תעשיית החיות- המזהם מספר אחת

מתוך דו”ח מטעם האו”ם שפורסם בתחילת השנה, עולים נתונים מבעיתים לגבי כילוי משאבי טבע, האצת ההתחממות הגלובלית והכחדת מינים. אצבע מאשימה מופנית בעיקר לתעשיית החיות

מתוך דו”ח מטעם האו”ם שפורסם בתחילת השנה, עולים נתונים מבעיתים לגבי כילוי משאבי טבע, האצת ההתחממות הגלובלית והכחדת מינים. אצבע מאשימה מופנית בעיקר לתעשיית החיות.

למרות שאינו שחקן עיקרי מבחינה כלכלית, שוק החיות הוא רב ערך פוליטית וחברתית. דרישות מוצרי שוק החיות העולמי הולכות וגוברות באופן תדיר עם הסרת מחסומי מסחר מדיניים וגיאוגרפיים בעקבות תהליכי הגלובליזציה. ביקוש הבשר העולמי צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2050 לכ- 465 מיליוני טונות בשנה ושיעור הביקוש לחלב הצפוי לאותה שנה הוא 1,043 מיליוני טונות. דו”ח מטעם האו”ם בנושא שוק החיות מאשים את השוק בזיהום אוויר חסר תקדים, זיהום ודלדול מאגרי המים העולמיים, הכחדת יערות, הכחדת מינים ומעלה דרכי התמודדות אפשריות.

זיהום אוויר

עפ”י הדו”ח, השלכות תעשיית החיות על האקלים הן כבירות. תעשיית החיות “תורמת” כמות נכבדה של 18% מכלל פליטת גזי החממה, כמות העולה על זיהום כל כלי התחבורה על פני הפלנטה שמהווה 13.5%. העיקרים מבין הגזים הם פחמן, מתאן, תחמוצת החנקן ואמוניה. פליטת הפחמן במשק החי נגרמת בעיקר בעקבות בירוא יערות ושימוש בדלק פוסילי. פליטת מתאן מתעשיית החיות, הנגרמת כתוצאה מפעילות מעיים בחיות ונחשבת לגז קטלני יותר מהפחמן, מהווה 40% מכלל הפליטה העולמית. תחמוצת החנקן, המסוכן מבין שלושת גזי החממה העיקריים, כתוצאה ממשק החיי, מגיע לשני שליש מהכמות העולמית. כמות האמוניה, גז פחות קטלני לאוזון אך נחשב כמזהם אזורי קשה הגורם לגשם חומצי, הנפלטת מדי שנה מגיעה ל-47 מיליוני טונות. 94% מהם נפלטים מהחקלאות ומתוכם 64% ממשק החיי.

זיהום מים

משק החי הוא כנראה המקור התעשייתי הגדול ביותר לזיהום מים. לתהליכים השונים בשרשרת היצור בשוק החיות יש השפעה על כמות המים הגלובלית, איכות המים הראויים לשתיה ומערכות אקולוגיות. מעבר לשימוש ישיר וכילוי כמויות גדולות של מים, תוצרי משק החיי מזהמים את המים הראויים לשתיה. הפרשות בעלי החיים וכן רעל הדברה מדשנים לגידולם, אנטיביוטיקה והורמונים המוספים למזונם וכימיקלים כגון חנקן, זרחן ומתכות כבדות שהם תוצרי לוואי ממפעלים לשחיטה ועיבוד עורות, מחלחלים למי התהום או נפלטים אל מקורות המים הסמוכים. לזיהום המים השלכות רבות על סביבתנו- הזיהום יוצר אזורי-מוות בקווי החוף, גורם להידלדלות שוניות, בעיות בריאות באדם, היווצרות חיידקים חסיני אנטיביוטיקה, הרס של מני מערכות אקולוגיות ימיות ועוד.

ניצול קרקעות

בעיה נוספת העולה מן הדו”ח מדברת על כך שתעשיית החיות היא הסקטור הגדול ביותר לניצול בלתי הולם של קרקעות. השטח הכולל המנוצל לתעשייה זו מהווה 30% מהקרקע על פני כדור-הארץ ו-70% מהשטח המנוצל לחקלאות מכל סוג. מאחר וקרקעות של יערות הם פוריים, זולים יחסית ובלתי מיושבים, התעשייה מתיישבת בעיקר בהם. לדוגמא 70% מיערות הגשם באגן האמזונס באמריקה הדרומית נכרתו והוסבו לשטחי מרעה. יערות הם הדרך הטבעית של הטבע לסלק רעלים ולשקם את איכות האוויר- בירוא היערות דינם כדין השמדת הריאות של כדור-הארץ. נוסף לכך, ניצול בלתי הולם של קרקעות משפיע על המאזן הטבעי העדין של הטבע ומשבש, ואף עלול להכחיד, מערכות אקולוגיות שלמות אשר כל זן בה תלוי במאזן עצמו ובזנים אחרים.

מהם הפתרונות המוצעים?

עידוד השימוש בדלקים אורגניים כגון ביו-גז כתחליף לדלקים פוסיליים, השקעה במחקר הטכנולוגיות ה”ירוקות”, ייעול מערכות ההשקיה, גביית מחיר מלא מהחקלאים על השימוש במים, הוצאת חוקים המגבילים את השימוש במים בחקלאות וחוקים המגבילים פליטת גזי חממה כגון הסכם קיוטו, מערכת ענישה והרתעה, הגבלת שריפת היערות, ניהול קרקעות יעיל, התגברות על מכשולים בתחום דרכי הניידות בתעשייה, הגברת המודעות הכללית לגבי החומרה הסביבתית, מיסוי, הגנה על מינים נכחדים ועל מערכות אקולוגיות בסביבת המפעלים ועוד. עפ”י דו”ח האו”ם יש לייסד באופן דחוף ארגון שיהיה אחראי על פיקוח על תעשיית החיות. דעה קצת שונה שהועלתה בעיקר בקרב פעילי זכויות בעלי החיים כתגובה לדו”ח היא שדרך הפתרון היעילה ביותר תהיה לקצץ בכמויות העצומות של המוצרים מן החיי אותם אנו צורכים ולעבור לתזונה צמחית.

משק החי עושה שימוש נרחב במשאבי טבע ומשפיע על המערכת האקולוגית בה אנו חיים, לכן יש לנטר ולפקח על מידת השימוש, אופן השימוש והשלכות הסקטור על הסביבה. אנו ניצבים כיום בפני צומת דרכים קריטית בתולדות האנושות. מבין כל הדעות המועלות, דבר אחד מוסכם על פי כל- אין לחזור ל”עסקים כרגיל” ולהדחיק את הדחיפות לשינוי. יש להפחית כמה שנוכל את הפגיעה של תוצרי תעשיית החיות בבריאותנו ובסביבתנו ולהתחיל לחיות בשלום עם אמא טבע.

מקורות

לדו”ח הצל הארוך של חיות המשק (PDF)
ויקיפדיה אפקט החממה
ויקיפדיה זיהום אוויר
ארגון שב”י – עמותה ישראלית הקוראת לעבור לצמחונות

41 Responses

  1. 1. אני שם לב שהארגונים הירוקים מצליחים לפרסם היטב סרטונים של חיות מוכות ומעונות ברשת. אפשר באותה המידה לפרסם סרטונים מעשיים יותר המסבירים לציבור בצורה רגועה ושקולה את היתרונות של אכילת מזונות שונים. אני בטוח שבעזרת תרומות שחלק מהציבור (כולל אותי) תורם לארגונים ירוקים שונים, ניתן לממן גם פרסומות דומות ברדיו ובטלויזיה.

    2. חברי הכנסת, כפוליטיקאים, מנסים להשביע את רצון העם, תוך כדי איזון עם מה שטוב לציבור. ההצעה שמיכאל העלה, למשל, יכולה להתקבל תחת מסגרת קיצוץ הזיהום, אך השפעת לוואי שלה היא העלאת מחירי הבשר ובכך תעודד לצמחונות. ניתן להגיש הצעות דומות, שיתמכו גם ע"י דעת הקהל שאמורה להתחזק בעקבות הצעה מספר 1.

    אני אעזוב את הדיון עכשיו. אך כמילה אחרונה, ברצוני להביא ציטוט מעניין מויקיפדיה אודות העימות בין בית שמאי המחמיר ובית הלל הנוח לבריות. אני סבור שציטוט זה מסכם בדרכו חלק גדול מהדיון שהיה כאן.

    "המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל הייתה למעשה על האסטרטגיה: האם לקבוע את האידאל הגבוה, את האמת הבלתי מתפשרת כמודל לחיקוי לעם או להיות קשובים לעם, ולהעמיד הלכות שהציבור יכול לעמוד בהן. יש אומרים כי למרות שההלכה נקבעה על פי בית הלל, לעתיד לבוא תיקבע ההלכה על פי דעת בית שמאי."

    סוף-שבוע נעים,

    רועי.

  2. אינם ישימים במציאות
    1. “מסע פרסום מעשי בתוך החברה המערבית” – הרעיון היה יכול להיות מעשי אם היה לך תקציב של חצי מיליון דולר מינימום (וגם זה רק אם מדובר על מסע פרסום בגבולות מדינת ישראל). לצערנו גאידמק וורטהיימר עדיין לא טבעוניים לכן הסיכוי שפעילי זכויות בע”ח יגייסו סכומים כאלה אינו כ”כ מעשי.
    2. “הבאה להעלאת מחירי הבשר, לעומת הורדת מחירי התזונה הצמחית… חקיקת.. מס-קרקעות.. וכו'”- כמו הסעיף הקודם. אחוז נכבד מחברי הכנסת אינו טבעוני לכן אין לצפות שיקדמו שם חוקים כאלה בחיוך רחב.

    למרות זאת, יש לצפות לעליה ניכרת במחירי הבשר החלב והביצים וירידה ביצורם. מדוע? תופעה מעניינת בכלכלה שקוראים לה “תופעת המחסור” מדברת על כך שכל המשאבים החומריים הם סופיים ומכך שכל המוצרים שניתן להפיק מן המשאבים הם מוגבלים וסופיים. במילים אחרות יום אחד הביקוש הגובר למוצרי שוק החי יעלו ומצד שני יגמרו חומרי הגלם (השטחים והמים) ואז יצור ותפעול משקי החיות לא יהיו יותר יעילים כלכלית. דבר נוסף שיקרה הוא שהביקוש יגדל עם צמצום אחוז המזון הכללי מהחי, וההיצע כאמור יקטן, דבר זה יגרור עליית מחירים גורפת ויותיר את מוצרי החי בהישג יד של העשירונים הגבוהים בלבד.

    בכל מקרה, אם הית מאמין באידיאולוגיה של הצמחונות/ טבעונות היתי מציעה לך לפעול על מנת לקדם את רעיונותיך- להיות לוביסט, דובר, קמפיינר, פרזנטור. אבל מאחר ואתה “מתגרה מסטייק טרטר נוטף ועסיסי” ומעדיף אותו על פני מצפון נקי, אין טעם להציע.

  3. אני מעתיק את ההצעות שלי מההודעות הקודמות.

    ——————
    1. מסע פרסום מעשי בתוך החברה המערבית, המדגיש את היתרון של תזונה צמחית בעיקרה על פני תזונה בשרית בעיקרה. זה יכול להביא לשינוי איטי בדרך החשיבה של אנשים ובדרכי הצריכה שלהם. בוודאי שזה יביא לשינוי יותר טוב מלחרף ולגדף אנשים שאוכלים בשר, ולספר להם ש- ‘בשר זה רעל’, דבר שמנוגד לגמרי לאינטואיציה האנושית.

    2. הבאה להעלאת מחירי הבשר, לעומת הורדת מחירי התזונה הצמחית המשלימה, כמו טופו. אפשר לגרום לכך ע”י חקיקת מסים נוספים לחוואים / לולנים, או פשוט ע”י חקיקת ואכיפת תנאים טובים יותר לבע”ח, דבר שייקר את עלות ההחזקה שלהם. אפשר להטיל פחות מס-קרקעות על איכרים שמגדלים גידולים חשובים לתזונה צמחונית, או לגבות מהם פחות כסף על כל ליטר מים להשקיה, וכן הלאה.

    ————–

    כמו כן גם מיכאל העלה הצעה, ואני מצטט :

    “הרחבת המגמה של הקצאת זכויות לפליטת מזהמים תמורת תשלום – מגמה שכבר קיימת בתעשייה – גם לתחום חיות המשק.”

  4. זיו,
    תודה על המידע. מעניין יהיה לבדוק את החברות האלו ולהבין את הסוציולוגיה שלהן.

    יעל,
    הכתבה אכן היתה מעניינת, ואין לי התנגדות לנקודת המבט המוצגת בה. ההתנגדות שלי מכוונת להצהרות הכוללניות שעלו בדיון על הכתבה. אני מעריך מאד את המוסריות העצמית של המתדיינים כאן, אך אני לא מוצא שההצהרות הללו תורמות במשהו לשינוי המציאות.

    בניגוד להאשמתך, אני לא מחפש נוסחת קסם או פתרון אולטימטיבי. מה שאני עושה, וחוזר ומדגיש בדיון הנוכחי, הוא שאין פתרון אולטימטיבי אלא רק סדרה של צעדים הדרגתיים בכיוון ששנינו מסכימים שהוא הנכון – להפסיק לנצל חיות.

    הייתי שמח אם במקום להטיח האשמות אחד בשני, היינו יכולים להתדיין כאן ולהגיע לרעיונות אודות צעדים מעשיים אפשריים בכיוון זה.

  5. רועי צזנה היקר (מופנה גם אל שאר המתדיינים),

    אני מציעה לך לעבור שוב על המלל כאן מתחילתו ועד סופו. הכתבה עצמה נכתבה מנקודת מבט מדעית ושיקפה טענה של ועדה מטעם האו”ם בדבר היות ענף משק החי הגורם המזהם מספר אחת.
    באורח מסתורי ולא ברור, מרבית אם לא כל התגובות כאן בנוגע לכתבה עסקו באופן קטנוני ומצטדק בנושא שבכלל לא הועלה בכתבה בדבר “צמחונות- בעד או נגד”.
    אז שים לב מה קרה- קודם אתה גורר את השיחה למקומות שבכלל לא קשורים לכתבה, כשעונים לך על הטענות שהעלית, אתה מצטדק ומביא טענות נגדיות פסאדו-מדעיות, אחרי כן, אתה שואל שוב ושוב האם יש איזשהי נוסחת קסם (כדבריך “פתרון”, “צעדים מעשיים” וכו’), ובסוף עוד מאשים את העונים בכך שתשובותיהם פרובוקטיביות ולא רלוונטיות? כפי שאמרתי נדמה לי שאתה מנהל את הדיון הזה עם עצמך. דיון אמור להיות רלוונטי, עקבי ושיטתי ולא מבולגן, חסר קו מנחה ואסוציאטיבי.

    ולשאלתך הגדולה בדבר “נוסחת קסם ופתרון אולטימטיבי” אני עדין לא יו”ר דרקטוריון אנונימוס וגם לא סמנכ”ל PETA ואין לי מושג מה הצעדים שננקטים, מסעות הפרסום השיווקיים ומפות הדרכים העולמיות.
    אבל נראה שהנושא ודרכי ההתמודדות מענינים אותך, אז אני יכולה להפנות אותך אל הגורמים המתאימים שיספקו את שאלותיך.

    אתה שואל על “צעדים שיקדמו את המטרה”. מטרה של מי? שלי? של האו”ם? של תנובה? אין פה אגף הטובים ואגף הרעים. כולנו באותה סירה, אנו חיים בעולם הזה, נושמים את אותו אוויר, חשופים לאותה קרינה, אוכלים את אותו האוכל ומשתמשים באותם המים.
    ושוב, אין “משוואת קסם” שתפתור את כל הבעיות העולמיות בין לילה, ברור שעל כל פתרון שיועלה יהיו מאה טענות-נגד. הכל ענין של למצוא את האיזון.

  6. זה לא עד הסוף נכון מפני שיש הרבה מאוד שטחי גידול של צמחים שנועדו אך ורק על מנת לגדל חיות. זה נכון שמשתמשים גם בשאריות מהמזון של האדם, אך הרב מגיע לא משם, ובכל אופן תסכים איתי שבסופו של דבר יהיו הרבה פחות שטחי חקלאות בחברה טבעונית. אני מודה שאין לי את המקורות

    הפתרון של מעבר כלל עולמי לטבעונות אקטואלי גם להיום. זה כן נכון לשאול גם היום למה להרוג כשאפשר בלי (למרות שזה לא עד הסוף קולע לדיון כאן כי הדיון כאן הוא על אקולוגיה, ולא על מוסר).

    הכושים העבריים מדימונה טבעוניים מוחלטים. כמו כן במזרח הרחוק יש הרבה טבעונות, ואני מודה שאני לא מספיק בקיע בנושא ע”מ להגיד לך אילו אוכלוסיות במזרח הרחוק… אני יכול להגיד לך אבל על הג’ייניזים, וזרמים שונים בבודהיזם….

    הפתרון של טבעונות כלל עולמית בהקשר האקולוגי סופר אקטואלית להיום. ניתן לחיות הרבה יותר בזול, ועל ידי הרבה פחות משאבים עולמיים מטבועונת מוחלטת. ביום בו יפסיקו לגדל חיות בשביל שנאכל, האוכל הטבעוני יהיה זול בהרבה, שטחי החקלאות יקטנו (ביחס לשטח שהם תופסים היום כשהם גם צריכים להאכיל את למלעה מ90 מיליארד החיות שמספקות לנו חלב ביצים ובשר. וכן… פרה אוכל הרבה יותר מבן אדם, במיוחד לאחר הפיטומים, ותרנגול אוכל יותר מאשר שיאכלו אותו), ויהיה יותר אוכל גם לעולם השלישי. זה נשמע כמו אגדה, אבל זה כל כך קל לעשות זאת…

  7. יעל פטר היקרה,

    אנא קראי שוב את הודעותי בתשומת לב. איני תומך בהתעללות בחיות או בקטל מיותר של חיות. הסרטון, ביחד עם השאלה הפרובוקטיבית שפירסמת כאן, אינם שייכים בכלל למטרת הדיון הנוכחי, או עונים על השאלות שאני מעלה.

    בכל זאת, אני אתייחס אל הסרטון, כי נראה שהוא חשוב לך.

    המטרה בסרטון היא להציג מראות מזעזעים כדי להעביר מסר מסויים לצופה.
    האם הוא זעזע אותי?
    כן, בהחלט. עצרתי אותו לאחר 50 שניות, מפני שאני לא אוהב לראות יצורים סובלים. אם הייתם מקרינים אותו בטלוויזיה, הייתי פשוט מעביר ערוץ.
    האם המסר עבר?
    לא. עצרתי אותו לאחר 50 שניות. במונחים של פירסומאים, החמצתם כאן הרגע את רוב קהל היעד שלכם.

    אז כנראה שפרסום מהסוג הזה לא אפקטיבי כפי שהיינו רוצים, וכנראה שהוא גם לא מעשי כל-כך כאמצעי לשכנוע, עבור רוב האנשים בעולם המערבי שרוצים את ליטרת הבשר שלהם ולא לחשוב הרבה מעבר.

    אם את רוצה להמשיך בדיון בצורה רצינית, אני כאן. אם את רוצה לעשות דמוניזציה שלי ברוח ה- "אני צודק, וכל השאר מטומטמים / מרושעים כי הם לא קולטים את זה ופועלים בהתאם"…

    ובכן, למען האמת, גם אז אהיה כאן. אבל זה לא מה שיקדם את המטרה, נכון?

    עדיין מחכה להצעה מעשית מספר 2,

    רועי.

  8. דן וזיו היקרים,

    תודה על תגובותיכם. שניכם מצביעים על כך שתזונה צמחונית אמורה להיות זולה יותר מתזונה בשרית, אך היא אינה כזו. הסיבה, כפי שזיו כותב, היא היצע וביקוש. אין מספיק ביקוש למזון צמחי שיהווה תחליף לבשר, ולכן מחירו גבוה.
    כתשובה לכך, ניתן לתמרן את ההיצע והביקוש בדרכים שונות (שתיים מהן כבר תיארתי בהצעותי) – ולהשפיע על הרגלי הצריכה של אנשים רבים. האם יש לכם רעיונות נוספים כיצד ניתן להשפיע על ההיצע והביקוש?

    זיו –
    הרוב המכריע של הצמחים המשמש להאכלת החיות הוא חלקי צמחים שלא היו מועילים לאדם. מבחינה זו, החיה משלימה את התפוקה של החקלאים. האדם אוכל את גרעיני החיטה, והחיה אוכלת את כל היתר – ואז אנו אוכלים את החיה. מקסימום תפוקה מכל דונם.

    לגבי החברות הצמחוניות והטבעוניות הרבות שאתה מתאר, הייתי שמח לדעת לאילו אתה מתייחס. קראתי כבר על לא-מעט חברות מסביב לעולם, אך קשה לי להיזכר בחברות שהיו צמחוניות / טבעוניות בצורה מובהקת. החברות ה- ‘מתנזרות מבשר’ שאני מכיר מתבססות על צמחים, אך גם על חרקים ודגים, ככל יכולתן. סביר להניח שלו היו נותנים לאנשים באותן חברות את האפשרות לאכול בשר מדי יום, הם היו עושים כן בשמחה – והיו בריאים יותר כתוצאה מכך (או ליתר דיוק, פחות בתת-תזונה).

    אבל אני רואה שמיכאל קולע למטרה כאן. הבעיה שלי היא לא עם הצמחונות או עם ‘בשרנות’. הבעיה שלי היא עם ארגונים ירוקים שעושים יותר רוח מכל דבר אחר, בשל חוסר מוחלט במפות דרכים אמיתיות או ברעיונות לצעדים שיקדמו את המטרה בהצלחה. במקרים רבים הארגונים הירוקים עסוקים בקביעת מטרות נשגבות שמתעלמות מהמציאות הקיימת.

    לצעדים גדולים מגיעים רק מתוך סדרה של הרבה צעדים קטנים שעוקבים זה אחר זה. לא ניתן להגיע לצעד הגדול באמת – “אני מציע שהאנושות פשוט תפסיק לצרוך בעלי חיים ותוצרתם” – מבלי להכין את הקרקע לשינוי בסדרה של צעדים קטנים שעשויים להימשך עשרות שנים. עד אז, כל ציטוט בנוסח
    “לא חבל? למה להרוג כשאפשר בלי?”
    או
    “כל נטילת חיים כולל נטילת חיים של בעלי חיים למזון מיותרת. ”
    רק מנכר יותר אנשים משהוא מקרב למטרת הארגונים. אימרות כאלה שייכות לצעדים הרבה יותר מתקדמים, שעדיין לא הגענו אליהם. אולי עוד 20 שנה. אולי.

    זו הסיבה שאני שואל : מה ההצעות המעשיות שלכם, לצעדים הקטנים שיקדמו את המטרה? מהי מפת הדרכים שלכם?

  9. זיו:
    אינך מכוון למטרה הנכונה.
    מספר בעלי החיים שיישחטו לא יקטן אם תשכנע את רועי.
    השינוי לא יורגש אפילו אם תשכנע את כל קוראי הידען.
    אין להתעלם מכך שהדרך היעילה ביותר להשפיע על החברה של ימינו היא דרך הכיס וזה מה שרועי חוזר ומציע לעשות.
    עדיף, לכן, שבמקום שתלחם על צמחונותו של רועי, תיישם את עצתו ותחפש דרכים להשפיע באמת ובגדול.

  10. לרועי…
    אני כותב רק בהתייחס למה שרשמת לי, לא קראתי את כל השאר.

    לגבי העולם השלישי, ולגבי ישראל.

    סוכר חום עולה היום יותר מסוכר לבן. איך זה יכול להיות? הרי סוכר לבן זה סוכר חום מעובד… היצע וביקוש.
    דווקא במדינות עולם שלישי, קל בהרבה לגרום לכולם לאכול אוכל טבעוני ומזין, ורבוות החברות בעולם שבהן אוכלים אפילו רק אוכל טבעוני. עוד יותר רבות החברות הצמחוניות. הכושים העבריים (שהם כאן( למשל גם הם חיים מאוכל זול מאוד, וטבעוני לחלוטין. יש להם תוחלת חיים דרך אגב מהגבוהות בעולם.
    כיום בשביל לייצר טון אחד של בשר אתה משתמש בפי 10 צמחים מאשר שבן אדם היה יכול לצרוך בעצמו באופן ישיר.
    תחליפי הבשר לא באמת יקרים יותר לייצור. פשוט יש להם הרבה פחות ביקוש. הרבה הרבה פחות…

    בשנה מתות בישראל כ 300 מיליון חיות, על מנת שבני האדם יאכלו אותן. ניתן להחליף את כל אלה בתזונה צמחית. לא חבל? למה להרוג כשאפשר בלי?

  11. רועי היקר,
    כל נטילת חיים כולל נטילת חיים של בעלי חיים למזון מיותרת. יותר מכך, גם הסבל הרב שניגרם לחיות המשק במישקי החלב והביצים מיותר.
    כל זאת מבחינה מוסרית בלבד, על אחת כמה וכמה כשמשקי החי גורמים לבעייות אקולוגיות חמורות כפי שמראה דו”ח האו”ם ושורה של מחקרים אחרים.
    אני עצמי עברתי מתזונה צימחונית לטיבעונית, כשהבנתי שאני עומד רק באמצע הדרך, מבחינת זכויות בע”ח.
    המזון שלי לדוגמא, לא יותר יקר ממזונם של אוכלי בשר, כפי שנטען,
    למעשה הוא הרבה יותר זול מפני שאני צורך בעיקר מזון בסיסי ולא מעובד (ולא סויה …).
    המזון שאני צורך בריא הרבה יותר גם לאקולוגיה.
    יתרון אקולוגי נוסף, הוא כמות הזבל הנמוכה משמעותיית
    שאני מייצר.
    לשאלתך, אני מציע שהאנושות פשוט תפסיק לצרוך בעלי חיים ותוצרתם.
    טיעונים כגון: זה יותר טעים, אני מרגיש שאני צריך את זה וכו’ לא רלוונטים מבחינתי (וגם מבחינתה של האקולוגיה).
    איו לי ראיונות מעשיים למימוש, אבל אני יודע שמודעות ציבורית יכולה לקדם את המטרה, שכן כמו שאני שיניתי
    את דרכי מפני שלא יכולתי להתעלם ממידע שהובא בפני,
    יהיו גם אחרים שינהגו כך.

  12. תודה, מיכאל, על הצעה פרקטית מספר 1.

    אם הצעת חוק כזו תתקבל (במידה והיא עדיין לא קיימת) הרי שהיא גם תגביל את פליטת המזהמים, תצמצם את גודל שוק החי ותעלה את מחיר הבשר – וע"י כך תדחוף אנשים לתזונה צמחונית יותר.

    בהצעת חוק אחת אנחנו מצליחים גם להקטין את מספר החיות המגודלות לשם מזון, גם להוריד את הזיהום הנפלט מהם וגם לדחוף יותר אנשים לצמחוניות.

    מי רוצה לקום עם הצעה פרקטית מספר 2?

  13. מכיוון שנושא איכות הסביבה זוכה היום (ובצדק) לאהדה רבה, אחד הפתרונות שיכול לעזור (ואינני יודע – אולי אני מתפרץ לדלת פתוחה ואולי הוא כבר מיושם במקומות מסוימים – אשמח אם מישהו יודע ויענה על כך) הוא הרחבת המגמה של הקצאת זכויות לפליטת מזהמים תמורת תשלום – מגמה שכבר קיימת בתעשייה – גם לתחום חיות המשק.
    כעיקרון זאת נראית לי מגמה נכונה כיוון שמשאבי איכות הסביבה הנצרכים על ידי "יצרנים" למיניהם הם בעצם נחלת הכלל ותמחורם צריך להיות כזה שלא יהיה כדאי כלכלית לצרוך אותם בקצב העולה על קצב התחדשותם.

  14. רועי,
    חבל להתאמץ,רועי. הבהרת את השקפתך היטב – ולדעתי אתה צודק, אבל לירוקים יש אג’נדה ולא ראיות אמיתיות על טיבם של דברים,ובודאי לא על רוחם של דברים : נפש האדם.
    והרי מרבית יושבי תבל ינפנפו את הצורחים בשער לביב השופכין בלי הנד עפעף – ובלבד שלא תופרע לעיסתם!
    והצורחים ימשיכו לצרוח ובעצימת עיניהם אף יאמינו שהם מצילים את העולם.
    ושלא יפריעו להם עם עובדות – כי להם יש אמונות מעל לכל ספק. “הבשר המרעיל”. חה-חה …
    אגב – ולחלופין : הראו לי כל חיית טרף בוגרת שהיא שתסרב ללקלק חלב – למרות שהוא לכאורה “הונפק” לגורים בלבד ולמרות המעיים הקצרים של חיות הטרף …
    ועל דגת הים דיברנו כבר ? גם כאן מידת הרחמים ??
    בתיאבון,גברת פטר עם האג’נדה. ומה דעתך על המשך סלילת כביש 6 ?
    לא,אינך חייבת לענות. אני יודע !!!

    טירון בעובדות.

  15. דן סולו היקר,

    אין הצדקה לנטילת חיים מיותרת (דגש על מיותרת) ולא אמרתי כך בתגובתי. הנקודה שאני מנסה להעביר בדיון הנוכחי היא פשוט ששינויים חדים בצריכה העולמית אינם יכולים להתרחש במציאות כפי שהארגונים הירוקים מצפים שיקרו.

    אני שם לב שגם אתה לא ניסית לענות לבקשתי להצעות מעשיות. כך שאני חוזר ושואל : איזה פתרון היית מציע, שיהיה גם מעשי ומתאים לרוב המוחלט של אוכלוסיית העולם בתנאים הנוכחיים?

    אשמח לשמוע את הצעותיך,

    רועי.

  16. לאסף,
    אכן יערות גשם נכחדים בגלל גידול סויה בברזיל.
    אבל, כדאי לציין כי 70% מיבול הסויה מיועד לתערובת עבור חיות משק.
    וחוץ מזה, סויה הוא לא מזון דפולטיבי לאנשים שלא אוכלים בשר, זה מיתוס!
    ולרועי,
    מצטער לומר לך, אבל אני צודק וכל השאר מרמים את עצמם, צבועים או סתם מרושעים, מפני שאין הצדקה לנטילת חיים מיותרת.
    אני חושב שאתה שיך לקבוצה הראשונה, לפי הלהט שאתה מגן על טיעוניך השגויים.

  17. יעל היקרה,

    כדבריך, אני שואל ואף עונה, אך אני גם מחכה לתשובות שלך – ולשווא. האם לדעתך עדיף להחליט על כיוון פעולה, מבלי לחשוב עליו לעומק קודם?

    אני מעלה הצעות מעשיות (לטעמי) לפתרון הדרגתי של הבעיה. אני שם לב שאת לא עונה להצעות שלי, או מעלה הצעות מעשיות משלך. זו זכותך, אבל זה רק מדגיש את המחשבה שלי שרבים מארגוני הירוקים בעולם כיום הם לא הרבה יותר מגחמה של אזרחים מערביים במצב כלכלי ממוצע ומעלה, שלא רואים בצורה מפוקחת את שאר העולם. ההחלטות המעשיות האמיתיות מתקבלות כיום בין פוליטיקאים, ומסיבה טובה. האופקים שלהם פחות מקובעים והם מסוגלים לראות את התמונה היותר גדולה.

    לעניות דעתי, הארגונים צריכים לצאת מהלך הרוח, המשותף לקבוצות קיצון רבות כמו חלק מאנשי-הדת והמדע, של “אני צודק, וכל השאר מטומטמים / מרושעים כי הם לא קולטים את זה ופועלים בהתאם” (מה שמתחבר יפה לציטוט “לפחות אני לא מטייחת את העובדות, מתרצת תירוצים ומאשימה את כל שאר העולם”). אולי אז הם יפנימו שיש הרבה מאד אנשים בעולם שפשוט אין אפשרות מעשית עבורם, בתנאים הנוכחיים, לעבור לתזונה צמחונית. גם דרישות אחרות של הירוקים, כגון הפסקה מוחלטת של ניסויים בחיות מעבדה, מתעלמות מתנאי המציאות הנוכחיים. עד שהארגונים לא יגיעו לנקודת ראיה יותר מפוקחת של המציאות ויפעלו מתוכה, לא תהיה קבלה אמיתית של הארגונים האלו בציבור הרחב המפוקח יותר, שצריך להתמודד עם המציאות ביותר מסיסמאות ריקות מתוכן (ולראיה, כמה קולות ה- ‘ירוקים’ קיבלו בבחירות האחרונות לכנסת, לאחר אסטרטגיית ה- ‘זעזוע כדי לעבור את מחסומי ההדחקה העצמית של אנשים’? ).

    אני מאמין שהארגונים הירוקים יכולים להגיע לראיה יותר מפוקחת ופחות פנאטית של המציאות, ולכן אני גם משקיע מזמני ומנסה להתדיין איתך כאן בנושא. אם יש לך הצעות מעשיות משלך לפתרון בעיית משק החי, או ביקורת על ההצעות שלי, אשמח לשמוע אותן.

    יום טוב לך ולכולנו,

    רועי.

  18. רועי,

    אתה שואל ועונה? דיון מענין יש לך שם עם עצמך, תודיע לי כשתגיע למסקנות.
    ועכשיו ברצינות- כן צריך לזעזע את האנשים כדי לעבור את מחסומי ההדחקה העצמית שלהם. זה ממש לא טריויאלי לצפות מאנשים שיבינו את חומרת המעשים שלהם וישלימו עם העובדות המונחות מתחת לאפם (כפי שציינת).
    ההצהרה "תפסיקו להשחיט את כדה"א או שתמותו" לא היתה סתם פתגם פרובוקטיבי על שלט. כיום במהירות בה המדינות המתפתחות מנסות להדביק את המדינות המערביות במסע אל הגלובליזציה זה יהיה רק ענין של זמן עד שהביקוש הכולל למוצרים יעלה מעל ומעבר למה שכדה"א מסוגל לספק.

    אם עד היום 300 מיליון אזרחי ארה"ב הספיקו לכלות 70% מיערות הגשם, מה יקרה כאשר 6 מיליארד אנשי העולם השלישי יצטרפו ויתבעו לעצמם גם 3 מק-ברגרים ליום. אז בפירוש יש סיכוי סביר שנחזה בהשלכות קיצוניות של אפקט החממה עוד בתקופת חיינו.

    גם אני לא מושלמת, אבל לפחות אני לא מטייחת את העובדות, מתרצת תירוצים ומאשימה את כל שאר העולם.

    אסף,
    החשבון הוא פשוט, דונם קרקע של גידולי צמחים המיועדים ישירות לצריכה של בני אדם תניב לך יותר תוצרת מדונם קרקע של גידול בעלי חיים ומספוא.

  19. נקודה למחשבה, טופו עשוי מסויה,
    הספקית הגדולה של סויה היא ברזיל,
    בה משתווים שטחי גידול הסויה בשיטחי המרעה ,
    מגדלי הסויה "מתחרים" ברועים מי ישמיד יותר יער,
    למען סויה !

  20. יעל,
    למעשה, אנשים מתגרים גם מסטייק טרטר נוטף עסיס. אבל באמת שהנקודה הזו לא קריטית. האמת הפשוטה היא שבני-אדם אוהבים לאכול בשר על כל צורותיו, מכיוון שהאבולוציה כיוונה אותנו למזון עשיר חלבונים.

    את אומרת ש- ‘בשר הוא רעל’. אין על מה להתווכח כאן בכלל, כי זאת לא הצהרה רצינית. זאת בסך-הכל כתובת על שלטי הפגנה.
    האמת היא פשוטה. בשר הוא לא ‘רעל’. הוא לא הורג אותנו. הוא לא מרעיל אותנו. בשר הוא כמו כל סוג של מזון. יש לו את היתרונות שלו ואת החסרונות שלו. באותה המידה, אני יכול למנות לך צמחים המכילים מתכות כבדות, פירות וירקות המזוהמים מחומרים נגד חרקים או מרעלנים שהצמח עצמו מפריש, וכמעט כולם נטולים את הערך התזונתי הגבוה שיש לבשר.
    כמו כל דבר, צריך לקחת הכל במידה. תזונה המבוססת בלעדית על בשר אינה דבר טוב, כמו גם תזונה המתבססת בלעדית על סוג אחד של צמחים. כאשר משלבים את השנים זה בזה, לא ניתן לאמר על אף אחד מהם שהוא ‘רעל’. שני סוגי המזון פשוט תומכים ומשלימים זה את זה.

    לגבי ההצעה שלך, (“תפסיקו להשחיט את כדור הארץ, או שתמותו) היא אינה ריאלית, ולצערי היא משקפת את המבט ה- ‘ירוק’ הרווח כיום. התבססות גורפת על הצהרות כוללניות וקולניות לא תביא את השינוי. הרי הסברתי כבר שיש מיליארדי בני-אדם שאין ברשותם את היכולת לשנות את מזונם בצורה גורפת, למשל. מה תעשי איתם? שימותו בכל מקרה?
    את לא יכולה לשכנע בני-אדם בצעקות, וזאת הבעיה העיקרית של הארגונים הירוקים.

    הצעות פרקטיות יותר לדוגמא :
    1. מסע פרסום מעשי בתוך החברה המערבית, המדגיש את היתרון של תזונה צמחית בעיקרה על פני תזונה בשרית בעיקרה. זה יכול להביא לשינוי איטי בדרך החשיבה של אנשים ובדרכי הצריכה שלהם. בוודאי שזה יביא לשינוי יותר טוב מלחרף ולגדף אנשים שאוכלים בשר, ולספר להם ש- ‘בשר זה רעל’, דבר שמנוגד לגמרי לאינטואיציה האנושית.

    2. הבאה להעלאת מחירי הבשר, לעומת הורדת מחירי התזונה הצמחית המשלימה, כמו טופו. אפשר לגרום לכך ע”י חקיקת מסים נוספים לחוואים / לולנים, או פשוט ע”י חקיקת ואכיפת תנאים טובים יותר לבע”ח, דבר שייקר את עלות ההחזקה שלהם. אפשר להטיל פחות מס-קרקעות על איכרים שמגדלים גידולים חשובים לתזונה צמחונית, או לגבות מהם פחות כסף על כל ליטר מים להשקיה, וכן הלאה.

    אלו רק שתי הצעות, אבל הן הצעות פרקטיות שמתבססות על כוחות השוק, בניגוד לסיסמאות הפגנה מלהיטות שלא באמת תופסות אצל הציבור. הייתי שמח לראות את הארגונים הירוקים מנסים ללכת בדרך הזו כדי להשיג את מטרותיהם, במקום להסתמך על סיסמאות, הפגנות ותמונות מזעזעות שלא משרתות את מטרתם אצל מרבית הציבור.

    ולסיום – כן, באמת “חבל שיש אנשים שמעדיפים את התענוג הרגעי ולא חושבים קדימה על העתיד העגום אשר מחכה.” אבל כאלה הם בני-האדם.
    אכזבה מהם לא תעזור.
    תפעול של כוחות השוק ושל הפרסום כדי לגרום להם לעשות את ההחלטה הנכונה – כן יעזור.

    יום טוב,

    רועי.

  21. רועי,

    אתה מתגרה ממראה של נבלה, אחרי שהיא עברה בישול, טיגון, תיבול, השריה, המלחה ובעצם כל פעולה אפשרית שתוציא ממנה את הטעם והריח של נבלה.

    לאמירתך "בשר הוא לא רעל, הוא תוספת חשובה למזון" לא ראיתי צידוק אחד משכנע בכל סשן התגובות הזה.

    ועל האמירה "איני תומך בביעור יערות הגשם, אך היתי שמח לשמוע ממך הצעה ריאלית…"- אז יש לי הצעה ריאלית – תפסיקו להשחיט את כדור הארץ, או שתמותו.
    חבל שיש אנשים שמעדיפים את התענוג הרגעי ולא חושבים קדימה על העתיד העגום אשר מחכה.

  22. אין ספק שלא "נועדנו" להיות צמחונים, כפי שלא "נועדנו" לחיות מעבר לגיל 50.
    כל ההוויה האנושית מלאה במעשים שהם יותר התמודדות עם הטבע מאשר הסכמה אתו.
    אישית הגעתי להחלטה שלמרות שאיני מעלה גירה ולמרות ששיני אינן צומחות ללא הרף ולמרות שעיני ממוקמות בקדמת הראש כמקובל אצל טורפים, לא ארגיש נוח עד שאפסיק לאכול אחרים.
    כל מי שראה למה מסוגלים בעלי חיים יודע שאלה "אחרים" ולא חפצים או "מוצרים".
    קשה לי להאמין שיש מי שחושב אחרת ודי ברור לי שיכולתם של אנשים לאכול בעלי חיים מבוססת על הדחקה.
    מאז שהחלטתי להיות צמחוני אני נוהג כך ואיני פחות בריא.
    מזוני גם אינו יותר יקר מזה של שאר בני ביתי (שאינם צמחונים).
    נכון שאני נהנה מן הקדמה ושאלמלא היה השוק כפי שהוא לא הייתי מסוגל לכך.
    יותר מזה – מכיוון ששרתתי כעשרים שנה בצבא, בתקופה שבה (שלא כבימינו) לא הוגש אוכל מיוחד לצמחונים, המשכתי לאכול בשר תקופה מסוימת אחרי שהחלטתי שאני רוצה להיות צמחוני – פשוט כי לא הייתה לי אפשרות אחרת. רק כאשר בבסיס בו שרתתי פתחו חדר אוכל מיוחד לקצונה הבכירה – חדר אוכל שבו הייתה הגשה עצמית ויכולתי להתמלא בסלטים, חומוס וטחינה, החלטתי שכבר אין תירוצים.
    במילים אחרות – אני מבין פרגמטיזם מהו.
    מצד שני, איני מוצא כל פסול בהסתמכות על הקדמה כשזו קיימת ולמיטב ידיעתי חלק ממש לא מבוטל של הבשר ה"מיוצר" למאכל נצרך דווקא בחברות המתקדמות.
    בקיצור, אני חושב שיש הרבה שניתן וראוי לעשות אבל בתוך עמי אני חי (ועובדה היא שאפילו בני ביתי לא הפכו צמחונים בעקבותיי)

  23. דן,

    אפילו אם נתעלם מבעיית המחיר, שילוב כזה של מזון מחייב כמעט תמיד מסחר חופשי וענף, דבר שלא קיים בארצות מתפתחות.
    המזון שמספקים אירגוני הרווחה אינו מספיק כדי להאכיל את כלל האוכלוסיה באותם איזורים, ובוודאי שלא באופן קבוע.
    וכמו תמיד, המחיר הוא הבעיה העיקרית. אם תזונה ירוקה היתה בריאה וממלאת באותה המידה כמו תזונה המתבססת ברובה על בשר, והמחיר היה זול יותר, הרי שהיית רואה משפחות רבות שעוברות לצמחוניות כדרך חיים.
    כל עוד כוחות השוק לא תומכים בתזונה צמחונית, אני לא רואה את זה קורה במדינות המערביות ובטח שלא במדינות המתפתחות.

  24. רועי,
    ברור שמשפחות בעולם השלישי לא יכולות ללכת לסופר לקנות שניצל טיבעול.
    את החלבון הדרוש לאדם אפשר לספק בדרכים פשוטות (ובריאות) יותר: שילוב של דגן וקיטנייה יתן חלבון ‘מלא’ שעולה בהרבה באיכותו על החלבונים מהחי.
    דוגמאות לשילוב של דגנים וקטנייות אפשר למצוא במאכלים רבים כמו אורז ועדשים, פסטה עם שעועית ירוקה ו.. פיתה עם חומוס.
    אם נחזור לבעיית העולם השלישי, המזון שמספקים אירגוני הרווחה לאיזורים מוכי אסונות הם שקי תערובת
    של דגנים וקיטניות שניתן להכין מהם דיסה מזינה שמספקת חלבון ופחממות.
    אגב, הסיוע מגיע כתערובת מוכנה מראש אחרי שנילמד הלקח של סיוע שהגיע כרכיבי מזון בסיסיים ונישדד או ניסחר.

  25. יעל,

    תודה על הכתבה המעניינת.
    מספר הערות על תגובתך :
    הקופים אינם צמחוניים אלא אוכלי-כל, ומעדיפים כמעט תמיד לאכול יצורים חיים (שעשירים בחלבונים) מאשר צמחים. אם תתני לקוף בטבע תפוח, הוא קודם כל יחפש את התולעים שבתוכו כדי לאכול אותן, ורק בסוף יאכל את התפוח.

    את אומרת שאיננו מתגרים ממראה של גופות, אבל אני אישית מוצא שהמבורגר 300 גרם בסינטה-בר הוא מראה מגרה ומעורר-תיאבון ביותר. ומה זה אם לא גופה קצוצה?

    כך שבשר אינו רעל. בשר במידה הנכונה הוא תוספת חשובה למזון לכל אורך חיי האנושות. אם מקדונלדס מוכרים בשר בלחמניה, הם אינם מוכרים רעל, אלא אוכל (זה שמקדנולדס מכינים אותו בצורה קלוקלת, כבר בעיה אחרת).
    בדומה לאסף, איני תומך בביעור יערות הגשם, אך הייתי שמח לשמוע ממך הצעה ריאלית לשיפור המצב, שתתחשב בצרכיהם של מליארדי האנשים בכוכב.

    זיו,
    נראה לי שאתה מתייחס אך ורק לאנשים במדינות המערביות המפותחות, שבידיהם אכן יש את הבחירה להיות טבעוניים, צמחוניים או ‘בשרניים’. אך מה עם מיליארדי אנשים שקיימים במדינות מתפתחות כמו סין, הודו, אמריקה הדרומית ואחרות? אנשים אלו אוכלים לפעמים קדירת אורז ביום, ופעם בשבוע שוחטים תרנגולת או חזיר בשביל כל הכפר. או שהם חיים על טהרת הבשר, במקרים אחרים. מכל מקום, להם אין את אפשרות המבחר העצום שקיימת בפני המערבים, או את הכסף לתמוך במבחר הזה (כי אתה חייב לזכור שתזונה צמחונית עולה כיום לא פחות מתזונה בשרנית, ובמקרים רבים יותר כדי לתמוך בחוסרים בויטמינים/מינרלים שנוצרים).
    יודע מה? עזוב את סין והודו. מה לגבי ישראל? איך תאכיל מאות אלפי משפחות שגם ככה מתחת לקו העוני, בתחליפי בשר יקרים? עוף מכובס בא בזול ומאכיל את כל המשפחה ליומיים. חבילה של שניצל טבעול מספיקה בקושי לארוחה אחת של משפחה, ועדיין לא מספקת את כל הצרכים התזונתיים.

    כך ששוב, הייתי שמח לראות פתרונות ריאליים, שמתחשבים גם בהמוני האנשים שלא יכולים לברור כמונו את התזונה שלהם.

  26. רק בקטנה.
    אכן אין אלטרניטיבה פחות זיהומית לתעשיית בע"ח, במידה ובוחרים שהיא תהיה קיימת.
    כיום ניתן לחיות לחלוטין ללא התעשייה הזו.
    יש ויכוחים אינסופיים לגבי אבות אבותינו, או אבותיהם, שהיו צמחונייםאוכלי כל. הם לא משנים כלל.
    כיום יש הכל בצומח, וניתן לחיות באורך חיים טבעוני מלא, ואין אף אחד שיחלוק על כך.
    כולל B12 אגב…
    הוכחה?
    לא תראו טבעוני שלא שומר על עצמו, שמצבו הבריאותי פחות טוב מלפני שהפך לטבעוני, בהקשר של הטבעונות כמובן. לרב אגב הופכים הטבעונים לבריאים יותר.

    בהקשר של שטעמים מוסריים נובעים מרגש כשהם נוגעים לבע"ח: אצלי זה ממש לא כך. איני עצוב למראה סטייק עסיסי מולי. אני יודע שסבלו בשבילו. אין מחלוקת על כך השחיה סובלת. זה נראה לי פסול מוסרית לייצר חיה (הרי מייצרים אותה), לשעבד אותה, לגרום לה לחיות בתנאים הכי מזוויעים שאפשר, ולהרוג אותה.
    שלא יעזו להגיד שהמניע שלי הוא רגשי.

    כיום כל מי שאוכל בשר, ביצים או חלב אוכל אותם כי זה טעים לו, ולא משום סיבה אחרת.

  27. אסף,
    ראשית, צר לי לבשר לך אבל אבותיך היו צמחוניים. לנו יש אבות משותפים עם הקופים בעיקר השמפנזים, וכמעט כל הקופים הם צמחוניים וכן גם אבותינו המשותפים.
    מבחינת האנטומיה של הגוף אין לאדם מבנה של טורף:
    הבשר מתעכל אצלך בגוף 5-6 שעות בעוד שאצל חיה טורפת, בשל מערכת עיכול מותאמת לעיכול בשר, העיכול מתקיים שעתיים בלבד.
    לטורפים יש מערכת שיניים שמותאמת לתפיסת טרף, וביתורו- לאדם אין.
    טורפים מתגרים ממראה של נבלות, פגרים וחלקי גופות- אדם לא!

    שנית, חקלאות של איכרים פרטיים היא חלק קטן מתעשיית החיות. כאן מדובר על כל חברות-העל הכבדות (מקדונלדס ושות’) שבאים למדינות העולם השלישי ומשמידים 70% מיערות הגשם כדי למכור לך עוד רעל בלחמניה.
    וזה בסדר, מותר להם למכור לאנשים רעל בלחמניה, אבל למה להרוס בדרך את הפלנטה ולנצל את המדינות המתפתחות? זה כבר מעבר ל”לא מוסרי”, זה פשוט פסול כי כולם ידפקו מזה אקולוגית בסופו של דבר.

  28. כתוספת לר’מ וכהבהרות לדברים:
    לטוב או לרע , אבותינו הקדומים מזה כ שני מליון שנים אכלו גם מוצרים מהחי, וכך גם אנחנו ב 150 אלף השנים האחרונות,
    אולי אין זה “בריא” אבל מזון מהחי בעל ערך אנרגטי גבוה ולכן
    אבותינו ואנו התרגלנו לאכול ממנו.
    החשבון הפשוט כי חקלאות צמחית דורשת פחות שטח ממרעה אינו מתיחס למליוני קמ’ר בהם חיים רועים נוודים , שטחים שאינם מתאימים לגידולי פירות, ירקות וכד’.
    מי שחושב כי הלאפים ינטשו את איילי הצפון ויתחילו לגדל … תפוחים ? טועה !
    מי שמצפה כי המונגולים יעברו לגידול…בוטנים מטעה ! מי שחולם כי הבדווים יעברו ממשק עיזים
    לגידולי שדה … אכן חולם ,
    מי שרוצה כי רועי אפריקה (בצפון במזרח ובדרום) יעזבו את עדריהם ויחלו לגדל… בננות ? שוגה !
    לכן הפתרון אינו “חיסול משק החי” אלא הגבלה ופיקוח על העדרים במשקים ה”מודרנים” בעיקר בעולם המערבי.

  29. איך בדיוק נאבקת מיכאל? יצאת לרחוב לבוש בטוגה? או עם עגלה מלאה בירקות רקובים שפיזרת על הכביש וזרקת ביצים על השוטרים !
    או שאולי כל מאבקך התחיל והסתיים בטוקבקים בהם אתה יותר מתמחה ממה שתמים כמוני שיער רק לפני שבוע !

  30. דבר נוסף, פחמן אינו גאז ואף אינו מזהם ידוע. המזהמים הם תחמוצות פחמן חד ודו תחמוצת הפחמן

  31. אמוניה גורמת לגשם חומצי?????
    קצת דיוק , אמוניה היאחומר בסיסי ומקסימום תגרום לגשם בסיסי ואם יש במקום מסוים גשם חומצי היא תנטרל אותו!!!

  32. גידול בעלי חיים אינו יעיל כלכלית- בוא נגיד שאם הינו לוקחים את כל שטחי המרעה בעולם ומסיבים אותם לשטחי גידול צמחיים, היה אפשר להאכיל את כל האנשים על פני כדור הארץ בערך פי 9 ממה שהם צריכים.

    אכילת מוצרים מן החיי אף אינה בריאה- מרבית התחלואה המודרנית נגרמת עקב אכילת יתר של מוצרים אלו. בשר גורם לכולסטרול גבוה, טריגליצרידים, דום לב, שבץ, חסימות עורקים ועוד. מוצרי חלב מאיצים אסטמה ותגובות אלרגיות בגוף. אין זה מפתיע מאחר והחלב נועד לקיבת גורי חיות ולא לבני אדם בוגרים שקיבתם אינה מעכלת טוב לקטוז. שליש מהאוכלוסיה אלרגית במידה כזו או אחרת ללקטוז (חומר שנמצא במוצרי חלב).
    מלבד זאת, מוצרים מן החיי בעולם המודרני מכילים כאמור כמויות גבוהות של אנטיביוטיקה, הורמונים ורעלנים כגון מתכות כבדות, אז בריאים הם לא!
    אפילו המעט ויטמינים שהינו אמורים לקבל ממוצרים מן החיי מתקזז עם הרעלנים שאנו מקבלים משם.

    אני מאמינה שזה יקח קצת זמן, אבל בסופו של דבר כשהאנושות תעבור את הנקודה הקריטית היא תקבל הארה.

  33. לד"ר אסף רוזנטל:
    טעות בידך , מנתונים שיש בידי המשאבים הדרושים ליצור מוצרים מהחי גדולים ב 50% מהמשאבים הדרושים ליצור מזון מהצומח עבור אותה תמורה.

  34. לד"ר אסף רוזנטל:
    אינני טוען שקריאה לצמחונות היא דבר מעשי.
    אני אמנם צמחוני וחיי מעשיים לגמרי אבל מרבית בני האדם כנראה לא רואים כל בעיה בהתייחסות לבעלי חיים כאל אמצעי יצור ובשחיטתם לצרכי מזון.
    הייתי שמח לו נהגו אחרת אבל יש כנראה דברים שלא אזכה לחזות בהם בימי חיי.
    לכן, למרות שמוסרית אני חולק על גישתך, לא אנסה להתמודד אתה.
    מכיוון שזה מאבק שהחלטתי לזנוח גם לא אנסה להתמודד עם הטענה שגידול צמחים למאכל האדם היה צורך יותר שטחים. זה נראה לי קצת תמוה משיקולי שימור מסה ואנרגיה אבל אולי העניין מורכב יותר.
    יש לך נתונים על מחקר המבסס טענה זו? אינני מתווכח. אני רק שואל.

  35. אנחנו יכולים להפסיק לנהוג,
    אנחנו יכולים להפסיק להשתמש בספריי,
    אנחנו יכולים להחליף את כל הנורות בבית לפלורסנט,
    אבל כמו שאסף אומר, אנחנו לא יכולים להפסיק לאכול…

    לכן קשה לי לחשוב על פתרון לנודים של בעלי החיים…

  36. חשוב להבדיל בין שמירה על הסביבה והטבע
    לבין “זכויות בעלי חיים” ,
    כאשר מדובר בענפי המשק החקלאי, בעלי חיים כבר מזמן אבדו את זהותם הטבעית והפכו ל”אמצעי-ייצור”. לא תמיד יש לתנועה הסוחפת של “זכויות בעלי חיים” בסיס הגיוני/רציונלי , ברוב המקרים הבסיס הוא ריגשי. הרגש חשוב אבל כבר למדנו כי הגורם המנצח הוא… הכלכלה, לכן את הפעילות כנגד הפגיעה יש לבסס על כדאיות כלכלית.
    לא ראיתי בכתבה הצעות ממשיות המתיחסות בלעדיות לגידול בעלי-חיים: גידור והגבלת גישה למקורות מים, הגבלת שמוש בתוספי מזון (תרופות, וויטמינים וכו’), הם רק חלק מהאפשרויות למנוע את הנזקים לסביבה, אבל שוב , אנחנו אוכלי-כל ולכן קריאה למעבר לצמחונות…
    אינה מעשית, מה גם שכדי לספק את צרכי האוכלוסיה העולמית במזון צימחי (בלבד) ידרשו יותר שטחי חקלאות, כלומר הפגיעה בסביבה תגדל ותיגבר כמה מונים.

  37. ניצול והרג בעלי חיים פסול אקולוגית ומוסרית.
    צריך להוציא את בעלי החיים מהתפריט והלבוש שלנו!
    תודה על הכתבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.