מבין ארבע הסגסוגות היציבות של ליתיום-בריליום שנחזו ע"י המדענים התיאורטיים, הסגסוגת בעלת היחס של אטום ליתיום אחד על כל אטום בריליום אחד (LiBe) הראתה את היכולת הגבוהה ביותר ליישומים בתחום מוליכות-העל
למרות ששתי המתכות הקלות ביותר הידועות ביקום, ליתיום (Li) ובריליום (Be), אינן נקשרות יחדיו בלחץ אטמוספרי תקני או נמוך, צוות בינתחומי של מדענים מאוניברסיטת קורנל צופים, בגיליון Nature שפורסם ב- 24 בינואר, כי אטומי המתכות השונות יוכלו להגיב ביניהם ברמות גבוהות יותר של לחצים וייצרו סגסוגת מעורבת ליתיום-בריליום שייתכן ותהיה מוליכה-על. מוליכות־על היא יכולת של חומרים מסוימים להעביר זרם חשמלי ללא כל התנגדות ועם שינוי החומר במידה מועטה מאוד.
התוכנית לכימיה אי-אורגאנית, ביו-איאורגאנית ואורגנו-מתכתית בקרן הלאומית למדע (NSF) תמכה במחקר הנ"ל בשל מיעוט המחקרים שנעשו עד כה בדבר התכונות של מתכות ותערובותיהן בלחצים גבוהים. "מצאנו כי כימאים העובדים בתחום של תרכובות אי-אורגאניות ותגובותיהן בלחצים גבוהים התענינו בשאלה הזו וחשו כי היא עתידה להמריץ יחסי-גומלין יעילים בין אנשי מחקר תיאורטי לאנשי מחקר יישומי," אמר מנהל התוכנית של הקרן מייקל קלארק.
מבין ארבע הסגסוגות היציבות של ליתיום-בריליום שנחזו ע"י המדענים התיאורטיים, הסגסוגת בעלת היחס של אטום ליתיום אחד על כל אטום בריליום אחד (LiBe) הראתה את היכולת הגבוהה ביותר ליישומים בתחום מוליכות-העל. הממצא הבלתי-צפוי ביותר מהמחקר הוא קיומן החזוי של שכבות גז-אלקטרוני דו-ממדיות בין כל תרכובת ליתיום-בריליום תלת-ממדית דחוסה ביותר. "זה כמו לקחת שכבת עוגה עדינה, להוציא מתוכה את כל תכולתה ואז להיות מופתעים ולראות שבמקום עיסה מבולגנת מגיחה לה החוצה שכבת קצפת מסודרת," אמר אחד מכותבי המאמר רואלד הופמן, חתן פרס הנובל לכימיה המכובד משנת 1981.
אך ההנחה הזו סבירה ביותר, טוען אחד מהשותפים לכתיבת המאמר, ניל אשקרופט, פרופסור לפיסיקה באוניברסיטה. כאשר שכבות נפרדות של ליתיום ובריליום נלחצות יחדיו בלחץ הגבוה יותר מפי חמישה עד עשרה מהלחץ שבו נוצר יהלום, אלקטרונים חיצוניים משכבת הליתיום "נדחפים" לאזור שכבת הבריליום ויוצרים "שכבת" גז דו-ממדית. "זה יוצא מן הכלל שהתנהגות דו-ממדית מורכבת כזו נולדת מתוך הצרוף של שני רכיבים כה "פשוטים". זו בעצם דוגמא מצוינת לתופעת ה"הגחה" – התהוות של התנהגות מורכבת וחדשה מצרוף של רכיבים רגילים," אמר אשקרופט. עוד הוסיף ואמר החוקר כי הם אינם יודעים עדיין אם מסגסוגות הליתיום-בריליום התיאורטיות שלהם אכן יתקבל מוליך-על, אך יצירת ובחינת התרכובות אמורות להיות פשוטות יחסית.
המחקר מומן ע"י מחלקת הכימיה בקרן הלאומית למדע; מענק מהמחלקה לחקר החומרים; ומחלקה של מדעי כדור-הארץ.
8 Responses
מחזק את אור: "יש גם פיירפוקס שזה גם בחינם וגם יותר טוב מכל גרסה שלIE…" יאללה פיירפוקס 3 בקרוב מאוד!!
יש גם פיירפוקס שזה גם בחינם וגם יותר טוב מכל גרסה שלIE…
נכון שהאתר עבר שינויים ושיפורים אבל זה לא אמור להשפיע על IE6. הדבר היחיד שזה אמור להשפיע זה על מסגרת התמונות בדף הבית – שם היא מרובעת ולא עגולה אבל אסב את תשומת ליבו של האחראי על הפיתוח.
נ.ב. יש כבר IE7 וזה אפילו לא עולה כסף, למרות שאולי ביל גייטס היה רוצה………
רועי,
התבלבלתי בתשובתי, וחשבתי שמקסים מתכוון לטמפרטורת החדר באוויר החדר הפתוח. אם הכוונה היא לטמפרטורת החדר אך בלחץ גבוה, כי אז אני מודה שאיני יודע מה יקרה. ההסבר שלך נשמע סביר, אבל כמו תמיד – צריך לנסות ולראות או לפחות לקבל דעת מומחה.
מבקר,
האם ניסית ללחוץ על ctrl ולהזיז את הגלגלת של העכבר אחורה וקדימה? זה עשוי להשפיע על גודל הפונטים.
לצוות הנהלת האתר – רואים את כל הפונטים בענק משום מה ! אתם חייבים לתקן את האתר שלכם, הוא עובר גרוע על IE6.
לרועי,
נתחיל מזה שאני גם חובב, אבל לעדתי הוא יהיה יציב בטמפ' החדר. בגדול טמפ' זה ביטוי למהירות הקינטית או התנודות שיש בחומר, בטמפ' נמוכות הוא כמעט לא זז (באפס המוחלט עדיין האטומים זזים). כשאתה מפעיל לחץ אתה מגביל את התנועה של אטומים, ולכן ייתכן כי אתה מגיע לאותו כמו טמפ' נמוכות.
שלום מקסים,
איני סבור שמוליך-העל הזה יהיה יציב (או מוליך-על) בטמפרטורת החדר.
מכל מקום, קיימים כבר מוליכי-על בטמפרטורות שאינן קרובות לאפס המוחלט. המוצלח ביותר מבחינת העמידות לטמפרטורה מסוגל לעבוד ב- 138 מעלות קלווין ('רק' 135- מעלות צלזיוס).
מכל מקום, אני עונה כחובב בעצמי, ומעניין לראות האם יש למישהו תשובה מושכלת יותר.
שבת שלום,
רועי.
שאלה של חובב:
האם זה יהיה יציב ומוליך על בטמפרטורטת החדר?
כלומר, הסגסוגת לא תפרד ותתבלגן אם יוציאו אותה מהלחץ?
זה אומר שקיימים מוליכי על בטמפרטורה שאינה קרובה לאפס המוחלט??