אין אוניברסיטה או מוסד מחקר בארץ, שלא עוסקים במחקרי ננו-טכנולוגיה. הגיע הזמן לריכוז מאמצים ומשאבים
ראול טייטלבאום 14/08/02 14:54
הבה נשתעשע קצת עם העתיד. לא כמשאלת לב, אלא כזה שעשוי לשנות את חיינו בטווח של עשור: הננו-טכנולוגיה. אומרים שהיא תשפיע על חיינו במאה הזאת, כפי שהחשמל השפיע על חיי אבות אבותינו במאה הקודמת. כך, למשל, סיפר השבועון האמריקני “טיים” פיתוח ההופך פחם לדלק נוזלי לשימוש ברכב, במחיר תחרותי לדלק הרגיל.
קונצרנים עולמיים כמו IBM, מוטורולה, לוסנט, היטאצ'י, מיצובישי, אינטל ואחרים, משקיעים בטכנולוגיה הזו הון עתק. סמסונג וסוני כבר הודיעו על פיתוח תאי דלק חדשים כמקור לאנרגיה, עבור מחשבים וטלפונים ניידים.
מודעה
איפה אנחנו בסיפור הזה?
“בעשירייה הפותחת של העולם”, אומרת המדענית הראשית של משרד המדע, התרבות והספורט, פרופ' חגית מסר ירון, בעצמה מומחית לחשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת תל אביב.
אין אוניברסיטה או מוסד מחקר בארץ, שלא עוסקים במחקרי ננו. בשלב זה, מרביתם מחקרים בסיסיים, אם כי יש כבר גם פיתוחים יישומיים. לאחרונה, ביוזמת תל”ם (תשתיות לאומיות למחקר) של האקדמיה למדעים, הוחלט לערוך סקר: מה קיים ומה צריך להיות קיים בארץ בתחום זה.
פרופ' מסר ירון סבורה, כי הגיע הזמן לתאם ולרכז את המאמץ במחקרי ננו-טכנולוגיה, כדי למנוע כפל משאבים. במיוחד, מפני שבתוכנית מסגרת 6 למחקר ופיתוח של הקהילייה האירופית, שאנו משתתפים בה, קיבל הנושא עדיפות גבוה מאוד – הוקצבו לכך 1.3 מיליארד אירו. על כן, יש כעת מאמץ ישראלי ליזום מחקרים משותפים עם גופים אירופיים, במטרה לזכות במימון מתוך הקרן. מגעים ראשונים בין חוקרי הננו-טכנולוגיה מישראל ומגרמניה, כבר החלו.
בינואר האחרון נפתח באוניברסיטה העברית בירושלים מרכז חדש לננו-מדע וננו-טכנולוגיה, בהשקעה ראשונית שנאמדת בכ-40 מיליון דולר. מרכזים דומים ייפתחו השנה גם בטכניון, בתל אביב ובבאר שבע. “במחקרי ננו טמון פוטנציאל טכנולוגי מהפכני, שילווה אותנו במאה ה-21”, אומר פרופ' אורי בנין, מראשי מכון ננו של האוניברסיטה העברית. בכמה תחומים, למשל בחיבור שבין ננו-טכנולוגיה לביו-טכנולוגיה, יש לישראל יש יתרון יחסי ברור – סבור פרופ' בנין.
הפרוייקטים הללו הם על סף מדע בדיוני. לפני כשנה הצליחו מדעני מכון ויצמן, בראשות פרופ' אברהם שנצר מהמחלקה לכימיה אורגנית, להוכיח שניתן לפתח שבב זיכרון מולקולרי מהיר ביותר למחשבי העתיד. יחידת הזיכרון תהיה מולקולה בודדת אחת, לעומת שבבים הבנויים מעשרות מיליוני מולקולות.
ברחובות מתמחים בשימושי הננו לניצול אנרגיות שמש ואור. בין היתר, מדובר על הפיכת פחם או עץ לדלקים נוזלים או גזיים, ועל פיתוח שיטה זולה ויעילה להפרדת מימן ממים. תחום אחר הוא פיתוח תאים סולריים חדשים, כמקור לאנרגיה חלופית להנעת מכוניות ולאספקת אנרגיה ביתית. יש גם פיתוח לייזרים סולריים כמקור אנרגיה לתעשייה הכימית או לתקשורת לוויינים.
אלה רק כותרות. בשלב זה, חוקרי הננו מחזיקים את קלפי המחקר מאוד קרוב לחזה, ואינם ממהרים לפרט את טיב מחקריהם – כדי שיוכלו לרשום פטנטים, ולמשוך משקיעים להמשך הפיתוח היישומי.
לוח זמנים לפרויקטים מעוררי דמיון אלה? 10-5 שנים, אומר פרופ' בנין. הקצב תלוי בהתקדמות המחקר המדעי, אך גם במצב הכלכלי: נכונותם של המשקיעים להשקיע במהפכה זו תשנה, לא פחות, את פני העולם.
