אל תפחדו, תנו למדע לרוץ

שום כוח אינו יכול לעמוד לאורך זמן בפני הסקרנות האנושית, טוען רן אדליסט, הסבור כי גם אם קורות תאונות או טרגדיות בדרך – זו אינה סיבה לפסול הנדסה גנטית והנדסת מזון

הנדסה גנטית, באדיבות ויקיפדיה
הנדסה גנטית, באדיבות ויקיפדיה

איש לא שואל היום ברצינות, האם אנחנו רשאים לשפר את מצב בריאותנו או את איכות מכוניתנו, משום שהתשובה ברורה לכל. אבל כאשר לא מדובר בתרופה יעילה יותר, אלא בשינוי טבעו הפיזי והמנטלי של האדם (ענק שרוצה להיות נמוך יותר, אכזר שרוצה להיות טוב לב, שכחן שרוצה לזכור טוב יותר), התשובה משתנה. או אז נכנסים לתמונה ארגונים דתיים או ממלכתיים, אנשי דת, משפט ומומחי מוסר, שמנסים למנוע, או לפחות להגביל, את השינויים הללו.

מטרת המחקר הגנטי היא, בין היתר, לשפר את מצבו הפיזי והמנטלי של האדם. מטרת ההתארגנויות המתנגדות להנדסה הגנטית, כמו גם לשיבוט, היא להשאיר את האדם במצבו הנוכחי, לא לחרוג מהמסגרות המקובלות והמוכרות. זה טבעו של כל מנגנון: לשמר את המצב הקיים.

רק לאחרונה התבשרנו על פיתוח חדש של ההנדסה הגנטית, שעשוי לסייע לאימהות שאינן מסוגלות להיניק את ילדיהן: עזים בעלות גנים אנושיים, שיפיקו חלב הזהה כמעט לחלוטין לחלב אם. בחלב המהונדס יש שיעור גבוה של לקטופרין – חלבון המצוי בחלב אם – שבזכות תכונותיו האנטיביוטיות הוא מונע התרבות של חיידקים ומחזק את המערכת החיסונית של התינוק. "מטרתנו היא לייצר באמצעות העזים חלב המכיל חלבונים של חלב אנושי, ובדרך הזו גם להפיק תרופות", הסביר ד"ר פיוטר ויציאז (Pyotr Vitsyaz) מהאקדמיה הלאומית למדעים של בלארוס.

חקר ויישום ההנדסה הגנטית מעוגן – פילוסופית ואינהרנטית – בטבע האדם ובתפישה, שמשמעות החיים היא חיפוש מתמיד אחר הסבר לחידת החיים, תוך ידיעה מוחלטת שהחידה הזאת לעולם לא תפוענח, ושהדרך היחידה להתמודד עם החיים ומשמעותם היא להמשיך לחקור אותם. לחקור פירושו להבין ולהתקדם. להתקדם פירושו להתקיים ברמה אנושית – פיזית, רוחנית וסביבתית – גבוהה יותר.

בדרך לאותה התקדמות, שבאה לביטוי בעיקר במחקר המדעי וביישומו, קורות גם טעויות וטרגדיות. זו איננה סיבה לפסול מראש מחקר ופיתוח כאלה או אחרים. לא של הנדסה גנטית, לא של שיבוט ולא של ניצול אנרגיה מימנית או התערבות בפסיכולוגיה של האדם. בעצם, גם אם יש החלטה או מגמה לעצור מחקר כזה או אחר, היא מתפוגגת במשך הזמן. שום כוח אינו יכול לעמוד לאורך זמן בפני הסקרנות האנושית, כפי שהיא מגולמת בעיקר אצל אנשי המדע לדורותיהם.

להבדיל ממצעד האיוולת, שאליו נקלעות מרבית האליטות החברתיות המובילות, בייחוד פוליטיקאים ואנשי דת, המחקר המדעי הצרוף, כולל המאבק הפנימי הקבוע בין פרופ' איינשטיין לד"ר פרנקנשטיין, הוא, בסופו של דבר, מצעד החוכמה האנושית המצטברת. וגם אם פה ושם היא נחפזת מדי, לעולם היא נעה קדימה.

אוברי דה גריי (AUBREY DE GRAY), חוקר באוניברסיטת קיימברידג', מאמין שהביולוגיה המולקולרית עשויה (או עלולה) להביא בסביבות שנת 2100 לתוחלת חיים של אלפי שנים באמצעות תחזוק, תחלופה והנדסה גנטית. גם תחזיות הארכת תוחלת החיים וגם ההתנגדויות שהן מעוררות הן, במחילה, דיבורים מרתקים ושטויות מקסימות, אבל זהו טבעו וטיבו של מחקר מדעי העוסק בעתיד האנושות, ובייחוד מחקר כמו הגנטיקה, שלגביו גבולות הדמיון והאפשרות עדיין לא נקבעו.

את עבודתם של המהנדסים הגנטיים אפשר לתאר באופן פשטני כחיתוך והדבקה של שני סוגי DNA. הפעולה הזו מיועדת לשנות תכונות באמצעות ערבוב ושכפול ה-DNA והרכשת תכונה חדשה, שתעבור בתורשה לתאים שיתחלקו מן הצירוף החדש. מתנגדי ההנדסה הגנטית נוהגים לראות בחלק מהמחקרים העוסקים בשינוי טבעו הפיזי והמנטלי של האדם וביישומו, התערבות בתהליך האבולוציוני בטבע (התנגדות חילונית) או האלוהי (התנגדות דתית).

חיתוך והדבקה

אנשי המדע שבין המתנגדים להתערבות הגנטית מצביעים על הסכנות שבתהליך. אחד הבולטים שבהם הוא ג'ון פאגאן (John Fagan). השתלת גנים מלאכותית, על-פי פאגאן, עשויה לגרום למוטציות ולשינויים בגנים נורמליים, לגרום למחלות גנטיות שטרם הכרנו ולהביא לשינויים פיזיולוגיים מרחיקי לכת. כמו כן, שינוי גנטי בתאי רבייה ישנה את תהליכי האבולוציה וייוולדו בני אדם עם תכונות נעלמות. מבחינה זו, סבור פאגאן, יש סכנה שאנשים חסרי מצפון יעשו בכלי הזה שימוש מפלצתי. לעומתו, פרופ' רוברט לנגר (Robert S. Langer) מבוסטון, העוסק בטכניקה של החלפת גנים פגומים בתקינים, אינו חושש מהורים שיבקשו ממנו להביא לעולם תינוקות עם תכונות מוזמנות מראש. גם אם אלוהים בעצמו החליט שילד כזה או אחר ייוולד עם גן פגום ויהיה חולה, ולכן אין לנו זכות לרפאו, פרופ' לנגר מוכן לשחק את אלוהים ולהחליף את הגן הפגום כדי להצילו.

המסלול המדעי הוא התקדמות בזיגזג לקראת פריצת דרך, שאינה מתאימה תמיד למציאות החברתית הקיימת. הניסיון מלמד שבסופו של דבר הנורמות מתייצבות, חוקים נחקקים ומוקמים גופי אכיפה, המסדירים את הידע ויישומו לטובת האנושות.

חוקרים מאוניברסיטת מרילנד הנדסו יתושים בעלי פוריות נמוכה, כדי שאלה ישמידו יתושים נושאי מחלות לאחר שישוחררו לטבע. התברר כי יתושי הבר חזקים מיתושי המעבדה, והניסיון (הראשון) להנדס גנטית יתושים לצורכי הכחדת טפילים מזיקים נכשל. גם אם ייוולדו כמה "מפלצות", זה המחיר שהחברה והאדם משלמים כדי לנוע קדימה – כיוון התנועה הטבעי, האינסטינקטיבי, של המין האנושי. בהמשך, אותה התקדמות תכתיב לא רק את השינוי הרצוי בגוף וברוח, אלא גם את הקריטריון המוסרי הנלווה אליה. לדרך מתלווים בהכרח כל אותם חששות מוכרים. "נפילת טכנולוגיה זמינה בידי טרוריסטים ו/או אנשים בלתי אחראים, שעלולים לזהם את העולם", כפי שאומר פילוסוף המדע פיליפ קיצ'נר.

מותר והגיוני לחשוש, אבל בסופו של דבר ההכרעה היא תוצאת מאבק כוחני, שמעורבים בו כל המרכיבים הרגילים: אינטרסים אישיים וכיתתיים, חלקם כלכליים, מול יכולתו של הרוב הדמוקרטי לשפוט נכון מה טוב לאנושות כולה.

הנדסה גנטית: סופרמרקט של תכונות

סקר מכון "האריס" הראה, כי יותר מ-40% מהאמריקנים מוכנים להשתמש בהנדסה גנטית כדי לשדרג את ילדיהם, נפשית וגופנית. על-פי מה שפורסם, יש ביקוש עצום ל-DNA של תכולי עיניים וזהובי שיער בגובה 1.80 מטר. כבר היום, לפי ג'ואנה פיטמן, מחברת הספר "הבלונדינים" (2005), צובעת כל אישה שלישית באירופה את שערה לגוון בלונד כלשהו, כשהנתונים מורים כי רק אחד מ-20 בוגרים בארצות-הברית ובאירופה הוא אכן בלונדיני אמיתי.

במסגרת הכניעה לכל מה שמקודש בתרבותנו, נפתח סניף אחד של בנק זרע בין הרווארד ל-MIT, ואחר ליד סטנפורד. במודעה שפורסמה ב"קרימזון הרווארד" הוצעו 50 אלף דולר תמורת ביצית של בוגרת המוסד. בשיקגו התפרסמה מודעה שמציעה 35 אלף דולר תמורת ביצית, בהדגשה שעל התורמת להיות "בריאה מאוד, חכמה מאוד, נאה מאוד, והחשוב ביותר – מאושרת מאוד". השקפות פוליטיות ליברליות וכישורים ספורטיביים יהוו יתרון נוסף.

מדובר, כמובן, בטמטום אמריקני צרכני טיפוסי (שממונף על-ידי שיווק גאוני), מכיוון שליברליות או שמרנות, וכנראה גם נטיות רבות אחרות, הן בעיקר עניין של חינוך וסביבה, ואיש אינו יודע כיצד ייראה המודל האנושי המועדף מחר. אבל אם אכן ההתקדמות המתואמת לכאורה בין המדע למוסר אמורה להביא לעולם אנשים טובים יותר וחברה נאורה יותר, אזי לא מדובר על כך שהמדע "קובע" מהו המודל האנושי המועדף בעתיד, אלא שהוא פועל מתוך תפישה הרואה את טובת המערכת האנושית כולה.

מתנהלת כיום התמודדות סמויה ואכזרית על דמותו של בן האדם שייוצר על-ידי המאגר הגנטי לצורכי שיבוט. דומיננטיות לאורך ההיסטוריה ויתרונות כלכליים מובהקים הובילו לכך, שהמנצח העכשווי הוא טיפוס האדם המערבי הלבן. אין הבדלים של ממש הנובעים מגזע, צבע, דת, צורה או לאום בין בני האדם, אבל כאשר תאגיד בינלאומי כלשהו רוצה למכור בימינו סחורה, הוא בדרך-כלל עושה שימוש במודלים לבנים דומים למדי. הטווח המועדף הוא בין בראד פיט לאנג'לינה ג'ולי (כוכבים אמריקנים הם המפרסמים הגדולים של מוצרים בסין וביפן), והוא נראה מצומצם למדי. ההבדלים הממשיים בין הצבעים והגזעים עתידים להיעלם כאשר השווקים הצהובים והשחורים יתרחבו ויהפכו לקובעי טעם שווי ערך ללבנים, אבל איש אינו יודע באיזה קצב זה יקרה, וכיצד זה ישפיע על יצירת המודל האידיאלי.

הנדסת מזון: בכל תנאי קדימה

בינתיים, מרבית יישומי ההנדסה הגנטית עוסקים במזון, וגם כאן יש לא מעט התנגדויות. כאשר הוכתרו בהצלחה הניסויים בהנדסת מזון – מהחי ומהצומח, התנגדו לכך הארגונים הירוקים, ובראשם גרינפיס. דווקא בארצות-הברית, שבה התערבות במעשי הבריאה היא נושא בעייתי המעורר מחלוקת בפוליטיקה המעשית, קיבלו את השימוש בגידולים מהונדסים בשקט. מן הסתם, בגלל שהגידולים הללו מאפשרים לחקלאים המגדלים תירס וחיטה, להפחית את נזקי המזיקים ולהוזיל את יחידת הזמן והמזון. לא לשווא מוטבע שם האלוהים על הדולר האמריקני.

כאשר מדובר במזון, הוויכוח נע במישור הפונקציונלי. כאשר מדובר בבני אדם, הוויכוח הוא כביכול "מוסרי" ודתי. מרבית המנהיגים הדתיים מתנגדים להתערבות בביצועיו של אלוהים, ויש להם מסייעים רבים מתחומי הפילוסופיה של המוסר, כמו מייקל סנדל (Michael Sandel), פילוסוף מהרווארד, השולל התערבות של הורים בבחירת סוג הילד שייוולד להם מסיבות מוסריות. עניין המוסר חמקמק למדי ונתון לוויכוח, אבל כאשר המדע עוסק בהנדסה גנטית שתשפיע על דמותו העתידית של הגזע האנושי, הוא אינו עושה זאת מסיבות גזעיות או מסחריות, אלא פועל מכורח אותו ציווי כמעט אינסטינקטיבי של המדע, האומר: בכל תנאי קדימה.

לא פעם מהווה הקוד האתי המקובל מכשול בפני התקדמות המחקר המדעי, כאשר זה נאבק על תקציבים ועל הערכה ציבורית. הנימוק הקבוע הוא שהמנטליות האנושית אינה מדביקה את קצב התפתחות המדע. אך האמת היא שהתפתחות המדע היא זו שגוררת אחריה את "התקדמות" המנטליות האנושית. ההכרעה בעניין זה חייבת להיות חד-משמעית: תנו למדע שדה חופשי לרוץ בו. כל היתר הם איזונים ובלמים שיסתדרו תוך כדי תנועה.

עד לאותם פריצת הדרך וניצחון (ודאי) של המדע, מחקריו ותוצאותיו, קובעת כל חברה ומדינה את משך המחקר ומימוש תוצאותיו. המתנגדות הנחרצות ביותר למחקר ויישום השיבוט הן הדתות למיניהן, באמצעות אלוהים כזה או אחר. בישראל של ראשית שנות האלפיים, כאשר היסודות הנחשלים בחברה קבעו פוליטית את מרבית מהלכי המדינה, נחקק ב-6 בינואר 2004 חוק האוסר על שיבוט. המומחים שהעידו בפני הוועדה הפרלמנטרית שעסקה בעניין, טענו כי החוק ימנע פיתוחים רפואיים שיקלו על סבלם של בני האדם, והמדען הראשי של משרד הבריאות קונן על כך ש"יש ניתוק בין המחוקק לאיש המדע". בסופו של דבר החליטה יושבת ראש הוועדה (אגב, לבדה. כל חברי הוועדה נעדרו), כי החוק יאושר ויועבר לקריאה בכנסת. הפחדים והבערות גברו על זרם החיים.

לפחות כאשר מדובר בהנדסה גנטית ובשיבוט, אנחנו עדים כעת לקרב מאסף, מכיוון שאין לשום התארגנות, דתית או לאומית, משפטית או אתית, אפילו היא מגובה בטקסט מדעי אפוקליפטי, יכולת של ממש למנוע את המחקר. כל הוויכוחים והמאבקים עשויים לעכב או למתן את יישום תוצאות המחקר המדעי, אבל בסופו של דבר ינצחו תמיד "כוחות האדם" – דהיינו, יצר החקירה המדעי האינסופי שלו, כולל ניסוי וטעייה. וכשזה מגיע אל החברה כולה, קול המון כקול שדי מחליט אם מדובר בנזק או בתועלת.

