רופאת החאג' הראשונה מבקרת בטכניון; מספר אוניברסיטאות מעניקות דוקטורים של כבוד

בתמונה: ד"ר קנטה אחמד (משמאל) עם פרופסור מרים ארז. צילום: דוברות הטכניון
בתמונה: ד"ר קנטה אחמד (משמאל) עם פרופסור מרים ארז. צילום: דוברות הטכניון

ד"ר קאנטה אחמד בביקור בטכניון: "נשים צריכות להכיר ביכולותיהן ולדרוש את אותם התנאים כמו הגברים"; נפגשה עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ועם כלת פרס ישראל, פרופסור מרים ארז

ד"ר קאנטה אחמד, מרצה לרפואה באוניברסיטה של מדינת ניו יורק ורופאה המתמחה בהפרעות שינה ביקרה בטכניון. זהו ביקורה הראשון בארץ של ד"ר אחמד, מוסלמית שנולדה בפקיסטן, סופרת ועיתונאית, אשר פרסמה את הספר "In The Land of Invisible Woman" על חייה ועבודתה בערב הסעודית. היא מומחית לענייני בריאות הקשורים בחאג', מצוות עליית הרגל המוסלמית והאישה המוסלמית הראשונה שזכתה במלגה מבית הספר לעיתונות של אוניברסיטת קיימברידג'. במסגרת זו פרסמה מאמר בנושא "המניפולציה הפסיכולוגית של האסלאם בשירות הטרור תוך התמקדות בתופעת ההתאבדות".

ד"ר אחמד נפגשה עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ועם כלת פרס ישראל, פרופסור מרים ארז, מהפקולטה להנדסה תעשייה וניהול, ממקימי מרכז החדשנות והיזמות בטכניון. פרופסור לביא וד"ר אחמד חולקים נושא התמחות משותף בחקר השינה.

פרופסור ארז משמשת כיו"ר המועצה הלאומית לקידום נשים במדע וטכנולוגיה. היא סיפרה לד"ר אחמד כי 16% מחברות הסגל בטכניון הן נשים. "אנו פועלים להגדלת אחוז ההשתתפות של נשים בתחומי המדע והטכנולוגיה ולשיפור מעמדן. אשת סגל צעירה מתמודדת בו זמנית הן עם בניית הקריירה האקדמית שלה והן עם בניית משפחה, ויש לסייע לה להצליח בשתי המשימות וללמוד לשלב ביניהן בלי להישאר מאחור."

ד"ר אחמד, שחיה ולימדה שנים רבות בערב הסעודית, אמרה בפגישה: "צריך לחזק נשים כדי שיכירו במעמדן ולא יפחדו לקחת מקום בקדמת הבמה האקדמית. נשים צריכות להכיר ביכולותיהן ולדרוש את אותם התנאים כמו הגברים. נשים רבות חוששות מתשובה שלילית ולכן הן מעדיפות לעיתים לא לשאול בכלל. חשוב ללמד נשים להעז ולהתעקש על דברים החשובים להן."

המדען פרופ' רוברט לנגר, יהודית רקאנטי והשחקנית מרים זוהר בין מקבלי תארי דוקטור כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב

מדענים בעלי שם עולמי, יזמים, אנשי אקדמיה, פילנתרופים ופעילים חברתיים, כמו גם אשת תיאטרון אחת – נמנים עם רשימת מקבלי תארי דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת תל אביב, שיוענקו במהלך מושב חבר הנאמנים. טקס הענקת התארים ייערך ביום חמישי 6.6.13 באולם סמולרש באוניברסיטת תל אביב, בשעה 20:00.

פרופסור רוברט ס' לנגר נהנה ממעמד בלתי מעורער בתור המדען הראשון במעלה בתחום הננו-רפואה, המהנדס המצוטט ביותר והביוטכנולוג הפורה ביותר; תואר הד"ר לשם כבוד של אוניברסיטת תל אביב מוענק לו "על התגליות פורצות הדרך שלו ששינו את פני עולם תעשיית המכשירים הפרמצבתיים, הכימיים, הביוטכנולוגיים והרפואיים; על החלוציות שלו בפיתוח טכניקות ביו-רפואיות חדשות לגמרי, כגון: ביות לא חודרני של תרופות וכלי דם מהונדסים; ולאות הוקרה מיוחדת על פועלו יוצא הדופן לחיזוק קשרים אקדמיים-תעשייתיים וקידום יזמות בתחום המדע; על הכשרתו הנלהבת של דורות של מומחים בננו-רפואה, ביניהם מדענים ישראלים רבים; ועל ידידותו עם מדינת ישראל ושיתופי הפעולה הפורים שלו עם אוניברסיטת תל אביב".
פרופ' לנגר מכהן במכון ע"ש דייוויד ה. קוך באוניברסיטת MIT. לנגר סיים תואר ראשון באוניברסיטת קורנל בשנת 1970 ודוקטורט ב- MIT בשנת 1974, שניהם בהנדסה כימית. הוא פרסם כ-1,200 מאמרים מדעיים ורשם כ-800 פטנטים ובקשות לפטנטים, בתחומי הרוקחות, כימיה, ביוטק ומכשור רפואי. לנגר כיהן בעבר כחבר וכיו"ר בוועדה המדעית של מנהל המזון והתרופות בארה"ב. כתב העת פורבס בחר בו בשנת 2002 כאחד מבין 15 מחדשים מכל העולם שימציאו מחדש את העתיד. לנגר נמנה עם קומץ של אנשים שנבחרו לכל שלוש האקדמיות הלאומיות של ארה"ב, ובגיל 43 היה הצעיר ביותר שהחזיק אי פעם במעמד רם זה. הוא זכה בתוארי כבוד רבים ממוסדות ברחבי העולם.

פרופסור ריי ג'קנדוף מוכתר בתואר ד"ר לשם כבוד בזכות מעמדו כאחד מהבלשנים והפילוסופים החשובים ביותר בעולם; "על המחקר המקורי והמשפיע שלו שהתפרש על פני למעלה מ-35 שנה וקרא תיגר על תיאוריות בלשניות רווחות, בהציגו מערכת מורכבת של יחסי גומלין בין תחביר, סמנטיקה, תפיסה חושית ותרבות; על עבודותיו פורצות הדרך והמצוטטות לרוב, ביניהם ספרו המונומנטלי "יסודות השפה", שהפך לקאנוני; ולאות הוקרה מיוחדת על תפקידו המכריע בהפיכת הבלשנות לענף רב תחומי באמצעות שילובה עם פסיכולוגיה קוגניטיבית והתפתחותית, פילוסופיה של הנפש, ביולוגיה אבולוציונית, מדע המוח ובלשנות חישובית". מעבר לכל אלה, מציין הסנאט של אוניברסיטת תל אביב את קשריו העמוקים עם מדינת ישראל, הן כחבר קרוב והן כמרצה אורח באוניברסיטאות השונות.
ג'קנדוף מכהן כיום כפרופסור באוניברסיטת טאפטס וכמנהל שותף של המרכז ללימודים קוגניטיביים. הוא מתמחה בחקר המשמעות של שפות טבעיות ובקשר שלהן עם המערכת המושגית האנושית והביטוי הלשוני שלה. ג'קנדוף הוא גם נגן קלרינט ומופיע לעתים קרובות ברסיטלים של מוסיקה קאמרית באזור בוסטון. ב- 1983 כתב יחד עם המלחין פרד לרדל ספר על קוגניציה מוסיקלית בשם "תיאוריה גנרטיבית של מוסיקה טונאלית". הוא כיהן כנשיא האגודה האמריקנית לבלשנות והאגודה לפילוסופיה ופסיכולוגיה. ב- 2003 זכה בפרס ז'אן ניקו לפילוסופיה קוגניטיבית והוא מחזיק בתוארי כבוד מאוניברסיטת קוויבק במונטריאול ומהאוניברסיטה הלאומית למוסיקה בבוקרשט.

פרופסור קרלה ג' שץ, ביולוגית ונוירוביולוגית, תקבל תואר ד"ר כבוד "על הישגיה כאחת מהניורוביולוגיות המובילות בעולם; על מחקרה המשפיע אודות ההתפתחות המוקדמת של המוח וניורופלסטיות, אשר הוביל לשינוי תפיסתי בהבנת הקישוריות המוחית; ולאות הוקרה מיוחדת על הגישה האינטרדיסציפלינרית הייחודית שלה, המשלבת אנטומיה, כימיה, ביולוגיה מולקולרית ופיזיולוגיה. בצד הפעילות המחקרית, מציין הסנאט של אוניברסיטת תל אביב את התרומה המכרעת של שץ לחיזוק מעמד האישה בעולם המדע כמפלסת דרך היא עצמה וכמדריכה עבור אחרים".
שץ מכהנת כיום כפרופסור לביולוגיה ונוירוביולגיה באוניברסיטת סטנפורד. היא קיבלה את התואר הראשון שלה בכימיה ממכון רדקליף ללימודים מתקדמים באוניברסיטת הרווארד, המשיכה ללימודי ביולוגיה ביוניברסיטי קולג' בלונדון. והשלימה דוקטורט בנוירוביולוגיה ב- 1976 בהנחיית חתני פרס נובל דייוויד הובל וטורסטן ויזל. מחקריה על קישוריות המוח במהלך ההתפתחות זכו להערכת הקהילה המדעית והציבור בכלל, והיא הוזמנה לשאת דברים בנושא בבית הלבן ב- 1997. היא חברה באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, באקדמיה האמריקנית לאמנויות ומדעים, בחברה האמריקנית לפילוסופיה ובמכון לרפואה, ומכהנת בשורת מועצות רפואיות מייעצות.

לן (ליאונרד) בלבטניק, יליד ברית המועצות שהתאזרח בארה"ב ויסד שם את תעשיות אקסס (Access Industries), השלים תואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה ותואר שני במנהל עסקים בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד. בלבטניק והקרן המשפחתית שלו עוסקים בפילנתרופיה ותומכים למגוון מוסדות חינוך, מדע, תרבות ויהדות ברחבי העולם, כולל תרומה לייסוד בית הספר למדעי המחשב ע"ש בלבטניק באוניברסיטת תל-אביב בשנת 2008 ולייסוד בית הספר לממשל ע"ש בלבטניק באוניברסיטת אוקספורד בשנת 2010.
בנימוקי הסנאט של אוניברסיטת תל אביב להענקת תואר ד"ר לשם כבוד לבלבטניק, מודגשים במיוחד "המחויבות העמוקה שלו למדינת ישראל, הן כמשקיע והן כנדבן; והתפקיד הפעיל שהוא ממלא בקידום מצוינות בהשכלה הגבוהה ובמחקר במוסדות אקדמיים מובילים בישראל וברחבי העולם, ביניהם: אוניברסיטת הארוורד, אוניברסיטת אוקספורד והאקדמיה למדעים של ניו-יורק".
בלבטניק הוא נאמן של אוניברסיטת תל אביב ושל האקדמיה למדעים של ניו יורק, וחבר בוועדת אוניברסיטת הרווארד למשאבי האוניברסיטה.

השחקנית מרים זוהר-גלבלום, כלת פרס ישראל, זוכה בתואר בהוקרה "על הרב גוניות שהיא מגלה בעודה מפיחה חיים על הבמה בשלל דמויות קלאסיות ומודרניות כאחד, בהפקות של התיאטראות הנודעים ביותר בישראל, ביניהם: הבימה, בית לסין ותיאטרון הקאמרי".
זוהר נולדה בצ'רנוביץ שרומניה, וכילדה שרדה את השואה יחד עם אימה ואחיה; אביה נספה במחנות המוות. אחרי מלחמת העולם הפליגה בספינת המעפילים "קיבוץ גלויות", נעצרה על ידי הבריטים ונשלחה למחנה מעצר בקפריסין – שם החלה מתעניינת במשחק. עם הגעתה לישראל הייתה שותפה להקמת קבוצת תיאטרון יידי לעולים. מאז מבחן הבמה הראשון שלה ב"הבימה" בשנת 1951 שיחקה זוהר-גלבלום בתיאטרונים הגדולים בארץ בהפקות דרמטיות קלאסיות ומודרניות, ביניהן "קליאופטרה" של שו, "מי מפחד מווירג'יניה וולף" של אלבי ומחזותיו של מילר "ציד המכשפות" ו"מותו של סוכן". היא זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס קלאוזנר, פרס גנסין ופרס ורד הכסף.
תואר הד"ר לשם כבוד מוענק לה "בהוקרה מיוחדת על מסירותה לקידום המצוינות בפרשנות וביצירה האומנותיות ולהעשרת החברה והתרבות הישראלית; ועל מחויבותה הנלהבת להכשיר דורות חדשים של אנשי במה ישראלים באמצעות לימוד, תמיכה והדרכה".

איש הפרסום והתקשורת הדיגיטאלית מוריס לוי מקבל את תואר הדוקטור לשם כבוד "על מעמדו כאחת הדמויות המשפיעות ביותר בצרפת ובתעשיית המדיה העולמית; על החריפות השכלית והחוש היזמי שלו בהפיכת פובליסיס גרופ ממשרד פרסום מקומי לענקית התקשורת השלישית בגודלה בעולם ולמובילה בתחום החדשנות והטכנולוגיה; על חזונו הראוי לציון בזיהוי הצורך במודל עסקי בינלאומי עוד טרם ה'כפר גלובאלי' הפך למציאות חיים; על קידום הסובלנות והשוני כערכי ליבה בתרבות העסקית שלו, שזיכה אותו בפרס המנהיגות הבינלאומי של הליגה נגד השמצה; ולאות הוקרה מיוחדת על מחויבותו לטיפוח שלום בר-קיימא במזרח התיכון באמצעות פיתוח כלכלי".
לוי הצטרף לקבוצת פובליסיס הצרפתית ב- 1971, מונה ליו"ר ומנכ"ל ב- 1987, והפך את החברה למעצמה עולמית של תקשורת משולבת ודיגיטלית. הוא חבר במועצת הייסוד של הפורום הכלכלי העולמי בג'נבה ובמועצות המפקחות של לה קומפאני פיננסייר אדמונד דה רוטשילד. הוא נשיאה לשעבר של מועצת הקהילה הכלכלית האירופית לדיגיטציה של המורשת התרבותית האירופית, ושל ההתאחדות הצרפתית של חברות במגזר הפרטי. היה ממייסדי המכון הצרפתי להפרעות במוח ובעמוד השדרה (ICM) ושותף לחיבור "דו"ח הכלכלה הבלתי-מוחשית". לוי זכה בתואר מפקד לגיון הכבוד הצרפתי ובתואר קצין בכיר במסדר ההצטיינות הלאומי של צרפת. הוא ממלא תפקיד פעיל באגודת הידידים הצרפתים של אוניברסיטת תל אביב מזה עשרות שנים,

יהודית יובל רקנאטי היא פעילה חברתית בולטת, ובין השאר היא המייסדת ויושבת הראש של נט"ל – המרכז הישראלי לנפגעי טראומה על רקע לאומי, המסייע מאז 1988 להחלמתם של קורבנות טראומה שמקורה במלחמה ובטרור. תואר ד"ר לשם כבוד מוענק לה בזכות "היותה מנהיגה מן השורה הראשונה בתחומי הפילנתרופיה, הסנגוריה הציבורית וההתנדבות האזרחית… והרוח ההומניטרית הנדיבה שלה בתמיכה במגוון יוזמות תרבותיות, רפואיות וחברתיות בתחום הרווחה, שמשפרות את איכות החיים בישראל", ולאות הוקרה מיוחדת על מסירותה, מעומק הלב, לחיזוק מרקם החברה הישראלית; ועל כך שהקדישה את חייה לסייע לאלו שלא שפר מזלם.
יובל רקנאטי זכתה באות הנשיא למתנדב (2008). יחד עם ילדיה ובעלה המנוח, ד"ר ישראל יובל, היא ייסדה בשנת 2004 את קרן גנדיר. כיום היא חברה פעילה בקבוצת "יכולים, נותנים" – יוזמה לקידום הפילנתרופיה בישראל, ומכהנת במועצות המנהלים של כמה ארגונים חברתיים.

איש העסקים גיירמו סוורדלין כיהן כנישא קרן היסוד בארץ מולדתו מקסיקו לפני שעלה לישראל בשנת 1984. הוא חבר פעיל בחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל-אביב, וכיושב הראש של אגודת ידידי האוניברסיטה דוברי הספרדית הצליח לגייס תומכים רבים באוניברסיטה מקרב קהילת דוברי הספרדית בישראל. לפני חמש שנים חנך סוורדלין את מכון סוורדלין ללימודי אמריקה הלטינית באוניברסיטת תל-אביב, והוא ממשיך לתמוך במכון ובפעילויותיו. בתו היא בוגרת החוג להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב ונכדתו לומדת עתה בתכנית לתואר ראשון במדעי הרוח בבית הספר הבין-לאומי של האוניברסיטה.
סברדלין זוכה בתואר בהוקרה מיוחדת על הידידות החמה וארוכת השנים שלו עם אוניברסיטת תל-אביב, הן כחבר הנהלה והן כנדבן; על חזונו בהקמה במשותף את חוג ידידי אוניברסיטת תל-אביב דוברי הספרדית ועמידתו בראשו בעשור האחרון; ועל הקדשתו, ברוחב לב, יחד עם אישתו, מרים, של מכון סברדלין ללימודי היסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית, לזכר בנם, נורמן.

היזם הבריטי ג'רמי קולר הקים את קולר קפיטל (Coller Capital), בשנת 1990, מנהל באמצעותה כיום נכסים בשווי 10 מיליארד דולר סביב העולם, ומחזיק ביותר מ-2,500 חברות. קולר נחשב לחלוץ בפיתוח קטגוריות חדשות של נכסים, ובמיוחד בשיפור וקידום הנזילות באמצעות סחר משני בנכסי הון פרטיים. הוא בעל תואר ראשון במדעי הניהול מאוניברסיטת מנצ'סטר, תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת סאסקס ודיפלומה בתרבות צרפת מהסורבון. ב- 2011 התקבל כעמית כבוד בבית הספר לעסקים של לונדון, וב- 2008 זכה בתואר "בוגר השנה" של אוניברסיטת מנצ'סטר. בספר שחיבר, "חייהם, אהבותיהם ומותם של ממציאים בלתי הגיוניים להפליא" – המנתח את דמותם של 30 ממציאים ששינו את העולם.

הנימוקים להענקת תואר הד"ר לשם כבוד, מתמקדים במיוחד במחויבותו ללמד ולעסוק במחקר יזמות וחדשנות ברחבי העולם כאמצעי לחיזוק הכלכלה; ועל פועלו לפיתוח קרנות הון סיכון גלובאליות באמצעות הידוק הקשר בין הקהילה האקדמית לקהילה העסקית, בין השאר בהקמתו לאחרונה את מרכז קולר ליזמות וחדשנות באוניברסיטת תל אביב.

פרופ רוברט לנגר בטקס קבלת ד"ר כבוד באוניברסיטת בן גוריון, מאי 2013
פרופ רוברט לנגר בטקס קבלת ד"ר כבוד באוניברסיטת בן גוריון, מאי 2013

אוניברסיטת בן-גוריון העניקה תואר ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד לפרופ' רוברט לנגר

אוניברסיטת בן-גוריון העניקה אמש (יום שלישי בערב, ה-7.5.2013), תואר ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד לפרופ' רוברט לנגר, מדען בעל שם מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ארה"ב. התואר הוענק לו במסגרת מושב חבר הנאמנים השנתי של האוניברסיטה. לנגר הוא זוכה פרס וולף בכימיה לשנת 2013, אותו קיבל ביום ראשון השבוע.

ב-40 השנים האחרונות חלה עלייה מהירה בזמינות של תרופות מאקרו-מולקולריות מתוחכמות, כגון אוליגופטידים, חלבונים, רב-סוכרים וחומצות גרעין, עם עוצמה גבוהה אך יציבות מוגבלת, ששורדות לעתים קרובות במשך דקות ספורות בלבד בתנאים פיסיולוגיים. ההבטחה הטמונה בחומרים אלה, הן למחקר ביולוגי והן ליישומים רפואיים – החל מחיסון לריפוי גנטי ועד לטיפול בסרטן המוח וסכיזופרניה – הייתה מוגבלת כתוצאה מהקושי של אספקתם בשלמות לרקמות שבהן הם היו נחוצים, בקצב הראוי, ובמשך פרק הזמן הנדרש, שאמור להמשך חודשים רבים.

לנגר היה משוכנע שאפשר יהיה לתכנן פולימרים מתכלים חדשים לחלוטין שיוכלו לעמוד באתגרים הבו-הזמניים המטרידים של הגנה על תרופה רגישה עד שיהיה בה צורך, שליחתה לרקמת המטרה, ושחרורה באיטיות ובהתמדה לאורך זמן ממושך. מובן שהיה חיוני כי הן פולימרים חדשים אלו והן מוצרי התפרקותם יהיו בעלי התאמה ביולוגית.

לאחר מחזורים ארוכים של תכנון וניסויים בסיסיים, עלה בידיו של לאנגר להשיג מטרה זו על ידי פיתוח פולימרים חדשים עם זיקה נמוכה ביותר למים, שהתחברו באמצעות קשרים שניתן לבקע באמצעות מים, אך לא על ידי אנזימים שפעילותם משתנה ממטופל למטופל וכן לא במשך הזמן באותו מטופל. זיקת מים נמוכה משמשת הן כדי להגן על המטען המאקרו-מולקולרי מפני פירוק, והן כדי להבטיח שחיקת פני שטח של החלקיק בקצב שניתן לתכנות, לפי מידת זיקתו למים ולפי צורתו. הוא הצליח ביצירת סוג חדש של פוליאנהידרידים עם ראשים ארומטיים וזנבות אליפאטיים, בפיתוח ההליכים הראשוניים לצורך סינתזה של פולימרים אלו, ובעיצוב מצרפי תרופה פולימרית כדי להשיג שחרור טיפולי מתאים.

מלבד עבודתו החלוצית בתכנון פולימרים לאספקת תרופות, היה לנגר מוביל בתכנון פולימרים נספגים ביולוגית, שישמשו כפיגומים להחזקת תאי יונקים במקומם במהלך של שיקום רקמות. עבודה זו הובילה לפיתוח העור המלאכותי הראשון המבוסס על פולימרים סינתטיים שאושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי.
יצוין, כי פרופ' לנגר חתום על כ-1,200 מאמרים מדעיים מוערכים שפרסם במהלך כ-40 שנות מחקר – שיא בהיסטוריה של המדע המודרני. 83 אלף פעמים ציטטו ממאמריו, דבר הנחשב מדד חשוב בהחלטה מי יזכה בפרס נובל לכימיה שאליו סומן כמועמד.

על שמו רשומים גם 817 פטנטים ו-210 פרסים, מדליות ואותות כבוד שבהם זכה, ביניהם פרס המילניום על שם סטארק דרייפר ופרס ההנדסה המקביל לנובל על סך 1.2 מיליון דולר. לא לחינם גם מכנים את מעבדתו "המדגרה מספר אחת בעולם לרעיונות, מחקרים פורצי דרך והמצאות מהפכניות". כאן נולדו עד כה 250 טכנולוגיות ו-25 חברות תעשייה שמוצריהן ישפרו בשנים הבאות את חייהם של מיליוני אנשים בעולם.

במעמד הענקת התואר באוניברסיטת בן-גוריון, ציין פרופ' לנגר לשבח את שיתוף הפעולה המחקרי שלו עם שני חוקרים מהאוניברסיטה, דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה, פרופ' יוסי קוסט ופרופ' סמדר כהן מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה.

בנוסף לפרופ' לנגר, הוענק במעמד זה תואר ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד גם לאישים הבאים: הגברת שרי בלייר מבריטניה, רות פלינקמן-מרנדי ופרופ' מריו רקפצ'י-שניהם מארה"ב, פרופ' פטריק אבישר משוויץ ופרופ' יהושע בלאו מישראל.

אוניברסיטת חיפה תעניק תואר ד"ר לפילוסופיה לשם כבוד לכלת פרס ישראל שולמית אלוני

אוניברסיטת חיפה תעניק תואר ד"ר לפילוסופיה לשם כבוד לכלת פרס ישראל שולמית אלוני בהוקרה על האומץ לשמש חלוצה לפני המחנה במאבק למען חברה צודקת יותר וחברה שיוויונית יותר המושתת על קדושת האדם והאישה, כבודם וחירותם, ערכים שחרותים על דגלה של אוניברסיטת חיפה. התואר יוענק במסגרת אירוע הפתיחה של חבר הנאמנים ה-41 והשקת המרכז הישראלי לחקר הים התיכון שיתקיים ב-2.6.2013.

נשיא אוניברסיטת חיפה עמוס שפירא ציין בנימוקים לתואר כי אלוני שימשה לכל אורך השנים דוגמא לאשת ציבור הפועלת ביושר ונאמנות ללא סייג לאמונתה והשקפת עולמה. עוד ניתן לה התואר על פעולותה לקידום השלום בין ישראל ושכנותיה ועל פועלך לחוסנה של החברה הישראלית דרך השקעה בחינוך בכלל ובהשכלה הגבוהה בפרט.

אלוני נולדה בשנת 1928 בתל אביב, נצר לשושלת רבנים. בילדותה הייתה פעילה בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרפה ל"הגנה". עם הקמת המדינה התגייסה לצה"ל ולחמה בקרבות השחרור על ירושלים.

בשנת 1957 ועד לשנת 1965 הנחתה ב"קול ישראל" את התוכניות "מחוץ לשעות הקבלה" ו"הנושא בטיפול", מהראשונות שעסקו בתלונות על פגיעה בזכויות הפרט של אזרחים. בהמשך יזמה אלוני את מוסד "נציב תלונות הציבור" במשרד מבקר המדינה ואף הייתה בין מיסדי התנועה לזכויות האזרח בישראל בשנת 1973.

בשנת 1965 נבחרה אלוני לכנסת השישית מטעם רשימת המערך ולאחר מכן נבחרה שוב בכנסת השמינית ועד לכנסת ה-13 (1974-1996) מטעם הרשימות רץ ומר"צ. במהלך שנים אלה כיהנה אלוני כשרת החינוך והתרבות, שרת התקשורת, שרת המדע והטכנולוגיה ושרת המדע והאמנויות.

לאורך כל הקריירה הפוליטית שלה נאבקה אלוני למען הסכם שלום בין ישראל ושכנותיה והייתה ממייסדי "המרכז הבינלאומי לשלום במזרח התיכון", חברת הנהלה בו ושותפה לפעולתו.

המאבק בנושאי זכויות אדם ואזרח וקידום מעמד האישה נשזר כחוט השני לאורך כל פעילותה הציבורית והפוליטית של אלוני. כעורכת דין מוסמכת, היא העניקה לאורך שנים ייעוץ משפטי ללא תשלום לציבור בנושאים אלה, היא סייעה בהקמת מעונות לנשים מוכות ותחנות סיוע לקורבנות אונס, עסקה בעריכת חוזי נישואים לזוגות שאינם יכולים להתחתן במעמד רב אורתודוקסי וכתבה ספרים ופרסומים רבים בנושאים אלו, כמו "זכויות הילד בחוקי מדינת ישראל", "נשים כבני אדם" ועוד.

בשנת 1999 קיבלה אלוני את "אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג" ולאחר שנה, בשנת 2000 קיבלה את ההכרה הגבוהה ביותר שמעניקה מדינת ישראל על פעילותה החברתית, כשנבחרה לכלת פרס ישראל בקטגוריה של תרומה לחברה.

אוניברסיטת חיפה תעניק את אות יקיר הכרמל ליזם עמאד תלחמי

אוניברסיטת חיפה תעניק במסגרת אירועי חבר הנאמנים ה-41 שיתקיימו בתאריכים-2-3.6.2013, את אות "יקיר הכרמל" ליזם ואיש העסקים עמאד תלחמי, מנכ"ל חברת "BABCOM" על מנהיגות פורצת דרך בתחום העסקי ושימוש דוגמא ומופת לכך שכל יעד הוא בר השגה ועל כך שהוא ממלא בפעילותו את החזון לה שותפה אוניברסיטת חיפה הרואה במדינת ישראל מדינה פלורליסטית וסובלנית, בה יכולים לחיות זה לצד זה, בכבוד הדדי והערכה, יהודים, מוסלמים ונוצרים.

תלחמי, שעזב בשנת 2008 את חברת דלתא, בה כיהן כמשנה למנכ"ל, הקים את חברת "Babcom Centers" מרכז שירות לקוחות, תוכנה ושירותים נוספים (call center) שמטרתו להעניק שירותי מיקור חוץ לחברות גדולות, חברה שהפכה מייד להצלחה גדולה. על פי חזונו של תלחמי, החברה היא חברה רב-תרבותית ובה עובדים יהודים לצד ערבים, כשחלק חשוב ממטרותיה, בהתאם לתפיסתו החברתית של תלמי, היא הענקת הזדמנות לתעסוקה לגברים ונשים ערביים, בעיקר מאזור הגליל. בתוך מספר שנים גדלה החברה וכעת יש לה כאלף עובדים, כולל נשים רבות מהמגזר הערבי.

"אנחנו באוניברסיטת חיפה גאים על הרכב האוכלוסייה הייחודי שלנו, שמהווה תמונת ראי של החברה הישראלית וכולל יהודים לצד ערבים, שחוקרים ולומדים זה לצד זה תוך כבוד הדדי ואווירת סובלנות. לכן אנו רואים בעמאד שותף לחזון שלנו ומוקירים את העובדה שהוא יצר את אותה אווירת סובלנות וקבלת האחר בעסקיו", אמר נשיא האוניברסיטה עמוס שפירא.

תלחמי יקבל את אות "יקיר הכרמל" במסגרת אירוע העשור לבית הספר למדעי המדינה שיתקיים במסגרת אירועי חבר הנאמנים ה-41 של אוניברסיטת חיפה ביום א', ה-2.3.2013.

עימאד תלחמי נולד בשנת 1959 בעוספייה ולמד בתיכון האורתודוכסי בחיפה. הוא בעל תואר מהנדס תעשייה וניהול במכללת שנקר, נשוי לרים ואב לארבעה ילדים. בשנת 1983 הצטרף לדלתא, שם עבד כ-25 שנים והגיע עד לתפקיד משנה למנכ"ל החברה. תלחמי מילא בדלתא מגוון רחב של תפקידים, בין היתר כמנהל סניף החברה בסקוטלנד במשך שלוש שנים.

לאחר שעזב את דלתא בשנת 2008 הקים תלחמי את Babcom Centers מרכז שירות לקוחות, תוכנה ושירותים נוספים (call center) שמטרתו להעניק שירותי מיקור חוץ לחברות גדולות. תלחמי פעיל מאוד בתחום החברתי, בעיקר בפרויקטים המקדמים דו-קיום, שיוויון הזדמנויות בשוק העבודה למגזר הערבי וקידום הפריפריה והוא משמש בתפקידים ציבוריים במספר מועצות ודירקטוריונים ולקח חלק בפרויקטים חברתיים רבים.

הוא מכהן כדירקטור בקרן חיפה, מכון היצוא, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, ועמותת תפוח, ששמה לעצמה מטרה למתן הזדמנות שווה לאוכלוסיות הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל באמצעות כלים טכנולוגיים ופיתוח כישורי חיים. הוא חבר בצוות ההיגוי של קרן ההשקעות "דרומה-צפונה", המקדמת השקעה בעסקים בפריפריה וחבר בוועד המנהל של קו משווה, עמותה לקידום העסקה של אקדמאים ערביים בתחומי ההתמחות שלהם. כמו כן, מכהן תלחמי כחבר בוועדה המייעצת לרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי,דרוזי וצ'רקסי במשרד ראש הממשלה והוא חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה.

אוניברסיטת חיפה תעניק את אות המנהיגות למוריס קאהן

אוניברסיטת חיפה תעניק במסגרת אירוע הפתיחה של חבר הנאמנים ה-41 שיתקיים ב-2.6.2013, את אות המנהיגות לאיש העסקים והפילנטרופ מוריס קאהן בהוקרה על תרומתו המגוונת ורבת השנים למען ביסוס כוחה הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל, תוך הפגנת מנהיגות, חדשנות ויצירתיות מתמדת ועל תרומתו רבת השנים לשימור הסביבה הימית.

אוניברסיטת חיפה ייסדה את "אות המנהיגות" לפני שלוש שנים, אות המוענק למנהיגים שהשפיעו באופן ייחודי על התפתחותה וחוסנה של המדינה. עד היום קיבלו את האות נשיא המדינה שמעון פרס ואיש העסקים סטף וטהיימר. כעת מצטרף גם קאהן, ממייסדי "אמדוקס" ומי שזכה בשנת 2008 בפרס "הגלובוס הירוק" על תרומה לסביבה, לרשימה המכובדת. "מנהיגותו העסקית והחברתית של מוריס קאהן היא יוצאת דופן והיא מראה לכל אחד מאיתנו את חשיבות היצירתיות והחדשנות בפריצת גבולות. אלה ערכים שאוניברסיטת חיפה חרתה על דגלה ולכן אנו כה גאים להעניק את האות למוריס קאהן", אמר נשיא האוניברסיטה עמוס שפירא.

בנימוקים הנוספים להענקת האות צויינה העובדה כי הציב את חינוך הדור הצעיר ופיתוח המנהיגות בקרב הדור הצעיר בראש סדר העדיפויות, מתוך הבנה כי הפירות שנקצרים מהעשייה של הדור הצעיר מועילים לחברה הישראלית כולה. כמו כן, ציינה האוניברסיטה את תרומתו הרבה של קאהן לפיתוח הסביבה הימית והשמירה על איכות הסביבה הימית מתוך הבנה שהים הוא אחד המשאבים היקרים שניתנו לנו לשמרם. "במהלך אירוע הפתיחה של חבר הנאמנים נשיק את המרכז הישראלי לחקר הים התיכון אותו מובילה אוניברסיטת חיפה, ולכן אין מתאים ממוריס קאהן, שתרם כה רבות לשימור הסביבה הימית, לקבל את אות המנהיגות", הוסיף שפירא.

קאהן תרם במשך השנים לפעילויות בתחום החינוך – בשנת 1999 ייסד את ארגון LEAD – תוכנית לפיתוח וקידום מנהיגות צעירה, הנחשבת למובילה בתחומה בעולם, הוא מעורב במיזם "עץ הדעת" פלטפורמה דיגטלית חדשנית ללימוד והוראה של תלמידי כיתות ג'-ו' במקצועות הליבה, הוא התומך העיקרי של עמותת "SPACE IL", שמטרתה לעורר עניין בקרב ילדים בישראל בתחומי המדע, ומדעי החלל בפרט ועוד.

קאהן נולד בשנת 1930 בדרום אפריקה ועלה לישראל בשנת 1957. הוא החל את פעילותו העסקית בשנות ה-60 כאשר החל לפרסם את מדריכי הטלפון "דפי זהב", תוך שהוא מסתייע בצורה חדשנית ביכולות ממוחשבות, שרק פותחו בשנים אלה.

הוא היה בין מייסדי קבוצת עורק, שפיתחה את שרותי התקשורת, המדיה והידע שהחלו ב"דפי זהב", תוך שימוש מתמיד בטכנולוגיות החדשות שפותחו. בשנת 1982 הקימה קבוצת עורק את חברת "אמדוקס", שהפכה עם השנים לחברת פיתוח הבילינג וניהול קשרי הלקוחות הגדולה בעולם. לצד פעילותו העסקית, פעל קאהן לאורך השנים במגוון רחב של פעילויות ציבוריות וחברתיות.

בתחום החינוך, ייסד קאהן בשנת 1999 את ארגון LEAD– תכנית לפיתוח וקידום מנהיגות צעירה בישראל, הנחשבת כמובילה בתחומה בעולם, המעודדת השקעה בעידודו ובחינוכו של הדור הצעיר כמי שיכול להיטיב עם החברה כולה.

הוא מעורב מאוד במיזם "עת הדעת", פלטפורמה דיגטלית חדשנית ללימוד והוראה של תלמידי כיתות ג'-ו' במקצועות הליבה: אנגלית, עברית, מתמטיקה ומדעים, שמועברת בלמעלה מ-100 בתי ספר בישראל ובבתי ספר רבים בכל רחבי העולם בארצות הברית, צרפת, סינגפור ועוד.

בתחום המדע והמחקר, קידם קאהן פרויקטים חדשניים רבים ששמו לעצמם לקדם פתרונות בענפי המדע והרפואה לטובת האנושות, בין היתר בפיתוח טכנולוגיות שמטרתן שיפור התפוקה של יבולים החשובים לעתידה של האנושות כולה. בנוסף, קאהן הוא התומך העיקרי של עמותת "SPACE IL", שמטרתה לעורר עניין בקרב ילדים בישראל בתחומי המדע, ומדעי החלל בפרט.

לאורך כל השנים התבטאה בפעילויותיו של קאהן אהבתו לים ולאיכות הסביבה. הוא הקים את חברת "Coral World", חברה בינלאומית שמחזיקה ומנהלת מצפים תת ימיים בישראל וברחבי העולם, כשכבר בשנת 1973 חנך את המצפה התת ימי באילת. באמצעות "קרן קאהן", תרם קאהן רבות לעמותת "צלול", שהוקמה על ידי בנו בן, עמותה שנוסדה בשנת 1999 וששמה לעצמה לשמור על איכות הסביבה בדגש על ימים ונחלים, דרך שימור, הגברת מודעות, חינוך, פעילות אקטיבית ומחקר. על תרומתו הרבה לאיכות הסביבה בישראל קיבל קאהן בשנת 2008 את פרס "הגלובוס הירוק".

אוניברסיטת ת"א תעניק פרס לתוכנית שליחי הקיץ של הסוכנות

אוניברסיטת תל אביב תעניק את פרס החינוך היהודי על שם ד"ר חיים קונסטנטינר לשנת 2013 לתוכנית שליחי הקיץ של הסוכנות היהודית.

הפרס מוענק לתוכנית בזכות מקומה כציר מרכזי בחיזוק הזהות היהודית בגולה, לאורך כמעט חמישים שנה – והצלחתה בהכשרת שליחים ובשיגורם לקהילות בחו"ל במטרה להציע חינוך ציני איכותי. "התוכנית קושרת בין הדור הבא של צעירים יהודים ובין העם בישראל, המסורת והמורשת: היא מטפחת מנהיגות איכותית של צעירים ישראלים ומקשרת בינם ובין העולם היהודי הרחב, ותורמת לחזון אותו הגה ד"ר קונסנטינר, להידוק שיתוף הפעולה בין ישראל לתפוצות", לשון הנימוקים להענקת הפרס.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן