התמונות החדשות של האבל – חלק ג' הצביר הכדורי אומגה קנטאורי

טלסקופ החלל האבל צילם תמונה פנורמית של כמאה אלף כוכבים בשלל צבעים השוכנים בגלעין ההומה של הצביר הענק.

כוכבים בשלל צבעים בתוך הצביר הכדורי אומגה קנטאורי. צילום: טלסקופ החלל האבל
כוכבים בשלל צבעים בתוך הצביר הכדורי אומגה קנטאורי. צילום: טלסקופ החלל האבל

טלסקופ החלל האבל צילם תמונה פנורמית של כמאה אלף כוכבים בשלל צבעים השוכנים בגלעין ההומה של הצביר הענק.

התמונה חושפת איזור קטן בתוך הצביר הכדורי אומגה קנטאורי, המכיל כ-10 מיליון כוכבים. צביר כדורי, נחיל עתיק של כוכבים המאוחדים בכוח הכבידה הם בעלי האחוזות של שביל החלב. גילם של הכוכבים בצביר נע בין 10 ל-12 מיליארד שנה. הצביר עצמו נמצא במרחק של כ-16 אלף שנות אור מכדור הארץ.

זו אחת התמונות הראשונות שצילמה המצלמה הפלנטרית/רחבת השדה מס' 3 שהותקנה במשימת השירות האחרונה של האבל במאי 2009. המצלמה יכולה לצלם תמונות חדות בטווח רחב של אורכי גל. התמונה מראה את גמישות הצבעים של המצלמה באמצעות חשיפת מגוון כוכבים בשלבים שונים של מחזור החיים שלהם.

רובם המוחלט של הכוכבים בתמונה הם בצבע צהוב-לבן, כמו השמש שלנו. אלו כוכבים בוגרים המאירים בזכות תהליך ההיתוך של המימן. לקראת תום חייהם הנורמאליים הם הופכים קרים וגדולים יותר. בשלב מאוחר זה של חייהם צבעם הוא כתום ואלו הנקודות הכתומות בתמונה.

גם בשלבים מאוחרים יותר של מחזור החיים שלהם, הכוכבים ממשיכים להתקרר ולהתרחב והופכים לענקים אדומים. אלו הכוכבים האדומים הבהירים המתנפחים לגודל של פי כמה מהשמש שלנו ומתחילים להשיל מעליהם את מעטפת הגז החיצונית.

לאחר השלכת מרבית המסה שלהם וסיום מרבית דלק המימן שלהם, הכוכבים נראים בצבע כחול בוהק. רק שכבה דקה של חומרים מכסה את הגלעין החם מאוד שלהם. אלו כוכבים המנסים נואשות להאריך את חייהם באמצעות היתוך הליום בגלעיניהם. בשלב זה, הם פולטים את מרבית האור שלהם בתחום האולטרה-סגול.

כאשר ההליום אוזל, הכוכבים מגיעים לתום חייהם. רק הגלעינים הכבויים שלהם נותרו, והם מכונים ננסים לבנים (הנקודות הכחולות חוורות בתמונה). ננסים לבנים אינם מייצרים עוד אנרגיה באמצעות התכה גרעינית ומבחינה כבידתית כל מה שנשאר הוא עצם בגודל של כדור הארץ. הם ימשיכו להתקרר ויהיו עמומים במשך מיליארדי שנים עד שיהפכו לגחלת אפלה.

כוכבים אחרים הנראים בתמונה מכונים משתרכים כחולים. הלו כוכבים ותיקים שרכשו הארכת חיים כאשר התנגשו והתמזגו עם כוכבים אחרים. המפגש מאיץ את קצב ייצור האנרגיה של הכוכבים והופך אותם לכחולים יותר.

הכוכבים הללו הם גם שכנים אינטימיים זה לזה. המרחק הממוצע בין כל שני כוכבים בצביר הוא כשליש שנת אור, בערך פי 13 קרוב יותר לשמש מאשר השכן הכוכבי שלנו – אלפא קנטאורי. אף כי הכוכבים קרובים מאוד, החדות של המצלמה הפלנטרית מס' 3 יכולה להפריד כל אחד מהם ולראות אותו ככוכב אינדיבידואלי. אם מישהו היה חי בתוך הצביר הכדורי, הם היו זוכים לשמים מלאי כוכבים בהירים פי 100 משמי כדור הארץ.

צבירים כדוריים נחשבו ככאלו המאגדים כוכבים שנולדו בערך באותו תאריך. ואולם כיום ישנם עדויות כי לאומגה קנטאורי יש לפחות שתי אוכלוסיות כוכבים בני גילאים שונים. כמה אסטרונומים סבורים כי הצביר עשוי להיות שריד של גלקסיה קטנה שהתרסקה לתוך שביל החלב בשל כוח המשיכה ואיבדה את מרבית כוכביה ואת הגז שלה.

אומגה קנטאורי הוא אחד מהמאסיביים שבין כ-200 הצבירים הכדוריים הידועים בשביל החלב. הוא אחד ממעט צבירים שניתן לראות בעין בלתי מזוינת. הצביר זכה לשמו בידי יוהאן באייר בשנת 1603 כעצם ה-24 בבהירותו בקבוצת קנטאורוס. הוא מזכיר ענן קטן בשמי הדרום ועשוי בקלות לבלבל את הצופים שיחשבו כי הם צופים בכוכב שביט.

האבל צפה בצביר אומגה קנטאורי ב-15 ביולי 2009 בתחום האולטרה סגול ובאור הנראה.

.
עוד בנושא באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. למה לא מלמדים אסטרונומיה כמקצוע חובה בביה"ס וחוץ מזה ניתן לפרסם יותר תמונות באינט.

  2. דיי תפסיקו כבר, ברור שהכינו את התמונה הזו בפוטושופ….. 🙂

  3. יפתח:
    ראשית דבריך נכונה אבל אחריתם אינה נכונה.
    הצביר נמצא כולו כ 16 אלף שנות אור מאתנו וכל קוטרו כ 170 שנות אור.
    לכן הכוכב הרחוק ביותר בצביר רחוק מאתנו בערך באחוז אחד יותר מן הכוכב הקרוב ביותר.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Omega_Centauri

  4. לנ.צ.
    התלת מימד נדחס בתמונה לדו מימד.
    שני כוכבים סמוכים בתמונה, האחר יכול להיות רחוק מאיתנו פי 10 לעומת השני.

  5. לנ.צ.
    קיימת מקבילה טובה ל"אשלייה" זו. הבט בעצם מצוים, הדעת הישרה אומרת שהוא עשוי מקשה אחידה, אך האמת היא שהמרחק בין חלקיקי החומר הוא עצום ורב ביחס לגודל החלקיקים עצמם…

  6. מדהימה היצירה של אלוהים.
    אנחנו רק בהתחלה של צילום החלל.
    אני רק מחכה ליום שנצלם כוכב מרוחק שחללית גדולה חונה ליד.
    עד כמה אנחנו רוחקים מכך…כנראה שרק זמן זה התשובה.

  7. השכל הישר פשוט לא מסוגל להכיל את גודל היקום.למרות הצפיפות העצומה שרואים בתמונה
    (אפילו אם תוגדל פי 1000 עדיין ייראו הכוכבים קרובים למדי-יחסית לקוטרם אחד לשני}.

    קשה פשוט להאמין שהמרחק הממוצע בין כוכב לשכנו הקרוב הוא משהו כמו 3 טריליון ק"מ…

    אז למה הם נראים כל כך קרובים אחד לשני ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן