מאיץ החלקיקים עובד בשביעית מכוחו, אבל זה מספיק לשבור את שיא העוצמה של מאיצי חלקיקים השייך לפרמילאב

עם זאת, אין סיכוי לגילויים חדשים עד שהמאיץ יגיע לפחות ל3.5 טרה אלקטרון-וולט, מחצית מעוצמתו המרבית המתוכננת

מתקן ה-CMS עוקב אחר החלקיקים. CMS הוא אחד מארבעת הניסויים הפזורים לאורך מנהרת ה-LHC בסרן שבשווייץ
מתקן ה-CMS עוקב אחר החלקיקים. CMS הוא אחד מארבעת הניסויים הפזורים לאורך מנהרת ה-LHC בסרן שבשווייץ

מאיץ החלקיקים בסרן, או מאיץ ההדרונים הגדול הוא כבר באופן רשמי מאיץ החלקיקים החזק ביותר שהופעל עד כה. ביום שני בבוקר הוא שבר שיא של האצה והתנגשות של פרוטונים בעוצמה של 1.18 טרה אלקטרון וולט ובכך חצה את השיא הקודם – 0.98 טרה-אלקטרון-וולט במעבדות פרמי שבקרבת שיקאגו. המאיץ האמריקני פועל בעוצמה זו מאז שנת 2001. עד אתמול בערב הופעל המאיץ בעוצמה של 0.45 טרה אלקטרון וולט.

ההצלחה, שנרשמה ממש בשעות הקטנות של הבוקר מהווה המשך של ההכנות להגיע אפילו לרמות גבוהות יותר של אנרגיה בהתנגשויות בשנה הבאה, במטרה להבין את טיבו של החומר ביקום. בשבועיים האחרונים הפעילו המדענים את המאיץ בעוצמות הולכות וגדלות, הריצו את הפרוטונים לשני הכיוונים וכן ביצעו מספר התנגשויות בעוצמות נמוכות כדי לבחון את תגובת הציוד המשמש את המאיץ ואת ארבעת הניסויים לאורך המנהרה בת 27 הקילומטרים.

כזכור, מאיץ החלקיקים הושבת לפני כשנה זמן קצר לאחר פתיחתו באוקטובר 2008, בשל קריסה של המערכת המקררת את המגנטים המכוונים את הקרניים במנהרה המעגלית לטמפרטורה של 2 מעלות מעל האפס המוחלט. מנכ"ל CERN, רולף הויאר אמר כי ההפעלה עד כה עברה בהצלחה וכי בכל מקרה, ההכנות ימשכו צעד אחר צעד. "יש עוד המון עבודה עד שנתחיל לראות תוצאות חדשות בפיסיקה בשנת 2010" כתב הויאר בהודעה לתקשורת. הוא הוסיף שהוא שומר את בקבוקי השמפניה בהקפאה עד אז.

המדענים צופים כי ניתן יהיה להבחין בתופעות חדשות כאשר תגיע עוצמת המתקן ל-3.5 טרה-אלקטרון וולט במחצית שנת 2010.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

29 תגובות

  1. דיבורי שרק של "חכמים בעיניהם"
    תפסיקו לדבר גבוהה גבוהה, ותתחילו לחשוב ולנסות להבין מי ברא עולם כל כך מופלא ומדהים ומספיק עם הפלקצואציות והסינגולריות ואפלטונית פורמלי אורגנית וזה לא יעזור להשתיק את הרגש הנורא שדורש הסבר ותובע תובנות לגבי ההתנהלות שלנו בעולם.

  2. מה בכל זאת מייצרת התנגשות פרוטונים ברמה כזאת? איזה חלקיקים?

  3. ראמנוג'ס
    אני אענה לך במקום משה
    שבחר לא להמשיך בדיון
    לא אפלטונית ולא פורמאלית אלא תפיסה אורגנית
    אם תפנה למשה דרך האתר שלו גן אדם
    הוא בטח יענה לך

  4. משה קליין:
    שאלה אליך בבקשה.
    האם התפיסה המתמטית שלך היא אפלטוניסטית בעיקרה או פורמאליסטית?

