סיקור מקיף

מונה ליזה בשלושה נעלמים

תוכנה מתמטית חדשה שפותחה בחוג למדעי המחשב באוניברסיטת חיפה תאפשר למחשבים “לדעת” אם התמונה שאתם מחזיקים בידכם צוירה על ידי לאונרדו דה וינצ'י או ואן-גוך, או על ידי צייר אחר, מוכר פחות

המונה ליזה
המונה ליזה

תוכנה מתמטית חדשה שפותחה בחוג למדעי המחשב באוניברסיטת חיפה תאפשר למחשבים “לדעת” אם התמונה שאתם מחזיקים בידכם צוירה על ידי ואן-גוך, כמו שהבטיח המוכר או על ידי צייר אחר, מוכר פחות.

“תחום הראייה הממוחשבת הוא תחום מסובך ומורכב. אנחנו מקווים שהפיתוח החדש שלנו הוא צעד נוסף בהתקדמות של תחום זה”, אמר פרופ' דני קרן, שפיתח את התוכנה.

בפיתוח החדש “לימדו” החוקרים את המחשב לזהות מספר תמונות של ציירים שונים. המחשב הצליח ללמוד את זהות הציירים לאחר שהתוכנה הפכה את ציורי הנוף, בני האדם, הפרחים ושאר הדמויות המצוירות לסדרה של סמלים מתמטיים, קוסינוסים וסינוסים. לאחר שהמחשב הצליח “ללמוד” את מספר התמונות הספור של כל צייר, מאפשרת לו התוכנה ללמוד את הסגנון הייחודי של כל צייר. כך יכולה התוכנה לזהות ציורים אחרים שאותם לא ראה המחשב ולהתאים אותה לציירים המתאימים. לדבריו של פרופ' קרן, התוכנה תזהה ציורים של אותו צייר גם אם בציורים מופיעות דוגמאות שונות. “ברגע שהמחשב למד לזהות את ציורי השעונים של דאלי, הוא יזהה גם ציורים שלו ללא שעונים. ברגע שהמחשב למד לזהות את תנועת הסלסול של ואן-גוך, הוא יזהה אותה גם בציורים שלא ראה”, הסביר.

הפיתוח החדש, כאמור, הוא צעד נוסף בהתפתחות תחום הראייה הממוחשבת. לדבריו של פרופ' קרן, תחום זה סובל מנחיתות אדירה אל מול מתחרהו – הראייה האנושית. “הראייה האנושית עברה אבולוציה של מיליוני שנים ואילו התחום שלנו הוא בן שלושים שנה בלבד. מחשבים מתקשים בינתיים לבצע פעולות שהן פשוטות עבורנו, כמו למשל לזהות פרצוף אנושי בתמונה. למחשב קשה מאוד לזהות מתי יש בתמונה פרצוף אנושי או כמה פרצופים אנושיים נמצאים בתמונה. לעומת זאת, יש למחשב יכולת טובה יותר להדמות ולשרטט תמונות תלת ממדיות כמו מערכת העורקים במוח או רשת כבישים בתוואי שטח מסוים”.

נכון להיום, התוכנה החדשה יכולה לסייע בעיקר למי שאוהב אמנות, אבל לא מומחה גדול בתחום. אם אתם שייכים לקבוצה הזו ושילמתם סכום כסף נאה עבור תמונה שהמוכר התחייב עליה שהיא העתק מדויק מאחד מציוריו של ליאונרדו דה-וינצ'י למשל, התוכנה תוכל לומר לכם אם לא בזבזתם את כספכם לשווא. בעתיד, שיפור תחום הראייה הממוחשבת יסייע בפיתוח מצלמות שיוכלו “לראות” במקומנו את הכביש, בפיתוח מכשירים שיזהו זיופים של שטרות או ציורים ובפיתוח מכשירים שיסייעו לטיפולים רפואיים.

9 תגובות

  1. כתבה קצת לא ברורה:

    "התוכנה הפכה את ציורי הנוף, בני האדם, הפרחים ושאר הדמויות המצוירות לסדרה של סמלים מתמטיים, קוסינוסים וסינוסים" – מה זה בדיוק? האם יש כאן רשת עצבית או אלגוריתם למידה דומה? אם כן, למה לא לנקוב בשמו?

    לבני אדם לפחות הרבה יותר קל להבדיל בין ציורים של ליאונרדו לציורים של ון-גוך מאשר להבדיל בין המונה ליזה המקורית לחיקוי טוב של המונה ליזה (יש זייפנים שמציירים חיקויים כל כך טובים שאפילו מומחי אמנות מתקשים מאוד להבחין בהבדל). האם התוכנה אכן הצליחה להבדיל בין מקור לחיקוי, או שזה רק רעיון ליישום מעשי בעתיד?

  2. לשלמה
    יש משהו דומה בתחום המוזיקה, מחשב יכול לייצר מוזיקה שהמומחים יאמרו שבאך כתב אותה.

  3. לד.פרץ כבר יש דברים דומים. למשל שחזור מסמכים שנגרסו בעזרת ראיה ממוחשבת…

  4. אתם חשבים על הדברים הלא נכונים

    תארו לכם שאת הקלט שהתוכנה הזאת מבצעת יהיה אפשר לשנות לפלט

    וכאשר תבחרו צייר מסויים יהיה אפשר באופן רנדומי ליצור תמונה שאותו צייר היה עושה

    חיקוי המוח האמנות האנושי הוא צעד הרבה יותר גדול

    וההשלכות יהיו בינה מלאכותית של אדם מסויים

    אפשרות סימולציה של מוח — ככה זה צריך להייקרא
    הסימולציה של המוח

  5. צעד חשוב מאד קדימה !
    לא הסבירו את הדרך בה זה עובד אולי בגלל המורכבות ואולי גם קצת סודיות לפני שמוכרים !
    מעניין האם יהיה ניתן בעתיד לפתח מצלמה שתרכיב ממצאים ארכיאולוגים מחלקים שבורים כמו כלי חרס ודומה !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.