דפוסי הגירה שנחקרו לאורך תשע שנים מראים כי אנשים בעלי רמות גבוהות של אמוציונליות נוטים יותר להגר, אולי בשל חוסר שביעות רצון. כיצד המזג משפיע על דפוסי הגירה?
מגזין “גליליאו”
מאת: ד”ר מרים דישון-ברקוביץ'
הגירה היא העתקה של מקום המגורים מאזור לאזור בתוך אותה ארץ (הגירה פנימית), או בין ארצות (הגירה חיצונית). גורמים רבים עשויים להשפיע על הסיבות להגירה, כמו גורמים כלכליים, פוליטיים או תרבותיים-דתיים, ומחקרים רבים עסקו בכך. אולם, ההשפעות האפשריות של אישיות המהגרים ושל מזגם על דפוסי ההגירה כמעט לא נחקרו.
מזג (temperament) מתייחס להבדלים בין-אישיים בהתנהגויות וברגשות, אשר בחלקם הם מולדים. על פי אחד המודלים הרווחים לאפיון מזג, קיימים שלושה מאפיינים עיקריים של מזג: אמוציונליות (emotionality), חברותיות(sociability) ורמת פעילות(activity) . אנשים בעלי רמות גבוהות של חברותיות מעדיפים את חברתו של הזולת. רמות גבוהות של אמוציונליות מאופיינות בנטייה לחוות רגשות שליליים, בייחוד פחד וכעס. רמות גבוהות של פעילות מאופיינות בהתנהגות אנרגטית ונמרצת בחיי היומיום.
במחקר שהתפרסם בכתב העת Psychological Science בדקו מרקוס יוקלה (Jokela), מרקו אלובאיניו (Elovainio), מיקה קיווימאוקי (Kivimauki) וליסה קלטיקניאס-יורווינן (Keltikangas-Jaurvinen) את השפעתו של מזגם של אנשים על תהליך ההגירה הפנימית. כיצד עשויים כל אחד משלושת המאפיינים העיקריים של המזג להשפיע על דפוסי ההגירה?
שאלה זו נבדקה במחקר הנוכחי, שהיה מחקר אורך שנעשה במשך תשע שנים בפינלנד. במחקר נמדדה הגירה בין רשויות שיפוטיות שונות בתוך פינלנד – מהכפר אל העיר, אל העיירה וכדומה. במחקר נבחנו שתי שאלות עיקריות: האם מזג האדם ישפיע על עצם ההגירה? אם כן, האם הוא קשור למרחק ההגירה?
במחקר נטלו חלק 1,733 אנשים (מתוכם 726 גברים). גיל המשתתפים בתחילת המחקר נע בין 15 ל- 30 שנה. עם תחילת המחקר ענו המשתתפים על שאלון המודד מזג – רמות של חברתיות, אמוציונליות ופעילות. בחלוף תשע שנים דיווחו המשתתפים על מספר הפעמים שבהן היגרו בין רשויות שיפוט שונות. בעת המחקר היו בפינלנד 452 רשויות שיפוטיות שגודלן נע בין 6 לבין 17,333 קילומטרים רבועים, ומספר תושביהן נע בין 127 לבין 560,905 נפש. משתתפי המחקר גרו ב-190 מהרשויות הללו.
מניתוח ממצאי המחקר עולה כי בחלוף תשע שנים, 917 משתתפים (המהווים 53%) היגרו בין רשויות שיפוטיות. האם מזגם של האנשים השפיע על דפוסי ההגירה שלהם? מתברר כי בהשוואה לאנשים בעלי רמות נמוכות של חברתיות, אנשים בעלי רמות גבוהות של חברתיות נטו יותר להישאר באזורים עירוניים. אם היגרו, הם נטו להגר מאזורים כפריים לאזורים עירוניים ולהגר למרחקים גדולים יותר.
מה עשוי להיות ההסבר לממצא זה? אזורים עירוניים, המאוכלסים בצפיפות רבה, עשויים לספק סביבה מעניינת יותר לאנשים חברותיים מאשר אזורים כפריים; כנראה בגלל ההיצע הרב של הזדמנויות חברתיות. אגב, מעניין לציין כי בשנת 2007 נמצא במחקר שפרסמו קוט וקלוברט (Cote, Clobert) על לטאות שהתפרסם בכתב העת Proceedings of the Royal Society B, כי לטאות בעלות סובלנות חברתית גבוהה יותר נוטות לעבור לאזורים צפופים יותר מאשר לטאות בעלות סובלנות חברתית נמוכה…
המאפיין השני של מזג שנבדקה השפעתו על דפוסי הגירה הוא פעילות. כאמור, פעילות משקפת את רמת האנרגיה, הקצב והחיוניות שבה אנשים מתנהלים בחיי היומיום שלהם. מתוצאות המחקר מתברר כי אנשים בעלי רמות גבוהות של פעילות נטו באופן כללי להגר יותר מאשר אנשים בעלי רמות נמוכות של פעילות, בין אם לאזורים כפריים ובין אם לאזורים עירוניים.
לבסוף עולה מממצאי המחקר כי אנשים בעלי רמות גבוהות של אמוציונליות נטו יותר להגר, במיוחד מאזורים כפריים, אך לא היה להם יעד הגעה מועדף (כפר או עיר). בנוסף, הם נטו להגר לאזורים קרובים יותר. ייתכן שאנשים בעלי רמות גבוהות של אמוציונליות נוטים להחליף את אזור מגוריהם בגלל חוסר שביעות רצון.
ומה באשר לשאלה השנייה – האם למזג ישנה השפעה על מרחק ההגירה? מתברר כי התשובה לכך חיובית. רמות גבוהות יותר של חברותיות הביאו להגירה לאזורים
רחוקים, ואילו רמות גבוהות של אמוציונליות הביאו להגירה למרחקים קצרים יותר. הסיבה לממצא זה עשויה להיות נעוצה בכך שאנשים בעלי רמות גבוהות של אמוציונליות נוטים לחוות מצוקה ולחץ, והגירה לאזור מרוחק מלחיצה יותר מאשר הגירה לאזור קרוב. כך שייתכן שאנשים אלה נוטים להגר יותר בגלל חוסר שביעות רצון מאזור המגורים שלהם ומחוסר שביעות רצון כללית, אך מעדיפים לעבור לאזורים קרובים יותר.
לסיכום, המחקר הנוכחי הצביע על כך שתכונות אישיות יכולות להטיל אור חדש על דפוסי הגירה, ושלהבדלים הבין-אישיים ישנן השלכות לא רק ברמת הפרט, אלא גם ברמת האוכלוסייה.
ד”ר מרים דישון-ברקוביץ היא פסיכולוגית ויועצת ארגונית
הכתבה פורסמה במגזין “גליליאו “
