חיים עשויים להתקיים על כוכב לכת מעין זה. טלסקופ חללי בשם COROT (COnvection ROtation and planetary Transits) המתוכנן על ידי סוכנות החלל הצרפתית. זהו טלסקופ חללי בקוטר 30 סנטימטרים שיחפש שינויים קלים בבהירויות של כוכבים סמוכים. הוא ישוגר ב-2005 מרוסיה
חיים עשויים להתקיים על כוכב לכת מעין זה. טלסקופ חללי בשם COROT (COnvection ROtation and planetary Transits) המתוכנן על ידי סוכנות החלל הצרפתית. זהו טלסקופ חללי בקוטר 30 סנטימטרים שיחפש שינויים קלים בבהירויות של כוכבים סמוכים. הוא ישוגר ב-2005 מרוסיה.
credits:ESA 2001. Illustration by Medialan
ייתכן שבעשירית מהכוכבים בגלקסיה שלנו ניתן למצוא את התנאים המתאימים לקיום חיים מורכבים, אומרים חוקרים אוסטרליים. מרבית הכוכבים האלה מבוגרים מהשמש בכמיליארד שנה בממוצע ולכן מאפשרים הרבה יותר זמן, מבחינה תיאורטית, לחיים כלשהם להתפתח.
הרעיון של אזור “גלקטי ראוי לחיים” (GHZ – Galactic Habitable Zone) בגלקסיית שביל החלב הוצע לראשונה ב-2001. כעת, צ'רלס ליינוויבר מאוניברסיטת ניו סאות' ווילס ועמיתיו תחמו GHZ ידידותי לחיים בעזרת מודל מפורט של אבולוציית גלקסיית שביל החלב. המודל סייע להם למפות את אופן פיזורם בחלל ובזמן של ארבעה גורמים מרכזיים, הנחשבים חיוניים להתפתחות חיים מורכבים.
“אנו תרים אחר מה שאנו מעריכים כדרישות המקדימות המחמירות ושמרניות ביותר לחיים – אך הן מאוד מאוד בסיסיות,” אומר ליינוויבר.
החוקרים הסיקו, שאזור מתאים לחיים בצורת דיסק הופיע לפני כשמונה מיליארד שנה, במרחק של כ-25,000 שנות אור ממרכז שביל החלב. האזור התרחב לו לאיטו וכולל כוכבים, שנולדו עד כלפני ארבעה מיליארד שנה. הוא מקיף קרוב לעשרה אחוז מהכוכבים, שאי פעם נולדו בגלקסיה שלנו.
אולם, חוקרים אחרים טוענים, כי אין אנו יודעים מספיק על הדרישות המקדימות לחיים כדי שלמיפוי הזה תהיה משמעות רבה.
“אנו בקושי מבינים את מקור החיים, לא שכן את האבולוצייה של חיים מורכבים. עד שנבין יותר, יהיה זה קשה לדבר על אזורים מתאימים לחיים,” אמר מריו ליביו מהמכון למדעי טלסקופ החלל במרילנד, ארה”ב, לכתב העת Science.
ליינוויבר מדגיש, כי הצוות שלו טוען, שחיים חוצניים מורכבים נמצאים בסבירות גבוהה, או אפילו קיימים, ב-GHZ שלהם. “אנו אומרים, כי זה האזור בעל הפוטנציאל הרב ביותר להיווצרות חיים מורכבים,” הוא אומר.
הגורם הראשון, שהצוות לקח בחשבון במיפוי, היה נוכחות שמש, שמסביבה יכולה להתפתח מערכת שמש. השני היה נוכחות מספקת של יסודות כבדים ליצירת כוכבי לכת ארציים. השלישי היה מרחק בטחון מספק מסופרנובות מתפוצצות, והרביעי היה מספיק זמן לאבולוצייה ביולוגית. הצוות קבע את המינימום למספר הזה כארבעה מיליארד שנה, שהוא הזמן שלקח לחיים מורכבים להתפתח על כדור הארץ.
בהמשך תיבדק חשיבותם של כמה מהגורמים האלה, הוסיף הצוות. רק כמאה כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש נתגלו עד כה, וכולם הם ענקים גזיים בדומה לצדק. ואולם, שיגורו של הטלסקופ לחיפוש כוכבי לכת ארציים של נאס”א (Terrestrial Planet Finder Telescope) בשנת 2013 לערך יסמל את תחילתו של החיפוש הגדול אחר כוכבי לכת סמוכים, שעשויים להכיל חיים.
3.1.2004
גרסתו של אלכס דורון לאותו נושא:
מדענים מצאו בגלקסיה איזור מתאים להתיישבות
אלכס דורון
מחקר חדש בתחום האסטרונומיה והאסטרו-ביולוגיה סימן את מה שזכה מיד לכינוי ''הכוכבים הפרבריים שלנו''. צוות אוסטרלי-אמריקני זיהה את האיזור הטוב ביותר, לדעתם, בגלקסיית שביל החלב שלנו, ממש במעמקי החלל, שבו ניתן להתיישב.
מדובר בשני מיליארד כוכבים – כעשרה אחוזים מכלל הגופים היוצרים את הגלקסייה שלנו – שעל-פי כל הסימנים מצויים בהם כל היסודות הכימיים הנדרשים לקיומם של חיים והם גם ''מבוגרים ובשלים'' דיים כדי לאפשר שגשוגן של ציביליזציות מתוחכמות. ''ייתכן שיש שם'בניברית', יצורים דמויי-אדם ירוקים וקטנים, ממש כמו שנכתב בספרי המדע הבידיוני'', התבטא אחד החוקרים.
זהו מאמץ מדעי נוסף המכוון לאתר אינטליגנציה חוץ ארצית, או במלים אחרות-קיומם של יצורים תבוניים דמויי-אדם בגלקסייה שלנו. ההערכה עתה היא שעשרה אחוזים משביל החלב מאפשר זאת. יש לכוכבים הסלעיים הרחוקים שאותרו אטמוספירה ומים והם סומנו כבעלי יכולת לאכלס יצורים חיים. יש בהם גם פחמן, חמצן, ברזל, אלומיניום, סיליקון ואורניום – כלומר יסודות כימיים כבדים שמאפשרים עיצוב של כוכב דמוי-ארץ.
המחקר הזה מתנהל כבר עשר שנים ועוסק בסריקה של מעמקי השמיים והחלל, תוך האזנה לכל אות-חלוש שמגיע, אם בכלל, מכוכבים רחוקים. כיום כבר הגיעו החוקרים למרחקים עצומים: 40 שנות אור מאיתנו. ברור שמדובר במרחקים שהם גדולים מכדי לקיים מסע לכוכבים הללו, אך החוקרים סבורים שייתכן שבמרחקים כאלה יש יצורים תבוניים. ''אולי הם אפילו משתמשים במשהו הדומה לטלוויזיה שלנו'', ציין ד''ר צ' רלס ליינוויבר מאוניברסיטת ניו סאות'וולס האוסטרלית בראיון לשבועון ''סיינס''.
צוות האסטרו-ביולוגים (מומחים לאסטרונומיה המתמקדים בביולוגיה שבכוכבים) ציין, כי ''האיזור הפרברי'' שלנו בגלקסייה מרוחק 250 אלף שנות אור מליבת הגלקסייה. הוא ''נולד'' לפני שמונה מיליארד שנה בעוד שהשמש שלנו וכוכביהלכת במערכת השמש הם יחסית ''עולים חדשים'' בגלקסייה: הם הגיעו (למעשה התהוו) לפני ארבעה מיליארד שנה.
