ידענים: תבונה מלאכותית

מאת 22 בנובמבר 2016 109 תגובות

"כדי למלא את ההבטחה שבאינטרנט של הדברים יש צורך בעיבוד כמות נתונים שהעולם לא ראה עד כה, ולהפיק מהם הגיון שכל אחד יוכל להבין ולפעול לפיו", אמרה הארייט גרין, סגנית נשיאת יבמ ומנהלת חטיבת האינטרנט של הדברים בחברה

האינטרט של הדברים המחוברים לענן. איור באדיבות יבמ
"ההבטחה באינטרנט של הדברים היא לחבר אותנו טוב יותר – מהעבודה ועד לסלון בבית. כדי לעשות זאת יש צורך בעיבוד כמות עצומה של נתונים, כזו שהעולם לא ראה עד כה, לחבר את המידע המובנה והלא מובנה ולהפיק ממנו המלצות לקבלת החלטות. צריך להפיק מהמידע הגיון שכל אחד יוכל להבין ולפעול לפיו. לכן, לימוד מכונה ועיבוד שפה טבעית חיוניים לפיתוח האינטרנט של הדברים", אמרה הארייט גרין, סגנית נשיאת יבמ (IBM) ומנהלת חטיבת האינטרנט של הדברים בחברה.

גרין אמרה את הדברים בכנס Wow (ר"ת World Of Watson) בלאס וגאס. היחידה שאותה היא מנהלת נשענת על היכולות של ווטסון (Watson) במחשוב קוגניטיבי, ב-Big Data ובניתוח אנליטי.

לדבריה, "ב-20 השנים האחרונות הצליחה החברה האנושית להפוך את ההיסטוריה לדיגיטלית, לעשות לה 'ויקיזציה' (מלשון ויקיפדיה – א"ב). השלב הבא הוא למצוא סדר בים הנתונים כדי להפיק תובנות. כמות הנתונים גדלה במהירות: בשנת 2025 יהיו 29 מיליארד דברים מחוברים לרשת והעיסוק סביבם יניב שוק של 11 טריליון דולר".

"לימוד מכונה הוא הבסיס של כל תבונה מלאכותית, כי הוא מאפשר למחשבים ללמוד מבלי שאנשים יתכנתו אותם", ציינה גרין. "בהקשר של ווטסון, המשמעות היא שהוא יוכל לנהל כמות אדירה של תהליכים שונים. הוא יבין מתי מוצר או מכשיר עלולים להתקלקל ויוכל לבצע תחזוקה מתמדת".

הארייט גרין, סגנית נשיאת יבמ ומנהלת חטיבת האינטרנט של הדברים בחברה. צילום: יח"צ

הארייט גרין, סגנית נשיאת יבמ ומנהלת חטיבת האינטרנט של הדברים בחברה. צילום: יח"צ

רכב בהדפסה תלת ממדית

"עיבוד שפה טבעית הוא יותר מדרך חכמה לתקשר עם מחשבים. זהו שינוי משמעותי ביכולות התקשורת עם המחשבים, שישנה את הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם העולם הפיזי שמקיף אותנו", אמרה.

כדוגמה נתנה גרין את הרכב האוטונומי המודפס בהדפסת תלת ממד אולי (Olli). בהדגמה נשמע קולו של אולי אומר: "אני רואה 12 נוסעים בתחנה".

"אולי יכול לענות על כל שאלה של נוסעים כמו נהג בשר ודם, ואפילו יותר – משאלות שנוגעות להגעה ליעד ועד להמלצה על הצגות, הצעה להסיע אליהן ואפילו התראה ללבוש משהו חם כי יהיה קריר בערב", הוסיפה.

גרין הציגה גם את ריטה – לוח ישיבות קוגניטיבי שפותח על ידי יבמ ו-Ricoh. הלוח קולט את מה שמדברים בישיבה ויכול להעביר את התוכן שלה בשפה של המשתתפים. היא ציינה כי כיום נמצאים בשימוש 84 לוחות כאלה – כולם במינכן, ובעתיד יהיו מיליונים של לוחות שיוכלו להתחבר.

"האינטרנט של הדברים הוא שוק בצמיחה", הוסיפה. "לראייה, יבמ השקיעה 23 מיליארד דולר במטה ווטסון במינכן ונמצאים בו יותר מ-1,000 המוחות הטובים ביותר שלנו. אנחנו כבר רואים השפעה בשלושה תחומים: בדרך שבה אנחנו מתכננים מוצרים חדשים, מייצרים אותם וצורכים אותם".

"חשוב שנחשוב על האינטרנט של הדברים כמו שאנחנו חושבים על האינטרנט עצמו – כפלטפורמה ששולחת ומקבלת כמות עצומה של מידע מאנשים למכשירים, ממכשירים לאנשים ובין מכשירים", אמרה גרין.

לסיום היא התייחסה לאבטחת האינטרנט של הדברים. "כל מכשיר המחובר לרשת מייצג נקודת כניסה שיש בה פוטנציאל לפגיעות וההאקרים מנצלים פגיעויות במכשירי הקצה. הקוגניטיביות תוכל להגן על מערכות אינטרנט של הדברים ועל הנתונים שנמצאים בהן", ציינה.

109 תגובות ל “"לימוד מכונה ועיבוד שפה טבעית – חיוניים לפיתוח האינטרנט של הדברים"”

  1. יריב

    ניסים,

    1. כמו שאמרתי קודם ברשת עצבית כל כך קטנה כמו שקיימת ברובוט הזה אין לי שום ציפייה שתתפתח תודעה ברמה אנושית, אולי תודעה נמוכה ברמה של עכבר. זו רק הייתה דוגמה שמראה לך באיזו קלות יחסית רשת עצבית יודעת להתאים את עצמה לאמצעי קלט/פלט שאתה מחבר אליה גם אם הם לא ביולוגים.

    2. ״ק. ניסחה את זה יפה – נכון שממערכות מורכבות מגיחות תכונות חדשות, אבל אין שום סיבה לחשוב שמה שיגיח זה משהו שיהיה דומה אפילו בקצת לתודעה אנושית״

    אני דווקא חושב שכן אפשר להניח את זה, בעיקר לאור זאת שראינו כבר תכונות אחרות מגיחות משם שהן יחודיות לקליפת מוח של יונק, ולכן גם התכונה המכונה תודעה לדעתי תגיח משם ברגע שלרשת תהיה מספיק מסה קריטית.

    3. ״לתודעה הבסיסית 4 פונקציות: לאכול, לברוח, להילחם ולהתרבות. בלי 4 אלה לשום מערכת לא תהיינה תכונות דומות לתודעת אדם״

    אני לא מסכים איתך, אלו תכונות שהתפתחו אצל בעלי החיים בטבע משום שיצור ביולוגי חייב אותן כחלק מההישרדות והאבולוציה, אבל אני חושב שתודעה יכולה להיות קיימת גם בלי התכונות האלה.

  2. יריב

    ק׳,

    יש ביננו מחלוקת לגבי דבר שתכלס אף אחד מאיתנו לא באמת יודע בוודאות. את חושבת שאני מפריז בעניין הפשטות של המשימה, ואני חושב שאת מפריזה הרבה יותר מדי לגבי הסיבוכיות והמורכבות שלה. לדעתי תוך 5-7 שנים מהיום הכיוון כבר יהיה הרבה יותר ברור ונוכל לראות בצורה מושכלת ומציאותית יותר לאן נושבת הרוח ומי מאיתנו צדק.

    אני לא חושב שיש לי קפיצת אמונה, אני פשוט מכיר הרבה דוגמאות של מערכות מאד מורכבות שמכילות המון פריטים ויש להן נטייה להסתדר לדבר מאורגן, והן נובעות מכמה כללים מאד פשוטים ולא מסובכים.

    אני מבין שיש לך הרבה ניסיון בצד הביולוגי, לגבי הצד השני של יישום רשתות עצביות על גבי מחשב אין לי מושג עד כמה את מתמצאת, אך שמעתי כמה וכמה מומחים ברמה עולמית כמו הנרי מרקראם ואחרים שמכירים היטב את הנושא משני הצדדים ולדעתם המשימה בהחלט אפשרית בטווח הזמן של שני עשורים מהיום.

    עד כמה שאני מבין מהרצאות שראיתי בנושא רשת עצבית (כמו המוח שלנו) היא ארכיטקטורה מאד גמישה שיודעת להתאים את עצמהם כמעט לכל אמצעי קלט/פלט שתחברי אליה, ידיים, רגליים, עיניים, כנפיים, אף. אין צורך לשבור את הראש יותר מדי, ברגע שבנית אותה פעם אחת כמו שצריך היא כבר תדע לארגן ולסדר את עצמה לבד בלי שנצטרך להגיד לה איך.

    הסרטון שנתתי לך קודם (רובוט עם מוח של חולדה) הוא רק דוגמא אחת לעיקרון הזה.

  3. ניסים

    יריב
    כבר יודעים להאריך את חיי הניורונים לשנה ויותר. אבל, מה שיש כאן זה שימוש בניורונים בודדים שחוברו כמו מעגל חשמלי. זה בהחלט מרשים! אבל זה לא קשור לנושא התודעה.

    ק. ניסחה את זה יפה – נכון שממערכות מורכבות מגיחות תכונות חדשות, אבל אין שום סיבה לחשוב שמה שיגיח זה משהו שיהיה דומה אפילו בקצת לתודעה אנושית. אני אישית חושב שהרבה יותר סביר שיווצר תכונה של אלימות עקב היצר הבסיסי של הישרדות.

    לתודעה הבסיסית 4 פונקציות: לאכול, לברוח, להילחם ולהתרבות. בלי 4 אלה לשום מערכת לא תהיינה תכונות דומות לתודעת אדם.

  4. ק.

    יריב,
    אין מחלוקת שמורכבות הרשת היא פקטור חשוב וכנראה גם הכרחי, אבל קיום תנאי הכרחי אינו אומר שהוא גם מהווה תנאי מספיק.
    היות ואיננו יודעים בדיוק מהם התנאים המספיקים להגחת תכונות קוגניטיביות "גבוהות", ייתכן בהחלט שמערכת שתצליח ללמוד באופן מושלם לזהות כדורים וחתולים (וכל עצם אחר לצורך העניין) ויהיה לה גם אוצר מילים של מילון אוקספורד לא תציג תכונות מעניינות מעבר למה שאומנה אליו. יש לך איזו קפיצת אמונה שהדברים יסתדרו איכשהו מעצמם, וכל מה שאני אומרת שזה קצת יותר מסובך מזה, בדיוק בגלל שאיננו יודעים מהם המשתנים הרלוונטיים (שפה? חוקי לוגיקה? תנועה? חוקי פיסיקה? אינטראקציות חברתיות? ועוד שורה של אפשרויות כמו "דיבור פנימי" שהזכרת אבל שקשה להגדיר אותו בצורה ברורה) שמובילים להופעת תכנות כמו מודעות עצמית למשל.

    לא משנה כמה תוסיף עוד לסיר (עוד חיישנים, עוד יכולות זיהוי, עוד נוירונים) אין שום דבר מאלה שמחייב הגחת תכונות מורכבות. אפילו אם לרשת המלאכותית הדמיונית שלנו כבר תהיה המורכבות של מח חי, ואפילו אם נצליח לספק לה גוף שמכיל מספיק אפשרויות תנועה, חיישנים ובקרות פנימיות, ואפילו אם נצליח לספק לה את *כל* אותם קלטים שרלוונטיים לסוג כזה של גוף (וחייבת להיות התאמה בינהם, כי אין הברה משמעות לתת לגוזל קלטים של סביבת חיים של דג למשל), אין שום ערובה לכך שהארכיטקטורה של הרשת (לרבות הדינאמיקה שלה) תתפתח ותתכנס לאותו הפתרון שקיים במח חי שעבר מליוני שנות אבולוציה. יש תכונות שסביר להניח שיתפתחו – כמו קואורדינציה ושיווי משקל (מחייב שלרשת העצבית יהיה גוף שהיא מפעילה), ויש תכונות שפשוט איננו יודעים מה הסיכוי שיופיעו אם בכלל. אני מאמינה שזה אפשרי אבל שנדע זאת לבטח רק כאשר יצליחו להדגים זאת ממש, ולא בשום דרך תיאורטית. אם זה יקרה עוד שנתיים זה יהיה מרגש, ואם זה לא יקרה גם בעוד עשרים שנה לא אפול מהכסא בהפתעה.

    לגבי השאלה האחרונה – אין תגובה. ממליצה לך ללמוד יותר על רשתות נוירונים כדי להבין את ההבדל המהותי בין לאמן רשת במטרה להשיג מטרה מוגדרת מראש (כמו זיהוי פרצופים) ובין מצב שבו המטרה אינה מוגדרת מראש. בעוד הסוג הראשון הוא "רק" קשה, על הסוג השני עדיין איננו יודעים לומר אפילו כמה קשה הבעיה שם, ואתה משליך מהישגים מהסוג הראשון אל סיכויי ההצלחה בסוג השני, וזו השלכה שגוייה.

  5. יריב

    ניסים,

    אל תשא את שמי לשווא 🙂

    אני רואה כאן צרות של עשירים, בנית רשת עצבית פשוטה יחסית וקיבלת יותר ממה שציפית לקבל.

    אבל תכלס שאלה יפה, אני אחשוב על זה.

  6. יריב

    יריב
    אז אם המחשב הזה מדמה חלק קטן ממוחו של חולדה, אז איך הוא משחק משחק אנושי? אתה לא רואה כאן את הסתירה?

  7. יריב

    ק',

    1. הרצאה חביבה ודוגמא נחמדה בסיום, אך שימי לב לדבר קריטי שהוא מדגיש לקראת הסוף וזה שבמוח אנושי יש בערך פי 100 אלף יותר קשרים מאשר ברשת העצבית הממוחשבת… וזה לדעתי מה שעושה את עיקר ההבדל. ממש לא כוחות (וגם לא פייר) לקחת רשת עצבית זעירה כל כך, ולצפות ממנה לעשות את כל הדברים שמוח אנושי שגדול ממנה בכמה וכמה סדרי גודל מבצע!

    ולמרות כל זאת הוא עדיין נשמע אופטימי בקשר ליכולת שלהם לבצע את המשימה תוך מספר שנים.

    2. "לקחת רשת מלאכותית גדולה מאוד, לספק לה גוף וסנסורים ולאמן אותה על מגוון קלטים רחב בדומה למה שמח חי מקבל במהלך התפתחותו"

    ועל זה בדיוק אני כל הזמן מדבר… לקחת רשת עצבית גדולה מספיק (עדיף לפחות בגודל של מוח אנושי) לחבר אותה לגוף רובוטי שיאפשר לה לראות, לחוש, לשמוע ולהיות באינטרקציה עם הסביבה, ולהתחיל לגדל אותה ממש כמו תינוק/ת!

    להראות לה כדור ולומר לה "כדור!", להראות לה חתול ולומר "חתול!" כך שהיא תתחיל ללמוד את העולם, תתחיל ללמוד מילים, ללמוד שפה שתאפשר לה לתקשר עם הסביבה, ואולי להתחיל לדבר עם עצמה מבפנים, דיבור פנימי שהוא לדעתי שלב קריטי ומכריע בדרך לתודעה אנושית, היכולת לדבר עם עצמך במחשבות.

    3. נכון, יש לנו עוד המון מה ללמוד על המוח האנושי, אבל אני דיי משוכנע שכבר עם הידע שיש לנו, אם עוצמת המיחשוב הייתה מאפשרת זאת, היינו יכולים כבר היום לבנות רשתות נוירונים בעלות תודעה. אך למרבה הצער יקח כנראה עוד קצת זמן עד שנוכל לבדוק את ההיפותזה הזו.

    4. מדוע את קצת משוחדת בנושא, האם יש לך איזה קשר לפרויקט מסוג כזה?

הוספת תגובה

  • (will not be published)