הסוכנות חתמה על הסכם לשימוש בלוויינים שלה למעקב אחר השינויים באקלים העולמי. בתוך כך מאיימת היעלמותם של הקרחונים ההרריים על אספקת המים למיליונים
נאס”א שמחה לחלוק טכנולוגית חלל עם קהילות ברחבי העולם
סוכנות החלל האמריקנית, נאס”א, הודיעה היום, כי בכוונתה לסייע למפות את כדור הארץ לטובת שימור הכדור. נאס”א והאיגוד הבין לאומי לשימור הטבע ומשאביו (IUCN) חתמו על הסכם לשימוש במערך הלווינים של הסוכנות, בכדי לעקוב אחר השינויים באקלים הגלובאלי, בתקווה לשמר את כדור הארץ.
“משימתה של נאס”א היא להבין את ביתנו כדור הארץ ולהגן עליו, ולהשתמש באמצעי הניטור שלה בחלל, כדי לשרת את האנושות”, אמר ד”ר ע'אסם אסראר, מנהל בכיר לענייני מדע בסוכנות החלל. “אין דרך טובה יותר לשרת את האנושות מאשר לסייע להבין כיצד ביתנו משתנה, ומה הן השלכות השינויים עלינו ועל ילדינו” הוא הוסיף.
ה-IUCN, ארגון הגג הגדול בעולם לענייני סביבה, הודיע במסגרת קונגרס שהוא עורך כעת בבירת תאילנד בנגקוק, כי טכנולוגיה לחישה מרחוק עתידה לערוך מהפיכה במאבק לשימור הכדור. “הפוטנציאל לשימוש יעיל במידע מסוג זה בסוגיות סביבה ושימור הוא עצום” אמר אכים שטיינר, מנכ”ל הארגון. “אולם עד עתה פוטנציאל זה נותר בעיקרו לא מנוצל, בעיקר בעולם השלישי” הוסיף.
אסראר הודיע, כי 30 לוויני המחקר של נאס”א, הנמצאים כרגע במסלול סביב כדור הארץ, יתמקדו במעקב אחר שינויים טבעיים ומעשה אדם מסביב לעולם, ובהערכת השפעתם. הלווינים, שערכם נאמד בכ-14 מיליון דולר, מציירים עתיד חדש בתחום השימור. הם צפויים לגלות לגלות מינים חדשים של צמחים ובעלי חיים, ולזהות במדויק את איזורי הגידול שלהם.
“ישנם כ-30 מיליון מינים על פני כדור הארץ. עד כה הצלחנו לזהות רק שני מיליון מהם, ומתוך אילו אנטו מכירים את איזור הגידול של אחד מכל עשרה”, אמר אסראר. “נאס”א יכולה לעזור לצמצם מעט את הפערים. כעת נוכל לבחון כל איזור ואת המינים המצויים בו, באמצעות טכנולוגיית הלווינים, ולעשות זאת בלא כל הפרעה לסביבה ובאופן יומיומי”.
נאס”א הודיעה עוד, כי היא ששה לחלוק את טכנולוגיית החלל שלה עם קהילות שונות ברחבי העולם, כוונה שלא הייתה עולה על הדעת רק לפני 30 שנה, בשיאה של המלחמה הקרה. “אחד מיתרונותיהן של טכנולוגיות המאה ה-21 הוא שהן קירבו את כולנו אחד לשני” אמר אסראר. “אנו לא רואים עצמנו עוד רק כאזרחי מדינות, אלא גם כאזרחי כדור הארץ”.
“אין ברירה אלא לנסות ולהסתגל לשינויים”
קרחוני ההרים, מבצרי המים של כדור הארץ, שוקעים במהירות רבה מתמיד ומאיימים על חייהם ופרנסתם של מיליוני בני אדם, כמו גם על הישרדותם של המוני מינים בטבע. כך אמר היום מרטין פרייס, מהמרכז ללימודי הרים הממוקם בבריטניה, במסגרת קונגרס ה-IUCN.
לדברי פרייס, כ-75% מהמים המתוקים בעולם מרוכזים בקרחוני הענק, חלק גדול מזה באזורים ההרריים, מה שמאפשר זרימת מי גשמים ושלג לערוצי נחלים גם בחודשי הקיץ ובחודשים יבשים אחרים. “מינים מסויימים של חיים ובני אדם צפויים לעמוד מול בעיה קשה, כיוון שמי ההרים מספקים לא רק את צרכיהם של התושבים באיזורים חקלאיים, אלא גם את תצרוכת המים של ערים גדולות, בייחוד באמריקה הלטינית”, טוען פרייס.
בארצות יבשות, קרחוני הרים מספקים עד 95% מן המים בערוצי הנהרות, ואפילו באיזורים מישוריים בארצות ממוזגות, גרמניה לדוגמא, כ-40% מן המים מגיעים משדות קרח הרריים. “זוהי סוגיה מכרעת בטווח הארוך, משום שברגע שיעלמו הקרחונים, כל שנשאר לך הוא רק מה שבמקרה יורד מן השמיים ומגיע בזרם האפיקים”.
בשל גורמים שונים, כמו ההתחממות העולמית וזיהום האוויר, הקרחונים, בדומה לכיפות הקרח בקטבים, הולכים וקטנים. מחקרים מראים, שההר הגבוה ביותר באפריקה, הקילימנג'רו בטנזניה, עלול לאבד את כיפת הקרח שלו עד 2020. פארק הקרחונים הלאומי בצפון ארצות הברית יצטרך למצוא כנראה שם חדש עד 2030.
בה במידה ששינויי האקלים בהרים מסכנים את זרימתם המתמידה של המים, הם גם מאיימים על מגוון רחב של מינים. חיות וצמחים באיזורים ההרריים, אשר באופן רשמי מכסים מעל 25% אחוזים משטח הכדור, נמצאים תחת איום מתמיד, בין השאר בגלל דחיקתם מאיזורי המחייה הטבעיים שלהם לאיזורים גבוהים יותר ויותר. בסופו של דבר לא ישארו להם מקומות להידחק אליהם.
“מה אפשר לעשות בקשר לכל זה? אין ברירה אלא לנסות ולהסתגל לשינויים. אתה חייב להיות גמיש ככל האפשר, אולם מינים רבים פשוט יכחדו. באיזורים ההרריים, מינים רבים כבר אינם עוד” מסכם פרייס.
