אסטרונומים בריטיים: כוכבי לכת רבים דמויי כדור הארץ מחכים לגילויים (עדכון)

לכשליש ממערכות השמש הידועות כיום יש סיכוי שיכילו כוכב הדומה לכדור הארץ שהיו בו, יש בו או יהיו בו חיים

אבי בליזובסקי וניר סתיו

כמה כוכבי-לכת דמויי ארץ ישנם ?
ניר סתיו, חלון לפיסיקה

בעשור האחרון גילו האסטרונומים עדויות לכוכבי לכת סביב כוכבים אחרים, ולא רק סביב השמש שלנו. צורת הגילוי מתבססת בדרך כלל על תנודות קלות של השמשות הללו כתוצאה מכח המשיכה של כוכבי הלכת. מספר כוכבי הלכת שמחוץ למערכת השמש שהתגלו עד כה הוא כ130.
אולם, בשיטות הגילוי הנוכחיות לא ניתן היה לאבחן קיומם של כוכבי לכת צנועי מימדים, כמו כדור הארץ שלנו, היות וכח המשיכה שהוא מפעיל על השמש הוא קטנטן. כוכבי הלכת שנתגלו הם ענקיים במסתם, הקטן שבהם בעל מסה דומה לנפטון ורובם בעלי מסה דומה לזו של צדק ועולה עליו. למעשה, ייתכן שלפחות חלק מהנציגים המסיבים של 'כוכבי הלכת' הללו אינם כוכבי לכת אלא 'ננסים חומים'.
בנוסף, רוב כוכבי הלכת הללו קרובים מאוד לשמשות שלהם, בחלק המקרים הם במסלול אשר רדיוסו קטן יותר משל רדיוס מסלולו של כוכב חמה. גם הסיבה לכך היא ככל הנראה שיטת
המדידה – היות וכח המשיכה נחלש עם המרחק, רק כוכבי לכת קרובים לשמש שלהם יכולים לטלטל אותה במידה משמעותית.
בנוסף, כוכבי לכת מרוחקים משלימים מחזור סיבוב במשך שנים רבות ולפיכך קשה לגלות מחזוריות בתנודת השמש במהלך מדידה הנמשכת שנים מועטות.

בעוד הצופים בכוכבים מנסים לשפר את טכניקות המדידה על מנת לזהות כוכבי לכת קטנים יותר ומרוחקים יותר, ניסו חוקרים מהאוניברסיטה הפתוחה של מילטון לבדוק האם ייתכנו כוכבי לכת דמויי ארץ במערכות השמש הזרות שהתגלו עד כה.

לידיעה ביוניברס טודיי
אתר חלון לפיסיקה

אסטרונומים בריטיים: כוכבי לכת רבים דמויי כדור הארץ מחכים לגילויים
אבי בליזובסקי

חוקרים מבריטניה משוכנעים כי כדורי ארץ רבים נמצאים שם בחוץ ומחכים לגילוים. המדענים אומרים כי כמחצית מכל מערכות השמש הידועות עשויות גם לארח עולמות מיושבים. “חייבים לומר כי מרבית המערכות הללו הם מקומות מוזרים, שבהם כוכבי לכת על-ענקיים קרובים לשמש שלהם.
ואולם בארי ג'ונס ועמיתיו אומרים כי עבודת המודלים שביצעו מציעה כי גם במערכות מוזרות אלו, יש מקום לכוכבי לכת סלעיים קטנים.
צוות של האוניברסיטה הפתוחה הציג את הרעינות הללו במסגרת שבוע האסטרונומיה הלאומי בבריטניה שהתכנס ביום שלישי. מחקרים עדכניים ומחקרים מן העבר “הציבו את הנושא כבסיס למודל” אמר פרופ' ג'ונס לבי.בי.סי. החוקרים חישבו את המספר הצפוי של כדורי ארץ בהתחשב במה שידוע לנו על הדרך שבה נוצרים כוכבי לכת ועל התנאים הדרושםי לחיים – במיוחד הצורך להיות באיזור במערכת השמש שבו לא חם מדי ולא קר מדי למים נוזליים.
איזור אסון
המסקנות לא השתנו, אני שמח לומר שכמעט מחצית ממערכות השמש עשויים להכיל כדורי ארץ באיזור המתאים לחיים ושהיה לחיים מספיק זמן להתפתח” הוסיף ג'ונס.
המגבלות של טכנולוגית הטלסוקופים של ימנו גורמת לקשיים קיצוניים לצפות בכוכבי לכת מחוץ לכדור הארץ באופן ישיר. האסטרונומים צריכים לאתר כוכבי לכת אלה באורח בלתי ישיר – באמצעות מציאת כוכבים הנראים המתנדנדים במסלולם בשל השפעת הכבידה של כוכבי לכת גדולים וקרובים. הטכניקה מוטית בכך שנראות בה לרוב רק מערכות ביזאריות – שבהם כוכבי הלכת הם בעלי כמה מסות צדק ומקיפים את השמש שלהם במסלול דומה לזה של מרקורי.
הדבר יוצר בעיה משום שהחשיבה הנוכחית שלנו גורסת כי צדקים ענקיים אלה נוצרו הרחק מהכוכב שלהם והיגרו פנימה. ואם הם עשו זאת, הסיכוים הם שהם הרסו הכל במסלולם, לרבות כדורי ארץ תועים. “אין לנו פאילו כלל פשוט להעריך את היקפם של אזורי אסון אלה” מסביר פרופ' ג'ונס.

למרבה המזל, גם במודלים שפיתחו אנשי צוותו הם מצאו מקום וחופש להתפתחות כדורי ארץ. אמנם הענק בולע את כל האבק בדרכו אבל נשאר מספיק כדי להתגבש לכדי כוכב לכת ארצי. הצוות מעריך כי בכמחצית מהמערכות יש מקום בטוח והיתה גם תקופה מספיקה מהעבר ועד להווה שהחיים יכול להתפתח בכוכבי לכת מסוג זה.
המצב מסתבך משום שאיזור החיים נע החוצה ככל שהכוכב מזדקן, ובכמה מקרים, שינויים אלה מהווים סיכון להתפתחות החיים. לפיכך המקלט הבטוח לחיים עבור חלק מכוכבי לכת אלה היה בעבר ולאחרים הוא צפוי בעתיד.
תסריטים אלה של הכחדות בעבר והולדת חיים חדשה בעתיד מצמצמים את המבחר של המערכות האפשריות לשני שליש מהמערכות הידועות שבהם יש איזור חיים פוטנצילי (כלומר חצי מהמערכות) או במילים אחרות – בכשליש מהמערכות.
המחקר של בארי ג'ונס, ניק סליפ ודייויד אנדרווד פורסם באסטרופיסיקל ג'ורנל.
לידיעהבבי.בי.סי