טורף המלריה ?

הנה עוד שיטה להתגונן מפני מגיפת המלריה, שמפילה מליוני חללים, הפעם “הדברה ביולוגית” פשוטה כמשמעה

הנה עוד שיטה להתגונן מפני מגיפת המלריה, שמפילה מליוני חללים, הפעם “הדברה ביולוגית” פשוטו כמשמעו.

הפחד מחרקים בכלל ומעכבישים בפרט טבוע באנשים רבים, מסתבר כי לפחות במקרה המתואר הפחד אינו מוצדק, נהפוך הוא, העכביש שתמונתו למעלה מועיל!

במקרים רבים מזהים את העכביש באמצעות רשת הקורים שטווה כדי לצוד את טרפו. יש מיני עכבישים שצדים בשיטה שונה – ע”י קפיצה זריזה לעבר הטרף, מכאן שמם העממי “עכביש קופץ”, עכבישים קופצים ידועים בקישוריהם לקפוץ למרחק הגדול פי 40 מאורך גופם, (המקביל לקפיצה של אדם ממוצא יהיה 60 מטר), בהתאמה מסוגל העכביש לראות, לזהות ולחוש בטרף הרצוי ממרחק של כ 1/2מטר, כישורים אלא מאפשרים להם לזהות ולהפתיע את טרפם ממרחק רב.

קסימנה נלסון Ximena Nelson מאוניברסיטת מקואריה שבסידני (אוסטרליה) Macquarie University מפרסמת את המימצא המענין הבא ב- LiveScience אחד ממיני העכבישים הקופצים הוא Evarcha culicivora שחי בסביבות אגם וויקטוריה (אפריקה). גודלו כ 5 ממ' ויחודו בהעדפתו ליתושים, מסתבר כי ההעדפה אינה “סתם” ליתושים אלא דווקא ליתושי אנופלס, ולא “סתם” ליתושי אנופלס, אלא לנקבות, לא “סתם” לנקבות, אלא לנקבות רוויות בדם (אחרי שמצצו דם מקרבן), כלומר לעכביש הכושר וההעדפה ברורה לזהות ולטרוף נקבות אנופלס שגופן מכיל דם. במילים אחרות, הטרף המועדף על העכביש הן נקבות יתושי האנופלס שבעקיצתן מפיצות את המלריה.

נלסון מספרת כי: כדי להגיע למימצא היה עליה לשהות זמן רב באיזור אגם וויקטוריה בו המלריה נפוצה, כדי להימנע מהדבקות במחלה נאלצה לצרוך תרופות שגרמו לה תגובות לוואי קשות בהן התקפות שיכחה וסחרחורות, זאת בתוספת לאקלים הלח והחם הקשו מאוד על עבודתה.

מאחר והעכביש מעדיף שהות במיבנים סגורים יתכן כי אילו היה המחקר מבוצע בבית בו רבים העכבישים, היו חלק מהקשיים נעלמים, כך או כך, ממליצה החוקרת לתושבי האיזור לא לחשוש מהעכבישים לא לפגוע בהם אלא להניח להם להתרבות בבתים וע”י כך להפחית את הסיכון להידבקות במלריה, תנו לעכבישים לעבוד למענכם.