חמש שנים לספיריט ואופורטיוניטי על מאדים

ספיריט מעט מקרטע וגם עובדה זו נוצלה לתגליות מדעיות ואילו את אופורטיוניטי מעבירים מסלול מכשולים

רכבי השטח של נאס”א, ספיריט ואופורטיוניט עשויים להשיג עוד השגים גדולים כשהם נכנסים ליום ההולדת החמישי של נחיתתם הזכורה לטוב על מאדים.

מבין מאות המהנדסים והמדענים שהריעו במעבדה להנע סילוני של נאס”א בקליפורניה (JPL) ב-3 בינואר 2004, כאשר ספיריט נחת בבטחה ו-21 ימים מאוחר יותר כאשר אופורטיוניטי הגיע בעקבותיו, איש לא ציפה כי הצוות ימשיך להפעיל את שני הרובוטים ב-2009.

“למשלם המסים האמריקני נאמר שהמשימה מתוכננת להמשך שלושה חודשים” אמר אד וויילר, עוזר מנהל נאס”א לתחום משימות החלל המדעיות במטה נאס”א בוושינגטון. “הרכבים התאומים עובדים כבר זמן ארוך פי 20. זה החזר עצום על ההכנסה בזמנים אלה הדחוקים בתקציב.

הרכבים ביצעו תגליות חשובות אודות הסביבות האלימות והרטובות על מאדים העתיק. הם גם שידרו כרבע מיליון תמונות, נסעו ביחד למעלה מ-21 קילומטרים, טיפסו על הר, וירדו לתוך מכתשים, נאבקו במלכודות חול וחומרה מזדקנת, שרדו סופות אבק, ושידרו למעלה מ-36 גיגהבייט של נתונים באמצעות המקפת אודיסי. עד כה, הרכבים ערוכים למבצעים חדשים ולצוות יש תוכניות עבורם.

“רכבים אלה מחזיקים מעמד לא רע בהתחשב בסביבה הקיצונית שהמערכות חוות בכל יום.” אמר ג'ון קאלאס, מנהל הפרויקט של ספיריט ואופורטיוניטי. “אנו מבינים כי רכיב חשוב של אחד מהרכבים עלול להכשל בכל רגע, ולסיים את המשימה ללא הודעה מראש, אך מצד שני, אנו יכולים להשלים לגמוע מרחק גדול פי 4 לעומת התכנון המכורי לכל רכב בשנה הקרובה.”

ניקוי אקראי של האבק מקולטי השמש בידי הרוחות הנושבות במאדים, סיפק סיוע בלתי צפוי להארכת חייהם של הרכבים. ואולם מדובר בעזרה שלא ניתן לסמוך אליה. לספיריט לא היה ניקוי טוב במשך למעלה מ-18 חודשים. קולטי שמש המכוסים באבק מספקים בקושי מספיק חשמל כדי לאפשר לרכב לשרוד בחורף השלישי שלו בחצי הכדור הדרומי, שיסתיים בדצמבר. “היה זה חורף חורק לספיריט” אמר קאלאס. “אבל הצלחנו לעבור אותו.”

כאשר יגבר ייצור האנרגיה של ספיריט באביב ובקיץ, מתכננים אנשי הצוות להסיע את הרכב לזוג מטרות הנמצאות במרחק של כ-180 מטרים דרומית לאתרו בו בילה את מרבית שנת 2008. אחד מהם עשוי לספק תמיכה להשערה לפיה המישור שספיריט חוקר מאז שנת 2006, המכונה מישור הבית, היא שארית של פיסה גדולה בהרבה של מישור לבה. האתר השני הוא בור שעומקו כמה מטרים המכונה גודארד. “גודארד לא נראה כמכתש פגיעה” אומר סטיבן סקיורס מאוניברסיטת קורנל באיתקה, ניו יורק. סקיורס הוא החוקר הראשי של המכשירים המדעיים שעל הרכבים. “אנו חושדים כי יתכן שמדובר במכתש שנוצר מהתפוצצות וולקנית, ושזה משהו שלא ראינו עד כה.”

טבעת בצבע בהיר סביב החלק הפנימי של הבור עשוליה להוסיף מידע אודות הכתם הבהיר המכיל אדמה עשירה בצורן שסקיורס מונה בין התגליות החשובות ביותר של ספיריט עד כה. ספיריט גילה את הקרקע הצורנית באמצע 2007 בזכות תקלה – גרירת גלגל שהרכב משך אחריו עוד מתחילת 2006. הסיליקה נוצרה קרוב לודאי בתקופה שבה פרץ במקום מעין חם או בגלל זרימת מים באיזור.

עבור אופורטיוניטי, היעד הגדול הבא הוא מכתש אנדוור שקוטרו כ-22 קילומטרים, גדול פי 20 ממכתש הפגיעה ויקטוריה שאופורטיוניטי בילתה בו את מרבית הזמן בשנתיים האחרונות. אף כי אנדוור נמצאת 12 קילומטרים מויקטוריה, מדובר במרחק גדול עבור הרכבים, בדרך מלאה מהמורות לא קטנות.

מאז טיפס אופורטיוניטי החוצה ממכתש ויקטוריה לפני כארבעה חודשים, גמא הרכב קרוב ל-2 קילומטרים במסלולו לעבר אנדוור ועצר כדי לבחון בפעם הראשונה סלעים רופפים שהצוות מתכנן לבחון לאורך הדרך. תמונות ברזולוציה גבוהה שצילמה החללית סיירת המאדים MRO, שהגיעה למאדים במארס 2006, מסייעים לאנשי הצוות לשרטט נתיב שיעקוף מלכודות חול פוטנציאליות שקודם לא היו ניתנים להבחנה מהמסלול.
“אנו ממשיכים להעלות את הרף באשר למה שהרכבים מסוגלים לעשות” אמר פרנק הרמן, נהג הרכב ב-JPL. “פעם להסיע את אופורטיוניטי לאנדוור נחשב לרעיון משוגע, אבל כעת אנו מבצעים אותו.”

וסקוירס מוסיף: “המסעות הונעו מסיבות מדעיות, אך הובילו למשהו חשוב אחר. הם הפכו למסע החקר הראשון של האנושות על כוכב לכת אחר. כאשר אנשים יבחנו את התקופה הזו בעוד כמה עשרות שנים, ספיריט ואופורטיוניטי יזכרו לא בגלל ההשגים המדעיים שלהם, אלא בגלל שזו הפעם הראשונה שבה יצאנו לחקור את פני השטח של מאדים.”

לידיעה באתר נאס”א