  5. מיכאל , אני סיימתי להשתתף בדיונים כאן.
    אני הצטרפתי בעיקר בגלל המאמר שהיה על ראמנוג'ן
    אפשר להתכתב במייל או להפגש, כרצונך.
    בהצלחה !
    משה

  6. נקודה לא הבנתי מה שאתה אומר אתה אומר שחור שחור יבלע אותנו ב-2012? וואו באמת מפחיד!!

  7. מה לעשות, הכסף הולך על המעבדות. ההשקעה הכי זולה היא בפילוסופיה:
    הפיסיקאים זקוקים למעבדות יקרות מאוד, עטים, דפים, ופחי אשפה להשליך בהם את התוצאות השגויות.
    מתימטיקאים דורשים עטים, דפים, ופחי אשפה להשליך בהם את הטעויות.
    הפילוסופים מצידם דורשים רק עטים ודפים.

  8. מיכאל,

    הלואי והמתמטיקאים היו מסוגלים לגייס עשירית מ 10 מילארד דולר לבניית המאיץ.
    אני מנחש שלא יגלו את חלקיק ההיגס וגם אם יגלו אותו זה לא יסתום את הפרצות
    שיש היום בתפיסת החלקיקים של החומר. אתה מבין שלא עושים מהפכה בפיסיקה כל 100 שנים.
    מספיק עם תורת היחסות ותורת הקוונטים. לגבי מהפכה במתמטיקה זה כבר סיפור אחר..
    בבעיה השישית הילברט ב 1900 הוא דיבר על ביסוס אקסיומטי של הפיסיקה. הוא התמקד בהסתברות, במכניקה ובגאומטריה. לגבי מכניקה אינשטיין כבר טיפל.. בנושא. האם לדעתך קולמוגורוב התייחס באמת למשמעות העמוקה של הסתברות בתורת הקוונטים ?

  9. נקודה, אתה עוד פעם מעלה את נושא החור.. ברצינות
    אז בבקשה תשלח כאן הפניה מתאימה לאתר.

    האם ידעת שהילברט פירסם את תורת הייחסות הכללית
    בשנת 1915 שבוע לפני אלברט אינשטיין ?

  10. אהוד:
    לא כתבתי את הדברים כדי לחלוק עליך.
    ברור לי מה עשית וטוב עשית.
    פשוט הכנתי את התגובה ב WORD במקביל אליך והעליתי אותה כשגמרתי להעתיק את הכל.
    רק אחרי שהעליתי אותה שמתי לב שגם אתה ענית.

  11. מיכאל

    7 טרה אלקטרון וולט חלקי 1000 MeV
    נותן 7000 .
    קבלו 7500 מחישוב באמצעות המסה המדויייקת 938 MeV
    אני נתתי הערכת אצבע.

    לגבי קבוע לורנץ שוב נתתי הערכה
    חישוב מדוייק יותר נותן כי קבוע לורנץ של 7500 בחזקת מינוס
    2 נותן בערך אחד חלקי חמישים מיליון את התוצאה יש לחלק בשתיים
    (כיון שמהירות הפרוטון שווה כמעט למהירות האור) ומתקבל כי
    ההפרש בין מהירות האור למהירות הפרוטון הוא בערך 10 בחזקת מינוס
    שמונה ממהירות האור

  12. בתיאור של LHC ב ויקיפדיה:
    http://en.wikipedia.org/wiki/LHC
    כתוב:
    At this energy the protons have a Lorentz factor of about 7,500 and move at about 99.9999991% of the speed of light

    קבוע לורנץ הוא המספר שבו יש להכפיל את מסת המנוחה כדי לקבל את המסה היחסותית.

  13. מסת המנוחה של פרוטון היא כ- 1000 MeV כלומר 10 בתשעית אלקטרון וולט.

    לפיכך יחס המסות הוא 7000, כיון שיחס המסות ניתן על ידי שורש של אחד
    פחות ריבוע המהירות חלקי מהירות האור הרי מתקבל כי מהירות הפרוטון היא
    מהירות האור עד כדי (-8)^ 10*4
    כלומר 0.99999996 ממהירות האור

  14. משה קליין, מה שאמרתי על כך שכדור הארץ יושמד מחור שחור שיבלע אותו, זה כלל לא נבואה. מדובר בסימולציה של מחשבי על שמראים שזה מה שהולך לקרות.

    זה לא רלוונטי אם יהודה הבין מה כתבת בתגובה הראשונה, הדברים שלי נאמרו לגבי תגובה 4 שלך.

  15. משה ויהודה:
    תיארתי לעצמי שזו הייתה הכוונה ולמעשה אף עניתי לכך.
    אין משמעות לביטוי "קיים חופשי בטבע".
    האם כשכל האורניום ידעך נכון יהיה לומר שאין אורניום למרות שאפשר לייצרו מחדש?
    למעשה רוב החלקיקים שנמצאו במאיצים עד כה – נמצאו רק בהם.
    זה מפני שמשך החיים שלהם קצר מאד.
    האם מישהו מכם רוצה לטעון שאולי אינם קיימים?
    אותו הדבר נכון לגבי יסודות בלתי יציבים.
    אם מניחים שחוקי הטבע קבועים (ואין שום משמעות למחקר מדעי ללא הנחה זו כי הרי חוקי הטבע הם מה שמחקר זה מנסה לגלות) הרי שהתנגשויות במאיץ תיצורנה אותן תוצאות כמו התנגשויות מחוץ למאיץ.
    ההבדל היחיד הוא שבמאיץ אנכנו יכולים לצפות בתוצאות ומחוץ למאיץ לא.
    אם תקרא שוב את תשובתי (הקצרה) הקודמת – תראה שזה מה שאמרתי גם בה.

    ועוד דבר למשה:
    דבריו של נקודה על החור השחור היו בדיחה.
    נדמה לי שגילית זאת בזמנו.
    לא נראה לי שאתה מנסה להתבדח.
    אפשר להטיל ספק במה שרוצים – זו לא חכמה גדולה והרבה אנשים מתעסקים רק בזה.
    ברגע שתציע משהו יותר פרודוקטיבי יהיה אולי טעם לדבר עליו.

  16. רק בכדי לקבל סדר גודל.
    האם מישהו יודע לאיזה אחוז ממהירות האור מגיע פרוטון באנרגיה של 7 טרה אלקטרון וולט? ומהי המסה שלו במהירות כזאת יחסית למסת המנוחה?

  17. נקודה. אם נבואה ניתנה לשוטים
    אז למה כתבת כאן שכדור הארץ
    יעבור דרך חור שחור ב 2012

    הבליל שאני כתבתי כאן
    מטיל בעדינות ספק, בשפה מתמטית
    למשמעות המדעית של מאיץ החלקיקים

  18. אני הבנתי את קליין בתגובתו הראשונה באופן הבא:-
    נניח שנימצא חלקיק חדש בנסוי בצרן, אז מהיכן לנו הבטחון שהוא גם נימצא חופשי בטבע?
    אולי הוא רק ייציר של ניסוי?
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  19. משה,
    הנבואה ניתנה לשוטים. מאין לך שהיקום הוא מקרה סינגולרי חד פעמי? אולי תפעיל מעט ביקורת עצמית וספקנות לפני שאתה זורק פיקציות לאויר.
    חוץ מזה לא ברור מה אתה מנסה לומר בבליל הדברים שהינך כותב ו שנראים לי כלא קשורים אחד לשני.
    תורת היחסות של איינשטיין קשורה לגאוס ורימן. למה הבאת את הילברט?
    העדיות שהפיתוח הבא של המתימטיקה יבוא מהכיוון של הפיסיקה אלו תצפיות קוסמולוגיות או קוונטיות?

  20. מיכאל

    לדעתי בעיה מרכזית שקיימת היום במדע היא שמצד אחד הוא שואף להגיע לחוקי טבע והכללות אבל מצד שני אי אפשר להתעלם שהיקום כולו הוא מקרה סינגולרי חד פעמי !

    אני מקווה שהמאיץ יעבוד במלוא עוצמתו ויגלה את חלקיק האלוהים ההיגס אבל..

    תורת הקוונטים הביאה שני עקרונות חדשים אל המדע. עיקרון הסופרפוזיציה ועיקרון המדידה. בהתאם לעיקרון הסופרפוזיציה כל חלקיק, לדוגמא האלקטרון, יכול להיות במספר מקומות בו זמנית. בהתאם לעיקרון המדידה מדידת החלקיק יוצרת קריסה של פונקציית הגל לקבלת ערך אחד ספציפי מתוך מגוון של אפשרויות של תוצאות המדידה. בעזרת שני עקרונות הללו פותחו גם אלגורתמים קוונטים כמו למשל אלגוריתים של שור לפירוק של מספרים.

    דויד הילברט הגדיר בהרצאתו בפריס ב 1900 את הבעיה השישית ברשימה המפורסמת של 23 בעיות כפיתוח כלים חדשים לביסוס אכסיומתי של מדע הפיסיקה ( (Mathematical treatment of the axioms of physics. כיום זה נראה מיושן שהילברט בחר התמקד בניסוח הבעיה בגאומטריה במכניקה והסתברות. מספר שנים לאחר הכרזת הבעיה, הפיסיקה השתנתה ללא היכר. תורת היחסות הפרטית שינתה מהיסוד את המכאניקה ונעשה שימוש הולך וגובר דווקא בגאומטריה הלא אוקלידית לביסוס תורת הייחסות הכללית. תורת ההסתברות נוסחה אכן באופן פורמלי על ידי קולמוגורוב תוך התעלמות מתורת הקוונטים.

    אבל כיום יש עדויות שהפיתוח הבא של המתמטיקה צריך לבוא דווקא מהכיוון של הפיסיקה.

  21. משה:
    מה זה לדעתך "קיימים בטבע"?
    אני מקווה שאינך חושב שהמאיץ משנה את חוקי הטבע ולכן כל מה שייוצר בו קיים בטבע במובן זה שיש בטבע חוק האומר ש"כשעושים כך וכך מתקבלים בהסתברות כזו וכזו חלקיקים כאלה וכאלה".

  22. שלום אבי

    קראתי את העידכון לגבי מאיץ החלקיקים בזנבה. קודם כל רציתי לציין בהערת אגב שהמסורת של הכנסים העולמים למתמטיקה ICM החלה גם בשוויץ בציריך בשנת 1897 ( באותה שנה של הקונגרס העולמי הציוני הראשון בבאזל) . אני שמח שהתקלה תוקנה ומתחילים להאיץ שם את החלקיקים. לפני כשנתיים שמעתי אף 2 הרצאות מענינות של פרופ' עילם גרוס ממכון וייצמן שעובד בפרוייקט. אני מתמטיקאי ולא פיסיקאי אבל הבנתי שמטרת הפרוייקט בין השאר היא לגלות חלקיק שמכנים אותו חלקיק האלוהים ( היגס) שהוא חסר כרגע בפאזל של החלקיקים. אני רוצה לשאול שאלה של תם.

    לאור העקרונות של תורת הקוונטים על השפעת עקרונית של המדידה על התוצאות של המדידה,
    האם החלקיקים שיגלו שם הם באמת קיימים בטבע או שהם תוצאה של הניסוי במאיץ ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן