החללית ג’ונו תשוגר ב-2011 ותגיע לצדק ב-2016. היא תישא ציוד מתקדם לחקר העננים והירחים של צדק
נאס”א החלה באופן רשמי להתקדם בהכנות למשימה חסרת תקדים ומעמיקה לחקר צדק.
המשימה, המכונה ג’ונו, תהיה הראשונה שבה תקיף חללית במסלול אליפטי קוטבי את כוכב הלכת הענק כדי להבין את דרך היווצרותו, התפתחותו והמבנה שלו. הרחק מתחת לשכבת העננים הדחוסים, שומר צדק על סודות אודות התהליכים הבסיסים והתנאים ששררו בתחילת ימיה של מערכת השמש.
“צדק הוא כמו אב טיפוס של כוכבי הלכת הענקיים במערכת השמש שלנו שנוצרו בשלב מוקדם ולכדו את מרבית החומר שנשאר לאחר היווצרות השמש” אמר סקוט בולטון, החוקר הראשי של ג’ונו ממרכז המחקר דרום מערב בסן אנטוניו. “שלא כמו כדור הארץ, המסה העצומה של צדק איפשרה לו לשמור על הרכבו המקורי, ומספקת לנו דרך לעקוב אחר ההסטוריה של מערכת השמש שלנו”.
החללית תשוגר לפי התכנון הנוכחי, על גבי טיל מדגם אטלס מכף קנוורל בפלורידה, באוגוסט 2011, ותגיע לצדק ב-2016. היא צפויה להקיף את צדק 32 פעמים, ולגמוע מרחק של 4,800 קילומטרים מעל ראשי העננים, במשך שנה בערך. ג’ונו תהיה החללית הראשונה שתקבל את האנרגיה לתפעולה מהשמש, למרות המרחק הרב של צדק מהשמש.
“צדק מרוחק למעלה מ-644 מיליון קילומטרים מהשמש, פי 5 רחוק יותר מכדור הארץ” אמר בולטון. ג’ונו מתוכננת כך שתהיה יעילה מבחינת צריכת האנרגיה שלה”.
ג’ונו תכיל מצלמה ותשעה מכשירים מדעיים, שיחקרו את העולם הסמוי מתחת לעננים הצבעוניים של צדק. חבילת המכשירים המדעיים תחקור את קיומו של גרעין סלעי, את השדה המגנטי המאסיבי של צדק, ענני המים והאמוניה באטמוספירה העמוקה, ותחקור את זוהר הקוטב הצפוני של צדק.
“במיתולוגיה היוונית והרומית, אשתו של יופיטר, יונו, מסתכלת דרך שכבת העננים כדי לראות מתי בעלה עושה דברים לא מהוגנים.” אמר פרופ’ טובי אוון, שותף לניהול המדעי, וחבר סגל אוניברסיטת הוואי בהונו לולו. “ג’ונו שלנו מסתכלת דרך ענני צדק כדי לראות ממה כוכב הלכת מורכב, לא כדי לחפש התנהגות לא הגונה, אלא סימנים של מים, המרכיב הבסיסי של החיים.”
הבנת דרך היווצרותו של צדק חיונית להבנת התהליכים שהובילו להתפתחות שאר הגופים במערכת השמש ומהם התנאים שהובילו להיווצרות כדור הארץ והאנושות. בדומה לשמש, צדק מורכב בעיקר ממימן והליום. אחוז קטן מכוכב הלכת מורכב מחומרים כבדים יותר. ואולם בצדק יש שיעור גדול יותר של החומרים הכבדים הללו לעומת השמש.
“יכולת הקביעה המדויקת של שדה המשיכה והשדה המגנטי של צדק יאפשר לג’ונו להבין מה מתרחש בעומק כוכב הלכת” אומר פרופ’ דייב סטיבנסון, מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה בספדינה. “מדידות אלה ומדידות נוספות תאפשרנה לנו לדעת כיצד מפוזרים המרכיבים השונים של צדק, כיצד הוא נוצר וכיצד הוא התפתח, דבר שהוא מרכיב מרכזי בהבנתנו של טבע מערכת השמש”.
עמוק בתוך אטמוספירת צדק, בלחץ העצום השורר שם, המימן נדחס למצב נוזלי המכונה – מימן מתכתי. בעומקים עצומים אלה, המימן מתנהג כמו מתכת מוליכת חשמל שמעריכים כי היא המקור לשדה המגנטי העצום של צדק, ויתכן גם שלצדק יש גלעין מוצק במרכזו.
“ג’ונו תספק לנו הזדמנות פנטסטית לקבל תמונה על המבנה של צדק בדרך שעד כה לא היתה אפשרית” אמר ג’יימס גרין, מנהל המחלקה הפלנטרית במטה נאס”א בוושינגטון. “היא תאפשר לנו להתקדם צעד גדול קדימה בהבנתנו אודות כיצד כוכב הלכת הענק נוצר ואת התפקיד שהוא מילא בארגון שאר מערכת השמש.”
משימת ג’ונו היא החללית השניה שתוכננה במסגרת תוכנית הגבולות החדשים (New Frontiers) של נאס”א. החללית הראשונה היתה משימת ניו הוריזונס, ששוגרה בינואר 2006 ואמורה להגיע לפלוטו ולכארון ב-2015. התוכנית תספק הזדמנויות לביצוע משימות בקנה מידה בינוני שזוהו כעונות למטרות בעלות חשיבות גבוהה לפי המלצת צוות חקר החלל של המועצה הלאומית לפיתוח בוושינגטון.
משימת ג’ונו מנוהלת בידי המעבדה להינע סילוני של נאס”א (JPL) בפסדינה, קליפורניה. לוקהיד מרטין מדנבר בונה את החללית. סוכנות החלל האיטליקת תרמה את מכשיר הספקטרומטר האינפרה-אדום, וחלק ממערכות הרדיו של הניסויים המדעיים. מהודעת נאס”א לא ברור אם גם לסוכנות החלל האירופית יהיה חלק בפרויקט, למרות הצעתם של האירופים.
תגובה אחת
לדעתי חשוב יותר לשגר חלליות מחקר לירחים של צדק לצורך בדיקה האם הם ראויים למגורי אדם.