הגלקסיה NGC 2976 איבדה את הגז בזרועות שלה לשכנותיה הגדולות יותר ומעט הגז שנותר הצטמצם לעבר מרכזה והעביר לשם את תהליך יצירת הכוכבים
מרבית הגלקסיות בכל רחבי היקום הם מקום להתרחשות – בעיקר סוגים צעקניים וצבעוניים של יצירת כוכבים, ואולם בגלקסיה ספיראלית קטנה סמוכה אלינו, החגיגה של יצירת הכוכבים כמעט חלפה. בתצלום העדכני של טלסקופ החלל האבל הופתעו האסטרונומים לגלות כי תהליך יצירת הכוכבים באיזורים החיצוניים של NGC 2976 מתחיל לדעוך, ומעט יצירת הכוכבים הקיימת שם מוגבלת למאחרים בנשף המפוזרים באיזורים הפנימיים של הגלקסיה.
הסיבה לדעיכה: יצירת כוכבים נובעת מאירוע חגיגי אחר – התגשות גלקסיה אחרת עם NGC 2976. ואולם מאורע זה התרחש לפני זמן רב וכעת תהליך י צירת הכוכבים בגלקסיה מתחיל לדעוך בחלקים החיצוניים של הגלקסיה משום שהגז כבר נקרע מאיזור זה, ושאר הגז התרסק לעבר המרכז. בלא גז, יותר ויותר איזורים בגלקסיה הולכים לישון.
“האסטרונומים סבורים זה מכבר כי מפגשים כאלה בין גלקסיות יכולים לגרום לניתוב הגז לעבר גלעין הגלקסיה, ואולם התצפית הנוכחית של האבל מספקת את המבט הברור ביותר על תופעה זו.” מסביר האסטרונום בנג'מין ויליאמס מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל שהנחה את המחקר של האבל שהוא חלק מסקר הגלקסיות הקרובות של מצלמת ACS (ANGST). “תפסנו את הגלקסיה הזו בתקופה מעניינת. עוד 500 מיליון שנה, והחגיגה תסתיים.”
NGC 2976 לא נראית כמו גלקסיה ספיראלית טיפוסית. יש לה אמנם דיסקה שבה נוצרים כוכבים כך אין לה את התבנית הספיראלית המתבקשת. הגז שלה מרוכז במרכזה, אך אין לה תפיחה של כוכבים. הגלקסיה נמצאת בשוליה של קבוצת הגלקסיות M81, הנמצאת במרחק של 12 מיליון שנות אור מאיתנו בקבוצת העגלה הגדולה.
19 תגובות
אני מצטרף מעט מאוחר לחגיגה(בערך בשלוש שנים או משהו כזה), אבל חזי, אתה לא יכול להיות יותר טועה.
למען הפשטות, אנחנו נתייחס לגלקסיה X כמפה דו מימדית(שכן אין לי היכולת ליצור רנדר תלת מימדי משכנע מספיק).
לגלקסיה X יש 2 זרועות(מבנה שאכן מאוד נפוץ בגלקסיות ספירליות, אבל הוא לא מרכיב את כל הגלקסיות הספירליות. לשביל החלב יש 4 זרועות, אבל זה לא קשור).
זרוע צפונית וזרוע דרומית.
עכשיו, בהנחה וגלקסיה X נעה במישור לכיוון צפון, ומסתובבת סביב עצמה דרך צפון, מערב, דרום, מזרח(וחוזר חלילה, כפי שנצפה בגלל הכיוון של הזרועות), איך חומר אשר נזרק לZ וZ- מגיע לשני כיוונים מנוגדים?
כלומר שקרן חומר Z תגיע לזרוע הצפונית וקרן חומר Z- תגיע לזרוע הדרומית?
לפי ה”תיאוריה” השגויה שלך, ובשימוש רק של הפרמטרים שציינת, גלקסיות לא אמורות מעולם ליצור צורת ספירלה, אלא מין צורה של שביט, כשהחור השחור הסופר מאסיבי נמצא בראש הגלקסיה, והגז מתפזר בצורה אחידה פחות או יותר, ויוצר את ה”שובל” של ה”שביט” בצורה של קבוצות כוכבים.
אבל זה לא מתרחש כך, ולמעשה, כל מה שאנחנו יודעים על קוואזארים(חורים שחורים סופר מאסיביים שמאירים בצורה הרבה יותר חזקה מכל הגלקסיות שבקרבתם ביחד(!), מצביע שהחומר שמצליח להימלט מאופק האירוע(יותר מהארגו ספירה, שזה איזור סביב לאופק האירוע שאור עדיין יכול להימלט ממנו) נע כמעט במהירות האור(מהירויות יחסותיות של בערך 99.9999999% ממהירות האור), נע על הקטבים המגנטיים של החור השחור(שכן, גם לו יש שדה מגנטי, בדיוק כמו לכוכבים, שכן מה הם חורים שחורים אם לא כוכבים?).
ההבדל העיקרי בין השדה המגנטי של חור שחור לבין זה של איזשהו כוכב?
בעיקר בטווח שלו.
גלקסיית אנדרומדה נמצאת במרחק של כ2.5 מיליון שנות אור משביל החלב.
לפי מה שאני זוכר, שני החורים השחורים(החור השחור הסופר מאסיבי שלנו וזה במרכזה של אנדרומדה) כבר מקיימים אינטרקציה בין השדות המגנטיים שלהם.
תחשוב על זה, מרחק שייקח לשתי הגלקסיות כ2 מיליארד שנים לעבור כדי להיפגש, והשדות המגנטיים שלהם כבר נפגשים.
http://content2.bestthinking.com/s/1/topics/505/images/6bb17ffd-3a0e-467e-b60a-26a296225b50_972.jpeg
הנה לך דוגמה של סילון גז כמו זה שאתה מדבר אליו.
רואה את הנקודה הבהירה שהסילון מגיע ממנה?
היא נמצאת במרחק של כמה מאות אלפי שנות אור מהקצה של הסילון בחלק התחתון של התמונה.
לשם השוואה, שביל החלב הוא בגודל של 100 אלף שנות אור מקצה לקצה.
הנה תמונה קצת יותר רחוקה שמראה עד כמה הגלקסיה הזו בהירה למרות היותה במרחק 53 מיליון שנות אור משביל החלב:
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/0/07/Messier_87_Hubble_WikiSky.jpg
סליחה, אומרים ‘פקטור הסקלה’ ולא ‘סקלאת הפקטור’ .
כאשר אתה צופה עם טלסקופ השדה שלך אל השמיים, אתה מסתכל אל תוך שביל החלב, ובמונחים האסטרונומים זה מרחק קטן מאוד, ואתה לא צריך להכניס תיקונים.
אבל כאשר אסטרונומים צופים בחלל העמוק בגלקסיות רחוקות בעזרת טלסקופים רציניים, הם מכניסים גם תיקונים.
אבל מה שכן, כאשר אתה צופה בגרמי שמיים (אפילו הקרובים), אתה כן צריך לקחת בחשבון עידוש כבידתי, שאף הוא תוצר של היחסות.
זכרתי משהו עם היסט דופלר.
http://books.google.com/books?id=gV6kgxrZjL8C&pg=PA303&dq=space+scale+factor+of+the+universe&ei=XzpUS5ynD4aszAT6-oHQCg&hl=iw&cd=1#v=onepage&q=space%20scale%20factor%20of%20the%20universe&f=false
כאן בספר בעמוד 303, רשום שמכניסים את סקלאת הפקטור של היקום כתיקון (יחסותי) במדידה של מרחקים של גלקסיות רחוקות בקוסמולוגיה.
ובלי קשר להתרחבות היקום- צ’נדרסקאר, כאשר הוא גילה את קיומם של החורים השחורים, הוא עשה זאת דרך משוואות היחסות של איינשטין.
יעל, נדמה לי שכתבתי בנימוס.
זה שאני טוען שאת מנסה "למרוח" אינו חוסר נימוס אלא דעתי על התשובה.
גם אחרי התשובה האחרונה לא השתנתה דעתי.
אני לא מתמטיקאי, ולא אמור להבין את "ההוקוס-פוקוס" של הנוסחאות שבקישורים.
את יודעת שגם תיאורית-המיתרים מתוארת מצויין בנוסחאות, אך בינן למציאות עדיין אין קשר…
אני שואל שאלה של הגיון פשוט:
האם מי שצופה בטלסקופ לעבר כוכבים,
אמור לקחת צמוד גם מחשב כדי לחשב לפי תאוריות-אינשטיין את הכוון של הכוכב בשמים, או שעבורו
הכוון שהוא צופה בו הוא כוון מוחלט ?
אם התשובה שהכוון אינו מוחלט, אז יש תוהו-ובוהו בכל מפות השמים.
אני משער שהמצב פשוט ואין תוהו ובוהו.
אגב,
אם לדעתך השאלות שלי קשות מדיי, את לא חייבת לענות.
שוב תודה על התשובות (אני לא מאשים אותך על העירפול המכוון בנושא זה).
קודם כל, אני אשמח אם תדבר בנימוס, ולא תדבר אלי כאילו שאני חייבת לך משהו.
הנה לינק לסקלאת הפקטור של היקום
http://en.wikipedia.org/wiki/Scale_factor_(Universe)
מטריצת התרחבות יחסותית של המרחב
http://en.wikipedia.org/wiki/Metric_expansion_of_space
ומטריצת פרידמן-רוברטסון-וולקר (רשום שם שזה פתרון למשוואות איינשטין שמישמים על התרחבות היקום)
http://en.wikipedia.org/wiki/FLRW_metric
יעל, ראשית כל תודה על התשובה.
מה שאת מנסה לעשות נקרא "מריחה"…
את כותבת "יש תיקונים וקבועים שנובעים מתורתו של אינשטיין…"
זה נשמע כמו "הוקוס פוקוס של להטוטן ולא מדע…
אני מבקש תשובה מדעית, כפי שאת מתימרת להיות…
אי אפשר לעשות תצפיות מדעיות ללא קביעות חד-משמעיות.
איפה (אם בכלל) ניתן לקבל אינפורמציה מהמנה בעניין תצפיות בחלחלח ?
כל הנושא מעורפל בכדי למנוע סתירות בין תאוריות שאת קוראת להן "רעיון מחשבתי"…
מה זה "יש תיקונים וקבועים.." ?
חזי,
היקום הומוגני (עם פלקטואציות קטנות מאוד).
חרוט האור הוא יותר רעיון מחשבתי. על ציר X יש "תנועה במרחב" ועל ציר Y יש "תנועה בזמן". זה לא מיצג את הכיוון בשמיים אליו אתה מסתכל, אלא זה מיצג את האזורים בהם אתה תוכל להמצא בעוד שניה, בעוד שעה ובעוד שנה. מה שאתה רואה בשמיים הוא מוגבל, אתה לא יכול לראות ארוע שקרה בדיוק ברגע של המפץ למשל, ואתה לא יכול לראות משהו שהתרחש מחוץ ל"קונוס" של המפץ, כלומר לפני המפץ.
כאשר אתה מבצע תצפיות בשמיים, אתה יכול להסתכל לכל כיוון שתחפוץ (אבל יש דברים, שכאמור לא תוכל לראות, בגלל המגבלה ששום מידע ביקום לא נוסע מהר יותר מהאור).
יש תיקונים וקבועים שנובעים מתורתו של איינשטיין שמוסיפים לתוצאות שיוצאות בתצפיות . נראה לי משהו שקשור באפקט דופלר וחישובי גילאים של גלקסיות רחוקות, נתקלתי בזה פעם. אם זה ממש חשוב לך, אני יכולה לבדוק.
חזי:
קראתי את כל מה שכתבת כבר מזמן וזה נראה לי שגוי לחלוטין וכבר הסברתי לך מדוע.
באשר לשאלות – אני מניח שאתה מתכוון לשאלות אלו:
https://www.hayadan.org.il/10percent_of_solar_systems_like_our_1001105/#comment-258993
התשובות הן כדלקמן:
שאלה א: נראה לי שבשיחה כלשהי בינך לבין אבי לא הבנתם איש את רעהו.
בכל מקרה קונוס לא שייך לעניין והתצפיות שנערכו הן כמובן לכל הכיוונים.
שאלה ב: לא זו בלבד שהתצפיות מתייחסות לתורת היחסות אלא שהן מושתתות עליה לגמרי שהרי כל חישובי העידוש הם כאלה שנגזרים מתורת היחסות. למעשה זו שאלה כמעט מיותרת כי ברור שכל קוסמולוג שמכבד את עצמו לא יפרסם ממצא שאינו מתיישב עם היחסות מבלי לעשות סביב העניין רעש ענק ש"הנה מצאתי הפרכה לתורת היחסות".
שאלה ג: היקום הנצפה הוא הומוגני בקנה מידה גדול. בקנה מידה קטן כמובן שהצפיפות משתנה וצפיפות החומר בשמש גדולה מזו שבחלל הריק.
אלו באמת שאלות שכל העוסק בצפייה בחלל יודע את התשובה להן ולכן מפתיע אותי ששאלת אותן.
חזי,
אתה יכול לחזור על השאלות?
מיכאל תקרא טוב את התיאור באתר הנ"ל.
אני ממתין לעוד "תגליות" מהבחלל כדי לאשרא את התאוריה.
שים לב,
שאלתי את יעל שכותבת מאמרים באתר הזה, מספר שאלות בסיסיות בנושא תצפיות בחלל.
היא הודתה שאינה יודעת,
והבטיחה שתברר ותענה.
עדיין אן תשובות.
מדובר בעובדות בסיסיות ביותר,
אשר כלך העוסק בתצפיות בחלל חייב חייב חייב לדעת אותם…
חזי:
ברור שלא תנסה לשכנע. הרי אין לך נימוקים!
אגב – עוד לא ענית על אף אחת משאלותי לאורך כל ההיסטוריה הארוכה של ההטפות שלך.
למשל – אמור לי – איך אתה יודע שחור שחור מסתובב. זוכר את השאלות?
"NGC 2976 לא נראית כמו גלקסיה ספיראלית טיפוסית. יש לה אמנם דיסקה שבה נוצרים כוכבים כך אין לה את התבנית הספיראלית המתבקשת. הגז שלה מרוכז במרכזה, אך אין לה תפיחה של כוכבים"…
לא אנסה לשכנע…
חזי:
התצפיות ברורות ביותר:
זה לא שאין שם כוכבים. להיפך – יש ויש. זה שלא נוצרים שם כוכבים חדשים.
אילו יצירת הכוכבים עוד לא הייתה מתחילה – לא היו שם כוכבים.
מיכאל,
אתה צריך רק להסביר נכון את התצפיות:
א- יצירת הכוכבים בקצות הגלקסיה עדיין לא התחיל,
כי היא צעירה מדי.
הוא לא דועך, אלא לא התחיל.
ב- הכוכבים נוצרים תמיד במרכז הגלקסיה,
כפי שנטען בתאוריה הנ"ל.
חזי:
למעשה זו עוד הוכחה לבדיוק ההיפך ממה שאתה טוען.
עוד הוכחה שגלקסית נוצרות ע"י "החור-השחור-הסופרמסיבי" שבמרכזן…
http://www.kaspit.com/assil2.htm
נחכה 500 מיליון שנה ונראה.