חשבתם שכדאי להיות עליזים ובעלי חוש הומור משובח? מסתבר שלאו דווקא. ילדים עליזים עם חוש הומור חיו פחות זמן בממוצע, מאלו שהיו פחות מאושרים ובדחניים. דווקא האנשים הזהירים והעיקשים ביותר הם אלו שנשארו בריאים וחיו את משך הזמן הגדול ביותר
בשנת 1921 נבדקו יותר מ- 1,500 ילדים חכמים, כולם בסביבות גיל עשר. תשעים שנים מאוחר יותר, אנו מקבלים היום את תוצאותיו של אחד המחקרים הגדולים ביותר על הדרך בה השפיעו מכלול גורמים שונים על אורך החיים של אותם ילדים. יותר ממאה סטודנטים וחוקרים הקדישו את זמנם למעקב אחר אותם ילדים מקוריים, שכלל ראיונות וניתוח של עשרות-אלפי עמודי מידע שהצטברו אודות כל נתוניהם של הנבדקים. כל אלו הושוו לעומת הגיל אליו הגיע כל ילד, מתוך ניסיון להבין כיצד משפיעים האופי ותנאי החיים על אורך החיים.
התוצאות, שהשתחררו לאחרונה, יוצאות-דופן בלשון המעטה.
חשבתם שכדאי להיות עליזים ובעלי חוש הומור משובח? מסתבר שלאו דווקא. ילדים עליזים עם חוש הומור חיו פחות זמן בממוצע, מאלו שהיו פחות מאושרים ובדחניים. דווקא האנשים הזהירים והעיקשים ביותר הם אלו שנשארו בריאים וחיו את משך הזמן הגדול ביותר.
חלק מההסבר טמון בהשלכות של ההתנהגות על הבריאות. הילדים המאושרים והמשעשעים נטו לקחת יותר סיכונים בנוגע לבריאותם לאורך השנים. ולמרות שאופטימיות יכולה לעזור ברגעי משבר, נראה היה שגישה כללית של ‘הכל יהיה בסדר’ יכולה להזיק, מכיוון שהיא עשויה לגרום לך לבטל ולהתעלם מנושאים שחשובים לבריאות ולחיים ארוכים. דווקא יכולת התמדה וזהירות הביאו ליתרונות בריאותיים רבים לאורך השנים. המסקנה הסופית היא שאושר אינו גורם לבריאות טובה. למעשה, בריאות טובה היא זו הגורמת לאושר.
גם חלק מהמסקנות האחרות מתנגשות עם החוכמה המקובלת. למשל:
נישואין חשובים לבריאות הגבר, אך לא באמת משנים עבור האשה. גברים שנותרו נשואים לאורך שנים ארוכות נטו לחיות עד גיל שבעים ומעבר. לעומתם, פחות משליש הגברים שהתגרשו הצליחו להגיע עד גיל שבעים. אחרון חביב, גברים שמעולם לא התחתנו נטו לחיות יותר שנים מאלו שהתגרשו, אך גם הם לא הצליחו לעקוף את אורך החיים של הנשואים.
הנשים, לעומת זאת, לא צריכות לדאוג יותר מדי מגירושים. נשים שהתגרשו ולא התחתנו מחדש, עדיין הצליחו להגיע לגיל שהתקרב לזה של הנשים שנשארו נשואות. במילים אחרות: אם התגרשת מבן-היונה הבוגדני, נקמתך נרשמה באופן אוטומטי, וכמעט מבלי לפגוע בסיכוייך להגיע לגיל זקנה.
זה לא הכל. כולם אומרים לך שאתה צריך להפסיק לעבוד קשה כל-כך ולהלחץ מדברים? אל תאמין להם. הנבדקים שהיו המעורבים והמחויבים ביותר בעבודותיהם זכו בחיים הארוכים ביותר ובבריאות הטובה ביותר. גברים ונשים שהמשיכו להיות פרודוקטיביים לאורך זמן נטו לחיות חיים ארוכים יותר מחבריהם הרגועים יותר.
רוצים לשלוח את הילד שלכם לבית-הספר לפני הגיל המומלץ? תחשבו בשנית. התחלת הלימודים הפורמליים מוקדם מדי מהווה גורם סיכון לתמותה מוקדמת. היכולת להתחבר עם בני-הכתה, ולקבל זמן מספיק למשחקים, חשובה מאד עבור ילדים. משחקים עם חיות-מחמד, לעומת זאת, אינם מקושרים עם חיים ארוכים. חיות מחמד עשויות לשפר את התחושה הטובה לעתים, אך הן אינן מהוות תחליף לחברים.
ומה אם אתה מרגיש אהוב ונאהב? האם זה לא תורם לבריאות הכללית? לא בהכרח. אנשים שכאלו מדווחים על תחושה כללית טובה יותר, אך היא אינה מסייעת להם לחיות חיים ארוכים יותר. למעשה, הגורם החברתי הברור ביותר שמשפיע על הבריאות מגיע דווקא מהיותך מעורב בעזרה לאחרים.
עד כמה ניתן להתייחס לתוצאות המחקר? התשובה אינה חד-משמעית. מדובר במחקר שעבר ‘ידיים’ רבות בתקופה של תשעים השנים בהן הוא נערך. מעבר לכך, עצם העובדה שחלק מהמסקנות שהתקבלו מתנגשות עם מחקרים קודמים מחייבת אותנו להתייחס אליו במשנה זהירות. קיימים גורמים רבים שהיו עשויים לסבך את התוצאות, כגון מלחמת העולם השנייה שייתכן שבה מצאו חלק גדול מהצעירים השמחים והחופשיים-מדאגה את מותם. מצד שני, גם בישראל איננו חיים על מי מנוחות.
לסיכום, לא נראה שהחידה הגדולה על אורך החיים תיפתר בזמן הקרוב. לכל היותר, היא רק הסתבכה עוד יותר. אבל אם אתם רוצים את העצה שלי: תתחתנו ותתחילו לתרום לחברה הישראלית. אפילו אם לא תחיו יותר שנים, אולי תעזרו לאחרים לשפר את החיים שלהם.
20 תגובות
“לגלי”
זה הכינוי שבחרת לעצמך למרות שההשתלחות שלך היא דווקא מעשה בלתי לגלי
אנשים שעישנו מאה ועשרים שנה חיו הרבה מאד!
גלי את ממש סתומה, נכון?
כל אישה זה משהו אחר לחלוטין.
לגברים לו מחכות הרבה נשים, אבל לנשים מחכים הרבה גברים (אפילו למכוערות)..
אישה סובלת כשהיא חיה עם אותו גבר ותמיד יעניין אותה לדעת איך זה עם אחרים.
פשוט אחרי קשר ארוך, היא מבינה שבעצם היא נהנת הרבה יותר כשהיא לבד.
אבל זה לא מצא חן בעיניי הגברים ולכן הם עשו הכל כדי לשלול מהנשים זכויות בסיסיות (כמו צבירת רכוש או השכלה) וכך לא תהיה להן ברירה אלא להתחתן.
רוב הילדות והנשים, גם בימיינו – מחותנות בכפיה.
עלק “רווקה ממורמרת”. מאיפה הבאת את השטות הזו?
הנשואות הן סופר ממורמרות וגם שמנות/מכוערות הרבה יותר מרווקות.
מחקרים גם מצאו שהאייקיו של נשואות נמוך משל רווקות.
עם כל אישה זה אותו הדבר? וואלה, מנסיוני כל אישה היא עולם ומלואו שונה לחלוטין מן האחרת. אולי עבור גברים שיש להן סיכוי רק עם סוג מסויים, כולן הופכות דומות.
וכבר ידוע מאז ומעולם שנישואין הם עול לאישה והקלה לגבר..אז מדוע להציע לכולם להתחתן? רק כי זה טוב לגברים ?
מסכים עם ר.ח.
במאגר מידע כ”כ גדול אין בעיה למצוא קורלציות, אפילו רבות.
מה האלפא? מה תוצאת המבחן הסטטיסטי?
עד שלא רואים את המספרים הללו קשה באמת לקבוע מסקנות.
יופי שכולם מסכימים
גלי ווינשטיין
ברק מנצל את האחרים לטובתו זה טבעו. כל מי שיכול להביא לו תועלת.
איך את מעריצה אגואיזם כזה.
הוא מצא אשה חדשה אגואיסטית כמוהו.
על פי כל הסיפורים שהיו כגון חברת יעוץ שפתחה.
גם אם הם חיים יותר זה לא בהכרח אומר שנתח השוק שלהם במאגר הגנים גדול משל גברים גרושים
אהבתי מאוד את המאמר, גם אם יש לי ספקות כמו לכולם…
אפילו הייתי מקבל את תוצאותיו של סקר הזוי שכזה עדיין נשאלת השאלה
חיים קצרים יותר אך שמחים ומאושרים או ארוכים יותר אך זהירים ועיקשים
התמונה לא במקום.
גברים ליטאים חיים בממוצע עשר שנים פחות מגברים ישראלים.
ומה עם מי שנשוי לפולניה, האם גם הוא מאושר?
קצת קשה לקבל מחקר שארך 90 שנים. כל כך הרבה מידע הולך לאיבוד בדרך, כל כך הרבה שינויים מתרחשים. מכיוון שסיבת המוות אינה מפורטת כאן באחוזים, קשה לקבוע באמת את השפעת מלחמת העולם השניה, ולא ניתן לדעת מנתונים אלו כמה מהמשתתפים המקוריים מצאו את מותם במלחמה זו. כמה מהמשתתפים המקוריים אמנם אותרו ונאסף עליהם מידע מספיק ואמין.
ר.ח:
בשתי הפסקאות האחרונות מובהר מעל לכל ספק שרועי אינו נותן למחקר שום גושפנקה.
מנחם 31:
מאיין הקרצת את הקשקוש הזה?
מחקר הזוי, אני ממש לא מסכים איתו.
ליאור מדבר שטויות חבל”ז.
לא צריך להתאמץ הרבה כדי למצוא אנשים עניים וחלשים ולראות כמה מהר הזקנה קופצת על מי שתנאי החיים שלו לא אופטימליים.
צודק ליאור.
המאמר הזה שייך למשפחה נרחבת ועצומה של מאמרים סטטיסטיים טועים ומטעים.
מלכודת הקורלציה בססטיסטיקה היא אחת הבעיות העתיקות בנושא. בודקים התפלגות של גורם X במקרה הזה גירושין, של גורם Y , אורך חיים, ומוצאים איזו שהיא התאמה קלושה בינהם.
מכאן, מייד קופצים למסקנה ש X השפיע על Y כמו שנאמר בכותרת: “הסוד לחיים ארוכים עבור גבר: להתחתן”.
אולי Y השפיע על X? אולי ,הסוד לחתונה הוא לחיות הרבה”? אולי בכלל יש איזה Z שמשפיע על שניהם והם רק בקורלציה זה לזה? אולי הסוד לחיים ארוכים ולחתונה זה לאכול גזר? בדקו את זה? או אולי דוקא לא לאכול גזר וכן לקנות מכונית אדומה?
יתירה מכך, אחרי שהסיקו את המסקנה מחפשים את ה”מנגנון” שמאחוריה שהוא אפילו יותר מופרך. אנשים נשואים יותר מאושרים. מישהוא בדק את זה? ואז בסוף באה המסקנה האופרטיבית העולה מן המאמר. תתחתנו ואל תתגרשו שאולי היא נכונה אבל בודאי שלא עולה מתוצאות המאמר ה”מדעי” לעילה ולעילה.
בקיצור, לדעתי כל המחקרים “הסטטיסטיים” המופרכים האלה שיוצאים חדשות לבקרים שווים כקליפת השום וחבל שרועי צזנה שאני מאד מעריך את כתיבתו נופל בגם הוא במלכודת הפופוליסטית הזו ונותן גושפנקא לסוג כזה של מחקר.
כתבת: “פחות משליש הגברים שהתגרשו הצליחו להגיע עד גיל שבעים”.
זה נשמע כמו משפט שנכתב על ידי חוקרת גרושה… 🙂
ישנה אשלייה מאוד גדולה בגירושין: גבר שמתגרש חושב לתומו שעם האשה הבאה המצב יהיה יותר טוב מאשר עם האשה הקודמת. כאשר אתה נמצא בתוך מערכת הנישואין נדמה לך שרק תצא החוצה ומחכות לך אלף נשים בחוץ והנה תמצא את המתאימה. ואז מתגרשים והרבה גברים מתקשים לפגוש אשה חדשה ואם הם פוגשים הם מגלים שעם האשה החדשה ישנן בדיוק את אותן הבעיות שהיו עם האשה הקודמת. אבל עכשיו הם רחוקים מהילדים. ונראה לי שהמרחק מהילדים גורם לצער.
ולכן הגילוי הזה לדעתי הוא מאוד קשה – ההתרחקות מהילדים והגילוי שנשים אחרות זה אותו הדבר בדיוק. כי החיים זה לא שלגייה ושבעת הגמדים.
הסיכוי שיקרה למישהו מה שקרה לאהוד ברק ונילי פריאל (חזרה לאהבת ילדות) הוא כמו הסיכוי להגיע לכנסת… 🙂 אבל במקרה כמו שלהם לגבר באמת כדאי לפרק את החבילה כי הוא מקבל משהו אמיתי ולא אשלייה.
ליאור:
מאיין הקרצת את הקשקוש הזה?
כול מה שהצליחו לעשות עם הרפואה זה להאריך את חיי הזיקנה
יותר מעניין היה לראות סקר שמראה כמה אנשים באמת היו רוצים להאריך את חיי הזיקנה שלהם.
ולחיות עם עשרות מחלות, גוף שמאבד מהיכולות שלו, ומוח מתאבן שלא מבין למה הוא חיי.