סיקור מקיף

מקבץ: תארי ד"ר כבוד בויצמן; אבן פינה למבנה הקבע ביה"ס לרפואה של בר-אילן בצפת

הטכניון רכש מיקרוסקופ אלקטרונים סורק משוכלל שישרת את כלל האוניברסיטאות ואת התעשיה, הממשלה תקדם את הפיתוחים בתחום המים, רוח על הבר באוניברסיטת חיפה

השופטת בדימוס דורית בייניש
השופטת בדימוס דורית בייניש

חמישה מידידי מכון ויצמן למדע הוכתרו במסגרת המושב השנתי ה-64 של מועצת המנהלים של המכון שהתקיים השבוע, בתואר ד"ר לשם כבוד. החמישה הם: פרופ' גיאורג קליין, שמשון הראל, ד. רונלד דניאל, רְנֵה ברגינסקי, ונשיאת בית-המשפט העליון לשעבר, דורית בייניש.
פרופ' גיאורג קליין הוא בין חוקרי הסרטן המובילים בעולם והומניסט בעל אופקים ותחומי עניין רחבים. קליין הינו חבר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים. הוא זכה בפרסים ובתארי כבוד יוקרתיים: פרס גריפיל (1974), פרס הרווי (1975), פרס גֵרדנר (1976), פרס סְלון (1979), מדליית הזהב על-שם רוברט קוך (1998) ועוד.
שמשון הראל נודע זה ארבעה עשורים כדמות מוערכת בקהילה העסקית הישראלית, והיום – כמנהיג בולט בקרב משפחת מכון ויצמן העולמית. הראל, יליד ותושב חיפה, מכהן כיום כשותף וכמנכ"ל של חברת אמריקה-ישראל להשקעות בע"מ, חברה המתמחה בהשקעות נדל"ן ובבניית שכונות מגורים בישראל ובחו"ל.
ד. רונלד דניאל הצטרף ב-1957 לחברת מקינזי בניו יורק, למה שהיה אז ארגון לייעוץ אסטרטגי בן 110 יועצים, שפעל בארה"ב בלבד. היום הוא מכהן כחבר מועצת המנהלים – ובעבר היה גם מנהל שותף – של החברה, שאותה ניווט למעלה מחמישה עשורים והוביל למעמד של חברה עולמית, המעסיקה כ-8,000 עובדים
ב- 99 סניפים. דניאל הוא תומך מסור ומתנדב בשורותיהם של ארגונים חשובים שלא למטרות רווח, ביניהם אוניברסיטת הרווארד ומכון ויצמן למדע.
רְנֵה ברגינסקי הוא איש עסקים, נשיא ויושב הראש של החברה לניהול פיננסי שהקים בציריך, InCentive Asset Management AC. קודם לכן כיהן 20 שנה כמנכ"ל הבנק השוייצרי Sal. Oppenheim Jr. & Cie. ברגינסקי נודע גם כאספן של כתבי-יד וספרים עבריים מאויירים נדירים. בשנת 2010 הקים מכון ויצמן למדע את המרכז על-שם ברגינסקי לשילוב בין מדעי הטבע למדעי הרוח.
דורית ביניש האישה הראשונה בתפקיד נשיאת בית המשפט העליון בישראל, חתרה לאורך כל חייה המקצועיים לבסס חברה סובלנית ופתוחה ולבצר את המערכת המשפטית. בשנת 1982 התמנתה למשנה לפרקליט המדינה, וב-1989 קודמה לתפקיד פרקליטת המדינה, והייתה לאשה הראשונה במשרה זו. בשנת 1995 נבחרה פה אחד כשופטת בית המשפט העליון. בתפקיד זה קבעה כי אפשר לפסול ראייה שהושגה שלא כדין, ועוד פסיקות רבות המעגנות כללים וסייגים בתחומי ביטחון, זכויות האדם (והילד), זכויות סוציאליות, שוויון בפני החוק וחופש הביטוי. השופטת בייניש לא הגיעה לטקס, בשל תאונה, אך שלחה את הרצאת-האורח שלה בווידאו.

התקיים טקס הנחת אבן הפינה למבנה הקבע של הפקולטה לרפואה של בר-אילן בצפת

בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר- אילן בצפת התקיים ביום שלישי השבוע טקס מעבר למבנה הקבע בהשתתפות רה"מ בנימין נתניהו , נשיא אוניברסיטת בר- אילן פרופ' משה קוה, המשנה לרה"מ השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום, שר החינוך גדעון סער, סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, דיקן הפקולטה לרפואה פרופ' רן טור כספא וראשי האוניברסיטה.

בטקס אמר רה"מ, בנימין נתניהו: "אני רוצה לברך את נשיא בר אילן משה קווה, יש לך חלק חשוב בהגשמת החזון הזה. האוניברסיטה לקחה על עצמה לעשות את זה, ואני רוצה לומר לחבר הנאמנים שאתם יכולים לבטוח בנו.עמדנו עד עכשיו בהתחייבויות שנטלנו על עצמנו ונוסיף לעמוד גם בעתיד. הפקולטה הזאת תקום מהר יותר ממה שחושבים, אני קיבלתי על עצמי לקצר את ההליכים הבירוקרטים. זה תענוג גדול בשבילי. זו רפורמה כללית אצלי אבל אני לוקח על עצמי לעשות את גם כאן. לא רק להניח אבן פינה אלא גם לחתוך את הסרט הכחול".שמעתי שכבר יש 50 מליון דולר לשלב השני ובעזרת השם גם נגשים את זה. נתניהו התחייב לסייע בזירוז הליכי הבנייה של מבני הקבע."

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים בכירים ביחד עם נשיא אוניברסיטת בר-אילן פרופ' משה קוה בטקס חנוכת מבנה הקבע של בית הספר לרפואה של בר אילן בצפת
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים בכירים ביחד עם נשיא אוניברסיטת בר-אילן פרופ' משה קוה בטקס חנוכת מבנה הקבע של בית הספר לרפואה של בר אילן בצפת

נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' משה קוה בירך: "זהו יום גדול למדינת ישראל, לגליל ולאוניברסיטת בר-אילן. היום, כ"ט במרחשוון אני יכול לחזור בלב שלם על הדברים שאמרתי בשנה הקודמת "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". קלטנו 300 סטודנטים בזמן שיא. קיבלנו למשכן הקבע 100 דונמים במורדות הדרום- מזרחיים של צפת הצופים לכנרת, שם יוקמו 8 בנייני מחקר ותשתיות".
בדבריו ציין פרופ' קוה את ההסכם שנחתם עם הממשלה על גיוס כולל של 400 מיליון דולר עבור הפקולטה, 200 מתוכם בר- אילן תגייס בתרומות והחצי השני מטעם הממשלה. פרופ' קוה ציין כי מתוך ה- 200 הצליחה בר-אילן לגייס כבר 130 מיליון. פרופ' קוה הכריז על תרומה נוספת- 50 מיליון דולרים שתרם הנדבן היהודי יליד טבריה, אהרון דהאן להקמת מרכז מחקר והוראה בקמפוס הקבע.

המשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום ציין את הפיתוח הרב והתרומה שתביא הפקולטה לגליל. "אנו דואגים לסטודנטים, 300 במספר. יש להם אפשרות להגשים את החלום שלהם. הסטודנטים בפקולטה מקבלים הזדמנות והטבות שרק הם זוכים לה. גם ללמוד רפואה, גם ללמוד בצפת וגם לקבל פטור משכר לימוד ומלגת קיום. אין עוד דבר כזה בארץ".

שר החינוך, גדעון סער: "הקמת הפקולטה היא הציונות במיטבה. הפקולטה תהפוך לאבן שואבת לטובי המרצים, לחוקרים מצטיינים ולסטודנטים פורצי דרך"

פרופ' רן טור כספא דיקאן הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר- אילן בצפת אמר "שתיבנה הפקולטה לרפואה היא תהיה מיני אוניברסיטה ומגה פקולטה שתכלול בית ספר לרוקחות ולרפואת שיניים . כבר כיום בשנתה השניה הפקולטה תופסת מקום של כבוד מבין הפקולטות לרפואה בארץ. כאשר תושלם בניית מבנה הקבע ויילמדו בפקולטה לרפואה של בר – אילן בגליל 1000 סטודנטים. כיום לומדים בה 300 סטודנטים, כמחציתם במסלול התלת שנתי המיועד לסטודנטים לרפואה שלמדו באוניברסיטאות בחו"ל, כמחצית במסלול הארבע שנתי לבוגרי תואר ראשון ומדעים המעוניינים לבוא וללמוד רפואה ועוד חמישים סטודנטים לתואר שני ושלישי. בעתיד יתווסף מסלול נוסף שש שנתי ".

הטכניון רכש מיקרוסקופ אלקטרונים סורק המשוכלל בארץ

הטכניון רכש מיקרוסקופ אלקטרונים סורק המשוכלל בארץ, בעלות של 1.3 מיליון דולר. דיקן הפקולטה למדע ולהנדסה של חומרים, פרופסור וויין קפלן, אמר כי מדובר בתרומה גדולה לתהליך הלמידה בכל הרמות, וכי המיקרוסקופ ישרת את כל החוקרים בארץ, כמו גם את עובדי התעשייה עתירת הידע.

המיקרוסקופ הוא בעל גלאים משוכללים המאפשרים לא רק הפרדה טובה ביותר, אלא גם קבלת מידע ישיר על הרכב החומר והפגמים בו. יש לו תנור שהטמפרטורות בו מגיעות עד 1100 מעלות צלזיוס, דבר המאפשר לחוקר לעשות בתוכו תהליך ייצור ולאפיין אותו בוודאות, בלי צורך בניחוש. כך, למשל, הוא יכול לראות את תהליך ההתמצקות בתוך המיקרוסקופ, או לעקוב אחר שכבות של חומרים שאינן יציבות ובמשך הזמן מתפרקות. "בעזרת המיקרוסקופ החדיש אנו יכולים לעקוב אחר התהליך ולדעת כיצד למנוע את הפירוק או כיצד לנצל אותו", מדגיש פרופסור קפלן. "כך פיתחנו, ביחד עם פרופסור גדי אייזנשטיין מהפקולטה להנדסת חשמל, זכרונות חדשים עם יציבות ותחום עבודה שלא קיימים כיום, והם מבוססים על חלקיקי פלטינום זעירים בגודל של 4-5 ננומטר. אנו מייצרים את החלקיקים הללו בגודל ובצורה הרצויים לנו, על ידי כך שאנו עוקבים אחרי תהליך ההתפרקות של שכבה רציפה בתוך המיקרוסקופ. זה נותן לנו קריטריונים להנדסה שלא היו בידינו עד כה".

ד"ר אלכס ברנר ומיכאל קלינה אחראים על התיפעול וההדרכה של המיקרוסקופ המשוכלל, המהווה חלק מהמרכז המשוכלל למיקרוסקופית אלקטרונים של הטכניון.

בתמונה: חונכים את המיקרוסקופ החדיש. מימין לשמאל: חתן פרס נובל בכימיה, פרופסור דן שכטמן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופסור עודד שמואלי ופרופסור וויין קפלן. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

הממשלה תקדם טכנולוגיות מים ישראליות

בהמשך להחלטות הממשלה מ-2006 ו-2008, בנושא קידום טכנולוגיות המים בישראל, כוללת הצעת המחליטים שאושרה ביום ראשון השבוע, להאריך את התכנית לפיתוח טכנולוגיות מים בישראל ולהפעילה במהלך השנים 2012-2014.

על פי ההצעה, תמשיך לפעול ועדת ההיגוי המרכזית ליישום התכנית בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, שיכהן כיו"ר ועדת ההיגוי ותכלול את מנהל התכנית לקידום טכנולוגיות מים ואנרגיה מתחדשת במטה לקידום השקעות בתמ"ת, המדען הראשי במשרד התמ"ת, ונציגים מרשות המים והביוב, משרד המים והאנרגיה, הממונה על התקציבים באוצר, החשב הכללי באוצר, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד החינוך, משרד החוץ, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד התיירות, רשות הטבע והגנים, המועצה הלאומית לכלכלה וכן משקיפים מטעם מכון הייצוא והמועצה להשכלה גבוהה.

תפקיד ועדת ההיגוי יהיה לתאם ולקדם את כלל הפעילות הממשלתית בתחום טכנולוגיות המים, בין השאר באמצעות:
• מרכז מידע לאומי לטכנולוגיות מים – צוות התכנית ירכז את המידע הרלוונטי עבור אוכלוסיות היעד של התכנית ויתפעל אתר אינטרנט, בכדי להביא לנקודת ממשק לכל הגורמים הנוגעים בדבר. בהתאם לכך, באתר האינטרנט של התכנית יכללו התכנים הבאים: תכניות לימוד, הודעות בדבר פרויקטים מכרזים ישראלים ובינלאומיים, תערוכות וכנסים בהם התכנית לוקחת חלק, מידע לשותפי התכנית, מידע למשקיעים פוטנציאליים וכן תכנים נוספים לשם השגת המטרות העומדות בבסיס התכנית
• מרכז מים חוויתי – חינוכי "תל אפק" – במסגרת התכנית ובשיתוף בין-משרדי של משרד התמ"ת, משרד האנרגיה והמים, משרד התיירות, משרד האוצר ורשות הטבע והגנים, יוקם מרכז מים חינוכי חווייתי אשר ישלב טבע, נוף, מורשת, תעשייה, מדע וטכנולוגיות מים ישראליות. המרכז יהווה מקום מרכזי לתצוגה ותערוכת קבע מעודכנת של תעשיית המים הישראלית, בתחום פתרונות המים המתקדמים. כמו כן, המרכז יציע מגוון סיורים וימי פעילות לביקורים מקצועיים, ימי עיון, מרכזי הדרכה למוצרי תעשיית המים הישראליים לאנשי מקצוע, משלחות מחו"ל, לתלמידים מביה"ס ולסטודנטים ודוקטורנטים מתחומי המים
• מתן עדיפות לפיתוח תכניות לימודים אקדמיות לתואר ראשון, לתואר מהנדס ולתארים מתקדמים בתחום טכנולוגיות מים במוסדות להשכלה גבוהה והענקת מלגות לתארים מתקדמים בתחום המים שיוענקו ע"י רשות המים.
• הכשרת עובדים במסגרת האגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת בתחום מערכות וטכנולוגיות המים, ברמות השונות, לרבות הנדסאים, במגמה לעודד הכשרת עובדים ישראלים ושילובם בשוק העבודה, בין השאר בתעשיית המים ותאגידי מים, בהם יוכלו תלמידי הקורסים לבצע התנסות מעשית, במטרה להקל על השמתם עם תום הקורס,
• עידוד המחקר בתחום טכנולוגיות מים וסביבה, תוך שימוש בכלי הסיוע למו"פ תעשייתי של לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת, לעידוד חברות ויזמים בתחום טכנולוגיות מים, להשתמש בכלי הסיוע הגנריים למו"פ תעשייתי המופעלים בלשכת המדען הראשי, ובכלל זה קרן המו"פ, תכנית החממות טכנולוגיות, תכנית תנופה, תכנית מגנ"ט, תכניות השת"פ הבינ"ל ועוד.
• הענקת פרס על חדשנות עולמית – במסגרת הכנס הבינלאומי שייערך בישראל, יוענק אחת לשנתיים פרס על חדשנות עולמית, מחקרית ועסקית, בתחום המים. זאת במטרה להגדיל את המודעות העולמית לטכנולוגיות וליוזמות חדשות בתחום המים.
• קידום חברות בתחום טכנולוגיות מים והענקת סיוע בשיווק התוצרת בשווקים בינלאומיים באמצעות הפעלת מרכזי הדגמה של חברות ישראליות בחו"ל, השתתפות רחבה בכנסים ותערוכות עולמיים בנושא טכנולוגיות מים שייערכו בישראל. כמו כן, צוות התכנית יוביל השתתפות משלחות, חברות מהתעשייה הישראלית ותאגידי המים בכנסים ותערוכות מובילות בחו"ל. קידום הסכמי שיתוף פעולה עם מדינות וגופי מים בשיתוף עם רשות המים וגופי מים בישראל, תכנית מיתוג ומיצוב, איתור גופים וארגונים בינלאומיים בולטים בהם יש חשיבות לנוכחות ישראלית וכן קידום גופים ישראלים הראויים לייצג את המדינה בארגונים אלה. צוות התכנית יגבש תכנית שיווק בינ"ל לחשיפת תעשיית המים בשווקי יעד נבחרים. זאת במטרה לעודד שיתופי פעולה בין שחקנים זרים לבין חברות טכנולוגיה ישראליות ובכך להגדיל את פעילותן ולמצב את ישראל כמובילה עולמית בתחום המים
• שיווק התכנית בישראל – במטרה לעודד צעירים, סטודנטים, יזמים, חברות ואנשי אקדמיה לפנות לתחום המים ולנצל את הכלים הקיימים וכן על מנת למקסם חשיפה לסקטורים נבחרים, על מנת שאלו יאמצו פתרונות טכנולוגיים של חברות ישראליות.
• חברות בארגונים בינלאומיים – צוות התכנית יכין תכנית פעולה לקידום מעורבות גופים ישראלים לפחות בשני ארגונים בינלאומיים בתחום המים, לכל תקופת התכנית
• תכנית לשיתוף פעולה וסיוע בינלאומי- במסגרת קידום טכנולוגיות ישראליות וכחלק מתכניות מש'ב מול מדינות מתפתחות, יוגבר המאמץ לקיום פעולות סיוע, שת"פ ופיתוח בתחום המים כולל הבאת אנשי מקצוע לארץ, שליחת מומחים לייעוץ תוך הכוונה ליצירת שיתופי פעולה בינלאומיים.
• תקינה בתחום המים – מכון התקנים ימשיך לבצע את תכנית העבודה בנושא תקינה בינלאומית בתחום טכנולוגיות מים שתכלול, בין היתר, מימון השתתפות נציגים ישראלים בוועדות תקינה בינלאומיות.
שר התמ"ת שלום שמחון: "התכנית לקידום טכנולוגיות מים במשרד התמ"ת, פועלת לאיגום היכולות הישראליות בכל הרבדים, על מנת לממש את הפוטנציאל העסקי של הטכנולוגיות הישראליות בשוק העולמי. התכנית כוללת שותפות רחבה מאד של למעלה מ- 10 משרדי ממשלה וארגונים ממשלתיים, כאשר כולם שותפים למטרה אחת: מיצוי הפוטנציאל העסקי בזירה הבינלאומית. כלל מערך הנספחים המסחריים של מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, המטה לקידום השקעות, ומכון הייצוא הישראלי, מגויסים למטרה חשובה זו ואני תקווה כי מגמת הצמיחה של התעשייה הטכנולוגית בתחום המים, תישמר גם בשנים הבאות".

עודד דיסטל, מנהל תכנית ניוטק – תכנית המים והאנרגיה הממשלתית: "אתגר המים העולמי הולך וגדל. על פי תחזיות של גופים בינלאומיים, כלל תושבי כדור הארץ ידרש להתמודד עם אתגר זה, ברמות שונות של דחיפות. הדחיפות נובעת הן מהעלייה ברמת החיים וכן מהאורבניזציה ועומס על תשתיות מים, כמו גם הצורך לספק מזון והקשר ההדוק בין כל ענפי החקלאות כולל משק חי, לצריכת מים. ישראל נחשבת למעצמה בתחומי הטכנולוגיות החקלאיות. דוחות האו"ם וה OECD לעניין זה, מציגים את ישראל כמודל עולמי לחיקוי בכל הנוגע לניהול משק מים ותצרוכת חקלאית. על בסיס זה, פותחו בישראל טכנולוגיות, מוצרי מדף כמו גם ידע וניסיון שנצברו ואלו הופכים רלבנטיים לשוק הגלובאלי. כך לדוגמא, הייצוא הישראלי, שבשנת 2007 עמד על כ- 700 מיליון דולר, עבר ב- 2011 את ה 2 מיליארד דולר וחברות ישראליות וותיקות וחדשות – לרבות סטארטאפים עם מגוון טכנולוגיות נרחב – מהוות שחקניות מרכזיות בשוק העולמי. ממשלת ישראל, באמצעות משרדי הממשלה הרלבנטיים, תרמה תרומה מכרעת לקידום תעשיית טכנולוגיות המים, שכללה עבודה אל מול גופים פיננסיים בינלאומיים, קרנות וגופי השקעה בינלאומיים, מוסדות פיננסיים, ארגונים ממשלתיים ושאינם ממשלתיים מסביב לגלובוס.

המגמה הבולטת בשנים האחרונות עוסקת בניהול חכם, יעיל וחסכוני של משקי מים. מגמה זו באה לענות על שני צרכים: התמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי, שגרם לקיצוץ משמעותי בהוצאות פיתוח והקמה של תשתיות חדשות, והצורך ההולך וגדל באספקת מים באיכות וכמות הולמים וטיפול הולם במי שפכים. שני כיוונים מנוגדים אלה, יוצרים הזדמנות אדירה לסקטור המים הישראלי שנקודות החוזקה שלו מתקשרות ליעילות, חיסכון, דיוק ובקיצור ניהול חכם.
הרוח שסחפה את הפאבים בחיפה:

מאות השתתפו בהרצאות "רוח על הבר" של מרצי הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת חיפה

מאות מתושבי חיפה יצאו אתמול (יום א') לפאבים בעיר כדי לשמוע את הרצאות "רוח על הבר" – הרצאות של מרצי הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה שהתקיימו באווירה נינוחה ועל כוס משקה.

"מאות הצעירים שהגיעו הערב הראו שוב שיש צמא אדיר לתחומי הידע של מדעי הרוח. אנחנו מקווים שהערב הזה יהפוך למסורת ארוכה ומוצלחת, שתחזק עוד יותר את הקשר שבין אוניברסיטת חיפה ותושבי חיפה וסביבותיה. לאוניברסיטת חיפה תפקיד מרכזי בחיזוק אזור הצפון ואנחנו שמחים לשתף את הידע שלנו עם הציבור", אמר נשיא האוניברסיטה עמוס שפירא, ששמע את הרצאתו של פרופ' עודד בלבן על הקשר (או חוסר הקשר) שבין פוליטיקה ואידיאולוגיה.

"רוח על הבר" הינו שיתוף פעולה בין אוניברסיטת חיפה, מרכז הצעירים של עיריית חיפה ועמותת "דרך רוח". במהלך הערב הרצו 12 מטובי המרצים של הפקולטה למדעי הרוח ב-12 פאבים ובתי קפה שונים ברחבי העיר אל מול קהל שכלל בעיקר צעירים אבל גם לא מעט מבוגרים שהגיעו על אף מזק האוויר הגשום כדי לקנות דעת. בכל המקומות התפוסה הייתה מלאה לחלוטין ומרבית המקומות הוזמנו מראש, כשהדיון הער שהתפתח בסיומה של כל הרצאה הראה עד כמה תחומי הרוח יוצרים עניין בקרב הקהל.

בין ההרצאות שהועברו: פרופ' עוז אלמוג, סוציולוג של החברה הישראלית, דיבר ב"בית הבירה" על מאפייני דור ה-Y הישראלי, ב"ג'ק והאפונים" חשף פרופ' שריאל שלו את תעשיית ההיי-טק המשגשגת של תקופת האבן וד"ר עוזי אלידע סיפר ב"מנדרין" על חיי הבוהמה בבתי הקפה של פריז בתחילת המאה ה-20.

"החבירה עם האוניברסיטה ועם העירייה בתחום מדעי הרוח היא שיתוף פעולה ראשון מסוגו להחזרת הרוח לקדמת הבמה, ואנחנו מקווים שתתחיל כאן מסורת ארוכת שנים. בסופו של יום, כל אדם מתמודד עם שאלות מהותיות שלמדעי הרוח יש תשובות עליהן", אמר ליאור פרלברג, מייסד "דרך רוח".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן