הורמון “אמון” מנטרל פחד.

מחקר הדמיית מח במכון הלאומי של בריאות הנפש (NIMH) גילה שהכימיקל המוחי אוקסיטוצין, הקרוי גם בשם הורמון ה”אמון”, גורם לקצר במעגלים חשמליים במח האנושי הקשורים בעיבוד רגש הפחד

מחקר הדמיית מח במכון הלאומי של בריאות הנפש (NIMH) גילה שהכימיקל המוחי אוקסיטוצין, הקרוי גם בשם הורמון ה”אמון”, גורם לקצר במעגלים חשמליים במח האנושי הקשורים בעיבוד רגש הפחד.

סריקות בנושא השפעת האוקסיטוצין על מח האדם, חושפות שההורמון מדכא את משכן רגש הפחד במח- השקד (amygdala) ותחנת הממסד המקושרת אליו בגזע המח, כתגובה להיווצרות תחושת פחד. העבודה עשויה להניב גישות חדשות לטיפול במחלות הנגרמות ע”י ליקוי תפקוד השקד וכן, פחד חברתי כדוגמת פוביה חברתית, אוטיזם, ואולי אף סכיזופרניה, מציע המחקר.

דיווח מדענים שוויצרים בקיץ שעבר על הקשר בין אוקסיטוצין לבין הגברת אמון בבני אדם, הוא שנתן השראה למחקר החדש. ברצותו להבין את ההשפעות העמוקות, החוקר אנדריאס מייר-לינדנברג ועמיתיו, פתחו במחקר הדמיה של המח אשר בודק כיצד משפיע אוקסיטוצין על המעגלים החשמליים במח. כעת משגילה ירידה בפעילות השקד הבאה כתגובה למפגש חברתי באנשים בעלי מחלת מח גנטית נדירה, אשר מביאה אותם לבטוח באחרים בצורה מופרזת, מייר-לינדנברג משער כי האוקסיטוצין מאיץ את תהליך רכישת האמון באמצעות דיכוי השקד ומעגלי העיבוד של תחושת הפחד.

הניסוי אותו עיצב על מנת לאמת את התאוריה שלו, כללה 15 גברים בריאים ששאפו אוקסיטוצין או פלציבו, קודם לכן שעברו סריקת הדמיית תהודה מגנטית תפקודית (fMRI). בעוד שבוצעה עליהם הסריקה, הגברים התבקשו לבצע משימות הידועות כמעוררות את השקד- צפייה בתמונות המציגות פרצופים כועסים או מפוחדים וסצינות מאיימות.

מייר-לינדנברג מצא שהמצגות המאיימות עוררו תגובה חזקה באזור השקד בסריקות הפלסיבו, לעומת סריקות אנשי האוקסיטוצין אשר אצלם נרשמה פעילות נמוכה באופן ניכר. במיוחד בא לידי ביטוי ההבדל בתגובות לתמונות של פרצופים מאיימים, דבר הרומז על תפקיד עיקרי של האוקסיטוצין בוויסות פחד חברתי. בנוסף, האוקסיטוצין טשטש את התקשורת בין השקד לבין החלק העליון של גזע המח, אשר אחראי על העברת תגובת הפחד.

החוקרים מאמינים שממצאיהם, המופיעים בכתב העת “Neuroscience”, ייושמו בטיפולי מחלות נפש שונות. “משום שפעילות שקד מוגברת קשורה בפחד חברתי, בפוביות חברתיות, סיכון גנטי לחרדות, דכאון, ויתכן כקשור לפחד חברתי בתהליך הערכת הבעות פנים אצל אוטיסטים, האופי הדואלי של אוקסיטוצין בהשפעתו על בני אדם מציע כלי פוטנציאלי רב עוצמה לטיפול בפחדים חברתיים רלוונטים”, אומר מייר-לינדנברג.

להודעה לעיתונות של מכון
NIMH