טיפול במוזיקה יכול לסייע לפעוטות בשיקום תקשורתי

פעוטות שהחלו לשמוע לאחר שעברו השתלת “שתל שבלול” צריכים להשלים פער רב עד שיוכלו לדבר- . מחקר חדש שיוצג בכנס “מוח, טיפול ויצירה” באוניברסיטת חיפה מצא שטיפול באמצעות מוזיקה יכול לסייע להם בתהליך השיקום לקראת רכישת שפה

טיפול באמצעות מוזיקה יכול לסייע בתהליך רכישת השפה אצל פעוטות שעברו ניתוח להשתלת שתל שבלולי – כך עולה ממחקר חדש של ד”ר דקלה כרם מאוניברסיטת חיפה. המחקר יוצג בכנס “מח, טיפול ויצירה” שיתקיים מחרתיים ביום א' (13.12) באוניברסיטת חיפה

חלק מהתינוקות שנולדים חרשים ואינם יכולים מסיבות שונות להפיק תועלת מספקת ממכשיר שמיעה, עשויים להרוויח 90% משמיעה נורמאלית בזכות ניתוח שבמהלכו מושתל באוזן “שתל שבלולי”, אולם לאחר ניתוח זה, הפעוט – שלא שמע דבר לפני כן – עובר תקופה ארוכה של שיקום עד שיוכל להתחיל לדבר.

במחקר הנוכחי, שהיה עבודת הדוקטורט של ד”ר כרם באוניברסיטת אולבורג הדנית בהנחיית פרופ' טוני וויגרם ניסתה החוקרת לבדוק מה התרומה הייחודית של הטיפול באמצעות מוזיקה לתהליך השיקום התקשורתי של פעוטות בגילאי שנתיים-שלוש עם שתל שבלולי ובאופן ספציפי – לעידוד התקשורת הספונטאנית של פעוטות אלו.

“התנהגויות תקשורתיות, במיוחד אלו היזומות באופן ספונטאני על ידי הפעוטות, חשובות להתפתחות תקשורת נורמאלית כיוון שהן משמשות כדרישות קדם לפיתוח ורכישת שפה. כיוון שמוסיקה מכילה רכיבים רבים שהם גם רכיבי השפה כגון גובה צליל, עוצמה, קצב והדגשה היא מתאימה לתקשורת עם הילדים הללו בשלב הזה שבו עדיין אין ביכולתם להשתמש בשפה”, הסבירה ד”ר כרם והוסיפה כי הפעוטות שנמצאים בשלב השיקום חשופים ללחץ מתמיד מהסביבה – בעיקר מההורים – להתחיל לדבר ולעיתים לחץ זה אף גורם להם להסתגר בעצמם. לפיכך, טיפול במוסיקה מאפשר לחזק אותם ובכך, להפחית מעט את הלחץ של הסביבה לדבר ולהגיב באופן מילולי.

במחקר עצמו עבר כל ילד 16 פגישות – כשבחציין הוא עבר פעילויות שונות הקשורות למוזיקה (התנסויות עם כלי הקשה, משחקים קוליים והאזנה לשירים פשוטים) ובחצי השני שיחק בצעצועים ומשחקים שונים (לא מוזיקליים) תואמי-גיל. כל הפגישות בשלמותן צולמו במצלמת וידאו ונותחו לאחר מכן. מהממצאים התברר כי במהלך פגישות הטיפול במוזיקה, השכיחות והמשך של ההתנהגויות הספונטאניות שנבדקו היו גבוהים באופן מובהק מאשר בפגישות המשחק.

ממצאי המחקר גזרה החוקרת המלצות שונות הנוגעות לאופן חשיפת הילדים הללו לעולם המוסיקה – החשיפה למוזיקה צריכה להיות הדרגתית, תוך התנסויות שונות המערבות אלמנטים מוסיקליים בסיסיים (כגון עוצמה, קצב ומנגינה) ונעשות תוך שימוש בקול, משחק בכלי הקשה פשוטים, “שיחות” בג'יבריש, ועוד. ראיונות ההורים שנערכו בסיום המחקר הצביעו על כך שההורים ייחסו ערך רב לטיפול במוסיקה והביעו עניין ביישום התנסויות שונות שראו.

“במעבר לעולם השומע, מוסיקה, כאמצעי תקשורתי, עשויה להוות גשר בין עולם השקט שהילד הכיר עד כה לעולם הצלילים שאליו הוא נחשף לאחר הניתוח. הצוות המקצועי וההורים יכולים ללמוד כיצד לחשוף באופן נכון יותר את ילדיהם למוזיקה וכיצד ניתן להשתמש במוסיקה גם ללא ידיעת מיומנויות מוסיקליות מיוחדות על מנת לעודד תקשורת ספונטאנית של הילדים הללו, כזו שגם תהיה מהנה ומספקת לשני הצדדים. בנוסף, קיים גם פוטנציאל ליישם את השיטות והגישה במחקר זה כדי לסייע בעידוד מיומנויות תקשורת אצל ילדים עם בעיות תקשורת אחרות. הטיפול באמצעות מוזיקה מתחיל לחלחל יותר ויותר, אבל יש עוד עבודה רבה לשיפור המודעות לתחום חשוב זה”, ציינה ד”ר כרם.

כנס בנושא “מח, טיפול ויצירה” ייערך ביום א' הקרוב (13.12) באוניברסיטת חיפה. הכנס יעסוק במגוון הדרכים והשיטות הטיפוליות באמצעות אמנות – ספרות, תיאטרון, ליצנות, תנועה ועוד – ועל הקשר שבין הטיפול האמנותי ומנגנונים נוירו ביולוגים במוח. בין הפאנלים שייערכו בכנס: מקומו של הגוף בתהליכים מוחיים המאפשרים יצירה; מוח, דרמה ואמפטיה: החיבור שבטיפול; יצירתיות בשירות ההחלמה מטראומה; טיפול באמצעות אמנויות בילדים ומתבגרים עם בעיות רגשיות והתנהגותיות ועוד.

לתמונה ולרשיון שלה