37 חברות אמריקניות יקבלו גישה למתקנים, לחומרה, לתוכנה ולמומחים של נאס״א כדי לקדם מערכות אנרגיה, ניווט, נחיתה, תחזוקת חלליות והגנה מפני אבק הירח – אך ללא מימון ישיר מהסוכנות
נאס״א בחרה 41 הצעות שהגישו 37 חברות אמריקניות לפיתוח טכנולוגיות שיוכלו לסייע בהקמת נוכחות אנושית ארוכת טווח על הירח ובהכנת משימות מאוישות עתידיות למאדים. המיזמים עוסקים בין היתר בתחבורה בחלל, פעילות רובוטית ואנושית על פני עולמות אחרים ובהקמת תשתיות על הירח.
החברות נבחרו במסגרת הקול הקורא של נאס״א לשיתופי פעולה, Announcement of Collaboration Opportunity, או ACO, שפורסם בשנת 2025. חשוב להדגיש כי מדובר בהצעות לפיתוח ולהבשלה של טכנולוגיות – לא במערכות מבצעיות שכבר נבחרו לטוס לירח או למאדים. רשימת המיזמים המלאה פורסמה באתר נאס״א.
„אנחנו מאפשרים לתעשייה האמריקנית להפוך לשותפה פעילה במשימות נאס״א לירח, למאדים ומעבר להם”, אמר גרג סטובר, מנהל חטיבת המחקר והטכנולוגיה המתקדמים במינהלת המחקר והטכנולוגיה של נאס״א. לדבריו, שיתוף הפעולה עם החברות אמור להאיץ פיתוח של יכולות הנחוצות למשימות עתידיות ובמקביל לתמוך בשוק החלל המסחרי.
שותפות ללא העברת כספים
הסכמי ACO אינם מענקים או חוזי רכש. נאס״א אינה מעבירה כסף ישירות לחברות המשתתפות, אלא מעמידה לרשותן משאבים מקצועיים וטכנולוגיים. אלה יכולים לכלול מתקני ניסוי, תוכנה, חומרה, נתונים וגישה למהנדסים ולמומחים של הסוכנות.
החברות מצדן משקיעות כוח אדם ומשאבים בפיתוח הטכנולוגיות. נאס״א מעריכה את שווי המשאבים שתעמיד במסגרת ההסכמים בכ־30 מיליון דולר, לצד תרומה המוערכת בכ־32 מיליון דולר מצד התעשייה.
מאז פרסום הקול הקורא הראשון בשנת 2015 תמכה נאס״א ביותר מ־110 מיזמים במסגרת ACO. לוח הזמנים ייקבע בנפרד לכל אחד מההסכמים החדשים, אך משך העבודה הצפוי הוא בדרך כלל בין 12 ל־24 חודשים.
תחומי הפיתוח שנכללו בקול הקורא כוללים רכיבים למנועי חלל, מערכות הנחיה וניווט, מערכות נחיתה, ניהול אנרגיה וכן טכנולוגיות לתחזוקה, להרכבה ולייצור של ציוד בחלל.
העברת אנרגיה לאזורים החשוכים של הירח
אחד המיזמים של לוקהיד מרטין עוסק בפיתוח מערכת אנרגיה קומפקטית ומודולרית, המיועדת לתמוך באספקת חשמל באזורים המוצלים בקביעות על הירח. מערכת כזאת עשויה לספק אנרגיה לציוד, לרובוטים ולתשתיות גם באזורים שאינם מקבלים אור שמש ישיר.
החברה תבחן גם העברה אלחוטית של אנרגיה באמצעות קרני לייזר המבוססות על לייזרי סיבים. פתרון כזה עשוי לאפשר להציב את מקור האנרגיה באזור מואר ולהעביר חשמל לציוד הפועל במרחק ממנו או באזור חשוך. המיזם כולל גם מערכת לסילוק חום, הדרושה לשמירה על הציוד בתנאי החלל.
לוקהיד מרטין נבחרה גם לקדם מערכי שמש אנכיים לשימוש על פני הירח. מערכים כאלה נועדו לנצל אור שמש בזוויות נמוכות, כפי שמתרחש באזורים הסמוכים לקוטבי הירח.
הצמדת מטענים לחלליות קיימות
חברת Kall Morris תפתח את אסטריה (Asteria), מערכת להצמדת מטען נוסף לחלליות וללוויינים שכבר נמצאים במסלול. המערכת אמורה להיצמד גם לכלי חלל שלא תוכננו מראש לקבל ציוד נוסף.
אסטריה תשתמש בדבק הניתן לשחרור מבוקר בלי לגרום נזק לנכס שאליו הוצמדה. אם הטכנולוגיה תעבוד כמתוכנן, היא תוכל לשמש להצמדת מערכות הנעה, חיישנים, אמצעי מעקב או ציוד אחר ללוויינים קיימים.
יישומים אפשריים כוללים הארכת חיי השירות של לוויינים, שיפור יכולת התמרון שלהם, הגנה על נכסים בחלל, איסוף נתונים ומעקב אחר עצמים במסלול. עם זאת, המערכת עדיין נמצאת בפיתוח ונדרשת להוכיח את אמינותה בסביבה המדמה תנאי חלל.
כיסויים נגד אבק הירח
חברת Moonprint Solutions מציעה לפתח כיסויי בידוד גמישים להגנת ציוד מפני אבק הירח השוחק. האבק עלול לחדור למפרקים ולמנגנונים נעים, להפריע לפעולתם ולפגוע בציוד במהלך פעילות ממושכת על פני הירח.
הכיסויים מתוכננים להתאים את עצמם לצורות מורכבות ולהגן על רכבי שטח, מפרקים רובוטיים, צינורות ורכיבים נעים אחרים. לפי החברה, אותה טכנולוגיה עשויה להתאים גם לציוד שיפעל בעתיד על מאדים.
מניווט אוטונומי ועד ייצור מחומר ירחי
רשימת המיזמים כוללת טכנולוגיות רבות נוספות. חברת Advanced Space תבחן אוטונומיה מבוזרת של קבוצות חלליות קטנות במרחב שבין כדור הארץ לירח; חברת Made in Space תקדם שימוש בחימום ובאיחוי של רגולית ירחי לצורכי ניהול תרמי; ו־Max Space תמשיך לפתח מבנים מתנפחים קלי משקל לקראת התאמתם לשהייה אנושית.
מיזמים אחרים עוסקים במנועי הנעה חשמלית, בחיישני אבק ירחי, בניווט באמצעות לידאר, במפרקים עמידים לאבק, במחשוב רב־עוצמה במסלול, במפרשים סולאריים, במערכות עגינה רובוטיות ובייצור חרירי מנועים מחומרים מרוכבים באמצעות הדפסת תלת־ממד.
נאס״א מעריכה כי חלק מהטכנולוגיות עשויות לסייע גם לשוק המסחרי, באמצעות הורדת מחירים, הרחבת היצע השירותים או יצירת יכולות חדשות. עם זאת, הבחירה במסגרת ACO אינה מבטיחה שהפיתוח יבשיל למוצר מסחרי או ישולב במשימת חלל. מטרת ההסכמים היא לבצע ניסויים, לצמצם סיכונים הנדסיים ולהביא את הטכנולוגיות לשלב מתקדם יותר.
מקור ומאמר מקורי
- NASA – NASA Identifies More Than 40 Space Technologies for Collaboration
- SciTechDaily – NASA Unveils Technologies That Could Build the Future of the Moon and Mars
- הרשימה המלאה של המיזמים שנבחרו
עוד בנושא באתר הידען
- נאס״א ומשרד האנרגיה: כור גרעיני על הירח עד 2030
- נאס״א תנסה על הירח את הרכיבים המודפסים של סטרטסיס
- החיים על הירח לא יהיו רומנטיים: כך ייראה המבחן האמיתי של גוף האדם
- המרוץ לכריית משאבים על הירח כבר החל – והוא חייב כללי משחק
- כיצד המיקרואורגניזמים העמידים ביותר בכדור הארץ יכולים לסייע לנו לבנות במאדים
שאלות ותשובות
מה בחרה נאס״א? הסוכנות בחרה 41 הצעות של 37 חברות אמריקניות לפיתוח טכנולוגיות למשימות עתידיות בירח, במאדים ובחלל.
האם החברות יקבלו מימון מנאס״א? לא. הסכמי ACO אינם כוללים העברת כספים. נאס״א תספק מתקנים, חומרה, תוכנה ומומחיות מקצועית, והחברות ישקיעו משאבים משלהן.
כמה זמן יימשכו המיזמים? לכל הסכם ייקבע לוח זמנים נפרד, אך נאס״א מעריכה כי רובם יימשכו בין 12 ל־24 חודשים.
האם הטכנולוגיות כבר מיועדות למשימות מסוימות? לא בהכרח. מטרת ההסכמים היא לקדם את הפיתוח ולצמצם סיכונים. הבחירה אינה מבטיחה שהמערכות יגיעו לשימוש מבצעי או ישולבו במשימת חלל.
לפרסום המקורי: פתיחת הפרסום המקורי
תגובה אחת
אף לא פרוייקט אחד להגנה מהקרינה מהשמש ומסופות חלקיקים מהשמש ?
לפי מה שאני מבין – זה הבעיה הכי אקוטית וקריטית שבלי לייצר הגנה מהקרינה ומרוח השמש
לא באמת יוכלו לחיות על הירח ואפילו לא להיות במשימות של שבועות/חודשים
או שמתכוונים שכל אזור בו יהיו בני האדם יהיה עם ציפוי מספיק מסיבי כמו בתחנת החלל ?