ראי שעל הירח

35 שנה לאחר הצבת הראי הקטן על הירח, בודקת נאס”א כיצד לשפר את תפקודו, ופועלת להקמת מתקן בניו מקסיקו שיעשה בו שימוש משופר

18.3.2005

מאת: יורם אורעד, גלילאו

מבצע אפולו התנהל בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת ובמהלכו שולחו אל הירח, הונחתו על פניו והוחזרו ממנו בשלום אל כדור הארץ, חלליות מאוישות. נחיתתה של החללית הראשונה על פניה של הלבנה, אפולו 11, התרחשה ביולי 1969.
אירוע זה הותיר אחריו, מלבד את טביעות רגליהם של האסטרונאוטים ארמסטרונג ואלדרין, גם מזכרת קטנה מכדור הארץ – לוח שמשובצות בו מאה מראות קטנות המהוות ביחד ראי אחד המכוון אל כדור הארץ. אל הראי הזה נשלחו – ועדיין נשלחים, למעלה מ-35 שנה לאחר הצבתו על הירח – הבזקי אור מכדור הארץ כדי לבדוק את מרחקו מאתנו, את השתנות מסלולו ועוד.
גם בעבר וגם כיום נשלחים הבזקי לייזר מכדור הארץ אל עבר המראה: אור הלייזר חוצה את החלל שבין כדור הארץ לירח ופוגע במראה. המראה בנויה באופן כזה שאלומת אור הלייזר הפוגעת בה מוחזרת בדיוק אל הכיוון ממנו הגיעה וכך שבה לכיוון כדור הארץ ולאחר זמן מה פוגעת בו. כך ניתן למדוד את הזמן שחלף מרגע שילוח האלומה ועד להחזרתה לכדור הארץ ומידיעת מהירות האור (כשלוש מאות אלף קילומטרים לשנייה בריק) ניתן לחשב בדיוק רב את מרחק הירח מכדור הארץ בכל רגע נתון.
החוקרים שעשו שימוש במראה זו במהלך עשרות השנים שחלפו העלו ממצאים חשובים. אחד מהם הצביע על כך שהירח מתרחק מאתנו כל שנה בשיעור של 3.8 סנטימטרים. ממצא אחר רומז על כך שלירח יש כנראה גלעין נוזלי. חוקרים עשו שימוש בראי הירחי הזה גם כדי לבחון את אמיתותה של תורת היחסות הכללית של אינשטיין, וזו קיבלה אישוש נוסף מן הממצאים.
לא זו בלבד שלא נס עדיין ליחו של הראי הירחי הישן הזה אלא שנאס”א והמוסד הלאומי המדעי של ארצות הברית מממנים עתה את הקמתו של מתקן חדש בניו מקסיקו שיעשה שימוש משופר בראי. הכוונה היא לבנות מתקן שיהיה מצויד בטלסקופ בעל קוטר של 3.5 מטרים. המתקן יוכל למדוד, באמצעות הטכניקה של שיגור פולסי לייזר, את מרחקו של הירח מאתנו בדיוק רב יותר.
המראה הוותיקה שעל פני הירח עתידה להמשיך לתפקד ללא הגבלת זמן נראית לעין. זאת משום שהיא אינה מתכסה באבק, לא ניזוקה (עד כה) ממטאוריטים קטנים (דבר שחששו מפניו מתכנניה של אפולו) ואיננה נזקקת לשום מקור אנרגיה לפעולתה.