סיקור מקיף

ואולי אנחנו בכל זאת לבד?

קראנו בשקיקה המון ספרי וסיפורי מדע בדיוני; הננו צופים מושבעים של סרטים וסדרות בנושאים אלה ואנו גם חברים באגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה, לפיכך אף אחד לא יוכל להאשים אותנו בכך שאין אנו רוצים להאמין בקיומם של חיזרים

יש המון כוכבים עם חיים ביקום

כולנו מכירים את המשוואות והטיעונים המפורסמים בדבר קיומם של חיים בכוכבי לכת אחרים במקומות רבים בגלקסיה שלנו ובגלקסיות אחרות. פעם הנחנו שקיימים כוכבי לכת אחרים והיום – האסטרונומיה המודרנית כבר הוכיחה שהימצאות כוכבי לכת מסביב לשמשות היא תופעה נפוצה למדי ותהליך היווצרות של מערכות כאלה דומה לתהליך שקרה במערכת השמש שלנו. לפיכך, ברור שיש הרבה כוכבי לכת דומים פחות או יותר לכדור הארץ ולכן יש בהם תנאים להיווצרות חיים וכפי שמסבירים לנו הביולוגים – אם יש תנאים כאלה, ההסתברות גבוהה לכך שאכן ייווצרו חיים. המסקנה מכל זה היא שיש הרבה מאוד כוכבי לכת נושאי חיים ביקום. בגלקסיה אופיינית כמו זו שלנו, יש כמאה מיליארד כוכבים (שמשות) ויש כמאה מיליארד גלקסיות ביקום. מספיק שמסביב לאחת ממיליון שמשות התפתחו חיים וכבר יש לנו מאה אלף כוכבים נושאי חיים בגלקסיה שלנו בלבד. תכפילו זאת במספר הגלקסיות והרי לכם יקום עם עשרת אלפים מיליון מיליונים של מערכות חיים.
נשאלת השאלה, אם זהו המצב אז איפה הם כולם?

מושבות מחוץ לכדור הארץ

די טבעי לחשוב שיבוא יום ואנחנו נצא לחפש את מזלנו במקומות אחרים בגלקסיה ואם הדבר טבעי לגבינו – אז גם ציוויליזציות אחרות שהגיעו לשלב שלנו, עשו זאת. אי אפשר לדעת מה יהיה עתידו של כדור הארץ וכדי לקדם כל רעה אפשרית – פגיעת מטאור עם הכחדה המונית, שואה אטומית, או שואה אקולוגית שנביא על עצמנו – אנו נוציא משלחות שיתיישבו בכוכבי לכת (או ירחים) במערכות שמש אחרות.

גם אם נסתמך על עקרונות פיזיקליים המוכרים לנו בבירור כיום, ומבלי להזדקק ליישומים של טכניקות תיאורטיות, עתידניות או בדיוניות כמו על חלל, STARGATE, חור תולעת וכיוצא באלה, אנו נוכל לבנות תוך מספר עשרות שנים ספינות חלל ענקיות. ספינות אלה יהיו מושבות שיוכלו לשאת אלפי אנשים ויותר וינועו בחלל במהירות של עשירית ממהירות האור. זוהי מהירות שניתן להשיגה באמצעות אנרגיה זמינה ואמצעי הנעה שידועים לנו היום. רק צריך להשקיע וליישמם.

נניח שהשלמנו פרויקט כזה, נאמר בעוד חמישים שנים ואנו מתכוננים לשלוח משלחת בת כאלף אנשים למסע ארוך שרק הנכדים של הנכדים של הנכדים… (שלשת הנקודות אומרות שצריך לחזור על זה עוד כמה פעמים) שלהם ינחתו על כוכב לכת כלשהו. הרבה ספרים, סרטים וסימפוזיונים עסקו כבר בנושא הזה, אבל להזכירכם – אנחנו נמצאים כבר בשלב היישום, כיוון שאנו רוצים להציל את המין האנושי מהגורל הצפוי לו בכדור הארץ.

הספינה שלנו ואולי שתיים או יותר, משייטות להן בחלל כאלף שנים, מוצאות כוכב לכת ראוי להתיישבות במרחק של כמאה שנות אור מכדור הארץ. המושבה יורדת מהספינה ומתיישבת על פני אותו כוכב ומתחילה לפתח וליישב אותו. עוברות נניח אלף שנים וגם בני האדם בכוכב ההוא בונים ספינות – מושבות ומשלחים אותן לאי שם בגלקסיה… וכן הלאה…

איפה המושבות שלהם?

ועכשיו בואו נעשה חשבון – אלף שנים התיישבות בכוכב ועוד אלף שנים נסיעה בעשירית ממהירות האור – התקדמנו מאה שנות אור. הואיל והקצה הרחוק של הגלקסיה נמצא במרחק של כמאה אלף שנות אור מאתנו, אנו נגיע אליו תוך שני מיליון שנים וזה גם אומר שתוך שני מיליון שנים נמלא את כל הגלקסיה ונתיישב בכל כוכב הראוי להתיישבות.

החיים בכדור הארץ התחילו לפני פחות מארבעה מיליארד שנים. הגלקסיה קיימת יותר מעשר מיליארד שנים. בחלק מהכוכבים האחרים, החיים התחילו בוודאי מיליארד או שנים או יותר לפנינו והם הגיעו לתבונה מזמן. מספיק שתרבות טכנולוגית אחת החלה במסעות לחלל לפני שני מיליון שנים והיא הייתה ממלאת היום את כל הגלקסיה. ושוב נשאלת השאלה – איפה הם.

תשדורות רדיו והשמדה עצמית

זוכרים את הספר קונטקט של קארל סאגן ואת הסרט? כבר יותר משלושים שנים אנו מאזינים לתשדורות רדיו מהחלל ועד היום לא קלטנו כלום. מדוע?

אולי זה מטבעה של תרבות טכנולוגית והתכונה הבסיסית שמוטבעת במהלך האבולוציה – מלחמות בין קבוצות – הגורמות לכך שכל תרבות טכנולוגית משמידה את עצמה לפני שהיא מגיעה לשלב של ספינות חלל ושידורי רדיו אינטנסיביים לחלל. מאידך, אם הם שלחו משלחות כפי שתיארנו – אז אולי בכל זאת היו צריכים להמשיך להתקיים ולשדר. אז מדוע רועמת השתיקה?

חיים – מילא, תבוניים – אולי

ואולי, גם אם הגלקסיה מלאה חיים, אין זה בהכרח שהתפתחו חיים תבוניים ועוד פחות מכך תרבות טכנולוגית. זה די סביר להניח שבכל כוכב לכת עם תנאים מתאימים, מתחילה אבולוציה כימית שממשיכה לאבולוציה ביולוגית, אך שום דבר בתורת האבולוציה אינו מחייב התפתחות יצורים תבוניים בסדר גודל שלנו ובוודאי לא התפתחות תרבות טכנולוגית.

יש דוגמאות רבות באבולוציית החיים של כדור הארץ, שלא כל התפתחות אפשרית או גומחה פנויה לחיים אכן מנוצלת. לפיכך מאוד יכול להיות שהתפתחות חיים תבוניים ובמיוחד תרבות טכנולוגית שפיתחה רדיו ומסעות בחלל היא ייחודית לנו. רק בחלקיק קטן – האחרון של החיים בכדור הארץ – התפתחנו אנחנו והטכנולוגיה שלנו. וזה אולי ממש במקרה. לו הדינוזאורים לא היו נכחדים לפני 65 מיליון שנים, היונקים לא היו ממשיכים להתפתח ואנחנו לא היינו קיימים. מכל היונקים בכדור הארץ, לדולפינים תבונה מסוימת, אבל איפה הם ואיפה טכנולוגיה. היחידים שקצת דומים לנו – קופי האדם, יש להם תבונה משופרת ומעט מיומנות של כלים פשוטים – אבל איפה הם ואיפה אנחנו; רק במקרה הופענו על כדור הארץ. היצורים המוצלחים ביותר הם דווקא החיפושיות – המהוות יותר מששים אחוז ממיני בעלי החיים.

שנאת זרים וחלון הזמן של הטכנולוגיה

למדינות רבות יש היום אמצעי השמדה המונית המסוגלים למחוק את החיים מעל פני כדור הארץ. רבות אחרות שואפות שיהיו להם אמצעים כאלה ועושות מאמצים להשיג אותם. האם אנו יכולים לסמוך על תבונתם של המנהיגים שלא יפעילו אמצעים אלה? ניסיון העבר הוכיח שאין לסמוך על המנהיגים שיימנעו ממלחמות ומהפעלת אמצעי השמדה המונית.

ונניח שנמצא יצורים מחוץ לכדור הארץ – מה יקרה אז? הניסיון שלנו לא מעודד. השימפנזים – היצורים הקרובים לנו ביותר, מה אנחנו עושים להם – הורגים אותם, מדביקים אותם במחלות ומשמידים את אזורי המחיה שלהם וזה בדיוק גם מה שעשינו במסעותינו בעבר, בכל מקום בו נתקלנו בתרבויות אנושיות זרות שהיו בעלות טכנולוגיה פחות מתקדמת.

מאוד אפשרי שלו היו תרבויות זרות מגלות אותנו – הם היו נוהגים בנו אותו הדבר. יותר מפעם אחת שידרנו מסרים לחלל וזה אולי היה מעשה התאבדות. שלחנו גם מסרים פיזיים בחללית הממשיכה לשייט בחלל הבינכוכבי.

למזלנו – כנראה שאין מי שיקבל את המסרים שלנו. אם בכל זאת יש, אז הם מעטים ביותר ואולי בגלקסיה שלנו אין בכלל. גם המעטים, אם ישנם, נמצאים או נמצאו במרחק גדול מאוד של חלל וזמן מאתנו; וגם אלה השמידו את עצמם – ואז כל חלון הזמן של טכנולוגיה מפותחת התקיים רק מספר עשרות או מאות שנים בלבד ובוודאי לא בזמן התואם להווה שלנו, כיוון שחלון זמן זה הוא רק כהרף עין לעומת מיליארדי השנים שבהם התפתחו חיים במקומות אחרים בגלקסיה וביקום. בקיצור – אנו מנסים לקלוט, אבל כרגע אף אחד לא משדר.

זו לא גישה פסימית… וכי מי מאתנו לא רוצה לפגוש ביצורים נבונים מכוכבים אחרים? זו גישה ריאליסטית – עם כל הצער שבדבר. לאור כל זאת, יכול מאוד להיות שנמשיך ליהנות מחיזרים ומפגשים בין תרבויות – רק בספרי וסרטי המדע הבדיוני. ולוואי ונתבדה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן