סיקור מקיף

הפרופסורים עודד אברמסקי, יוסף לויה ואברהם ניצן מצטרפים כחברים חדשים לאקדמיה למדעים

החברים החדשים, אנשי מדע מובילים מאוניברסיטאות המחקר בישראל , נבחרו באסיפה הכללית של האקדמיה על פי המלצת חברי האקדמיה משתי חטיבותיה. חברי האקדמיה הלאומית למדעים, מונים 99 חוקרים, מהם 54 ממדעי הטבע ו-45 ממדעי הרוח והחברה

פרופסור עודד אברמסקי
פרופסור עודד אברמסקי

פרופ' עודד אברמסקי, פרופ' יוסף לויה ופרופ' אברהם ניצן הם המדענים הבחירים המצטרפים כחברים חדשים לאקדמיה הלאומית הישראלית , בטקס המסורתי של הענקת תעודות חבר האקדמיה שיתקיים מחר, ערב נר שלישי של חנוכה תש"ע , יום ג', 15 בדצמבר 2009 בירושלים.

האקדמיה, הגוף הבכיר בקהילה המדעית, נוסדה על פי חוק בשנת תשכ"א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אישי המדע בישראל כדי לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ולייעץ לממשלת ישראל בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, חוגגת בימים אלה את יובל ה50 להיווסדה.
החברים החדשים, אנשי מדע מובילים מאוניברסיטאות המחקר בישראל , נבחרו באסיפה הכללית של האקדמיה על פי המלצת חברי האקדמיה משתי חטיבותיה. חברי האקדמיה הלאומית למדעים, מונים 99 חוקרים, מהם 54 ממדעי הטבע ו-45 ממדעי הרוח והחברה.

פרופ' עודד אברמסקי

יליד ירושלים (1940). בעל תואר דר' לרפואה (M.D.) ודר' לפילוסופיה (PhD) מהאוניברסיטה העברית.
פרופ' אברמסקי הוא מומחה לנוירולוגיה ונחשב לאחד החוקרים שהובילו וקידמו את תחום הנוירואימונולוגיה, הקושר בין מערכת החיסון ומערכת העצבים. כיום ברור שיש קשר בילטרלי בין המערכות והן אף מאזנות זו את זו. המחקר בתחום בודק מחד, את ההשפעה של מערכת העצבים על מערכת החיסון ומאידך, מראה כיצד שינויים במערכת החיסונית גורמים להפרעות בתפקודים מוחיים.
פרופ' אברמסקי קידם, ביחד עם עמיתיו, את המחקר והטיפול במחלות אוטואימוניות של מערכת העצבים. דוגמה לכך היא מחלת מיאסתניה גרביס (MG) שביחד עם פרופ' שרה פוקס הראו שהשיתוקים במחלה זו נובעים מהפרעה אוטואימונית שפוגעת בתיפקוד החיבור בין העצב לשריר. התגלית הביאה לידי כך שכיום ניתן לטפל במחלה בהצלחה בטיפולים אימונולוגיים שונים. דוגמה נוספת היא מחקר על ההשפעות של הריון במחלות אוטואימוניות כגון טרשת נפוצה ודלקת פרקים שבו גילו אברמסקי ופרופ' תלמה ברנר, שפור קליני של מחלות אלה במחצית השנייה של ההריון ועמדו על החשיבות של חלבון ההריון האימונולוגי אלפא פטופרוטאין (AFP). חומר זה נבדק כיום כטיפול במחלות אוטואימוניות.
במחקריו האחרונים עוסק אברמסקי בהיבטים אימונולוגים במחלות מוח ניוניות: הדגמת נוגדנים לאנטיגנים מוחיים (TAU , אמילואיד, סינוקלאין) בחולים עם מחלות נוירוגנרטיביות (אלצהיימר, FTS, DLBD, פרקינסון) ומודל אימונולוגי בחיות מעבדה. המודל הניסויי הזה מהווה השראה לטיפול במחלוות מוח ניווניות באמצעים אימונולוגיים בבני אדם.

בין תפקידיו שימש פרופ' אברמסקי מנהל המחלקה לנוירולוגיה בביה"ח האוניברסיטאי הדסה; דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והדסה; המדען הראשי של משרד הבריאות ; יו'ר הועדה של משרד הבריאות לרשום תכשירים רפואיים בישראל; ויו'ר חבר הנגידים בקרן הדו לאומית למדע ישראל-ארה'ב.
כיום משמש אברמסקי כיו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי בישראל; מנהל מרכז אגנס גינגס לנוירוגנטיקה הומנית בביה'ח הדסה ונשיא כבוד של החברה הישראלית לנוירואימונולוגיה. הוא פרסם ארבעה ספרים וכ-320 מאמרים מדעיים.

פרופ' אברמסקי הוא חבר כבוד בחברה האמריקאית לנוירולוגיה (ANA ); חבר חוץ במכון לרפואה (IOM ) של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב; עמית כבוד בקולג' המלכותי הבריטי לרפואה (FRCP).
במסגרת שרותו צבאי במילואים היה קצין רפואה אוגדתי בדרגת סא'ל במלחמת בלבנון הראשונה; ובהמשך משנה לראש המחקר והפיתוח במפא'ת ומפקד פרויקט "אדם בקרב" בדרגת אל'מ.

פרופ' יוסי לויה

Yossi_Loya
Yossi_Loya
יליד בולגריה (1942) שעלה לארץ 1944. סיים את לימודי התואר הראשון והמוסמך (בהצטיינות) באוניברסיטת תל אביב. לימודי הדוקטורט עשה ב-New York at Stony Brook State University of, בהנחייתו של פרופ' סלובודקין והוא הבוגר הראשון של המחלקה לאקולוגיה ואבולוציה באוניברסיטה זו.

פרופ' לויה נמנה עם השורה הראשונה של מדענים בעולם העוסקים בנושאי האקולוגיה ובעיות סביבה. תחומי התעניינותו המדעיים כוללים: אקולוגיה ואבולוציה, מגוון ביולוגי, שימור סביבה, אקולוגיה תיאורטית, אסטרטגיות רביה של אלמוגים, חומרי טבע ממקורות ימיים בעלי פעילות ביולוגית, השפעת זיהום הים (נפט גולמי, שפכים עירוניים, חקלאות ימית) ובעיות התחממות כדור הארץ על חברות שוניות האלמוגים. פרופ' לויה הקדיש את הקריירה האקדמית שלו לחקר שוניות אלמוגים בארץ ובעולם.
לפרופ' לויה תרומה נכבדה בפיתוח המחקר האקולוגי, מחקר איכות הסביבה והגנת הסביבה בישראל. עד כה סיימו בהדרכתו מספר דורות של תלמידי מחקר (23 תלמידי PhD ומעל ל- 40 תלמידי (MSc המהווים כיום חלק נכבד מעמוד השדרה האקדמי במרבית האוניברסיטאות, מוסדות המחקר וארגונים סביבתיים בארץ.

מחקריו נתמכו ע"י למעלה מ-40 מענקי מחקר מקרנות מחקר תחרותיות בארץ ובעולם. הוא פירסם את עבודותיו המדעיות בלמעלה מ-210 מאמרים בעיתונים מהשורה הראשונה בשטחי התמחותו וכן בעיתונים כלליים ובהם Science ו-,Nature והציג את מחקריו בכ-80 כנסים בינלאומיים, רבים מתוכם כהרצאות מליאה מוזמנות. פרסומיו בנושאי המגוון הביולוגי של חברות שוניות האלמוגים הפכו ל"אבני-דרך" קלאסיים בספרות האקולוגית ומשמשים מודל השוואתי להרבה עבודות מחקר בשטח זה בעולם כולו.

פרופ' לויה הינו חתן מדליית דרווין היוקרתית ביותר בתחום מומחיותו , שהוענקה לו בשנת בשנת 2000, כהכרה על "מפעל חיים של חוקר, שהישגיו המדעיים ותרומתו לתחום הם מהבולטים ביותר בעולם". הכרה זו נובעת בעיקר בזכות הישגיו בפיתוח שיטות עבודה בשדה לתיעוד כמותי של שינויים החלים במבנה חברות אלמוגים, בעקבות שינויים סביבתיים טבעיים או מעשה ידי האדם, ופיתוח שיטות סטטיסטיות לניתוח הנתונים. שיטות אלו מהוות כיום את ה"תנך" האקולוגי אותו אמצו חוקרים רבים ברחבי העולם.

ב-1995 הוא הקים ועמד כחמש שנים בראש מרכז על ע"ש פורטר ללימודי סביבה באוניברסיטת ת"א, אשר התפתח לביה"ס ללימודי סביבה. ב- 1996 הופקד ע"י סנאט אוניברסיטת ת"א על קתדרת רוברט ריינור לחקר שימור הסביבה. הוא שימש כפרופסור אורח במספר מרכזי מחקר גדולים בעולם.
כיום משמש פרופ' לויה כיו"ר הוועדה המדעית הבינלאומית של מרכז המצוינות האוסטרלי לחקר שוניות אלמוגים במינוי מטעם משרד המדע האוסטרלי. כמו כן, הינו חבר בועדות וקבוצות עבודה בינלאומיות בנושאי שימור הסביבה, המגוון הביולוגי ובעיות גלובליות של שינוי האקלים על חברות בע"ח והאדם.

פרופ' אברהם ניצן

פרופסור אברהם ניצן
פרופסור אברהם ניצן
נולד בישראל (1944). למד כימיה באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמית, ובה סיים תואר ראשון ומוסמך (בהדרכת פרופ' גדעון שפסקי) . את עבודת הדוקטור עשה באוניברסיטת תל אביב (בהדרכת פרופ' יהושע יורטנר). את השתלמות הפוסט-דוקטורט עשה ב-MIT כמלגאי פולברייט ואחר כך עבד כאסיסטנט-פרופסור באוניברסיטת Northwestern וכעמית מחקר באוניברסיטה של שיקגו. חזר לאוניברסיטת ת"א ומאז 1982 מכהן בה כפרופסור מן המיניין. כהן כראש בית הספר לכימיה בשנים 1984-7, כדקן הפקולטה למדעים מדויקים בשנים 1995-8 וכראש המכון ללימודים מתקדמים מאז שנת 2003.

פרופ' ניצן הוא מבכירי החוקרים בעולם בתחום הכימיה הפיסיקלית. מחקריו מתמקדים באספקטים תיאורטיים שונים של הדינמיקה הכימית – ענף של הכימיה המתאר את הדינמיקה של ריאקציות כימיות ותהליכים פיסיקליים וכימיים הקשורים בהן, במטרה להבין ולצפות את התפתחותם של תהליכים כימיים מתוך התכונות המיקרוסקופיות של אטומים ומולקולות בודדים, ולקבוע את המסלול, המהירות, היעילות והניצולת של תהליכים כאלה. תרומותיו חשובות במיוחד להבנת תהליכים כימיים המתרחשים בפאזות מעובות ובמשטחים בין פאזיים, בתופעות של אינטראקציית אור וחומר ובתופעות מעבר אלקטרונים ויונים. הבנת תהליכים האלה נמצאת ביסודו של התחום החדש של האלקטרוניקה המולקולארית, אחד משטחי המחקר החשובים של הננו-טכנולוגיה.

בתחומים אלו פרסם קרוב ל- 300 מאמרים וספר מקיף: "Chemical Dynamics in Condensed Phases" בהוצאת Oxford University Press, , וכן רשם פטנט. ונתן הרצאות מוזמנות בלמעלה ממאה וארבעים כנסים.

בשנת 1992 הופקד על ידי סנאט האוניברסיטה על הקתדרה לדינמיקה כימית ע"ש איסר ורבקה קודש. הוא זכה בפרס קולטהוף (1995), בפרס הומבולדט (1995), בפרס החברה הישראלית לכימיה (2002) ופרס Manchot (2004), וניבחר כעמית של החברה האמריקאית לפיסיקה, ה- APS, ושל האגודה האמריקאית לקידום המדע ה-AAAS וכחבר באקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים.

4 תגובות

  1. המילה בחירים קיימת בעברית, זו לא שגיאה, גם אני חשבתי כך בתחילה.
    הם נבחרו לאקדמיה בידי שאר החברים והם כמובן גם בכירים כי רק המדענים הבכירים ביותר מהבחינה המדעית לאו דווקא המינהלית – חברים באקדמיה (כך זה בכל מדינה).

  2. "(23 תלמידי דוקטור ומעל ל- 40 תלמידי מאסטר) המהווים כיום חלק נכבד מעמוד השדרה האקדמי במרבית האוניברסיטאות, מוסדות המחקר וארגונים סביבתיים בארץ"

    נשמע תקין?

  3. פשש..הדף הזה מכיל הרבה כבוד..

    ועכשיו לטעויות- 1. אבי, בעמוד הראשי, התמונה של הפרופסור חתוכה (ריבוע קטן).
    2. טעות נפוצה שראוי לתקנה: "יובל החמישים". אין זאת אלא יובל, שהרי יובל אחד שווה לחמישים שנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן