מקבץ: חוקרת מבן גוריון עורכת ראשית של כתב עת מדעי; מוטורולה תחלק מלגות; הנובליסטים יפתחו את פרויקט נגב-נובל

עשרה מרצים בטכניון קיבלו את פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי *אינטל מזמינה מפתחי אפליקציות ישראלים: בואו להשתתף בתחרות בסך מיליון דולר * סטודנטים במינהל עסקים במרכז האקדמי כרמל מסייעים בהתנדבות לתלמידים "לעשות עסקים"

ד"ר איריס טבק- עורכת ראשית שותפה של כתב העת הבינלאומי Journal of the Learning Sciences


ד"ר איריס טבק, אוניברסיטת בן-גוריון. צילום: דני מכליסד"ר איריס טבק מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מונתה לאחרונה בעורכת ראשית שותפה (יחד עם ג'וש רדינסקי מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו) של כתב העת הבינלאומי Journal of the Learning Sciences.היא תיכנס לתפקידה בחודש ינואר 2013.

זהו כתב עת שפיט שכלול במאגר ה-ISI INSTITUTE OF SCIENCE INFORMATION)) שבפילדלפיה, ארה"ב ובדרוג של עיתונות מדעית- JCR (ראשי תיבות של Journal Citation Records – אחד הכלים הנפוצים לדירוג כתבי עת על סמך impact factor ומדדים נוספים.כתב עת זה נחשב לאחד מכתבי העת המובילים בתחומים של מחקר חינוכי ופסיכולוגיה חינוכית ובשנים מסוימות אף היה מדורג במקום הראשון במחקר חינוכי. הוא גם אחד משני כתבי העת הרשמיים של האגודה הבינלאומית של מדעי הלמידה – ארגון שד"ר טבק שמשה כנשיאתו לפני כשלוש שנים.

יצוין, כי מדעי הלמידה הוא תחום בינתחומי חדש יחסית, המשלב בעיקר את מדעי המחשב והקוגניציה, אולם שואב מדיסיפלינות רבות כולל סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, בבחינת ההשלכות של תחומים אלה להבנת תהליכי למידה והוראה בהקשרים שונים, ובפיתוח כלים, סביבות ואמצעים אחרים לקידום תהליכי למידה והוראה. תחום מדעי הלמידה תופס לאחרונה תאוצה רבה, ובתי ספר לחינוך, ולעיתים גם מחלקות למדעי המחשב ברחבי העולם מקימים מחלקות, מרכזי מחקר ותכניות לימוד במדעי הלמידה.

מוטורולה תחלק מלגות
מוטורולה סולושנס ישראל וקרן מוטורולה העולמית, הזרוע הפילנתרופית של החברה, הודיעו כי ישקיעו בשנה הקרובה כ-3 מיליון שקלים במלגות לסטודנטים ובפרויקטים חברתיים בישראל. קרן מוטורולה סולושנס משקיעה מדי שנה ברחבי העולם מיליוני דולרים בתוכניות חינוך טכנולוגי ובפרויקטים חברתיים. מרכיב מרכזי בפעילות הקרן היא תוכנית המלגות שהושקה לפני למעלה מ-10 שנים גם בישראל ומסייעת למאות סטודנטים וסטודנטיות מדי שנה בהשגת השכלה אקדמית.

פעילותה החברתית רבת השנים של מוטורולה סולושנס בארץ מתמקדת בתוכניות העצמה וחיזוק הקהילה בישראל. כ-80% מהתקציב השנתי של קרן מוטורולה סולושנס יוקדש לתוכניות חינוך בתחום הטכנולוגי בבתי ספר ובכ-250 מלגות בשנה לסטודנטים, עם דגש על העצמת נשים במקצועות הטכנולוגיים.

"אנו רואים זאת כחובתנו לפעול ולקדם מטרות חברתיות בישראל בתחומים המשיקים לנו" שמעון דיק, נשיא ומנכ"ל מוטורולה סולושנס ישראל. "קידום ההכשרה והמצוינות הטכנולוגית של הדור הבא הינו חלק בלתי נפרד מפעילותנו בישראל. אחת המטרות העומדות לנגד עינינו היא הגדלת אחוז הנשים בתעשיית ההיי-טק, ועל כן נקפיד לשריין עבורן השנה לפחות מחצית מהמלגות שאנו נעניק".

פרויקט נגב-נובל יוצא לדרך בחסותם של ארבעת הנובליסטים בכימיה

ארבעת הישראליים זוכי פרס נובל בכימיה, הפרופסורים אברהם הרשקו, אהרון צ'חנובר, עדה יונת ודן שכטמן ישיקו במשותף את התוכנית החינוכית נגב-נובל, בטקס חגיגי שיתקיים ברמת חובב ביום שלישי, 1 בינואר, 2013.

פרופ' אהוד קינן מהפקולטה לכימיה בטכניון, נשיא החברה הישראלית לכימיה, יו"ר וועדת מקצוע הכימיה במשרד החינוך ויוזם הפרויקט, מספר כי "זהו פרויקט יוקרתי, המתבצע בשיתוף פעולה מבורך בין משרד החינוך והתרבות, המועצה התעשייתית רמת חובב והחברה הישראלית לכימיה. במסגרתו, החלו ללמוד השנה כ-100 תלמידי תיכון ב- 6 כיתות חדשות ללימודי כימיה, בדימונה, ירוחם, אילת ובמועצה האזורית שדות נגב. מורי הכיתות הללו מגיעים ממרכז הארץ ומבאר שבע."

"טיפוח לימודי כימיה ביישובי הנגב והכשרת כח אדם איכותי של כימאים ומהנדסי כימיה הם אינטרסים לאומיים של מדינת ישראל," מסביר פרופ' קינן, "במיוחד לאור העובדה שמרבית הפעילות הכימית התעשייתית מרוכזת בדרום הארץ. המתחם המפואר של התעשיות הכימיות ברמת חובב הוא עוגן כלכלי אדיר, אשר מייצא 3.5 מיליארד דולר בשנה ומספק פרנסה ליותר מ-10,000 משפחות באיזור הנגב."

מנכ"לית משרד החינוך, גב' דלית שטאובר, מציינת כי "כימיה הוא מקצוע מרכזי ומבוקש מאוד ועל כן משרד החינוך רואה חשיבות רבה בסיוע להקמת מגמות לימוד איכותיות ולימודי מדעים גם ביישובים קטנים באזורי פריפריה, מתוך רצון לאפשר גם לתלמידים אלו להשתלב בעתיד בעולם המחקר והתעשייה."

"לימודי הכימיה הם המפתח בתעשיית התרופות וההיי-טק ועלינו לאפשר הזדמנות שווה לכל התלמידים, גם אם הם גרים ביישובים קטנים המרוחקים ממרכז הארץ", מדגישה ד"ר דורית טייטלבאום המפמ"רית לכימיה במשרד החינוך וחברת הוועד המנהל של החברה הישראלית לכימיה. "ילדי ירוחם ודימונה יכולים להנות משיתוף הפעולה ההדוק שלנו עם התעשייה הכימית המודרנית של רמת חובב, והתכנית אכן כוללת סיורי תלמידים במפעלים, הרצאות של אנשי התעשייה בבתי הספר וביצוע פרויקטי מחקר של התלמידים בהנחיית כימאים מהתעשייה."

כל השותפים לפרויקט נגב-נובל מקווים שהתכנית תביא לקפיצת מדרגה בתחום הכימיה בפרט ובחינוך למדעים בכלל באיזור הדרום, ותהווה קטליזטור ללימודי מדעים בכל הארץ.
שאלנו את ארבעת זוכי הנובל מה דעתם על פרויקט נגב-נובל ועל חינוך למדעים בכלל:
פרופסור אברהם הרשקו: "אני רוצה לברך מפעל חשוב זה של לימודי מדעים בדרום. יש חשיבות רבה ללימודי מדעים, גם לנוער וגם למדינה. לנוער זה תורם כישורים והרחבת אופקים, ולמדינה את העתודה לדור הבא של אנשים מובילים במדע ובטכנולוגיה."

פרופסור אהרון צ'חנובר: "שפת המדע והטכנולוגיה היא לא רק השפה שהביאה להתקדמות הגדולה ביותר של האנושות ולהטבת חיי האדם מכל שפה אחרת, שבה תיקשרו בני האדם ביניהם. מסיבה זאת, היא אמורה להיות גם השפה הפשוטה של שלום והבנה, כי מטרתה היא שיפור חיי האדם באשר הם. כאשר יתווספו להוראה במדעים גם הכשרה בפילוסופיה של המדעים, בהיסטוריה ובמדעי החברה והרוח, נקבל מוצר שהוא לא רק מדען, אלא מבין את המדע בקונטקסט החברה בה הוא חי, ובא שלום לעולם. הלואי והפוליטיקאים היו מבינים עיקרון כה פשוט זה."

פרופסור עדה יונת: "אי אפשר להפריז בחשיבות המדע. יתר על כן, ברצוני לומר לתלמידים שאין כמו הסיפוק וההנאה מגילוי מדעי או מקבלת תשובה לשאלה מדעית מטרידה. אנא, לימדו מניסיוני – כייף לעסוק במדע".

פרופסור דן שכטמן: "חיי המדען מלאים בחוויות של תגליות ותובנות, והמדענים מאד אוהבים את עבודתם מכיוון שהיא מעניינת ומאתגרת. למדען רקע רחב בתחומים רבים אבל הוא גם מומחה בשטח מסוים, ובשטח זה הוא יכול לגלות תגליות פורצות דרך, ועל ידי כך לתרום לאנושות תרומה חשובה. אנחנו חיים היום בעולם שבו תוחלת החיים ואיכות החיים טובות לאין שיעור מבעבר, וזאת בזכות פיתוחים ותגליות שעשו מדענים בארץ ובעולם. לאלה מכם שיבחרו להיות מדענים, ירכשו השכלה רחבה ויתמחו בשטח מסוים, אני מבטיח עתיד מזהיר."

עשרה מרצים בטכניון קיבלו את פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי

בתמונה: הזוכים בפרס עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (במרכז, מימין לשלט), ועם רחל ומשה ינאי (במרכז, משמאל לשלט). צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון.
פרס ינאי למצויינות בחינוך האקדמי הוענק לעשרה מרצים בטכניון. פרס ינאי היוקרתי מוענק זו השנה השנייה על תרומה משמעותית לקידום החינוך האקדמי, "כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי, המהווים דוגמא בתרומתם המתמשכת להוראה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ותחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון".

עשרה חברי הסגל שזכו השנה בפרס הם: אלי אלחדף, יורם הלוי, יורם טמבור, עודד רבינוביץ', אביגדור גל, ארז פטרנק, אורי פסקין, גיטי פריי, יצחק קסלסי ויואב ערבה.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר בטקס החגיגי כי באחרונה הפכו קורסים אקדמאיים הניתנים באינטרנט לפופולאריים מאוד. "זו אכן מהפיכה משמעותית בחינוך האקדמי, אולם קורסים אלה לא יוכלו להחליף את הקשר האמיץ שנוצר בין מרצה טוב לתלמידו", הדגיש פרופסור לביא. "המורה הטוב מעניק מעצמו, קורא את שפת הגוף של תלמידיו, מלווה אותם אישית. חוט השני העובר בין הזוכים בפרס ינאי הוא האהבה לסטודנט והאהבה למקצוע".

המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופסור גדי שוסטר, גילה בטקס כי הטכניון החליט בימים אלה שמרצה אשר לא יעמוד בסטנדרטים של הוראה טובה – לא יוכל יותר ללמד קורסי חובה. יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון, אסף זינגר, אמר בתגובה כי הוא נדהם ומאושר מהחלטה זו של הטכניון, המהווה בשורה מרנינה לכלל הסטודנטים.

משה ינאי, חלוץ עולמי בתחום איכסון המידע, אמר כי בתרומתו הוא רצה להחזיר מעט לטכניון כתודה והוקרה על הכלים לחיים שהמוסד העניק לו במרוצת לימודיו לפני ארבעים שנה. מאחר שזכר את תקופת לימודיו כקשה ולפרקים אפילו טראומטית, הוא החליט, בעצה אחת עם פרופסור לביא, לתרום 12 מיליון דולר אשר יוענקו למרצים שהצטיינו בתחום ההוראה, ובכך יתרום גם לסטודנטים בטכניון. הפרס, בסך 100 אלף שקלים למרצה, יוענק במשך עשרים שנה. "זו השנה השנייה שהפרס מחולק ואני רואה בסיפוק רב כיצד הזוכים, שממילא היו מצטיינים בהוראה, סוחפים אחריהם גם את עמיתיהם", אמר משה ינאי בטקס.


אינטל מזמינה מפתחי אפליקציות ישראלים: בואו להשתתף בתחרות בסך מיליון דולר

כחלק מתנופת המחשוב התפיסתי שלה, הכריזה אינטל על ה- Intel Perceptual Computing Challenge – תחרות פרסים בסכום כולל של מיליון דולר המיועדת למפתחי אפליקציות, כולל מישראל, היכולים להשתתף בתחרות שתתנהל לאורך שנת 2013.

לתחרות יהיו שני שלבים, המיועדים למפתחי משחקים, יישומי פרודוקטיביות, יישומים מבוססי מיקום, ויישומי ממשק משתמש (UI) יצירתיים.
כל זאת בשימוש בערכת כלי הפיתוח Intel Perceptual Computing SDK ומצלמת תנועות של Creative Interactive.

ישראל נמנית על הארצות שמפתחים מהן רשאים להשתתף בתחרות, ביחד עם מפתחים מארה"ב, בריטניה, קנדה, דרום קוריאה, יפן, גרמניה, סין, טאיוון ורוסיה.

בשלב הראשון יחולקו לזוכים פרסים כספיים של 185,000 דולר, כאשר כל אחד מארבעת אבות טיפוס המצטיינים יקבל 20,000 דולר. הזוכים יוכרזו במארס 2013. בהמשך יתקיים השלב השני עם פרסים של 800,000 דולר. מפתחים ישראלים מוזמנים להוריד את ה- SDK מאתר אינטל ולהשתתף בשני שלבי התחרות.

סטודנטים במינהל עסקים במרכז האקדמי כרמל מסייעים בהתנדבות לתלמידים "לעשות עסקים"

14 סטודנטים מביה"ס למנהל עסקים במרכז האקדמי כרמל מובילים קבוצות של בני נוער בתהליך עסקי מלא של הקמת חברה. בני הנוער הם יזמים צעירים מכתות ט'-י' אשר משתתפים בתכנית "עושים עסקים" של ארגון יזמים צעירים ישראל מיסודו של לאומי.

הסטודנטים מהמרכז האקדמי כרמל מקיימים פעם בשבוע פגישת הנהלה באחד מבתי הספר באזור הצפון, בישובים- חיפה, קרית אתא, טירת כרמל, נשר, נהריה, מגדל העמק, נצרת עלית ומקומות נוספים, המאפשרת לתלמידים ללמוד תוך כדי עשייה: הם ממנים בעלי תפקידים, מגייסים הון, פותחים חשבון בנק בלאומי, בוחרים מוצר, בודקים את מידת ההתכנות, כותבים תכנית עסקית, מפתחים, משווקים ומוכרים ללקוחות פרטיים ועסקיים. דגש מיוחד ניתן בתחום קבלת ההחלטות, אתיקה, יושרה, עבודת צוות, אחריות סביבתית וחברתית. היזמים הצעירים השתתפו במהלך שבוע היזמות העולמי בימי יזמות בטכניון. בהמשך הדרך יטלו חלק בתצוגת אב טיפוס, ביריד מוצרים אשר יערך בקניון ובתחרויות אזוריות וארציות. נציגי קבוצות מצטיינות יעפילו לשלבים אירופאים.

פעילות זו מאפשרת לסטודנטים ליישם את הידע אשר למדו במרכז האקדמי כרמל ובעיקר להעבירו לדור היזמות הבא ובכך לתרום לקהילה. עבודתם מורכבת ואינה מסתכמת רק במפגשים השבועיים. בדומה לניהול עסק, מתבקשים התלמידים (והמנחים) להשקיע זמן ומחשבה במציאת יצרנים, בפגישות עמם, בסיורים, במחקרים ועוד. אין ספק כי מדובר בחוויה לכל המעורבים כפי שמסביר רועי כהן אשר מנחה ברוגוזין א' קרית אתא: "במסגרת יזמים צעירים אני רואה את עצמי כ"מנטור" של המוחות הצעירים. יש להם דמיון ויכולת מדהימה אשר רק מחכה להכוונה ואין סיפוק גדול יותר מאשר לראות קבוצה של תלמידים צעירים לאחר הדרכה, מתוים לעצמם את הדרך ומצליחים לעשות פעולות עסקיות אשר לפעמים מבוגרים אינם מצליחים לעשות זאת. לראות אותם מצליחים – זוהי החוויה שלי מכל המסגרת הזו".

הסטודנטים מהמרכז האקדמי כרמל מנחים לצד עמיתיהם מ-17 מוסדות אקדמיים בארץ, מורים מבתי ספר ומתנדבים עסקיים ממיטב החברות. גופים רבים תומכים בפעילות ומלווים – עיריית חיפה, רשויות מקומיות רבות, מוסדות ומפעלים.

שיתוף הפעולה בין ארגון יזמים צעירים והמרכז האקדמי כרמל נוצר בעזרת פרופ' נחום ביגר, נשיא המרכז, פרופ' אורי פזי דיקן בית הספר למינהל עסקים, ד"ר אבי לוסקי מנהל המרכז האקדמי כרמל גיל ברוש ועו"ד אמיר להט.

"אנו גראים להיות חלק ממפעל חינוכי חשוב מאין כמותו שנועד להעשיר תלמידים בידע תאורטי ומעשי מהעולם העסקי. אנו פועלים להגביר את מעורבותנו במפעל זה ולגייס בשנה הבא מספר כפול של סטודנטים" מסר נשיא המרכז האקדמי כרמל פרופ' נחום ביגר, המשמש גם בהתנדבות חבר בוועד המנהל של פרויקט "יזמים צעירים".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. אפשר במחילה להקטין עוד? או לפחות להחליף במשהו פחות מאיים? (למשל, תמונה של גזר?)

  2. מזל שזה לא פורסם ב-ynet! בטח איזה טוקבקיסט מפרגן היה שואל אם התמונה הראשית חייבת להיות כל כך גדולה…;)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן