לשכת המדען הראשי מסכמת את פעילות שנת 2006
ועדת המחקר בראשותו של המדען הראשי בתמ”ת, ד”ר אלי אופר, דנה בשנת 2006 ב- 787 בקשות מחקר ופיתוח שהוגשו ע”י 471 חברות בהיקף תקציב מבוקש של 4.5 מיליארד ₪, מתוכן אושרו 592 תוכניות ל-371 חברות בהיקף תקציב של 2.2 מיליארד ₪. מתוך התקציב שאושר, מענקי לשכת המדען הראשי בקרן המו”פ הסתכמו ב-917 מיליון ₪.
בהשוואה לנתוני השנה הקודמת עולה כי בשנת 2005 הוגשו במסגרת קרן המו”פ 737 תוכניות מו”פ ע”י 429 חברות בהיקף השקעה מבוקש של 4.3 מיליארד ₪, מתוכן אושרו 506 תוכניות של 325 חברות בהיקף תקציב של 1.8 מיליארד ₪ ומענקי המדינה בהיקף של 750 מיליון ₪.
השינוי בשנת 2006 מורה על גידול של 22.2% הן בהיקפי התקציב של המחקרים שאושרו לביצוע והן במענקים שאושרו ע”י הוועדה בלשכת המדען הראשי.
להלן רשימת החברות שקיבלו מענקים הגבוהים בשנת 2006 במסגרת קרן המו”פ:
שם החברה – מענקי מו”פ במיליוני ₪
אי.סי.איי – 41.4
אפלייד מטריאלס – 29.5
טבע – 25.5
אלביט מערכות (כולל אל-אופ) – 25.2
אלתא מערכות – 13.6
סרגון נטוורקס – 10.5
רפאל רשות לפיתוח – 10.5
קומברס נטוורק – 9.9
אורבוטק – 9.8
מטאלינק – 9.6
להלן התפלגות מענקי המו”פ בחתך סיווג טכנולוגי:
תוכניות ייחודיות הפועלות במסגרת קרן המו”פ:
א. תוכנית התמיכה בתעשייה מסורתית במסגרת קרן המו”פ:
התוכנית הושקה באוקטובר 2005 במטרה לסייע למפעלי התעשייה המסורתית לפתח אסטרטגיה חדשה המבוססת על בידול טכנולוגי, ובכך ליצור למפעל יתרונות תחרותיים בשוק המקומי והעולמי. יוזמה זו תאפשר למפעלים המסורתיים לקדם ולהטמיע בהתמדה תהליכי חדשנות טכנולוגית. לדברי המדען הראשי, ד”ר אלי אופר יש להביא להאצת הצמיחה בשני ראשים במקביל: (1) ענפי הטכנולוגיה המתקדמת (2) ענפים מסורתיים במטרה להביא את המשק והחברה לאופטימום של צמיחה וצמצום הפערים כלכליים
במהלך שנת 2006 ועדת מחקר דנה ב-80 פרויקטים בתעשייה מסורתית בהיקף השקעה מבוקש של 150 מיליון ₪ ואישרה 70 תוכניות בהיקף תקציב של 107 מיליון ₪, ומענקי המדינה בהיקף של 60 מ' ₪. 60% מהבקשות שהוגשו הן בקשות של חברות שזו פנייתם הראשונה למו”פ במסגרת לשכת המדען הראשי.
ב. שת”פ בינלאומי במסגרת קרן המו”פ:
הוגשו ונדונו ע”י הוועדה 107 פרויקטים משותפים עם מדינות שונות בהיקף השקעה מבוקש של 300 מיליון ₪ (עליה של כ-150% בהשוואה לשנת 2005) – מתוכם אושרו 59 פרויקטים בהיקף תקציב של 117 מיליון ₪ ומענקי המדינה בהיקף של 54 מיליון ₪.
תוכנית מגנ”ט (התוכנית לקידום מו”פ גנרי טכנולוגי)
עיקרי הפעילות בשנת 2006:
– אישור המשך פעילות ל-9 מאגדים (קונסורציה).
– אישור והתנעת 3 מאגדים חדשים ומיזם למתכות קלות כחלק מהמאמצים של לשכת המדען הראשי לעידוד המו”פ בתעשייה המסורתית.
– אישור 2 סבבי “מגנטון” (תוכנית לשת”פ בין חברה תעשייתית והאקדמיה) ואישור כ-20 מחקרים.
– המשך תמיכה בחמשת איגודי המשתמשים הפועלים במגנ”ט.
– אישור 24 פרויקטים במסגרת נופר
– הפעלת תוכנית “קטמון” – תכנית ייעודית לקידום המסחור של טכנולוגיות המים במדינת ישראל, כחלק מהיוזמה הממשלתית לקדם ולעודד תחום זה במשרדי הממשלה השונים. התכנית תהא שיתוף פעולה משולש בין חוקרים מהאקדמיה , חברות תעשייתיות וחברות תשתית ( דוגמת מקורות), שיתוו כיוונים , יקדמו הטכנולוגיות ויבדקו אותן בתנאי אמת.
סה”כ מענקים שאושרו ע”י ועדת מגנ”ט במסלולים שונים הסתכמו ב-204 מיליון ₪.
תוכנית החממות הטכנולוגיות
בשנת 2006 אישרה ועדת החממות 78 פרויקטים חדשים לפעילות בחממות.
סך תקציב החממות בשנת 2006 עמד על 147 מ' ₪.
במהלך השנה הופרטו 3 חממות:
1. חממת כנרות הפועלת בצמח הופרטה על ידי קבוצת רונלד שטרן מקנדה, החממה תתמקד בתחום של טכנולוגיות מים.
2. חממת ל.נ. יזמות ממפרץ חיפה שהופרטה על ידי קבוצת אלטשולר-שחם וזאב ברונפלד, החממה תתמקד בתחום של טכנולוגיות סביבה.
3. חממת מטע מדימונה מוזגה לתוך חממת מעי”ן הפועלת בבאר שבע, החממה תתמקד בתחומי החומרים וביטחון לאומי.
בכך מספר החממות המופרטות עלה ל- 15 מתוך 24 חממות.
בחודשים ינואר – אוקטובר 2006, גייסו 88 חברות חממה סכום כולל של למעלה מ- 170 מיליון דולר.
בנוסף אליהן, ביצעו 2 חברות אקזיטים משמעותיים:
1. חברת Uri-Dent שיצאה רק בשנת 2005 מחממת אשקלון ואשר מפתחת כתרי שיניים מפולימרים עבור ילדים, נרכשה על ידי חברת DentsPly שהיא חברת ציוד רפואת השיניים הגדולה בעולם בסכום המוערך ב- 100 מיליון דולר בתמלוגים על פני 10 שנים.
2. חברת Sightline שיצאה בשנת 1996 מחממת אלת”ם (שנסגרה) ואשר מפתחת מכשור רפואי לאיתור מוקדם של גידולים בדרכי העיכול, נרכשה על ידי חברת המכשור הרפואי סטרייקר תמורת 150 מיליון דולר במזומן ומניות.
יש לציין את חברת Protalix שיצאה בשנת 1996 מחממת מיט”ב. החברה גייסה כ- 30 מיליון דולר השנה והיא עומדת בפני הנפקה בנאסד”ק. החברה מפתחת תרופה למחלת הגושה והגיעה לשלב מתקדם ביותר בשלב הסופי לאישור התרופה על ידי רשויות ה- FDA.
תנופה (תכנית סיוע ליזמים טכנולוגיים מתחילים)
במהלך השנה דנה ועדת תנופה ב- 359 בקשות למענקי קדם- מו”פ, מתוכם אושרו 133 בקשות בסך כולל של כ-12,275,000 ₪. התפלגות הפרויקטים המאושרים לפי מסלולים הייתה כדלקמן:
• 113 מיזמים מתחילים: מיועד לממציאים, יזמים וחברות הזנק בראשית דרכן, המעוניינים להביא רעיון טכנולוגי חדש לידי מימוש תעשייתי.
• 8 פרויקטי שת”פ עם תאגידים רב-לאומיים: מיועד לחברות הזנק ישראליות, המעוניינות לפרוץ לשוקי חו”ל, דרך שיתוף פעולה טכנולוגי עם תאגידים רב-לאומיים, איתם יש למדע”ר הסכמים לשיתוף פעולה.
• 6 פרויקטים לעיצוב תעשייתי: מסלול תנופה לעיצוב תעשייתי, מיועד למעצבים תעשייתיים, המעוניינים להביא רעיון עיצובי חדש, בר הגנה, לידי מימוש תעשייתי.
• 5 פרויקטים לשדרוג תעשיה מסורתית: מטרת מסלול זה, היא לסייע לחיזוק כושר התחרות של מפעלי התעשייה המסורתית, באמצעות הטמעת פעילות מחקר ופיתוח במפעל.
• פרויקט אחד ב”תנופה ירוקה”: מטרת מסלול זה, היא לאפשר לחברות בענפי תעשיה שונים, להתאים את מוצריהן לסטנדרטים סביבתיים מתקדמים, המקובלים בעולם המערבי.
להלן פירוט תקציבי המו”פ המבוקשים ותקציבי המענקים במסלולים שונים של לשכת המדען הראשי (לא כולל תוכניות מיוחדות ופעילות בינלאומית שלא במסגרת קרן המו”פ) :
ISERD-איסרד – המינהלת הישראלית לתוכנית המסגרת האירופית למחקר ופיתוח
פעילות ISERD בשנת 2006 התבצעה במקביל בשני מישורים. האחד המשך פעילות שוטפת בתוכנית המסגרת השישית כולל פעילות מול הקולות קוראים האחרונים של תוכנית המסגרת השישית והשתתפות בוועדות, תוכניות עבודה וקולות קוראים ראשונים לתוכנית המסגרת השביעית .
במישור השני, בעקבות החלטת הממשלה להשתתפות ישראל בתוכנית המסגרת השביעית,פעלה איסרד לגיבוש שיטת העבודה מול תוכנית המסגרת השביעית
פעילות זו כללה בין השאר התמקדותה בפעילות סביב המשא ומתן, ימי עיון והדרכה על התוכנית, השתתפות בכנסים בבריסל ומיפוי אנשי קשר בארגונים מובילים באירופה (חברות ומכוני מחקר). התוכנית החדשה אשר בניגוד לקודמתה תפעל במשך 7 שנים.
עלות השתתפותה של ישראל בתוכנית השישית נאמדת ב- 191 מיליון יורו. סך מענקי המחקר שקיבלו גופים ישראלים נאמד ב כ- 204 מיליון יורו.
ערך הידע שנוצר מפרויקטים בהשתתפות התעשייה הישראלית נאמד ב- 1.3 מיליארד ו- 3.6 מיליארד יורו ערך כולל של פרויקטים בהשתתפות ישראלית.
תוכניות מיוחדות בלשכת המדען הראשי:
• פעילות אינטנסיבית לקידום השתתפות חברות ישראליות בתכנית החלל האירופית – “גליליאו”. בשנת 2006 ההתמקדות היתה בקידום השתתפות התעשיה הישראלית במכרזים לסגמנט הקרקעי, ותחילת פעילות אינטנסיבית בפיתוח אפליקציות מסחריות המבוססות על שימוש בסיגנלים של “גלילאו” לנווט ומיקום.
• העדפת תחומי הננוטכנולוגיה והביוטכנולוגיה. ועדת המחקר בלשכת המדען הראשי אישרה מתן העדפה למחקרים שיעשו בתחומי הננו והביו טכנולוגיה, עקב החשיבות הגוברת של ענפים אלו בעולם הטכנולוגי. העדפת התחומים תבוצע ע”י מתן שיעור תמיכה מקסימאלי של 50% לתוכנית מאושרת (ולא דיפרנציאלי כפי שניתן בתחומים אחרים ונע בין 20% ל-50%). המדען הראשי מציין כי בחינת הפרויקטים נעשית במסגרת הקריטריונים המקובלים, דהיינו בסיס ההחלטה מושתת על איכות ומידת החדשנות בכל פרויקט.
• מרכזי מו”פ באקדמיה בתחום הננוטכנולוגיה – תוכנית סיוע חדשה שמטרתה ליצור ולפתח תשתית טכנולוגית לשימוש התעשייה, זאת מתוך ראייה ארוכת טווח כי מדינות שישקיעו בהווה בתחום הננוטכנולוגיה, הנמצא כיום בחיתוליו, יעמדו בחזית התעשייתית של המדינות המפותחות בעוד מספר שנים. בשנת 2005 הוחלט על הקמת ה”מכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי” בטכניון. המכון הוקם בהשקעה כוללת של 78 מיליון US$ לתקופה של 5 שנים, כאשר השותפים להקמת המרכז עם מימון זהה של 26 מיליון US$ כל אחד היו: הטכניון, קרן פילנטרופית ע”ש ראסל ברי מארה”ב וממשלת ישראל.
מימון ממשלת ישראל התבצע ע”י חברי הפורום לתשתיות לאומיות (פורום תל”מ): לשכת המדע”ר, ות”ת, משרד האוצר ומפא”ת במשרד הביטחון. כיום מצויים בהליכי הקמת מרכזי מו”פ נוספים בננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב ומכון ויצמן.
• מרכזי מו”פ באקדמיה בתחום הביוטכנולוגיה – מרכזי מו”פ באקדמיה בתחום הביוטכנולוגיה – במהלך שנת 2005 החליטה ממשלת ישראל על הקמת מרכז לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב. עלות הקמת המרכז 90 מיליון US$ מזה השתתפות ממשלתית בסך 30 מיליון US$. לקראת סוף שנת 2006 גובש קול קורא ראשון לקבלת הצעות להקמת המרכז וצפוי כי בשנת 2007 יחלו התהליכים הנדרשים להקמת המרכז.
