סיקור מקיף

שלושה מדענים בכירים מצטרפים לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

החברים הם פרופ' יעקב בלידשיין מבן גוריון, פרופ' חוה טורניאנסקי מהאוני' העברית ופרופ יוסף ירדן ממכון ויצמן

היום יום שלישי, (11 בדצמבר 2007), יתקיים באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הטקס המסורתי של הענקת תעודות חבר האקדמיה לשלושה מדענים המצטרפים אל שורותיה. החברים החדשים, פרופסורים מן האוניברסיטאות בישראל, נבחרו באסיפה הכללית של האקדמיה על פי המלצת חברי האקדמיה משתי חטיבותיה, החטיבה למדעי הרוח והחטיבה למדעי הטבע.

האקדמיה, הגוף הבכיר בקהילה המדעית, נוסדה על פי חוק בשנת תשכ”א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אישי המדע בישראל כדי לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ולייעץ לממשלת ישראל בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית. ברי האקדמיה מונים 96 חוקרים, מהם 53 ממדעי הטבע ו-43 ממדעי הרוח והחברה.

ואלה החברים החדשים המצטרפים לאקדמיה

נציג מדעי הטבע בסבב הנוכחי הוא פרופ' יוסף ירדן מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע הוא מדען בעל שם עולמי, שהישגיו בתחום העברת האותות וחקר מחלת הסרטן כללו גילויים חשובים ופורצי דרך.

פרופ' ירדן הקדיש את מחקריו להבנת תפקידן הביולוגי של מולקולות דמויות הורמונים בשם גורמי גדילה. מולקולות אלה מפקחות על התפתחות העובר וממשיכות לפעול גם בבגרות, למשל באיחוי פצעים ובהתפתחות השד. פרופ' ירדן היה מעורב בגילויים מכריעים רבים שהבהירו את התפקיד שממלאים גורמי הגדילה במחלת הסרטן. הוא היה חלוץ בבידוד מספר גורמי גדילה על קולטניהם, דהיינו החלבונים הנמצאים על קליפת התא ומעבירים הוראות לחלוקתו. מחקריו המקיפים על מבנם ותפקודם של הקולטנים של גורמי הגדילה הובילו להכרה בחשיבות השימוש בהם כמטרות בריפוי סרטן. ואומנם, בעשור האחרון פותחו מספר תרופות יעילות לסרטן המתקיפות את גורמי הגדילה וקולטניהם.

עבודותיו של פרופ' ירדן זיכו אותו בפרסים רבים, ובהם פרס א.מ.ת בביוכימיה (תשס”ו), פרס המחקר ע”ש דאדלי רייט בביו-ממברנות, פרס סומך זאקס בכימיה, פרס אנדרה לווף, פרס לומברוזו בחקר הסרטן, פרס מיכאל ברונו מטעם קרן יד הנדיב, פרס המייסדים של חברת טבע ופרס הצטיינות MERIT של מכון המחקר הלאומי לחקר הסרטן בארצות הברית. פרופ' ירדן חבר בארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית וברשת אסיה-פסיפיק הבין-לאומית לביולוגיה מולקולרית. כיום משמש דקן בית הספר למוסמכים במכון ויצמן, יושב ראש הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה ויושב ראש ועדת המחקר של האגודה למלחמה בסרטן. בעבר שימש גם סגן הנשיא לעניינים אקדמיים במכון ויצמן למדע, דקן הפקולטה לביולוגיה ומנהל מכון מורוס לחקר הסרטן.

הפרופ' יעקב בלידשטיין מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ולשעבר דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה הוא מומחה בעל שם עולמי בחקר מחשבת ישראל וההגות ההלכתית. הוא חתן פרס ישראל למחשבת ישראל (תשס”ו) ודוקטור לשם כבוד בישיבה-יוניברסיטי בניו יורק.

פרופ' חוה טורניאנסקי, פרופסור אמריטוס מהחוג ליידיש באוניברסיטה העברית בירושלים, נחשבת לחוקרת המובילה של תולדות ספרות יידיש בתקופה הטרום-מודרנית ונמנית עם חשובי ההיסטוריונים של התרבות היהודית האשכנזית בשלהי ימי הביניים ובראשית העת החדשה. היא הקדישה מחקר ממושך לספר הזיכרונות שכתבה ביידיש גליקל בת לייב (הידועה יותר בשם גליקל האַמֶל). המחברת העמידה לנו מסמך היסטורי מיוחד במינו המתאר הן את קורותיה של אישה עברייה בת המאה השבע-עשרה והן את דמותה והוויית חייה של החברה שבה צמחה ופעלה. המהדורה הביקורתית של ספר הזיכרונות, הכוללת את תרגומם לעברית, זיכתה את פרופ' טורניאנסקי בפרס ביאליק לחכמת ישראל (תשס”ו). פעילות מחקרית רבה ייחדה פרופ' טורניאנסקי לספרות היידיש העתיקה, ובד בבד פרסמה מחקרים חשובים גם על יוצרים מודרניים כגון י”ל פרץ, י' בשביס-זינגר וא' סוצקוור, וכן על נושאים שונים ומגוונים ובהם מעמד האישה בחברה היהודית-אשכנזית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.