ננו חלליות למיקרו ירחים

ננו לוויינים רבים נבנים על ידי מוסדות חינוך ופועלים בחלל בקרבת כדור הארץ. מדוע לא לשלוח אותם גם לכוכבי לכת אחרים במערכת השמש, למשל לחקר ירחים קטנים שעד כה לא השתלם?

ננו לוויין. מתוך אתר הצי האמריקני
ננו לוויין. מתוך אתר הצי האמריקני

כאשר חללית הקסיני נכנסה למסלול סביב שבתאי תוכנית העבודה שלה כללה צילום ומדידה של שבתאי, הטבעות והירחים הגדולים שלו. בעקבות מדידותיה וצילומיה התגלו ירחים נוספים. מדובר בירחים קטנים שגודלם עשרות קילומטרים ופחות. בודדים עוברים את גבול ה – 100 ק"מ וישנם גם כאלה שגודלם הוא פחות מ – 10 ק"מ. הם חסרי כל צורה ספרית. הם מעין הרים מעופפים המקיפים את שבתאי. תצפיות אסטרונומיות גילו ירחים נוספים סביב שבתאי ומספרם הכולל מגיע לעשרות. התברר שגם סביב שאר כוכבי הלכת הגזיים יש עשרות ירחים כאלה. נמצא שאפילו לפלוטו יש ירחים זעירים. על ירחים אלה שצולמו מצאו מכתשים וחלקם מכוסים באבק. אין בעצם שום הבדל בינם לבין האסטרואידים. בשל ממדיהם נכון יותר להגדירם כירחונים.

כאשר חללית הקסיני במהלך הקפותיה את שבתאי, היתה עוברת ליד ירחון כזה, גם אם המרחק היה אלפי קילומטרים היו מנצלים זאת ומכוונים אליו את מצלמותיה. המידע ששודר ארצה היה ראשוני. מעבר לכך לא ניתן להשיג נוסף. שיגור חלליות שתתמקדנה בירחונים אלה הוא יקר מדי ובכל זאת מן הראוי שגם ירחונים אלה יחקרו. הפתרון המתאים הוא פיתוח חלליות זעירות משקל של עד 10 ק"ג כל אחד. על כל חללית שתשוגר לאחד מכוכבי לכת אלה תהיה פלטפורמה ועליה עשרות חלליות כאלה. כאשר חללית עוברת ליד ירחון כזה היא משחררת חללית זעירה הנעה לעברו ומתרסקת על פניו. במהלך כל מסעה של חללית זו היא מצלמת את פני הקרקע שלו לרבות מדידות ספקטרוסקופיות ומשדרת מידע זה לחללית האם ומשם הוא משודר לכדור הארץ. כאשר חללית האם חולפת שוב ליד ירחון זה ומתגלה לה הצד השני שלו, היא משגרת חללית זעירה נוספת וכך אפשר להשיג מיפוי מלא שלו.

אם רוצים אפשר לשכלל שיטת עבודה זו. לפתח רכבי שטח זעירים (micro rovers) ולוויינים זעירים שיקיפו ירחונים אלה. הניסיון שהתפתח בשנים האחרונות בפיתוח לוויינים זעירים להקפת כדור הארץ יכול לשמש ליעדים אלה. בגלל ממדיהן של חלליות אלה אפשר לבנות אותן במתכונת של ייצור סדרתי. כך תהיינה בידי סוכנויות החלל השונות חלליות מדף מוכנות לשימוש מידי לקראת שיגורה של כל חללית לאחד מכוכבי לכת אלה.

אפשר לעשות שימוש בחלליות זעירות אלה גם בחקר האסטרואידים. תוכנס חללית למסלול סביב השמש אשר תנוע בתוך רצועת האסטרואידים. חללית זו תתוכנן כך שהיא תחלוף ליד אסטרואידים מסוימים וכל אחד מהם שילכד על ידי מצלמותיה ויעורר ענין מיוחד, אפשר יהיה לשגר אליו חללית זעירה אחת או יותר.

הודות לייצור הסדרתי של חלליות אלה, עלות הייצור של כל אחת מהן תרד והמידע שיצטבר על ירחונים אלה יגדל. במבט קצת עתידני, ככל שעלות הייצור של חללית כזו תרד כך יעלה היקף המידע שתשדר יהיה גדול יותר. יכול להתפתח ענף כלכלי חדש, כלכלת מחקר אסטרונומי . נשמע מוזר אבל כדאי לחשוב על כך.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. אני תוהה מדוע לא משגרים לווינים סביב הירח ?

    גועשת שלנו , אין מידע בנושא זה…

    נראה ליי שזה צריך להיות היעד הנכון,
    אחרי השיגורים שנעשים למכביר, מסביב לכדור-הארץ…

  2. יש גורמים צבאיים שמגבים מחקרים שיכול להיות להם ישום צבאי.הבסיס לתעשית הייטק הישראלית הוא התעשיות הצבאיות.

  3. צד שני
    בלי שום קשר לעלויות השיגור, עלויות פיתוח הלוויין עצמו הן מאות מליוני דולרים. כדי לקבל קצת פרופורציות, פיתוח מכשיר C.T רפואי עולה גם כן הרבה מאוד כסף או מחיר פיתוחו של מטוס קרב וכאן אין עלויות שיגור. אם חשקה נפשך כנס לאתרים מתאימים של נ.א.ס.א בפרט אלה העוסקים בהיבטים הכלכליים ותבדוק את הנושא. אני נזכר שעלות פיתוחן של חלליות הוויקינג ששוגרו למאדים היתה מיליארד דולר במחירים של 1976. אל תשכח שייצור רכבי שיגור הוא למעשה כיום רוטינת עבודה. הפיתוח כבר נעשה לפני שנים, ישנם אמנם מידי פעם שיפורים ואמנם כל שיגור הוא חד פעמי ובכל זאת. השווה את מחיר השיגור והייצור של רכב שיגור כלשהו למחיר הלוויין המוצב עליו.

  4. אפשר להשוות את גובה הבור הגרביטציוני לכניסה למסלול סביב כדור הארץ מול זה הדרוש להגיע למסלול סביב שבתאי, או לחגורת האסטרואידים בקישור הבא:

    https://xkcd.com/681/

    ברור שכשעלויות השיגור כאלו יקרות כדאי לתכנן את רכב החלל שיהא קל מאוד במשקלו, ואמין מאוד. תכנון רכב כזה ובנייתו עולים גם הם כסף רב ומייקרים את העלות הכוללת. אני חושב שהעלות הכוללת ללווין סביב כדור הארך (מאות מיליוני דולרים, כאמור) כוללת גם היא את עלות המשגר (החד פעמי) הדלק, הפיקוח והבקרה על התהליך.

  5. תבדוק כמה עולה פיתוח וייצור של לוויין המיועד להקיף את כדור הארץ. מאות מליוני דולרים. עכשיו תאר לך שיש לך לוויין שגודלו כמו טלפון נייד או קצת יותר גדול למשל לוויין 2 ק"ג. מה הפרש העלויות? על ירח שאורכו 20 ק"מ אין זה מן התבונה להנחית חללית שמשקלה 1 טון כמו ה – curuisity .

  6. הסיבה שיקר לשלוח לווינים לשבתאי היא לא המחיר של הלויין אלא המחיר להביא את הלווין למסלול סביב שבתאי (או אפילו רק לעבור ליד), בגלל זה מנסים למקסם את הלווינים שנשלחים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן