של אנרגיה סולרית גבוה מדי למרות שמדובר באנרגיה מתחדשת מבחינתי זה לא הפתרון. יתכן כי הפתרון בטווח הקצר היא אנרגיה גרעינית שתספיק למאות הקורובת ואחר כך מי יודע.

    אתה מזכיר התקדמות בלתי פוסקת בתחומים של אנרגיות מתחדשות ובפרט אנרגיה סולרית אבל לטעמי לא טיפלו בבעיות הגדולות כלל: אגירת אנרגיה ונצילות נמוכה. יש המון יחסי ציבור לאנרגיות מתחדשות אבל איני רואה התקדמות באופק בעיקר פוליטיקה.

  7. לגבי החששות שלך מאנרגיה גרעינית. ראשית כורים דור 4 אמורים לענות על בעיית אבטחת החומר הבקיע. הכורים מתוכננים כך שלא יהיה ניתן להשתמש בדלק שלהם לשימושים צבאיים. שנית הכורים היום הרבה הרבה יותר בטוחים מאילו שימשו בברה"מ לשעבר. צרפת מספקת 80% מתצרוכת החשמל שלה באמצעות כורים ולא שמעתי על תאונה בכור צרפתי. הכורים החדשים אמורים להיות בטוחים לגמרי. מה שקרה בצ'רנוביל הוא שילוב של תכנון לקוי, תקנות בטיחות לקויות וטעויות אנוש חמורות. מה שקרה בגוש המזרחי לא סביר שיקרה במדינה דמוקרטית עם פיקוח על הבטיחות בכורים שלה. לסיכום אנרגיה גרעינית הינה מקור אנרגיה בשל, שעבר מספר שיפורים במשך השנים וכורים מדור 4 אמורים לענות על בעיות האבטחה (מניעת האפשרות לייצור נשק), בטיחות (הם אמורים להיות בטוחים אינהרנטית), נצילות (הם אמורים להיות בעלי נצילות גבוה) ואולי החשוב מכל הם אמורים לייצר מעט פסולת גרעינית של יסודות רדיואקיטביים בעלי זמן מחתית חיים ארוך.

    לגבי החלוקה השווה בין מדינות איני רואה בכך בעיה גם שאר המחצבים לא מתחלקים בצורה שווה ובכל זאת העולם מסתדר על ידי סחר חופשי. לגבי אנרגיית השמש שמחולקת לכאורה בצורה שווה איני מסכים למדינות הצפון יש מעט מאד ימי שמש וגם לא לכול המדינות יש מספיק שטחים ריקים (מדבריות) כך שיכולו לנצל את אנרגיית השמש כך שגם בנושא זה אין חלוקה שיויונית.

  8. מעניין גם להביט בדברים במבט היסטורי:
    במשך מרבית שנות קיומו של כדור הארץ התבססו כמעט כל החיים בו על אנרגית השמש (כולם למעט כמה יצורים זעירים במעמקי הים).
    גם מרבית האנרגיה המחצבית שאנו צורכים היום אינה אלא אנרגיית שמש אגורה.
    גם ביו-דלק שזוכה להרבה השקעות בשנים האחרונות הוא אנרגית שמש אגורה (רק שבשונה מזו המחצבית – כאן מדובר באנרגיה מתחדשת).

  9. הביטחון שלי נובע ממספר סיבות.
    שתיים מהן ציינתי:
    האחת היא שבכל התחומים שהזכרת יש התקדמות בלתי פוסקת.
    השנייה היא שיש כמות אדירה של אנרגיה מסוג זה והיא באמת מתחדשת.
    סיבות שלא ציינתי נובעות בחלקן מן הסיבה השנייה ותורמות בחלקן לסיבה הראשונה:
    אחת היא פוליטית/סוציולוגית/רציונאלית: יש בציבור חשש (שקשה לטעון בביטחון שאינו מוצדק: חשוב למשל על רעידות אדמה) משימוש באנרגיה גרעינית.
    סיבה אחרת היא החשש מן הקשר בין אנרגיה גרעינית לבין יכולת פיתוח פצצה גרעינית.
    עוד סיבה היא המידה הרבה יותר של עצמאות אנרגטית שמדינות יכולות להשיג (אור השמש נופל במידה זו או אחרת על כל המדינות בשעה שמחצבי אוראניום יש רק בחלקן)

  10. מיכ**אל

    אלטרנטיבה הרבה יותר בשלה היא האנרגיה הגרעינית (לא רלוונטי לישראל). בצרפת 80% מצריכת החשמל מסופקת על ידי כורים גרעיניים בארה"ב מדובר ב-30%. הטכנולוגיה של כורים גרעיניים עברה כבר מספר שלבים כרגע מדובר על כורים מדור 4 אין בכלל מקום להשוואה עם האנרגיה הסולרית. המכשלה העקרית באנרגיה גרעינית הינה פסיכולוגית הסרט" הסינדרום הסיני", יחד עם התקלה בכור בארה"ב (מות של טכנאי אחד אם איני טועה) גרמה לבלימה מוחלטת של האנרגיה הגרעינית בארה"ב לפני כ-30 שנה. כיום יש חזרה והתפחות של בתחום. אני לא רואה התקדמות נכרת באנרגיה סולרית או התמנודדות עם הבעיות העקריות: נצילות נמוכה, אגירה של אנרגיה לזמנים ארוכים. מנין נובע הביטחון שלך?

  11. אנרגיה סולארית (יחד עם נגזרותיה – כמו הרוח ומפלי המים) היא האנרגיה המתחדשת העיקרית העומדת לרשותנו.
    אנחנו מנצלים כיום רק חלק זעיר ממנה.
    גם הטכנולוגיה מתקדמת מהר.
    אני דווקא די בטוח שאנרגיה סולארית תהיה בעתיד מקור אנרגיה עיקרי – אם לא בלעדי.

  12. נועם וגם אנונימי

    כאשר יש המדע מתחבר עם הטכנולוגיה יש נטיה לפזר הרבה הבטחות ולכן גם השימוש במושגים חדשני, פורץ דרך וכו… המסלול בו מתפתחת טכנולוגיה הינו: רעיון, מחקר מדעי, פיתוח, ושווק, כאשר שני השלבים האחרונים הם זוללי כסף. לא די למצוא רעיון טוב יש להראות כי הוא תקף מדעית לאחר מכן צריך להראות כי ניתן להשתמש ברעיון לייצור המוני. הרבה רעיונות הם טובים על הנייר אבל קשה לייצר אותם והם נופלים בשלב הזה. בשווק של הרעיון שלא תמיד מגיע בשלב הסופי יש להתמודד עם התחרות ועם הטכנולוגיה הקיימת. בכל השלבים האחרונים יש לשכנע משקיעים להשקיע במוצר. עד כאן באופן כולל ולגבי אנרגיה סולרית: ראשית אנרגיה סולרית היא טכנולוגיה בשלבים ראשוניים היא סובלת ממספר בעיות עקרוניות: נצילות נמוכה, איך לאגור אנרגיה כשאין שמש, עלות ייצור והזיהום הנגרם בעקבות כך. גם אם כל הבעיות הללו יפתרו עדיין אנרגיה סולרית לא תפתור את בעיות האנרגיה של העולם היא תהווה מרכיב קטן ברשימת האנרגיות החלופיות. יש הרבה יחסי ציבור ופוליטיקה בשווק של אנרגיה סולרית ושאר חלופות אנרגיה "ירוקות" (לא ברור לי שאנרגיה סולרית האי אכן ירוקה כי בעקבות תהליך ייצור).

  13. אם מישהו יצליח לבצע את אותו תהליך עם חומר אחר יהיה זה אך מוצדק מצידם לומר שהם הגו את הרעיון קודם.
    בדיוק כמו שמבין גאמוב לבין ארנו ופנזיאס, מי שהסיק לראשונה את קיומה של קרינת הרקע הקוסמית היה גאמוב.

  14. בכל זאת יש טעם לפגם בפרסום המאמר באופן בו הוא פורסם כאשר גם במאמר עצמו כתוב ש:-
    "היעילות אומנם הייתה פחותה ממה שחושב, אולם החוקרים מאמינים כי הם יצליחו למצוא את החומר המתאים, אולי גאליום ארסניד, או אחר, שבו היעילות המחושבת אכן תתקבל". סוף ציטוט.
    זאת שיטה ידועה של להקדים את המאוחר כדי שתמיד הם יצוטטו כממציאים של הרעיון וידרשו זכויות בשל כך. כנ"ל נעשה עם המטאוריט מן המאדים (אולי), שבו יש שרידי יצורים חיים (אולי) וכך בכל מחקר שיגלה חיים במאדים (אולי) הם יגידו אנחנו גילינו את זה קודם (אולי)
    שבת שלום
    סבדרמיש יהודה

  15. מרוב עצים לא רואים את היער… כל כך הרבה טכניקות – פלסטיק, הפקה היברידית, ועכשין התהליך הזה – אבל בפועל – רק לוז ודומותיה מקימות תחנות כןח בטכנולוגיה של 10(?) שנים. מה קורה כאן? כל כך הרבה מחקר וכסף שנשפך ולפעמים נדמה שכלום לא זז…

  16. תם:
    משה נחמני מביא תרגום מקוצר של כתבות שהתפרסמו בעיתונות המדעית.
    הביטויים שהוא משתמש בהם לקוחים מן הכתבות הללו.
    לכן אין לך מה לבוא אליו בטענות.
    בכלל – כדי לטעון שמשתמשים בביטויים כמו "חדשני" או "פורץ דרך" יותר מדי – צריך להראות לפחות פעם אחת שהשתמשו בביטוי כאשר לא היה מוצדק להשתמש בו.
    לכן – גם אם תעביר את ההאשמה שלך ממשה נחמני אל המדענים שאת מאמריהם הוא מתרגם – עדיין – לא ניתן לבסס אותה על סטטיסטיקה שאינה מתייחסת לתכנים.

  17. בעניין ניצול אנרגיית השמש לטיסות חלל, שהעלו נמרוד ועירן – אל תשכחו את מפרש רוח השמש.

  18. נמרוד לגבי טיסות לחלל הרחוק..
    מאחר ואנו עדיין כל כך רחוקים מדבר כזה..התשובה הכי קלה היא "כשנגיע לגשר נחצה אותו "
    אבל עכשיו באמת…אנרגיה סולרית לפחות כרגע בכלל לא מועמדת אפילו לשמש כמקור הנעה…הרעיון של כור היתוך מונע פלסמה מתבסס בגרעינו עדיין על כור גרעיני או שורה של כאלה פעילים …וזה הרעיון הכי מהיר שיש לנו ..וזה עדין לא מספיק מהיר לטיסות בעומק החלל..אם כבר יותר לטיסות הרבה יותר מהירות במערכת השמש..
    אז יש עוד זמן עד שמה…

    יותר חשוב מהכל הוא שלא נצטרך יותר נפט פחם או גז ושהמקומות שבזכותם עלו והתעשרו יחזרו להיות מדבר על יושביהם .

  19. האם זה רק נדמה לי או שדר' משה נחמני מרבה מאוד (יותר מדי לטעמי) להשתמש במאמרים ובכתבות שלו כאן בביטויים מפוצצים כגון "תהליך חדשני", "פריצת דרך" ו"לראשונה איי פעם"? האם דברים אחרים עליהם מדווח באתר הידען כל שבוע הם פחות "חדשניים" ופחות "פורצי דרך" מאלו עליהם מדווח משה נחמני? האם זה מקובל להשתמש בתאורים מסוג זה בתדירות גבוהה כל כך בדיווחים מדעיים אובייקטיבים?

    זו סתם תהייה. ואם אני טועה אנא תקנו אותי, אבל זו ההתרשמות האישית שלי אחרי שנים של קריאה באתר הזה.

  20. הרעיון שלהם כבר הייה קיים, אבל עצם הצלחת ביצוע ניסוי כזה יכולה לקדם מאוד את התחום של שימוש באנרגיית השמש, פריצת דרך כזו שתגרום בטווח של מספר שנים לתיעוש העניין יכולה הלפוך את השימוש באנרגיית שמש ליעיל ונפוץ יותר.

  21. כאשר נימצאים ליד שמש זה יעיל אבל באיזה תהליך אפשר יהיה להשתמש בעומק החלל האפל למשל בטיסות בחלל הרחק משמשות ? היתוך קר ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן