ניתן יהיה להחדיר חיידקים מלאכותיים לגופם של מפקדי האויב (פורסם לראשונה באתר הידען, אפריל 1998).
אבי בליזובסקי
בעתיד הרחוק יותר ניתן יהיה לייצר מכשירים קטנים ואף כלי נשק. בשעת כתיבת שורות אלו (אפריל 1998) נמשכת המתיחות בעיראק סביב נסיונותיו של סדאם חוסיין להסתיר את הנשק להשמדה המונית שברשותו – הנשק הכימי והביולוגי.
למזלנו עדיין אמצעי האיתור שבידי ארה”ב והאו”ם יכולים לגלות, לפחות חלקית, את מה שסדאם חוסיין מנסה להסתיר. אילו היינו נמצאים היום בשנת – 2020 וזה אינו רחוק – ייתכן שלסדאם חוסין היה נשק שבלתי ניתן היה לגלות אותו – הנשק הננו-טכנולוגי.
אך ננו טכנולוגיה איננה רק דבר עתידני. כיום כבר משתמשים מדענים בקורנל בקרן אלקטרונים בשטף גבוה, כדי לפסל מבנים מסיליקון גבישי או מתרכובות תחמוצת. באמצעות הננו טכנולוגיה יהיה ניתן לייצר לא רק מחשבים אלא מגוון שלם של מכשירים.
הירחון מדע פופולרי מדווח בגליון נובמבר, כי מדענים בקורנל הצליחו לבנות ננו גיטרה – גיטרה שקולה בערך בגודל של תא דם אחד. רוחבו של כל אחד מששת המיתרים 50 ננומטר, כרוחבם של 100 אטומים. הננו גיטרה נועדה להדגים את הטכנווגיה העומדת לרשות מתקני הייצור לננו טכנולוגיה בקורנל ובמקומות אחרים. טכנולוגיה זו מאפשרת ליצור מכשירים מיקרוסקופיים שיוכלו לשמש, בסופו של דבר, לכל מטרה, החל מתקשורת בסיבים אופטיים וכלה בשליטה בזרימת האוויר מעל כנף המטוס.
הננו-טכנולוגיה, שבשלב זה טרם יצאה ממעבדות המחקר הטהור, תאפשר לבנות מערכות שלמות בגודל של מולקולות בודדות. יש חוקרים האומרים כי מערכות ננו-טכנולוגיות יוכלו אפילו לשכפל את עצמן. לננו-טכנולוגיה תהייינה השלכות רבות על כל תחומי החיים. מסתבר כי ההשלכות לא תפסחנה גם על התחום הצבאי. מכון המחקר האמריקני היוקרתי ראנד הגיש עוד בשנת 1993 לצבא ארה”ב דו”ח שכותרתו היתה “ישומים צבאיים של מערכות אלקטרומכניות זעירות” – מערכות ננו-טכנולוגיות.
אליבא דמכון ראנד, מערכת כזו תכלול מספר תתמערכות: חישה, עיבוד מידע, ניווט עצמי, תמרון, תקשורת ויכולת הרס. כל זה, כאמור, בתוך מערכת בלתי נראית בגודל מולקולה (או מספר מולקולות).
מערכת נשק ננו-טכנולוגית תאתר באמצעות חישניה את המטרה, תנוע לכיוונה, תחדור לתוכה ותפגע בה. האויב אפילו לא יבין מהיכן נחתה עליו הרעה הזו. מערכת כזו תוכל להתגנב ולשבש תחנות כוח, תחנות רדיו וטלוויזיה, נמלים, מרכזי שליטה ובקרה ובעצם כל מיתקן שניתן להעלותו על הדעת.
אפשר גם יהיה להגניב מערכות ננו-טכנולוגיות למיתקני האויב בעת רגיעה. המערכות הננו-טכנולוגיות יארבו בשקט (אף אחד לא יראה אותן) ובעת מלחמה תשוגר אליהן פקודה והן ייצאו לביצוע מעשי הרס.
אך הננו-טכנולוגיה לא תייצר רק מערכות שיחבלו במיתקנים. ראשית – היא תאפשר לייצר כלי נשק הרסניים שיהפכו את המלחמה להרבה יותר מסוכנת והרסנית מאשר המלחמות שהכרנו עד היום. למעשה הננו-טכנולוגיה תאפשר לייצר רובוטים זערוריים ובלתי נראים, שיפעלו בדומה לחידקים בנשק ביולוגי או לחומרים כימיים. הרובוטים הזערוריים יוכלו לתקוף בני אדם, לחדור לכלי הדם
ולאיברים פנימיים ולגרום להשמדתם. ייתכן מאד שהנשק הננו טכנולוגי, לפחות זה שנגד אדם, יוכנס לקטגוריית הנשק האסור בדומה לנשק כימי או ביולוגי. אולם, תהיה בעיה רצינית לפקח עליו. כיום ניתן לגלות מאגרים של נשק כימי, ביולוגי וגרעיני. ניתן גם לכפות (או לנסות לכפות בהצלחה כזו או אחרת) על מדינות להתפרק מנשק להשמדה המונית. במקרה של נשק ננו-טכנולוגי פשוט אי אפשר לראות אותו.
יהיה גם קשה מאד לאתר את אמצעי הייצור של הנשק הננו-טכנולוגי. כדי לייצר אותם לא יהיה צריך מיתקנים גדולים, אלא מיתקנים קטנים מאד הניתנים להסתרה מרבית. הייצור של מערכות ננו-טכנולוגיות אמור להיות פשוט מאד, כך שגם אם ייפגע מיתקן כלשהו – מיד יצוץ אחר תחתיו. בנשק עצמו, כמובן, כמעט שלא ניתן יהיה לפגוע.
הפן החיובי של הנאנו טכנולוגיה: מטוס נוסעים במשקל נוצה
אנחנו כנראה רחוקים מאוד מיכולת המיזעור של מכשירים
פורסם לראשונה באתר הידען באפריל 1998
מאת אבי בליזובסקי
רבים בקהיליית המחשבים והאלקטרוניקה תוהים מהו גבול המיזעור של הרכיבים האלקטרוניים. בכל שנה מתריעים מומחים אלו או אחרים כי אנו מתקרבים לקצה יכולת המיזעור ויש למהר ולחפש טכנולוגיות חדשות שיאפשרו את שיפור הביצועים. טכנולוגיה כזו, המאפשרת גם המשך המיזעור וגם שיפור בביצועים היא הננו –טכנולוגיה (NANO TECHNOLOGY). טכנולוגיה זו, הנקראת גם ייצור מולקולרי, נמצאת כיום בשלבי מחקר במעבדות ובמכונים שונים. היא תאפשר לנו לסדר את האטומי והמולקולות בדיוק בסדר שאנו רוצים, ולהציב כל אטום במקום שנקבע לו, דבר הפותח פתח לאפשרויות כמעט בלתי מוגבלות.
הדבר הראשון המתאפשר מטכנולוגיה כזו הוא יצירת חומרים חדשים לחלוטין, שאנו נקבע את תכונותיהם. ניתן יהיה, לדוגמא, ליצור חומרים החזקים פי 100 מפלדה, אך הרבה יותר קלים ממנה. לפחות תיאורטית ניתן יהיה ליצור מבנה בגודל חדר, בעל חוזק אדיר, שניתן להרימו בהינף יד.
הדבר יכול להביא למהפיכה בתחומים רבים, כגון בתחום התעופה. ניתן יהיה ליצור מטוס נוסעים גדול, למאות נוסעים, שמשקלו יהיה קטן ביותר. מיותר לציין איזה חיסכון בדלק יאפשר מטוס קל כזה, שגם בטיחותו תגבר משום שלא יסבול כמעט מ”עייפות מתכת”. גם בתחום כלי הטייס החלליים תכניס הננו-טכנולוגיה מהפיכה של ממש.
קריאת שורות אלו מעלה בוודאי בקרב הקוראים אסוציאציות לסיפורי חייזרים. בעדויות שונות של אנשים הטוענים שראו שברי עב”מים הם דיווחו על חומרים דקיקים וקלים מאד, בעלי חוזק כזה שבשום אופן אי אפשר היה לשבור אותם. יחס אנשי המדע למפגשי חייזרים הוא ספקני מאד, בלשון המעטה, אך באמצעות הננו-טכנולוגיה ניתן לפחות להסביר (עדיין תיאורטית) כיצד נוצרו חומרים בעלי תכונות אלו.
בתחום המחשבים, שבו קיים המיזעור הרב ביותר, ניתן יהיה ליצור טרנזיסטורים ונתיבים אלקטרוניים בגודל של מולקולה. כלומר – ניתן יהיה ליצור רכיבים כמעט בלתי נראים לעיין בעלי עוצמה גבוהה ביותר. מחשבים שייוצרו בשיטות של ננוטכנולוגיה יהיו פטורים ממגבלות הסיליקון. לדוגמא, אחד החומרים היעילים לבניית מצעי רכיבים הוא היהלום, שבו האלקטרונים נעים יותר מהר מאשר בסיליקון והוא גם עמיד בטמפרטורות גבוהות יותר. כמובן היום איש אינו חולם על שימוש ביהלום לבניית מחשבים, אך בעזרת הננו-טכנולוגיה ניתן יהיה ליצור חומרים שתכונותיהם בדיוק כשל יהלום.
ניתן יהיה לבנות מחשבים מקביליים שיכללו רכיבים שיוצרו בשיטות של ננו-טכנולוגיה ויוכלו לעבד מיליארדי מיליארדים של פקודות לשניה. גם התקני האיחסון שייוצרו בשיטות ננו-טכנלוגיות יוכלו לציין כמויות עצומות של מידע, שהיום אפילו לא ניתן להעלות על הדעת.
המדענים אפילו משתעשעים בבניית התקנים רפואיים מולקולריים, בגודל מזערי שבמזערי, שניתן יהיה להחדיר אותם לתוך תאים בודדים בגוף. התקן כזה יוכל לתקן ליקויים שונים בתוך התא, ולתקוף תאים סרטניים.
האופקים הננו-טכנולוגיים כה רחבים עד כי מדענים אפילו טוענים שניתן יהיה לפתח טכנולוגיות ייצור שבהן מוצרים שונים ישכפלו את עצמם: ייצרו מבנים חדשים על פי סדר אטומים ומולקולות שנקבע מראש. שיטת ייצור זו אמורה להיות זולה שבעתיים משיטות הייצור הנהוגות כיום.
המחקר הננו-טכנולוגי מתבצע כיום במעבדות רבות , כגון מרכז המחקר AMES של נאסא, מרכז המחקר של חברת ,XEROX, MUT המכון לייצור מולקולרי בפאלו אלטו ועוד.
למרות שהנושא עדיין נראה על גבול המדע הבדיוני, המדענים משוכנעים שבעוד עשרות שנים הננו-טכנולוגיה תהיה יישומית לחלוטין. על פי קצב ההתקדמות הטכנולוגית במאה שלנו, סביר שיישומי ננו-טכנולוגיה יהיו זמינים הרבה לפני התחזיות.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~314773451~~~57&SiteName=hayadan
