מעבדות המכון לחקר ימים ואגמים עלו אמש בלהבות. עדיין קשה לאמוד את מלוא הנזק, אך ציוד בשווי של מיליוני דולרים אבד באש וכמעט כל הדגים ובעלי החיים שנמצאו במעבדות מתו. חמור מכך, עשרות שנים של מחקר ירדו לטמיון, מבלי אפשרות לשיחזור
שריפה שפרצה אמש במכון לחקר ימים ואגמים באילת כמעט וכילתה כליל את המעבדות. חוקרי המכון עבדו כל הלילה והבוקר כדי לנסות ולהציל את המחקרים היחודיים שהתנהלו במכון.
צוות המכון לחקר ימים ואגמים באילת כולל למעלה מ- 50 חוקרים, שעוסקים בחקר חקלאות ימית. המחקרים במכון תורמים להתפתחות החקלאות הימית בארץ ובעולם. אחד מאפיקי המחקר המעניינים ביותר הוא השבחת זני דגים קיימים, לגידול בבריכות דגים. תחומי מחקר אחרים כוללים בקרת הרבייה של דגים, גידול דגיגים, פיתוח מזונות זולים ויעילים לדגים ולדגיגים, זיהוי מניעה וריפוי של מחלות דגים, ועוד.
מאמץ המחקר המרכזי במכון התמקד בפיתוח של טכנולוגיה ידידותית לסביבה, לגידול של דגים בבריכות של מי-ים ביבשה. הטכנולוגיה מאפשרת לטהר בצורה ביולוגית את שפכי בריכות הדגים המוזרמים אל הים, ובכך למנוע את ההשפעות הסביבתיות המזיקות הנגרמות מהשפיכה לים.
כיצד פרצה השריפה?
הודעה ראשונה על השריפה במכון הועברה למכבי-האש בשעה 20:30 ביום רביעי בערב. הכבאים הוזעקו למקום ונאבקו בלהבות במשך שעות ארוכות. חוקרי המכון, שהיו מבין הראשונים שהגיעו לאתר השריפה, הזהירו את הכבאים מאוסף החומרים הדליקים והרעילים הנמצאים במכון לצורך שימוש מדעי. חומרים אלו דליקים ורעילים, וכוללים כלורופורם, מתאנול, אצטון, חומצה הידרוכלורית ועוד. השריפה כובתה לבסוף, ללא אבדות בנפש, אך עם אבדות כבדות לרכוש ולמדע.
טרם ידוע כיצד פרצה השריפה, אך נושא זה צפוי להיחקר. קיים חשש כי לשריפה גרמו 'כרישי הנדל"נ' החומדים מזה זמן רב את השטח עליו ניצב המכון.
הטרגדיה
השריפה שפרצה במכון גרמה לאובדן ציוד בשווי של מיליוני דולרים. אך הנזק המחקרי חמור בהרבה. כמעט כל הדגים ובעלי החיים השונים שנמצאו במעבדות גוועו בשריפה, כתוצאה מניתוק החשמל לבניין בעקבות השריפה. המכשירים החשמליים שסיפקו חמצן למים הפסיקו לפעול, ומאות בעלי-חיים נחנקו למוות בעודם במים.
"ידע של עשרות שנות מחקר אבד, מבלי שניתן יהיה לשחזר אותו," אומר עודד בז'ה, פרופסור חבר בטכניון וחוקר בתחום הביולוגיה הימית. "המכון הוא אחד מהמקומות היחידים בארץ שעוסקים בחקלאות ימית. היו שם מערכות סינון וגידול משוכללות, שנשרפו בין לילה. זוהי טרגדיה אמיתית."
לאן הלאה?
עשרות מחקרים גוועו בלהבות אתמול בלילה, ביחד עם הדגים ובעלי-החיים. חוקרים, טכנאים ועוזרי-מחקר הגיעו הבוקר למכון בנסיון לשקם ולהציל את עבודת חייהם : מחקרים וניסויים שאילו מומשו היו תורמים רבות לכלכלת ישראל ומסייעים לשמור על הסביבה האקולוגית הרגישה בימים ובאגמים. גם אם יכוסו הנזקים לרכוש מתרומות ומקורות שונים, לא ניתן לפצות על הנזק הכבד למחקר.
אתר 'הידען' משתתף בצערם של החוקרים, ומקווה לשיקום מהיר של מעבדות המכון וחזרה לשיגרת מחקר פוריה.
11 תגובות
למרות הכל :
על הנזקים , ועוד , ועוד … ; אז מה שנותר כעת לנסות להפוך את המקרה המצער , לאתגר , שמהותו : לשחזר בכתוב , ובתירגול מקסימום הזכרון , ואולי מעז יצא מתוק .
חן טי אני בטוח שלכל דבר יש פתרון, בעיקר כשמדובר במחקרים כל כך חשובים, לדוגמה מה הבעיה להציב במקום שומר שישגיח על המעבדה באופן אקטיבי ויבצע סיורים, והשגחה בעזרת מצלמות? לפעמים הניסיון לחסוך בכסף עולה ביוקר.
גלאי עשן צריכים להיות מנוקים אחת לחצי שנה על פי התקן. מקומות כמו מעבדות שלא עוברים בדיקת איזו אחת לחצי שנה לרוב לא מקפידים לשלם עבור תוספת העלות הזו. יש פק רב לגבי אמינותו של גלאי עשן שלא נוקה יותר מחצי שנה, שלא לדבר על מספר שנים.
אך גלאי עשן רק מתריעים. ספרינגלרים (מתזים) הם אלו שמכבים שריפות, ואני משער שבמעבדה בה כל ממצא נבדק בצורה מודייקת יכולה להיות טענה נגד מתזים שיכולים (לפעמים בטעות של מישהו שהדליק משהו) לשנות תוצאות מעבדה ולהרוס מחקר שלם.
עמית –
כפי שכתבתי, האבידה העיקרית שקשה לשחזר היא מיני האלמוגים, הדגים ושאר בע"ח שגודלו במכון בדרכים יחודיות. לעיתים לוקח שנים רבות לגדל ולהשביח את המינים בהם השתמשו המדענים לניסוייהם.
אם אבדו בע"ח, הרי שבמקרים רבים לא ניתן להשלים ניסויים ומחקרים, ועבודה של שנים נהרסה. ידע שנמצא בתוך ראשם של המדענים אינו רלוונטי כאן, ולא מועיל כשאתה מנסה להוכיח את טענותיך בקהיליה המדעית. לשם כך צריך הוכחות נסיוניות, ולא חישובים מופשטים.
לגבי מערכת לכיבוי שריפות, אתה צודק שצריכה להיות מערכת כזו, ואכן היתה. דיברתי עם אחד הפרופסורים הקשורים למכון, והוא טען שיש במכון מערכת אוטומטית לגילוי וכיבוי שריפות, בדומה לכל מעבדה בארץ.
לכן קשה כל-כך להבין כיצד הגיעה השריפה למימדים אליה הגיעה, ומכאן גם החשש הכבד שמדובר בהצתה מכוונת מצד כרישי הנדל"נ למיניהם, המסוכסכים עם המכון מזה זמן רב.
שטויות לא קרה כלום, הידע העיקרי לא הלך לאיבוד והוא עדיין נמצא בראשם של המדענים, עם קצת מימון כספי ועזרה הם יוכלו לדעתי לשחזר את רוב המחקרים, מה שהלך כפרות, בכי לא יעזור כאן, תתחילו לחשוב על העתיד. ובמכון הבא שתקימו אל תתעצלו ותתקינו מערכת אוטומטית לגילוי וכיבוי שריפות, זה א'-ב' יהושוע, אם המחקרים היו באמת כל כך חשובים לכם מדוע לא טרחתם להגן עליהם?
אפשר לשרוף מכון ימי. זאת גם תגלית חשובה..
אכן טרגדיה נוראית.
היה לי הכבוד והעונג לעבוד במקום הזה במשך תקופת הלימודים ואפילו זכיתי לפרסם מאמר על עבודה שעשיתי במכון
http://dx.doi.org/10.1016/j.jembe.2007.05.030
אני מקווה מאוד שימצאו את גורם השריפה ושהנזק יתברר להיות קטן מכפי שנראה כעת. תנחומי לחברים ולעובדים הרבים שאיבדו מקום עבודה מדהים ופורה כמו המכון הבין אוניברסיטאי באילת. תנחומי לעשרות אלפי סטודנטים שעוברים במכון מדי שנה ולא יוכלו בקרוב ללמוד אודות המערכת האקולוגית של מפרץ אילת.
אני מקווה שימצאו במהרה גופים שיממנו את השיקום של המקום (הבונים החופשיים?) על מנת שהמחקר, שבלעדיו פשוט אי אפשר, יוכל להמשיך.
עמי בכר
כעת עליהם לחקור כיצד בכל זאת ניתן לגבות מחקרים בתחום החקלאות הימית
וזה נאמר בשיא הרצינות וללא ציניות.
אחד השיטות האפשריות היא שימוש ביותר מאתר אחד, על כל הסרבול והעלויות הכספיות הנובעות מכך.
קיימים ניסויים רבים שלא ניתן לעשות להם גיבויים. חלק מניסויים אלו הם למשל גידול של בע"ח, כמו אלמוגים.
כדי לגדל אלמוגים מסויימים דרושים עשרות חודשים של טיפול מתמיד. כשניסוי כזה עולה בלהבות, שנים שלמות של מחקר יורדות לטמיון. אותו כנ"ל עם דגים מסויימים שלוקח שנים להשביח אותם, וכו'.
בטוח שכן
אין להם גיבויים?