סיקור מקיף

חוקרים מאוניברסיטת חיפה מצאו מין חדש של עכביש

העכביש החדש הוא הגדול מסוגו במזרח התיכון, אלא שלמרבה הצער אזור המחייה שלו בסכנה. "ייתכן וקיימים מינים חדשים ולא ידועים שיכחדו לפני שנוכל לגלות אותם", אמר ד"ר אורי שיינס מאוניברסיטת חיפה שמוביל את המחקרים במקום

העכביש החדש שהתגלה בערבה. צילום: יעל אולק
העכביש החדש שהתגלה בערבה. צילום: יעל אולק

מין חדש ולא ידוע עד כה למדע של עכביש התגלה בחולות סמר שבערבה הדרומית על ידי צוות חוקרים מהחוג לביולוגיה של אוניברסיטת חיפה-אורנים. אלא שלמרבה הצער, אזור המחייה שלו עומד בפני סכנה. "העכביש החדש מראה את המחוייבות שלנו לשימור החולות", אמר ד"ר אורי שיינס שעמד בראש צוות החוקרים.

חולות סמר הם הדיונה האחרונה שנותרה בתחומי ישראל באזור הערבה הדרומית. בעבר השתרעו החולות על פני כשבעה קילומטרים רבועים, אך עקב המרה של שטחים לחקלאות וחציבת חול הצטמצמו החולות לפחות משלושה קילומטרים רבועים.

במהלך המחקרים השונים שמנהלת קבוצתו של ד"ר שיינס במקום הם גילו גם את העכביש החדש, ששייך לסוג Cerbalus. מכיוון שהוא נמצא בערבה הוא קיבל את השם Cerbalus aravensis. לדברי החוקרים, אורך פריסת הרגלים של העכביש יכול להגיע ל-14 ס"מ, מה שהופך אותו לעכביש הגדול ביותר מסוגו במזרח התיכון. למרות שלא נמצאו עדיין מספיק פריטים שיכולים ללמד על הביולוגיה שלו או על מספר הפרטים שחיים בחולות, יודעים החוקרים כי מדובר בעכביש הפעיל בלילה, בעיקר בחודשים החמים ביותר של השנה, והוא בונה מחילה באדמה וסוגר אותה עם "דלת מתרוממת" המסווה היטב בעזרת גרגירי חול דבוקים.

כאמור, השמחה של החוקרים על הגילוי החדש מהולה בחשש. לדבריו של ד"ר שיינס, מנהל מקרקעי ישראל מתכוון לחדש בתקופה הקרובה את הכרייה בחולות סמר מה שמעמיד בסכנת הכחדה את העכביש שרק התגלה. עוד הוא הוסיף כי ייתכנו מינים נוספים של בעלי חיים לא ידועים בחולות סמר ולכן יש לעשות הכל כדי לשמר אזור ייחודי זה בערבה. "הגילוי החדש מראה כמה הרבה יש לנו עוד לחקור ושיש עוד מינים רבים שלא ידועים לנו. אם לא נשמור על אזורי המחייה הבודדים שעוד נותרו להם, הם יכחדו לפני שנוכל לגלות אותם", סיכם ד"ר שיינס.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

13 תגובות

  1. תיקון טעות והתנצלות לגבי מועד תיאור המין

    כאמור C. aravaensis מוכר שנים רבות לחוקרים העובדים בחולות הערבה הדרומית והצפונית. אולם תיאור המין בערבה פורסם ע"י דר' גרשם לוי ז"ל רק ב 2007 עפ"י פרט (נקבה) שנאסף (מלכודת נפילה) ב 2003 במלחת עין עברונה ע"י ד"ר אורי שיינס שעמד בראש צוות החוקרים שעבדים בחולות סמר. אם מועד פרסום תאור המין הוא הקובע הרי שאפשר להתייחס לתגלית כטרייה.

    מוזר במקצת שמוצאים הודעה לעיתונות ב 2010 על פרסום שיצא לאור כבר לפני 3 שנים.

  2. לאסף

    התגובה שלי התיחסה ל Cerbalus aravensis כנראה נשמט שם המין ואני מתנצל, כאמור, תיאור רישמי של המינים פורסם כבר ב 1989 ע"י גרשם לוי http://www3.interscience.wiley.com/journal/122270071/abstract?CRETRY=1&SRETRY=0 (יש לי את המאמר בספריה)
    ולכן עם כל הכבוד למחקר ולממצאים ויש הרבה כבוד, לא מדובר פה לפחות לגבי העכביש הזה בתגלית חדשה. המין הזה מוכר הרבה שנים מהערבה הצפונית והדרומית (גם לפני שתואר רישמית בספרות).

    מה שכן הביולוגיה של הסוג והמין הזה בפרט ידועה רק במעט ולכן כל מידע עליו חשוב. העובדה שהמין הזה, ככל הידוע, מוגבל רק לאזורי חוליות מגבירה את הבעייתיות בשמירה עליו ועל עוד מינים המוגבלים לבתי-הגידול החולי בערבה.

    אני מקווה שהפרסום יעודד חוקר סקרן לחקור את המין הזה ובכלל את כל הסוג שעד כה לא נחקר לעומק אלא בשוליים במסגרת מחקרים אחרים.

    עיני לא צרה בפרסום ובחוקרים ובפרסום עצמו אלא בדרך בה הדברים מוצגים לתקשורת. אמינות בפרסום היא חלק חשוב ביצירת אמון בין עולם המחקר, לציבור שלא מבין הרבה ולתקשורת בכלל.

  3. מחשבות על אבולוציה של עכבישים ושאר מרעין בישין :
    העובדה כי המין החדש נתגלה רק לאחרונה מעלה בי את הסברה כי בעכבישים בפרט וחרקים באופן כללי, נדרש זמן קצר יחסית ליצירת
    מינים חדשים. הדבר נובע משתי סיבות עקריות :
    1].כנראה שבמינים ירודים בעלי DNA "קטן", הסיכוי למוטציה-יוצרת-מין-חדש הנה גבוהה למדי. גבוהה הרבה יותר מאשר במינים בעלי DNA"גדול". ב-DNA קטן,לכל גן יש ביטוי בתכונה וחלק גדול מהתכונות הן קובעות מין (או זן או גזע). אין גנים "חסרי ביטוי" או גנים-שאינם-קובעי-מין כמו ב DNA גדול.
    2]. מספיק שבשגר בודד אחד תהיה מוטציה-יוצרת-מין-חדש, בכדי ליצור מין חדש. הרי כל שגר עשוי להכיל מספר אלפים של ביצים הבוקעים לאלפי צאצאים בני המין החדש שיכולים להתרבות זה עם זו.
    לפיכך:
    1]. יש לצפות כי גילוי מינים חדשים של חרקים לא יהיה נדיר.
    2]. היווצרות מינים חדשים של חרקים יואץ בנסיבות של שינויים סביבתיים חזקים, כמו אלה המתוארים בכתבה, כפי שכל שינוי חזק בתנאים סביבתיים מאיץ את האבולוציה באופן כללי.

  4. לביבי
    בעולם יש הרבה יותר אנשים שפוחדים מאנשים,
    לעומת ה ארכנופובים ,
    לשיטתך ….. ? 

  5. לעמיר ,
    חיפשתי ולא מצאתי התיחסות ל מ י ן החדש ,
    יש התיחסות ל ס ו ג ,
    כך שאיני מבין מה "חורא" לך ?
    ל ג.
    "חיסול" מינים , הכחדת מינים ידועים או שאינם ידועים … ר ע !
    כדאי לעיין מעט במאמרים הרבים שמסבירים את חשיבות השמירה על הטבע !

  6. ד"ר שיינס מביע חשש מפני הריסת מקום המחייה שעשוי להכיל מינים שאינם ידועים לאדם. ונשאלת השאלה האם חיסול מינים שאינם מוכרים הוא דבר רע.

    עדיף לגלות אותם לפני שהם נכחדים?

  7. מעבר לפרסום החשוב לדעת הקהל ובכלל, חורא לי קצת החוסר דיוק בפרסום מטעם….
    ה Cerbalus המוזכר במאמר אינו מין חדש. הוא הוגדר כבר ב 1989 ע"י דר' גרשם לוי (The family of huntsman spiders in Israel with annotations on species of the Middle East (Araneae: Sparassidae)
    המין הזה מוכר גם מצפון הערבה (גם שם הוא מצוי בסכנה העלמות עקב הפיכת שטחי חולות לשטחים חקלאיים). יצא לי לפגוש אותו מספר פעמים (בשנות השמונים) ואכן זה מין מרשים מאוד והביולוגיה שלו המוכרת במעט מעניינת במיוחד.
    ד"א הסוג Cerbalus מונה בישראל 3 מינים (האחרים מצויים בנגב). תמונה טובה של ה aravaensis אפשר לראות בקישור http://albums.timg.co.il/userFolders/9/113868/11386820082221934.jpg?timeOld=0

  8. מעניין האם העכבישים שטווים קורים עושים זאת באופן אינסטינקטיבי או מודרך…
    אם הראשון, מעניין איך זה מצויין בגנים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן