כסף = יכולת מנטלית?

מחקר חדש מראה קשרים בין השפעות סביבתיות ותורשתיות ליכולת מנטלית של פעוטות 

מרים דישון-ברקוביץ | גלילאו

“מי גאון של אמא?” הכול רוצים שהתינוק שלהם יהיה נבון ויגדל לאדם חכם. מה משפיע יותר על יכולת מנטלית של תינוק, גורמי התורשה או הסביבה שהתינוק גדל בה? כיום ברור כי התשובה לשאלה זו איננה דיכוטומית, אלא שהאינטראקציה בין גורמים תורשתיים ובין גורמים סביבתיים היא המשפיעה.

יתר על כן, לסביבה שבה גדל התינוק, ובייחוד לרמה הסוציואקונומית של המשפחה (Socioeconomic Status; SES), יש תפקיד מכריע בשאלה אם וכיצד יבואו לידי ביטוי הגנים הקשורים ליכולת קוגניטיבית במהלך השנים שבהן הילד גדל ומתפתח. ואולם ממחקרים קודמים שנערכו עדיין לא ברור מתי בדיוק, במהלך הילדוּת, מתחילה להשפיע אינטראקציה זו בין גנים ובין מצב סוציואקונומי.

הגיל הצעיר ביותר שלגביו ישנן הוכחות מחקריות להשפעת האינטראקציה בין גנים ובין מצב סוציואקונומי הוא שבע שנים. מובן שהורים בעלי מעמד סוציואקונומי גבוה יכולים להעניק לילדים בגיל שבע ומעלה חינוך ברמה גבוהה יותר (בית ספר, חוגים, מורים פרטיים וכד’), אולם ברור שעוד מיַנקות יש לרמה הסוציואקונומית של המשפחה השפעה על סוגי החוויות שאליהן ייחשפו תינוקות ופעוטות, ואפילו על מידת תשומת הלב שתינוקות יקבלו מהוריהם.

למשל, באחד המחקרים בעבר נמצא כי הורים ממעמד סוציואקונומי נמוך מבלים פחות זמן עם ילדיהם ואינם יכולים להתאים את הקצאת זמנם לצרכים ההתפתחותיים של הפעוט.

בן המלך ובן העני
ייתכן שההשפעה שיש למעמד סוציואקונומי על מיצוי הפוטנציאל הגנטי של ילדים תבוא לידי ביטוי הרבה לפני גיל שבע ואפילו עוד ביַנקות; זאת לאור ההבדלים הרבים בחוויות שחווים תינוקות ופעוטות להורים ממעמד סוציואקונומי נמוך בהשוואה לחוויות שחווים תינוקות ופעוטות להורים ממעמד סוציואקונומי גבוה.

את ההשערה הזו בחן צוות חוקרים בראשות אליוט טאקר-דרוב באמצעות מחקר אורך שהתפרסם בכתב-העת Psychological Science. במחקר השתתפו 750 זוגות של תאומים (כרבע מהם תאומים זהים) שנולדו בשנת 2001 בארצות-הברית, ושהיו מדגם מייצג של תינוקות שנולדו שם בשנה זו. במדגם השתתפו הורים ממגוון נרחב של מוצא, מקום מגורים ורמות הכנסה.

התאומים נבחנו פעמיים: פעם ראשונה בהיותם בני עשרה חודשים, ופעם שנייה בהיותם בני שנתיים. בשתי הפעמים השתמשו במבחנים פסיכולוגיים מקובלים לתינוקות ולפעוטות כדי לבחון מגוון של יכולות קוגנטיביות ומוטוריות של התאומים (למשל חזרה על הברות, התאמת תמונות, מיון חרוזים לפי צבע ועוד). חישוב המעמד הסוציואקונומי של ההורים נעשה על ידי יצירת מדד הכולל את רמת ההשכלה של האב, רמת ההשכלה של האם, עיסוק האב, עיסוק האם והכנסת המשפחה.

השפעה סביבתית או גנטית?
מניתוח תוצאות המחקר עולים כמה ממצאים מעניינים. ראשית נמצא שמעמד סוציואקונומי אינו קשור ליכולת מנטלית בגיל עשרה חודשים: לעומת זאת נמצא שהוא קשור ליכולת המנטלית בין גיל עשרה חודשים לגיל שנתיים. שנית נמצא כי ברמת האוכלוסייה גנים החלו להשפיע על התפתחות יכולות מנטליות בין גיל עשרה חודשים לגיל שנתיים.

הדבר נבדק באמצעות מודל מתמטי המושתת על שתי הנחות תיאורטיות. הראשונה היא שמאחר שתאומים זהים חולקים אותם גנים, אזי ההשפעה של הגנים על ההתפתחות הקוגנטיבית של כל אחד משני התאומים צריכה להיות זהה. לעומתם, בשביל תאומים לא זהים שחולקים רק חמישים אחוז מהגנים ההשפעה צריכה להיות קורלטיבית אך לא זהה.

ההנחה השנייה היא שההשפעה הסביבתית על תאומים – בין אם הם תאומים זהים ובין אם אינם זהים – תהיה זהה. בנייה של מודל מתמטי שביטא קשרים אלה מאפשרת לזהות מהו החלק של הגנים ומהו החלק של הסביבה בהסבר התפתחות קוגניטיבית.

לבסוף, המידה שבה השפיעו גנים על התפתחות יכולות מנטליות נבדלה בהתאם למעמד הסוציואקונומי, כך שבגיל שנתיים היו השפעות גנטיות על יכולת מנטלית גבוהות יותר בקרב ילדים שגדלו בבתים ממעמד סוציואקונומי גבוה בהשוואה לילדים שגדלו בבתים ממעמד סוציואקונומי נמוך. כלומר המעמד הסוציואקונומי הגבוה של הסביבה שבה גדל הילד סייע להביא לידי ביטוי גנים הקשורים ליכולת קוגניטיבית, ולהפך. המעמד הסוציואקונומי הנמוך של הסביבה שבה גדל הילד דיכא את הביטוי המלא של גנים הקשורים ליכולת קוגניטיבית גבוהה.

ממצאי המחקר הנוכחי אינם עולים בקנה אחד עם טענות של חוקרים מאסכולה ותיקה בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית. למשל, ברנסטיין וסיגמן (Bornstein & Sigman), המחזיקים בעמדה קיצונית שלפיה לילדוּת המוקדמת אין השפעה כלל או רק השפעה מועטה על התפתחות קוגניטיבית, וכי גם השפעתה של הזנחה בילדות המוקדמת היא זניחה (כל עוד היא מתוקנת בהמשך). לעומת זאת, ממצאי המחקר הנוכחי עולים בקנה אחד עם ספרות מחקרית ענפה המדגישה את החשיבות ואת ההשפעה הרבה שיש להתנסויות בילדוּת המוקדמת על התפתחות קוגנטיבית.

יתר על כן, בשנים האחרונות ישנם אף חוקרים, כמו למשל זוכה פרס הנובל לכלכלה לשנת 2000 ג’יימס הקמן (Heckman), הטוענים כי מנקודת מבט כלכלית יש ערך כלכלי רב לטיפוח ילדים ממעמד סוציואקונומי נמוך כבר בגיל הרך, וכי יש מקום להתערב ולהעשיר ילדים אלה העשרה קוגניטיבית מוקדם ככל האפשר.

מרים דישון-ברקוביץ היא פסיכולוגית, יועצת ארגונית ושיווקית ומרצה בקריה האקדמית אונו

לקריאה נוספת
Bornstein, M. H., & Sigman, M. D. (1986). Continuity in mental development
from infancy. Child Development, 57, 251−274.

Heckman, James J. (2006). Skill Formation and the Economics of Investing in Disadvantaged Children. Science, 312(5782), 1900−1902.

Tucker-Drob, E. M., Rhemtulla, M., Harden, K. P., Turkheimer, E., & Fask, D. (2011). Emergence of a gene-by-socioeconomic status interaction on infant mental ability between 10 months to 2 years. Psychological Science, 22, 125−133.

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין גליליאו, מאי 2011

לתמונה ולרשיון שלה