רן אדליסט הוא עיתונאי ואיש תקשורת. ב-2009 יצא ספרו "אנשי הקצה – החיים אונליין", שעוסק בשאלות מדע, חברה ופילוסופיה. המאמר התפרסם בגיליון 3 של המגזין "אודיסאה"


שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

17 תגובות

  1. להאמין ברבנים זה לא דת
    לשמוע עצות רבנים יכול לעזור לאנשים אובדי עצות
    באותה מידה לשמוע לעצות מדענים
    יכול להיות שבהרבה דברים עצות הרבנים היו הרבה יותר עשירים לאנשים שונים

  2. ל : מאת ישראל
    כן ידידי, להאמין ברבנים.
    זה המצב בקרב רוב של מאמיני הדת,לפחות לעניות דעתי וכושר אבחנתי,עד כמה שהדבר נשמע מופרך.

  3. לדעתי כותב המאמר הגיע אמנם למסקנות נכונות אך ההסבר והשיקולים שהוא מביא להצדקת מסקנתו…מוטעים ושגויים.
    לדעת הכותב "….בסופו של דבר ינצחו תמיד "כוחות האדם" – דהיינו, יצר החקירה המדעי האינסופי שלו, כולל ניסוי וטעייה…"
    ואילו אני סבור כי האמת פרוזאית יותר. ההצדקה היחידה לשיטה המדעית היא רק התועלת שהיא מביאה לאנושות.
    אם נניח לרגע באופן תאורטי מצב שקיום חוקי התורה היא השיטה הטובה ביותר לאדם וכל פיתוח או תגלית מדעית רק מביאים לנסיגה והרעה במצב האנושות….ספק אם "הסקרנות האנושית ויצר החקירה" היו מספיקים בכדי לקיים את התהליך המדעי, וזאת בלשון המעטה.
    מה שנכון, לפעמים התועלת הצומחת מהתהליך המדעי היא ארוכת טווח בזמן דהיינו,עובר זמן רב למדי בין מועד המחקר המדעי לבין ישום
    התוצאות לרווחת האנושות וזה קצת מעצבן, בעיקר את הפוליטיקאים
    המעוניינים תמיד בתוצאות מיידיות .

  4. אם להיות דתי זה להאמין באלוהים – אז אני דתי
    אם להיות דתי זה להאמין ברבנים – אז אני חילוני

  5. זוהי נקודת מבטו של האתאיסט האידאולוגי אבל מה כבר אפשר לצפות ממי שרואה באתאיזם אידאולוגיה? ככלל, מטרתה של הדת הממוסדת היא "בין היתר, לשפר את מצבו הפיזי והמנטלי של האדם", אלא שהיא עושה זו בכלים משלה ועל יעילותם אפשר להתווכח. גם על הכלים המדעיים, אגב, אפשר להתווכח. 

  6. הדתות לא ישרדו את האבולוציה, אלא שלפני שהן יכחדו עלולות הן לגרום לנזק רב.
    אני לא ממש מעודכן, משהו יכול לאמר לי איך לא מזמן קראתי, על מדענים איראנים ששיבטו כבשה.
    זאת אומרת: איך המדע שם מתקדם ואין רגרסיה של הדת?

    אני לגמרי חושב שהדת המסוכנת היחידההיא, האיסלם, וזה בגלל שתהליך האבולציה עוד לא ממש התחיל אצלם [שוב אני לא ממש מעודכן],
    למעשה הם הכי פרמיטיבים.

    ושוב: משהו יכול לעדכן אותי אם יש איזשהו אור בקצה המנהרה לגביהם, או שהם רק שוקעים,
    אני חושב, שהאבולוציה של הדת האיסלאמית הולכת להאיץ בשנה הקרובה, עם האיום האיראני,
    בין אם יפתר דיפלומטית, או חס וחלילה במיליטריזם.

  7. אני מסכים, תמיד יהיו אנשים (בעיקר דתיים) שינסו למנוע את התפתחות המדע, וכמו תמיד המדע תמיד ינצח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן