סיקור מקיף

כל מה שרציתם לדעת על קטלוג מסיה

שארל ז'וזף מסיה, לימים צייד השביטים המושבע, חיבר קטלוג יוצא דופן ובו תיאר "גופי שמיים עמוקים" – גרמי שמיים מרהיבים ביופיים, שנמצאים הרחק בחלל

עפר ירון, גליליאו

מלבד כוכבים ("שמשות") השייכים לגלקסיה שלנו, נראים בשמיים גופים מסוגים שונים, אשר אינם נקודתיים כי אם מרוחים/מטושטשים (fuzzy objects), בעלי קוטר זוויתי וממדים ניתנים להבחנה (דרך אמצעים אופטיים או לעתים אפילו בעין בלתי מצוידת).
עם גופים אלו נמנים צבירי כוכבים למיניהם וערפיליות (ענני גז ואבק המצויים בתווך הבין-כוכבי), כמו גם גלקסיות מרוחקות (במרחקים של מיליוני ועד מיליארדי שנות אור) לסוגיהן השונים – ספירליות, אליפטיות ושאר מבני כלאיים. גופים "מרוחים" נוספים, הקרובים אלינו הרבה יותר משאר הגופים שהזכרנו עתה, הם אותם שביטים מזדמנים אשר בהתקרבם לשמש מפתחים סביב גרעינם הקטן והמוצק הילה וזנבות, המשווים להם את מראם המטושטש והמוארך.
גופים אלו בדיוק היו תחום ההתמחות של אסטרונום צרפתי אשר חי בשנים 1817–1730, הלא הוא שארל ז'וזף מסיה (Messier), לימים צייד השביטים המושבע. אחת ממטלותיו המשמעותיות הראשונות של מסיה, בתור אסטרונום צעיר, היתה לחשב את מיקום השביט של האלי (Halley’s comet) ולאתרו מחדש. השביט אכן אותר מחדש בינואר 1759, והצלחה זו דרבנה את מסיה לחפש שביטים נוספים. בארבעים השנה שלאחר מכן גילה כעשרים שביטים, וזכה להכרה ולמינויים רבים.
אך תהילתו מאריכת הימים של מסיה נשענת בעיקר על קטלוג שחיבר, שבו ממוספרים גופים קבועים שבהם צפה (לגביהם נקבע בבירור שאינם שביטים) שהם בעלי מראה מטושטש, ולכן עלולים להטעות ולתת את הרושם שמדובר בשביטים. קטלוג מסיה המפורסם של "גופי שמיים עמוקים" (deep-sky objects), נוצר, כאמור, במקורו פשוט כדי למנוע טעויות בזיהוי שביטים, ולאו דווקא למטרת מיפוי וציון מפורש של כל הגופים המוזכרים בקטלוג.
מסיה גילה באופן בלתי תלוי (כלומר, במקביל לאחרים אך באופן עצמאי) את שני הגופים הראשונים ברשימה, M1 – ערפילית הסרטן (שהיא שארית פיצוץ סופרנובה – supernova remnant), וצביר כדורי בקבוצת דלי – M2. בשנת 1764 גילה באופן בלעדי צביר כדורי שהפך שלישי ברשימה, ולאחר מכן המשיך בחיפוש שיטתי והגיע למספר 40 עד סוף אותה שנה. הגרסה הראשונה של הקטלוג, עד מספר 45 (הלא הן הפליאדות, או שבע האחיות – צביר הכוכבים הפתוח שהפך לסמלה של יצרנית המכוניות סובארו), פורסמה ב-1774, וב-1781 פורסם קטלוג שכבר הכיל 103 גופים.
כיום מונה הקטלוג 110 גופים (אגב, לא את כולם גילה מסיה עצמו), ובהם גרמי שמיים מרהיבים ביופיים, שכולם ניתנים לזיהוי באמצעות טלסקופים בינוניים.
לא לחינם נקרא על שמו של מסיה סוג של אירוע המקובל בקרב אסטרונומים חובבים, הלא הוא "מרתון מסיה". באירוע זה מתקבצים יחדיו אסטרונומים מצוידים בטלסקופים ובשאר עזרים תצפיתיים יקרי-ערך, במטרה לצפות במהלך לילה אחד (או בכמה לילות עוקבים) בכמה שיותר גופים מהקטלוג. אירועים שכאלה מתקיימים אף בארצנו הקטנה (אחד המקומות הפופולריים הוא מכתש רמון, על יופיו המדברי והיעדר תאורה בסביבתו), וגם אם לא במסגרת מרתון מסיה רשמי, הרי שבכל תצפית ("star party") מהווים גופי קטלוג מסיה חלק ניכר מהגופים הנצפים.
נציין שקיימים עוד כמה קטלוגים חשובים המוקדשים לגרמי שמיים שאינם כוכביים (non-stellar). קטלוג אחד, המהווה מעין השלמה לקטלוג מסיה ומקיף כמות דומה של גופים (109) נקרא קטלוג קלדוול (Caldwell). הקטלוג הזה, פרי עטו של האסטרונום האנגלי פטריק מור (Moore), ראה אור לראשונה בשנת 1993. קטלוג נוסף, ה-NGC ((New General Catalogue, שפורסם בשנת 1888, הוא למעשה איחוד של כמה קטלוגים קודמים של גופים שאינם כוכבים (גלקסיות, צבירי כוכבים, ערפיליות). ה–NGC מכיל כמעט כ–8,000 גופים, ושני קטלוגים של השלמות, שיצאו בעקבותיו (ה-Index Catalogues) מכילים יחדיו יותר מ-5,000 גופים נוספים.
ידען אסטרופיסיקה 4 – גלקסיות

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~617117363~~~56&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן