קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/robotfund0404.html
חוקרים בתחום הרובוטיקה נאלצו מאז ומתמיד להתמודד עם שני מכשולים מתישים: חלקים יקרים להחריד וקושי להשיג מימון מחוץ לקבוצה קטנה של מכורים אמיתיים לעניין. ואולם, מומחים לרובוטיקה רואים, שהרוחות מתחילות לנשוב לכיוונם, בעיקר הודות למלחמות וההרס, שזורעים בני האדם.
בעוד שהפיתוח המתמיד של הטכנולוגיה גורם להפחתת מחירם של החלקים העיקריים, אוניברסיטאות נחשבות בתחום הרובוטיקה מדווחות על מימון פדרלי מוגבר, כאשר מחלקת ההגנה היא הנדיבה ביותר.
הצבא רוצה נואשות להפחית את מספר החיילים, שנהרגים כתוצאה ממטעני צד או טילי שטח-אוויר (surface to air missiles) – מכשירים מלחמה זולים, שהפילו חללים רבים בעיראק. רבים בפנטגון מאמינים, כי התשובה טמונה בכלי רכב אוטונומיים לאוויר, לים וליבשה.
מכון הרובוטיקה באוניברסיטת קרנגי מלון מדווח על עלייה של 48% במימון הפדרלי משנת 2000 ועלייה של 117% מאז שנת 1994. מרבית הסכום של 24.8 מיליון דולר של המימון הפדרלי לשנת 2003 הגיע מהפנטגון, אמר מנהל המכון צ'אק תורפ.
המימון התאגידי לרובוטיקה של האוניברסיטה על גם הוא בארבעים אחוז מאז שנת 2000, עם 7.8 מיליון דולר בשנה שעברה.
אוניברסיטאות אחרות, כגון המכונים הטכנולוגיים של קליפורניה, ווירג'יניה וג'ורג'יה, אומרות שהמימון לרובוטיקה עלה בשנים האחרונות בחמישים אחוז או יותר.
באותו הזמן, החומרים המרכיבים את החלקים המתקדמים ביותר מבחינה טכנולוגית ברובוטים, החל באופטיקה וכלה בתוכנה, הופכים זולים מאוד, אמר דן קרה, הסוקר את הטרנדים ברובוטיקה בתעשייה.
טכנולוגיות, המאפשרות לרובוטים להבחין במכשולים ולהתגבר עליהם, עשו פריצת דרך, שלא נראתה כמותה, בעיקר מכיוון שמחירם של מכשירי CCD (Charge Coupled Devices – המרכיב העיקרי של כל מצלמה), מיקרו מעבדים וחיישנים שונים צנח באותה מהירות, בה כוח המחשוב והזיכרון גדלו.
“איש כבר אינו ממציא את הגלגל,” אמר קרה. “לב המחקר בעשר השנים האחרונות מניע את השוק מבחינה אינטלקטואלית, וכעת יש המון כסף, שמגיע מהצבא.”
זרוע המחקר של הפנטגון, הסוכנות לפרויקטים מתקדמים של מחקר והגנה (DARPA – Defense Advanced Research Projects Agency), מממנת יותר מארבעים פרויקטים בתחום הרובוטיקה, אמרה הדוברת ג'ן ווקר.
לדוגמא, DARPA העניקה לקרנגי מלון 5.5 מיליון דולר לפיתוח ה”ספינר” (Spinner), רכב לוחמה במשקל חמישה טון, שביכולתו לפעול בכמעט כל משטח תחת תנאים קשים ללא רגל על הגז או יד על ההגה.
ג'ואל בורדיק מקלטק, פרופסור להנדסה המעורב בתחום הרובוטיקה מאז תחילת שנות ה-1980, משתמש במימון של DARPA לפיתוח נוירו-תותבות, בעזרתן יוכל המוח לשלוט על מכונות, מה ש”יתן לטייסים יד שלישית, במלוא מובן המילה,” הוא אמר.
“כיום התקציבים מגיעים בעיקר מהצבא,” אמר בורדיק. “הפרוייקטים מתרכזים בעיקר ביישומים. לא מדובר בכסף לפיתוח ראשוני.”
קשה לקבוע בדיוק כמה כסף מגיע למחקר באוניברסיטאות, כיוון שהחוזים הממשלתיים הולכים בחלקם גם לחברות כגון בואינג, שעובדת בצמוד לבתי ספר כמו קרנגי מלון. תאגיד נורתרופ גרומן ואינטל הם בין החברות, המממנות מחקר באוניברסיטאות או מפתחות פרויקטי רובוטיקה בעצמן.
בואינג שלחה לאחרונה מהנדס ממחלקת עבודות הפנטום שלה לעבוד במשרה מלאה בצמוד לצוות באוניברסיטת קרנגי מלון, אמר דובר החברה, גלן גולייטלי. כמו כן עומדת להתחיל שותפות בין בואינג וקלטק.
ג'ון ריד עבד עם מערכות רובוטיות במשך 14 שנה באוניברסיטת אילינוי. לפני כשלוש שנים נשכר לעבודה על ידי “Deere and Co.” כדי לנהל את מערכות הרכבים החכמים, יחידת מחקר, שמטרתה היא פיתוח מכונות אוטונומיות, שתוכלנה להרחיק בני אדם ממשימות חקלאיות מסוכנות.
“הממשלה מקציבה מיליארדים לפיתוח רובוטיקה, אתה מסתכל על זה ואתה לא יכול להגיד, שלא תהיה לכך השפעה על המגזר המסחרי,” אמר ריד. “ההשקעה של הצבא תניב פירות.”
המהנדסים ואנשי המחשבים מאחורי המכונות גם מצאו עצמם באור הזרקורים. בחודש שעבר הוקפו רבים מהם על ידי המצלמות במדבר מוחבה בקליפורניה, כשחמישה עשר צוותים התייצבו למירוץ אוטונומי של 150 מייל. הפרס : מיליון דולר מתנת DARPA.
למרות שאף צוות לא זכה, ה”Grand Challenge” של DARPA הוא רק תחרות אחת מתוך רבות, שתמשוכנה כשרונות בתחום הרובוטיקה מכל רחבי הארץ.
רוברט מייקלסון, מהנדס מנהל מחקר במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, מארגן את תחרות הרובוטיקה הבינלאומית השנתית “Aerial” ביולי.
כלי תעופה רובוטי יהיה צריך לטוס שלושה ק”מ לעבר איזור עירוני, לאתר בניין, להיכנס אליו דרך חלון או פרצה בגג ולמצוא מטרה בתוכו. אז יהיה עליו לשגר תמונה בחזרה לבסיס – וכל זה ללא התערבות בני אדם.
הצוות מג'ורג'יה כבר בנה רובוט, שיכול לעוף שלושה קילומטרים ולזהות את הבניין ואת הנקודות, דרכן ניתן לפרוץ אליו, אמר מייקלסון.
“זה לא תרגיל תיאורטי,” אמר מייקלסון. “זהו ניסיון אמיתי.”
עם זאת, כמה מומחי רובוטיקה חוששים, שהציפיות תעלינה על המציאות, במיוחד בעבור אלה שמספקים את המזומנים.
זה כבר קרה בעבר.
לאחר שזרועות רובוטיות נכנסו לשוק לראשונה לפני כמה עשרות שנים, היו כאלה שנרתעו מכך, כשהציפיות מהרובוטים לא עלו בקנה אחד עם המציאות הטכנולוגית של אותה תקופה.
אז יכלו רובוטים לבצע רק משימות פשוטות וחוזרות על עצמן. קלקול פעוט ברובוט היה יכול לעצור פס ייצור שלם, עד שבן אדם התערב.
“אני חושב שהייתה נטייה להגזים בתיאור מה שהיה, אבל בארצות הברית חברות ניסו להכניס בכוח זרועות רובוטיות לפסי הייצור,” אמר בורדיק מקלטק. “אתה לא יכול פשוט לזרוק רובוטים לתהליכי הייצור. עליך לדעת כיצד לשלב את הטכנולוגיה.”
מומחי רובוטיקה נאבקו בתפיסות מוטעות פעם נוספת בחודש שעבר ב”Grand Challenge” של DARPA.
הרובוט של קרנגי מלון הגיע הכי רחוק, לפני שסטה מהמסלול כשבעה מייל מקו הזינוק. הרכב מהמכון הטכנולוגי של וירג'יניה, עגלת גולף ששונתה, גמאה רק 100 יארד.
“אחד מהחבר'ה מאיזושהי רשת גדולה בא ואמר לנו 'זה בטח היה כישלון גדול' בעוד שאנחנו חשבנו לעצמנו, שזה היה נהדר,” אמר צ'ארלס ריינהולץ, פרופסור מהמכון הטכנולוגי בוירג’יניה. “מלבד זאת, הרכב שלנו נכשל מפאת טעות אנוש.”
