המאבק לעצמאות של מג'אדלה

ראלב מג'אדלה, שימונה בקרוב לתפקיד שר המדע, נכנס למשרד עם תקציב מקוצץ של 720.9 מיליון שקלים, שאמור להספיק לשלושה תחומים שתחת אחריותו: מדע, תרבות וספורט ● מג'אדלה יקנה את עולמו, אם ייצא למאבק למען עצמאות המשרד, ובעיקר אם יפעל לשנוי התפיסה הלאומית לחשיבות המדע, שתתבטא בהזרמת כספים – והרבה ● חידה: מתי ערכה הכנסת את הדיון האחרון על משרד המדע ● וגם: מה אמר בן-גוריון על המדע? 

יהודה קונפורטס, מערכת DailyMaily, אנשים ומחשבים
 
השר ראלב מג'אדלה, שר המדע
 ב-25 בפברואר אישרה הממשלה את מינויו של ראלב מג'אדלה לתפקיד שר המדע, התרבות והספורט.

לפחות שני תחומים שיהיו תחת אחריותו של מג'דאלה זקוקים לשר במשרה מלאה: הספורט, בעקבות הריקבון והשחיתות שנחשפה בו, וכמובן המדע, המשרד שאף שר לא חפץ בו, ובעת הרכבת הממשלה כמעט שכחו לשבץ לו שר. פינס, שכיהן במשרד כמה חודשים עד שהתפטר, לא הספיק לעשות הרבה. זאת, למרות שגילה לא מעט עניין במשרד ובתחומי העשייה שלו.

עד לכניסתו לתפקיד של השר החדש, מילאה את מקומו באופן רשמי השרה פרופ' יולי תמיר. סביר להניח שלא הספיקה לעשות הרבה, לאור הצרות שיש לה עם ארגוני המורים ושכר הלימוד של הסטודנטים. המשימה האחרונה שלה היתה ייצוג מדינת ישראל בכנס ממשלות שערכה מיקרוסופט בשבוע שעבר. תמיר שמעה שם שבחים על מדינת ישראל כמדינת היי-טק, אבל ידעה כי למרות השבחים – המצב רחוק מאד מלהיות משביע רצון.

נקודת מפנהדווקא השתייכותו של השר החדש למגזר הערבי, יכולה להיות אולי נקודת מפנה בהתייחסות הממשלה והציבור בכלל למשרד זה. המצב כיום מאוד גרוע בתחום שהוא צפוי להיות אחראי עליו. כולם יודעים שתקציבי המו”פ הולכים ונשחקים במשך כל השנים. הממשלה מקצצת בתקציבי המשרד, לא פחות מאשר ביתר המשרדים, אבל תמיד – משרד המדע הוא הראשון מהמקוצצים.

מג'אדלה ייכנס למשרד עם תקציב, שאושר לפני כמה ימים, בסך 720.9 מיליון שקלים. זאת, לאחר קיצוץ רוחבי של 10% – שהממשלה החליטה עליו ערב הגשת התקציב לאישור הכנסת. הסכום המצחיק הזה אמור להספיק לשלושת התחומים שהוא אחראי להם. השאלה – למי לתת קודם וכמה – היא אחת השאלות המרכזיות שהשר יצטרך להתחבט בהם כל יום. מג'אדלה, אם ירצה למלא את תפקידו ברצינות, יצטרך לעבוד קשה מאוד, על מנת לרצות את כל הצדדים.

מג'אדלה בוודאי ירצה לדעת מה עשו קודמיו בתפקיד (חוץ מאופיר פינס, שלא הספיק): בעיקר מתן וילנאי, אחר כך מודי זנדברג משינוי, עד לפרישת מפלגתו מהקואליציה, אז נכנס וילנאי לקדנציה שנייה, קצרה ביותר, אותה ניצל בעיקר לקידום המירוץ שלו לפריימיריז.

בקדנציה הראשונה שלו, מונה וילנאי על ידי אהוד ברק, שלזכותו ייאמר, כי הבין את החשיבות שיש למשרד המדע, אבל לא יכול היה לתת לו להיות משרד עצמאי ולכן יצר את החיבור האנליטי: של תרבות וספורט. אין פלא שבתקופת כהונתו הראשונה, וילנאי נראה הרבה יותר באירועי ספורט או פרימיירות ולא במכוני מחקר. ולו רק מהסיבה שהשניים הראשונים מצטלמים טוב יותר. גם אם ביקר במכוני מחקר, סביר להניח שאמצעי התקשורת לא רצו אחריו לשם.

גם הכנסת לא מתעניינת

עיון בפרוטוקולי הכנסת מלמד שגם הכנסת – שהיא הזרוע שאמורה לפקח על המדע, וגם לסייע לו במאבק לעצמאות שלו, קיימה מעט מאוד דיונים בנושאי המשרד. חיפוש מהיר במנוע האיחזור של אתר הכנסת, גילה שבפעם האחרונה שבו נערך דיון מסודר על משרד המדע, היה בשנת 2000. הדברים שנאמרו שם, באותה ישיבה בראשותה של ענת מאור ובתקופת כהונתו הראשונה של וילנאי, שעשה אז את ימיו הראשונים בפוליטיקה – נכונים למרבה הצער, גם היום. שום דבר לא השתנה, מעמד המשרד רק נחלש יותר, ושום שר, או ועדה – לא הצליחו לשנות את התדמית שלו בעיני השרים  והציבור, על מנת שאלו יילחמו על שינוי מעמדו של המדע בישראל. אז, באותה ישיבה, קבל ח”כ מיכאל נודלמן כי תקציב המשרד המקוצץ – נמוך הרבה יותר ממה שהיה שלוש שנים לפני כן (כלומר ב-1997).

ומה אמר בן-גוריון?השר וילנאי אמר בדיון בוועדה, כי חסרים אלמנטים מהותיים ובסיסיים בתפיסתה של המדינה את מקומה בקידום המחקר והפיתוח. “זה עדיין חסר אצלנו. זו הבעיה העיקרית שלנו”, הוסיף. למרות שהדברים נאמרו בשנת 2000, הם נכונים היום, במיוחד לאחר שתי קדנציות של וילנאי. וילנאי גם ציטט באותה ישיבה, דברים שאמר בזמנו ראש המנמשלה הראשון, דוד בן-גוריון, על המדע והטכנולוגיה: “עוברת עלינו שוב מהפכה עמוקה, שלא הייתה כמוה אלפי שנים. המדינה, הביטחון, המשק בכל ענפיו, נעשים יותר ויותר תלויים במדע ובטכנולוגיה. המדע הולך ונעשה לאחד הגורמים העיקריים, היום-יומיים… אחת המשימות האמיתיות של פעולתה החינוכית, המשקית והביטחונית של מדינה – היא בחינוך אנשי המדע”.

השר החדש צריך, איפוא, קודם כל לצאת למאבק על עצמאות המשרד ושינוי התפיסה הלאומית לגבי חשיבותו של המשרד ותפקידיו המרכזיים. החשוב שבתפקידים הוא הבטחת התנאים למצוינות מדעית והבטחת תנאים למחקרי תשתית. נכון שאת חלק מהמשימות הללו הוא יצטרך לעשות יחד עם משרד החינוך, האחראי לחינוכם של הילדים. אבל המוביל, הזועק בשער, חייב להיות משרד המדע, והשר העומד בראשו. ואם יצליח מג'אדלה, יהיה זה מאבק העצמאות הראשון שמנהל ערבי למען מדינת ישראל.

במאבק הזה הוא ימצא שותפים רבים, כולל אלו שמטיחים נגדו כעת, על כי הסכים להיות עלה תאנה במאבק ההישרדות הפוליטי של שר הביטחון, עמיר פרץ. אם התוצאה תהיה הגדלת תקציב המדע בשנים הבאות – הרי שהתרגיל של פרץ היה שווה כל אגורה. עדיין רובץ לפתחו המנדט של מאבק על עצמאות המשרד, לפחות מבחינה תקציבית, כדי שניתן יהיה להתחיל לעבוד פה בצורה רצינית בתחומי המדע, המחקר והפיתוח.
 

הערת עורך האתר

לאור הידיעות שפורסמו השבוע כנגד כשירותו של מג'אדלה לשמש אחראי על סוכנות החלל, מדובר כמובן בשטות גמורה, משום שבישראל יש הפרדה מוחלטת בין תוכנית החלל הצבאית והאזרחית, לכל היותר השר מוזמן לצפות בשיגורים הצבאיים. בסוכנות החלל, המעסיקה שניים וחצי עובדים, לא מתבצעים כלל מחקרים וכגוף מתאם, היא פשוט מרכזת עבור משרד המדע את הקולות הקוראים בתחום החלל.  הלוואי שהיו לה הרבה יותר תפקידים וסמכויות, זה רק היה עוזר לקהילת המדע הישראלית, וליצירת מקומות עבודה בתעשיית החלל בארץ.

בכל מקרה לשר בממשלה צריכה להיות גישה לנתונים הרבה יותר רגישים בלי קשר למשרד שלו עצמו.  לשר המדע תפקיד חשוב בקידום הסכמים בינלאומיים כגון אלה שזנדברג חתם עם אירופה, יפן, ברזיל ועוד.  לא צריך לשכוח שהשר מג'אדלה הוא חבר במפלגה חשובה שהקימה את המדינה, ואם הוא התקדם בתוכה בכוחות עצמו, הוא עשה זאת בזכות ולא בחסד. 

אולי בגלל שהסיכויים של מג'אדלה לקבל משרד גדול יותר בתפקידו המיניסטריאלי הראשון אינם גבוהים, והוא בוודאי ירצה להוכיח את עצמו, יכולות סיבות אלה לסייע למשרד לקום מהקרשים.