ריכוז מחקרים ישראליים בתחום המלנומה

השתלת תאי דם ממקור זר ישמידו תאי סרטן כטיפול במלנומה גרורתית * מחקר בראשות ד”ר אילנה עירון מאוני' ת”א יבדוק מה עומד מאחורי “התמרדות” של תאי המלנומה. המחקר יבדוק דרכים להאטת התפתחות המלנומה.

עקרונות חדשים בטיפול במלנומה מתקדמת

מלנומה ממאירה מתקדמת הינה מחלה ממארת שתחילתה בגידול מקומי קטן אשר התפשט לחלקי גוף שונים. ככל שהמחלה מתקדמת יותר, כך קטנים סיכויי הריפוי של המחלה, שכן מדובר בתאים ממאירים עמידים לטיפולים מוכרים, כולל כימותרפיה וקרינה. כיום מנסים לפתח גישות טיפוליות חדשות, המבוססות על עקרונות טיפול שאינם תלויים ברגישות תאי הגידול לכימותרפיה. כך פותחו טיפולים ביולוגיים המבוססים על שימוש בתאי מנגנון החיסון כאמצעי למיגור תאי סרטן העמידים לכימותרפיה ולהקרנה. טיפולים אלה מבוססים על אחת משתי גישות טיפוליות: שימוש בתאי מנגנון חיסון מבן משפחה, או ניסיון להפעיל את תאי מנגנון החיסון של החולה עצמו כנגד תאי הגידול שלו. הטיפולים הביולוגיים, לעתים בשילוב כימותרפיה וכריתה כירורגית במחלת מלנומה גרורתית, נמצאים היום בראשית דרכם.

על המחקר
פרופ' שמעון סלוין, מנהל המחלקה להשתלת מח עצם, המרכז הארצי להשתלת מח עצם והמרכז לאימונותרפיה של סרטן בבית החולים הדסה עין כרם, עומד בראש צוות חוקרים המתמחה בפיתוח שיטות ביולוגיות שונות לטיפול בסוגים שונים של מחלת הסרטן. הניסיון רב השנים הראה כי השימוש בתאי מנגנון החיסון של החולה עצמו כנגד הסרטן כשל מלהביא להשמדתו של הגידול, ככל הנראה מפני שתאי הגידול אינם מוכרים כזרים, ולכן הגידול לא הושמד עוד בשלב של תא אחד בתחילת התפתחותו של התהליך הממאיר. יחד עם זאת, השימוש בתאים מתורם זר, בקרב מאות חולים חשוכי מרפא עם מחלות דם ממאירות, הוכיח שניתן בעזרת מתן תאי חיסון זרים לרפא חולים בשלבים מתקדמים של מחלתם, גם במקום בו כשלו כל שיטות טיפול כמו כימותרפיה רבת עצמה וקרינה. במקרים רבים מצליחים תאי החיסון ממקור זר לפעול ביעילות רבה ולהשמיד כליל את תאי הגידול, וזאת בתנאי שהם מכירים את התאים הממאירים כזרים. נוכח העובדה כי מנגנון החיסון של חולה במלנומה מתקדמת “בגד” וכשל מלהכיר את הגידול כזר, שהרי הגידול צומח באין מפריע מבלי שמערכת החיסון מתנגדת לו, מנסים החוקרים, להשתמש כעת בתאי חיסון שמקורם מתורם בן משפחה המכירים את תאי הגידול כזרים. שיטת טיפול חדשה אחת מתבססת על שימוש בתאי תורם זרים משופעלים באמצעים שונים, במטרה להפכם לתאי הרג “מקצוענים”, כדי שיוכלו לתקוף את תאי הגידול ביתר שאת. גישה זו עשויה להיות יעילה כאשר כמות תאי הגידול קטנה.

גישה טיפולית אחרת, ההולכת ומתפתחת במקביל, קשורה בגירוי תאי מנגנון החיסון של החולה עצמו ע”י חיסונים עם מרכיבים שמקורם בתאי סרטן דומים לאלו של החולה, ושנלקחו באופן מקורי מחולה אחר. חיסון בעזרת תכשירים כגון אלו עשוי להביא להתפתחות תגובה חיסונית יעילה כנגד תאי הגידול של החולה עצמו ע”י תאי מנגנון החיסון שגויסו למלחמה ע”י מרכיבי תאים סרטניים, אותם הם מכירים כזרים, ולכן פועלים נגדם. שוב, המכנה המשותף לשתי גישות הטיפול קשור בגירוי תאי מנגנון החיסון ע”י הצגת המטרה כזרה לתאי מנגנון החיסון. השוני האימונולוגי בין התאים התוקפים ותאי המטרה הוא שמגביר את יעילות התקיפה. ניסויים קליניים יוכיחו אם הנחות העבודה אכן יביאו למפנה המבוקש בטיפול במלנומה ממאירה מחד, ובגידולים סרטניים נוספים מאידך.

מחקר ישראלי חדש יבדוק מה עומד מאחורי “התמרדות” של תאי המלנומה

מלנומה ממאירה היא סוג של סרטן המתחיל בדרך כלל בעור, בשומה או בעור בעל מראה נורמאלי. לעתים נדירות יכול סוג זה של סרטן להופיע בחלקים אחרים בגוף, כגון העין, הפה, מתחת לציפורניים או בתוך הגוף. סוג זה של סרטן עלול אף להתפשט בתוך העור עצמו. מלנומה עלולה אמנם להופיע ברוב חלקי הגוף, אולם אצל נשים האזורים השכיחים ביותר הם הרגליים, ואצל גברים אזור מרכז הגוף, במיוחד הגב. תאי המלנומה גדלים בקצב מהיר ביותר ולעיתים עלול הסרטן להתפשט לחלקים אחרים בגוף המרוחקים מהגידול הראשוני דרך צינורות הלימפה או זרם הדם לפלוש לרקמות, להתיישב שם, להתחלק וליצור גרורות. התנהגות “מרדנית” זו של תאי המלנומה מרמזת על כך שמערכת בקרת התאים, שבדרך כלל מפקחת על תאים נורמאלים ואינה מאפשרת קצב חלוקה חריג ונדידה לאיברים מרוחקים, השתבשה. שיבוש זה גורם לכך שתאי הגידול מקבלים ללא הרף הוראות להתחלק ולנדוד. ככל שהשיבוש גדול יותר ממאירות התאים גבוהה יותר.

על המחקר והמסקנות הצפויות
קבוצת החוקרים מאוניברסיטת תל אביב, אשר בראשותה עומדת ד”ר אילנה עירון, הצליחה לאתר לפחות שתי “תחנות ממסר” חשובות הפועלות ביתר שאת בתהליך יצירת הגרורות מתאי המלנומה ]תחנות אלו נקראות focal adhesion kinase ( (FAKו – mitogen activated protein kinase .[(MAP) פעילות “תחנות הממסר” מבלבלת את התאים ותורמת להאצת התהליך הממאיר של יצירת הגרורות. כעת מנסים החוקרים ללמוד כיצד פועלות “תחנות הממסר” הללו, האם באופן עצמאי או שהן פועלות כקבוצה ומקבלות פקודות מ”תחנות ממסר” אחרות. כאשר תתברר דרך פעולתן של “תחנות הממסר” ניתן יהיה לפתח אמצעים או גישות טיפוליות שיתרמו להאטת התהליך הסרטני של המלנומה.

מחקר ישראלי חדש למציאת חיסון לחולי מלנומה מתקדמת
המחקר זכה לאות הצטיינות של האגודה למלחמה בסרטן

מחקר ישראלי חדש הנערך במימון האגודה למלחמה בסרטן בראשות ד”ר מיכל לוטם וד”ר שושנה פרנקנבורג ובסיוע קבוצת חוקרים מבית החולים הדסה בודק את יעילותו של חיסון ניסיוני המיועד לחולים במלנומה מתקדמת (גרורתית). לאור התוצאות הראשוניות של מחקר חדשני זה, זכתה קבוצת החוקרים באות הצטיינות על ידי ועדת המחקר של האגודה למלחמה בסרטן.

רקע למחקר
מלנומה ממאירה היא סוג של סרטן המתחיל בדרך כלל בעור, בשומה או בעור בעל מראה נורמאלי. לעתים נדירות יכול סוג זה של סרטן להופיע בחלקים אחרים בגוף, כגון העין, הפה, מתחת לציפורניים או בתוך הגוף. סוג זה של סרטן עלול אף להתפשט בתוך העור עצמו. מלנומה עלולה אמנם להופיע ברוב חלקי הגוף, אולם אצל נשים האזורים השכיחים ביותר הם הרגליים, ואצל גברים אזור מרכז הגוף, במיוחד הגב. תאי המלנומה גדלים בקצב מהיר ביותר ולעיתים עלול הסרטן להתפשט לחלקים אחרים בגוף המרוחקים מהגידול הראשוני דרך צינורות הלימפה או זרם הדם לפלוש לרקמות, להתיישב שם, להתחלק וליצור גרורות. קיימים מספר טיפולים המיועדים למלנומה מתקדמת, אך ניכר צורך בפיתוח גישה חדשנית. כך למשל, נבדקת האפשרות שבעזרת חיסון טיפולי הגורם להעצמה של התגובה החיסונית, ניתן לרפא מלנומה מתקדמת.

על מהלך המחקר
קבוצת החוקרים מבית החולים הדסה בירושלים, אשר בראשותה עומדות ד”ר מיכל לוטם וד”ר שושנה פרנקנבורג, בדקה את יעילותו של חיסון טיפולי אשר הוכן במטרה להפעיל את המערכת החיסונית כך שתוכל לזהות ולהשמיד את תאי המלנומה. בבסיס החיסון עומד השימוש בתאי המערכת החיסונית הנקראים דנדריטים. תאים אלה, אשר מופקים מדם, הינם בעלי תכונה מיוחדת במינה: הם מסגלים לעצמם, תחת תנאים מיוחדים, את “תעודת הזהות” של תאים אחרים, ו”מסגירים” אותם למערכת החיסונית. במסגרת המחקר תאי הדנדריטים של החולים הוכנו במעבדה עם תאי המלנומה, והוזרקו לאחר מכן לחולים.

על תוצאות המחקר
במחקר זה השתתפו 16 חולים במלנומה גרורתית. אצל שני חולים הושגה הפוגה במחלתם במשך 7 עד 14 חודשים. חולה אחד הגיב לטיפול באופן חלקי ולא מיידי. תוצאות אלה מלמדות על הצלחת הטיפול ב 19% מהמקרים. לאור העובדה, כי מחקר זה נמצא בתחילת דרכו, לטיפול אין תופעות לוואי משמעותיות והוא נוסה במקרים קשים במיוחד של מחלת המלנומה, יש לראות בתוצאותיהם בסיס להמשך הפיתוח של גישה טיפולית מבטיחה זו. חשוב לציין, כי בנוסף למחקר זה, קיימים טיפולים נוספים למלנומה על בסיס חיסוני (אימונולוגי). כך, ניתן טיפול למניעת חזרת המחלה, ונמצאים בשלבי מחקר טיפולים חיסוניים אחרים.

אתר האגודה למלחמה בסרטן