ההכרזות על היכחדותם של מינים רבים מתבררות כלא מדויקות
אנדרו ריווקין
מדענים החוקרים את יערות הגשם, הנהרות, שוניות האלמוגים,
המדבריות והאיים ברחבי כדור הארץ נתקלים יותר ויותר בסוג חדש
של מינים ביולוגיים: המתים-החיים. הם קיימים עדיין, אבל חשובים
כנכחדים.
מתברר שמינים ביולוגיים רבים, שנותר מהם מספר זעום של פרטים,
מוצאים איכשהו דרכים להסתגל, גם אם זמנית, לשינויים הגורפים
בסביבתם. תהליך ההכחדה ארוך ומורכב יותר משביולוגים רבים
הורגלו לחשוב, ולעתים נוצרת האפשרות שמין ביולוגי שהולך ונעלם
יחזור ויקנה אחיזה בסביבתו.
נראה שאחדים, כמו התוכי הפורטוריקאי, שאוכלוסייתו הצליחה
להתרבות במידת מה אחרי שפחתה ל-12 פרטים בלבד, אכן מסוגלים
להשתקם. מינים אחרים לא מצליחים לעשות זאת, אף שביולוגים רבים
נחלצים לעזרתם. “כשאתה רואה חיות וצמחים נהדרים, ואתה יודע
שאתה עשוי להיות אחד האחרונים שיראו אותם, אתה מוצף תחושת
אובדן אדירה”, אומר ד”ר סטיוארט פים, מומחה להיכחדות של מינים
ביולוגיים באוניברסיטת קולומביה. זה די דומה להתבוננות בקרוב
משפחה זקן ואהוב שעומד למות. אתה לא יודע בדיוק מתי דוד ג'ו
הקשיש יוכרע וימות”.
עקשנותם של מינים המצויים על סף הכחדה יוצרת לעתים מבוכה בקרב
אקולוגים וביולוגים המתמחים בשימור מינים. לפני שני עשורים חזו
מומחים רבים, שעד שנת 2000 כ-%20 מהמינים הביולוגיים בעולם
ייכחדו. זה לא קרה, ובקרב האקולוגים הולכת וגוברת ההכרה שסוף
המשחק מבחינתם של מינים רבים אינו ישיר וחד משמעי כפי שהוא
מצטייר במודלים המתמטיים. מודלים אלה, החוזים שיעורי הכחדה,
מתבססים על הנתונים הבאים: צפיפותו של מין ביולוגי בבית הגידול
שלו והמהירות שבה בית הגידול מושמד (בדרך כלל על ידי האדם).
האי התאמה בין התיאוריה לבין המציאות הובילה חלק מהביולוגים
לקרוא לשינוי השיטה שבה מתארים אנשי שימור הסביבה את תהליך
ההכחדה, ולשינוי האופן שבו מדענים חוקרים אותו.
קבוצה גדלה והולכת של חוקרים טוענים שיש למתן הצהרות מרחיקות
לכת, המשוות את אירועי ההיכחדות הנוכחיים להכחדתם של
הדינוזאורים לפני 65 מיליון שנה. השוואות אלה, הם אומרים,
מבטאות ודאות שאינה קיימת במדע. הם מוסיפים שעל המדענים
להדגיש, שתהליך ההכחדה מתפרש על פני תקופה שקשה מאוד למדוד או
להעריך. “כשמדובר בהכחדה של מינים, עלינו לשכוח מסקאלת הזמן
האנושית”, אומר ד”ר ג'ון אלרוי, אקולוג באוניברסיטת קליפורניה
בסנטה ברברה. “בשביל מין ביולוגי, תקופת חיי אדם היא שבריר
שנייה”.
בעיה מרכזית המתסכלת את המדענים החוקרים את המינים הנמצאים
בסכנת הכחדה היא שהם אינם מודעים לכל המגוון הביולוגי בכדור
הארץ. יש פער עצום בין מספר המינים הממוינים על ידי המדע –
פחות מ-2 מיליונים – לבין ההערכה של מספר כל המינים הקיימים:
בין 7 מיליונים ליותר מ-100 מיליון, תלוי מי סופר.
בשנה שעברה סקר ד”ר רוס מקפי, אוצר היונקים במוזיאון ההיסטוריה
של הטבע בוואשינגטון, את “הרשימה האדומה” של איגוד השימור
העולמי, דו”ח המתפרסם כל ארבע שנים, שבו מפורטים כל המינים
שהוכרזו כנכחדים. מקפי מצא ברשימה עשרות טעויות: מינים שהופיעו
ברשימה אף שלא נכחדו, ומינים נכחדים שהדו”ח לא ציין. ניתוח
נפרד של הנתונים בנוגע להיכחדות של דגים הניב ממצאים דומים.
יש ביולוגים הטוענים, שאת הדאגה בנוגע למהומה הנוכחית בעולם
הטבע צריך לרכך בעזרת העלאת המודעות לכך ששינויים גדולים –
כולל היכחדות והתמיינות ביולוגית חדשה – הם מרכיב חיוני בחיים
על פני כדור הארץ.
פורטו ריקו, למשל, ש-%97 מיערותיה נעלמו במאות שלאחר ההתיישבות
האירופית, חזרה בעשורים האחרונים להיות מיוערת, וכעת חיים בה
מינים בני המקום לצד מינים אקזוטיים. עץ הג'ינקו כמעט נכחד
בביתו המקורי שבסין, והשתמר רק בכמה מנזרים. כעת הוא נפוץ
ברחבי העולם והצליח להתבסס בכמה מקומות לא ידידותיים לסביבה.
ברוקלין, למשל. מתברר שעם מעט עזרה, מינים רבים מצליחים לקום
מהקרשים.
(פורסם במקור ב-23.10)
© פורסם ב”הארץ” בתאריך 10/31/2000
אתר הידען היה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ עד סוף 2002
