ארגון הבריאות העולמי המליץ לאמץ שיטת ניטור חדשה למחלת הבילהרציה שפותחה ע”י חוקר מהאוני' העברית

מחלת הבילהרציה פוגעת בכ-200 מיליון בני אדם באזורים כמו אפריקה, דרום אמריקה, המזרח התיכון והמזרח הרחוק. היא גורמת נזקים כרוניים במעי, בכבד או במערכת השתן ועשויה להיות קטלנית בחלק מהחולים

ארגון הבריאות העולמי ממליץ לעשות שימוש בשיטה חדשה לניטור מחלת הבילהרציה שפיתחו ד”ר יוסף המבורגר ממרכז קובין למחלות מדבקות ומחלות טרופיות באוניברסיטה העברית וד”ר איברהים עבאסי מאוניברסיטת אל קודס. המלצה זו והמלצות נוספות נידונות כעת במרכז ארגון הבריאות העולמי בז'נבה במטרה לפתח הנחיות רשמיות של הארגון בכל הנוגע לביעור הבילהרציה.

מחלת הבילהרציה פוגעת בכ-200 מיליון בני אדם באזורים כמו אפריקה, דרום אמריקה, המזרח התיכון והמזרח הרחוק. היא גורמת נזקים כרוניים במעי, בכבד או במערכת השתן ועשויה להיות קטלנית בחלק מהחולים. מחזור החיים המיוחד של הטפיל שגורם למחלה הוא הסיבה לכך ששיעורי ההדבקה גבוהים במיוחד בקרב אוכלוסיות עניות המשתמשות במאגרי מים פתוחים: זחלים שמשתחררים מביצי הטפיל במקווי מים מדביקים מינים שונים של חלזונות, ולאחר התרבות בת כמה שבועות בחילזון הם יוצאים ומדביקים בני-אדם הבאים במגע עם המים. כאשר אוכלוסייה מודבקת בטפיל, היא מעבירה אותו בחזרה למקווי המים בו היא משתמשת ע”י זיהום המים בהפרשות. פעולות נרחבות לביעור התחלואה נעשו בשנים האחרונות, אך בעוד שהתחלואה הופחתה בעזרת טיפול תרופתי, שיעור ההדבקה נותר גבוה.

ד”ר המבורגר וד”ר עבאסי הוזמנו לפגישה שקיים ארגון הבריאות העולמי כדי להציג גישה חדשה שפיתחו לניטור המוני של פוטנציאל ההפצה של המחלה לאחר שנעשו ניסיונות לחסלה. לדברי ד”ר המבורגר, “לאחר שנעשות פעולות לבער את המחלה ושיעור ההדבקה יורד, עולה הצורך באמצעי ניטור שיזהה בדיוק מהו פוטנציאל ההדבקה שנותר לאחר הפעלת אמצעי הביעור, ושיקבע האם היא חוסלה לחלוטין”.

כדי לענות על צורך זה, פיתחו ד”ר המבורגר וד”ר עבאסי שיטת ניטור המבוססת על זיהוי מולקולרי של הטפיל בשלב בו הוא מתאכסן בחלזונות. בשלב הראשון בוצע מחקר גנום של טפילי הבילהרציה, בעזרתו זוהו רצפי DNA היכולים לשמש כסמנים לזיהוי רגיש ביותר של הטפילים בחלזונות הנגועים. בשלב השני השתמשו ד”ר המבורגר וד”ר עבאסי בסמנים אלו כדי לבדוק את שיעור ההדבקה בקרב כ-6,000 חלזונות שנאספו במשך שנה מ-23 אתרי הדבקה בקניה קרוב לחוף האוקיינוס ההודי. במקביל נבדק שיעור ההדבקה בבני-האדם המתגוררים באזור זה. לדברי ד”ר המבורגר, “נמצאה התאמה בין שיעור ההדבקה בחלזונות לשיעור ההדבקה ולעוצמת ההדבקה באוכלוסיות האדם. לכן הוחלט ששיעור ההדבקה בחלזונות, שהם זמינים בכל עת לאיסוף, הוא מדד טוב להערכת שיעור הפצת ההדבקה”.

עד כה, השיטה נבדקה בהצלחה בקניה בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות הקנייתי והאוניברסיטה האמריקאית Case Western. כעת שוקדים ד”ר המבורגר וד”ר עבאסי על פישוט של השיטה, וכן על האפשרות לבדוק את החלזונות בקבוצות, מה שעתיד לייעל ולהוזיל משמעותית את התהליך ולהפוך אותו ליותר זמין ונוח בארצות מתפתחות.