עוד חיים ביקום

השוואת הגילוי של סימני חיים במטאוריט מהמאדים להמצאת הגלגל או החשמל – מגמדת את חשיבותו. במידת הזהירות אפשר לומר, כי זוהי התגלית המדעית החשובה ביותר מאז עמד האדם על דעתו


כאשר כיוון גלילאו גליליי בשנת 1609 את משקפתו לשמים, גילה את ירחי צדק והבין כי כדור הארץ אינו מרכז היקום. מאז, בארבע מאות שנים של מחקר אסטרונומי, חיפש האדם גם ראיות לכך שכוכב הלכת ארץ אינו האתר היחיד בתבל שבו נוצרו חיים. מאדים, שכננו הקרוב והדומה לנו, היה תמיד מטרה עיקרית לחיפוש זה. תעלותיו, כיפות הקרח בקטביו, חילופי העונות שלו ותנאיו האטמוספיריים הסבירים נטעו בנו תקווה לגלות בו חיים, ואולי אף יצורים אינטליגנטיים. בהמשך המחקר התברר, למרבה הצער, ש"תעלות" מאדים הן ערוצים טבעיים ולא
תוצרי ציוויליזציה, כיפותיו מכילות קרח יבש ולא מים, ואווירתו דלילה וקרה מכדי לקיים בה כיום חיים עילאיים. עם זאת, במחקר שניזון מתצפיות טלסקופיות ומנתוני חלליות הוברר כי בראשית ימיו, לפני שלושה עד ארבעה מיליארדי שנים, היו על מאדים מים זורמים, אטמוספירה מעובה וטמפרטורות נוחות. מכך הסיקו המדענים שבאותה תקופה רחוקה יכלו להתרחש על מאדים תהליכים כימיים דומים לאלה שקרו בראשית החיים על כדור הארץ. היווצרות החיים היא הסוד הגדול ביותר הניצב לפני המדע. רובנו משוכנעים שאפשר יהיה בסופו של דבר להסביר את שקרה במסגרת הכימיה והפיסיקה, אך אין כיום תרחיש מפורט לדרך שבה נוצר התא החי הראשון. ובכל זאת, מדעני ראשית החיים כבר משוכנעים כי החיים הופיעו כאן לפני כ-3.5 מיליארדי שנים, ושצורות החיים הראשונות היו חיידקים פשוטים. זאת, על סמך מאובנים זעירים וממצאים אחרים המתגלים בסלעים מאותה תקופה.

הידע שנאסף על ראשית החיים אצלנו, ועל התנאים ששררו במאדים בתקופה המקבילה, עורר תקווה של ממש: שעל מאדים נוצרו חיים באופן דומה, גם אם בהמשך הם נקטעו באבם. לפי תרחיש זה, עשויים להימצא בסלעי המאדים עקבות יצורים שמהם נוכל ללמוד רבות גם על מה שקדם לנו כאן על כדור הארץ. אך שתי חלליות ויקינג, שנחתו על המאדים בשנת 1976, בחנו דוגמאות קרקע בטכנולוגיה שהיתה זמינה אז והעלו חרס: ראיות ברורות לחיים לא נמצאו. שילוח חללית למאדים הוא מבצע מסובך ויקר. בעקבות אכזבת ויקינג, והמשבר הכספי בסוכנות החלל האמריקאית, התנהל המחקר על אש קטנה. והנה, כפי שקורה לעתים תכופות במדע, הישועה באה מכיוון לא צפוי: מתברר שאין צורך להגיע למאדים כדי לבחון את סלעיו. דוגמאות מקרקע המאדים מגיעות אלינו, דרך פלא, בכוחות עצמן! כשפוגע במאדים אסטרואיד בגודל של כמה קילומטרים, דומה לזה שהביא אצלנו להכחדת הדינוזאורים, מושלכים לחלל מעוצמת הפגיעה גושי סלע בכוח רב. לאחר שיטוט אקראי של מיליוני שנים, עשוי אחד מאלפי סלעים כאלה ליפול על הארץ כמטאוריט. אם חלק ממנו עובר בשלום את הכניסה הלוהטת לאטמוספירה, מוענקת לנו הזדמנות לבחון סלע מאדימי כאן על הארץ. החוקרים בעולם פיתחו יכולת מרשימה לזהות מטאוריטים שבאו ממאדים, לפי טביעת אצבעות כימית ובהתבסס על נתוני ויקינג. וכך, מקורו המאדימי של ALH84001 המטאוריט שהתגלה באנטארקטיקה לפני 12 שנים, כמעט שאינו
מוטל בספק. כבר עם גילויו הובחן שהוא שונה מרבים אחרים, אך רק לפני שנתיים וחצי הוברר סופית מאין הגיע. מאז, עשה צוות של מדענים, ממרכז החלל על-שם ג'ונסון בטקסס ומאוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, סדרה מפורטת של בדיקות. הם השתמשו בטכנולוגיות החדישות ביותר ונקטו הקפדה חמורה על כללי ההיקש המדעיים. בסיום המחקר הוחלט להכריז על גילוי הראיות המוצקות הראשונות לקיום חיים מחוץ לכדור הארץ, וכך נעשה בשבוע שעבר. העולם היה כמרקחה: התגלית הוכרזה בנאום לאומה של נשיא ארצות הברית, וסי-אן-אן יצאה מגדרה ושידרה הרצאה מדעית של שעה ללא הפסקות. היו שהשוו את התגלית להמצאת הגלגל או החשמל – אלא שהשוואות כאלה מגמדות את חשיבותה. אפשר לומר, במידת הזהירות, שזו התגלית המדעית החשובה ביותר מאז עמד האדם על דעתו. הגילוי מחזק מאוד את הדעה שאיננו לבד ביקום ומביא למהפכה עצומה בתפישת העולם שלנו. אם עד כה יוחס סיכוי רב לכך שהיווצרות החיים היא תהליך נדיר ביותר, שהתרחש רק פעם אחת בתולדות היקום, הרי עתה סביר הרבה יותר שהיקום רוחש חיים. לא מן הנמנע שקיימות גם אינטליגנציות נוספות, ושמגע עמן יתאפשר ביום מן הימים, אם בביקורן אצלנו ואם בחיפוש שיטתי אחר אותותיהן המשודרים מן החלל.

מה בעצם גילו המדענים? בסלע געשי שימיו כימי מאדים וארץ (4.5 מיליארדי שנים) התגלו אזורים קטנים וצעירים יותר, בני 3.5 מיליארדי שנים – בדיוק מן התקופה המתאימה ליצירת חיים במאדים. האזורים עשויים גיר (סידן פחמתי), חומר המופיע אצלנו תכופות, אם גם לא תמיד, בהקשר של חיים. סמוך לאזורי הגיר התגלו חומרים שגילם זהה והדומים דמיון מפתיע לתוצרי לוואי או פירוק של חיידקים ארציים: גבישונים מיוחדים של תרכובות ברזל, וכן פרודות פחמן סבוכות בהרכבים שקשה להסבירם בתהליכים גיאולוגיים בלבד. ובסמיכות מקום מדויקת נצפו במיקרוסקופ אלקטרוני גם תצורות הדומות מאוד למאובני חיידקים ארציים. כך מצטרפות הראיות השונות, אשר כל אחת לחוד ניתנת אולי לקיעקוע, למארג משכנע. על ההתרגשות הגדולה מעיבים ספקות מסוימים המתעוררים בלב מדענים אחדים בדבר נכונות התוצאות שדווח עליהן. כאן יש להדגיש, שכל מדען יודע כי גילוייו נמצאים תמיד בסכנת הפרכה או שינוי – זו תמצית קיומו של המדע. לכן יש לשאול, אם סביר שגילוי אותות החיים החוץ-ארציים יצליח לעמוד במבחן דומה, ונראה שהתשובה חיובית.

הביקורת שהושמעה היא משני כיוונים עיקריים: האפשרות שהמבנים והחומרים במטאוריט הם ממקור לא חי, והסיכוי שהמטאוריט הזדהם בחיים ארציים. בעניין הראשון מציינים החוקרים, ובצדק, שחוזק הראיות לחיים ממאדים אינו נופל מזה של ממצאי חיים מוקדמים על הארץ, ואילו את הביקורת השנייה הם דוחים כיוון שאותות החיים שנמצאו מרוכזים בלב המטאוריט יותר מאשר בקליפתו. חשוב ביותר להליך המדעי התקין: אנשי צוות המחקר הכריזו שיאפשרו למדענים
בלתי תלויים גישה למטאוריט, כדי לבחון את התוצאות ולנסות להפריכן. הם אף הגדילו לעשות ובמסיבת העיתונאים העניקו במה למדענים שאינם מסכימים עמם בפירוש התוצאות. כך, סביר שבשנה הקרובה תתקבל תשובה מוסמכת עוד יותר, בעקבות בדיקות נוספות של המטאוריט ואולי גם בהתבסס על מטאוריטי מאדים נוספים שיתגלו. גם השיגורים לכוכב הלכת האדום בסוף השנה, שתוכננו כבר מזמן אך מקבלים עתה משנה חשיבות, יועילו לבירור העניין, אף על פי שבדיקה בשלט רחוק מדויקת הרבה פחות מזו שבמעבדות ארציות. נותרו עדיין שאלות פתוחות רבות: האם ייתכן שבעומק הקרקע עוד נותרו יצורים חיים על המאדים? האם יהיו הביוכימיה והגנטיקה שלהם דומות לשלנו או שונות עד מאוד? האם, בדומה לדרך שבה הגיעו אלינו מאובנים, יכלו גם להגיע
נבגי יצורונים חיים ו"ליישב" את כדור הארץ, תהליך הידוע בשם פאן-ספרמיה? והאם קיומן של שתי דוגמאות בלתי תלויות לתופעת החיים יעזור לפצח את סוד תחילתם?

פענוח ראשית החיים על כדור הארץ ועל מאדים אינו מן המחקרים המביאים תועלת חומרית מיידית לאנושות. אך עומק השאלות שהוא מייצג רב לאין שיעור. את אותות החיים במטאוריט ממאדים גילו חוקרים וחוקרות מסורים, שהתעלמו מאופנות חולפות ומהלחץ להוכיח את ישימותו המיידית של מחקרם. יש לקוות שפריצת הדרך ההיסטורית שהשיגו תביא לשינוי האווירה בארה"ב וגם בישראל, ותעניק משנה כוח למחקר הבסיסי – המענה לצורך העמוק של האדם להבין את עצמו ואת היקום שבו הוא חי.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. בראשית חיי כדור-הארץ

    – חיי כדור הארץ הם אחת מתצורות הברירה הטבעית של מסה.
    – בעל החיים הראשוני הבסיסי של החיים הוא הגן, הנוקלאוטיד של חומצה ריבונוקלאית.
    – כל בעלי החיים הם תולדה של אבולוציה של הגנים.
    – גם הגנום הוא בעל-חיים, מיוצר ע'י הגנים כתבנית ייצור-תיפקוד ומעודכן ע'י הגנים ברציפות.
    – הגנטיקה, עידכון הגנום, היא תולדה של תרבות, כשתרבות היא התגובה למסיבות.
    – מטרת האבולוציה של כל חומר היא להשיג אנרגיה כי מאז המפץ הגדול כל החומר ביקום חוזר, בקצב אחיד, לתצורת אנרגיה והשגת אנרגיה דוחה-מעכבת זאת.

    – Earth life is just another naturally selected mass format.
    – The primal base organisms of Earth life are the genes, i.e. the RNA nucleotides.
    – All Earth life formats are progenies of genes evolution.
    – Genomes are organisms evolved, and continuously modified, by the genes as their functional templates.
    – Genetics is a progeny of culture, which is reaction to circumstances.
    – The drive and goal of evolution of ALL mass formats is to enhance their energy constraint, to postpone their reconversion to energy, which
    goes on at constant rate since the Big Bang.

    Dov Henis (comments from 22nd century)
    http://universe-life.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן