כל זוכה יקבל 100 אלף שקלים. סך הכל שווי הפרס הוא 1.2 מיליון שקלים
הוכרזו הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים על שם לנדאו לשנת 2014. הפרס היוקרתי מוענק זו השנה ה- 13 והוא מחולק לתחום האמנויות ולתחום המדעים והמחקר, כאשר בכל תחום ישנו זוכה אחד. השנה נבחרו 12 זוכים – 6 מתחום האמנויות ו- 6 מתחום המדעים והמחקר.
כל זוכה יקבל 100 אלף שקלים. סך הכל שווי הפרס הוא 1.2 מיליון שקלים.
פרס מפעל הפיס לאמנויות על שם לנדאו מוענק לאמנים ויוצרים בעבור פעילות אמנותית מצטיינת ואיכותית מהתקופה האחרונה, בעלת תרומה והשפעה משמעותית לתרבות ולאמנות בישראל.
פרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר על שם לנדאו מוענק לחוקרי מדע שהגיעו להישגים ראויים בתחומם ותרמו תרומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר. הפרס נחשב לאחד הפרסים המשמעותיים והיוקרתיים ביותר שמוענקים בתחום זה בישראל.
הזוכים בפרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר על שם לנדאו, הם (בהמשך ההודעה פירוט של נימוקי השופטים) –
פרופ’ דנה וולף, האוניברסיטה העברית וביה”ח הדסה בתחום הוירולוגיה., פרופ’ אלישע קימרון מאוניברסיטת בן גוריון בתחום חקר הלשון העברית, פרופ’ אמיר שגיא מאוניברסיטת בן גוריון בתחום החקלאות, פרופ’ הווארד ליטווין מהאוניברסיטה העברית בתחום מדעי הזקנה.
פרופ’ דניאל חנוך וגנר ממכון ויצמן בתחום הנדסה כימית והנדסת חומרים. פרופ’ דוד גרשוני בתחום פיסיקה.
מנימוקי השופטים בתחום המדעים והמחקר:
פרופ’ דנה וולף בתחום הוירולוגיה. השופטים: פרופ’ מחמוד חליחל, ד”ר מיכאל מיליאבסקי, פרופ’ מורין פרידמן.
“פרופ’ וולף הינה חוקרת וירולוגית העוסקת הן במחקר הבסיסי והן במחקר הקליני. היא שילבה בהצלחה רבה בין שני התחומים ועבודתה מהווה דוגמא מצוינת למחקר תרגומי שבו התקדמות במדע בסיסי מתורגמת ישירות לשיפור טיפול קליני.עבודתה של פרופ’ וולף מוכרת ומוערכת בקהילה המדעית העולמית .מחקריה העיקריים התמקדו בהיבטים שונים הקשורים להדבקה של בני אדם עם נגיף הציטומגלו הגורם לבעיות קשות עד גרימת מוות אצל אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה ואף גורם למומים מולדים.”
פרופ’ אלישע קימרון בתחום חקר הלשון העברית. השופטים: פרופ’ משה פלורנטין, פרופ’ אילן אלדר, רות אלמגור רמון.
“בעשרות שנות פעילותו המדעית הרים פרופ’ קימרון תרומה גדולה למחקר העברית הקדומה: לשון המקרא הקלסית והמאוחרת, לשון ספר בן-סירא, לשון חז”ל, העברית השומרונית ולשון מגילות מדבר יהודה – “לשון קומראן”. כמו כן עסק בחקר הארמית. את מעמדו הרם בארץ ובעולם קנה פרופ’ קמרון בזכות פעילותו המקורית והענפה בתחום לשון המגילות ולשון הקורפוסים העבריים הקרובים אליה בזמן ומקום.”
פרופ’ אמיר שגיא בתחום החקלאות. השופטים: פרופ’ נחמן פסטר, ד”ר מישל זכאי, פרופ’ אביחי דנון.
“תחום המחקר של פרופ’ שגיא הינו התפתחות של מעשירי-רגליים בעלי חשיבות חקלאית, ובשנים האחרונות ועד היום, התמקד בתהליכי התמיינות זוויגית ובקרת הרבייה. קבוצת המחקר של פרופ’ שגיא הייתה הראשונה שגילתה הורמון אנדרוגני דמוי-אינסולין במעשירי-רגליים. פרופ’ שגיא הוביל מחקר יצירתי, רב-תחומי ואיכותי, אשר הוביל לפריצת דרך ותרם תרומה משמעותית למדע. הישגים אלה מוערכים היטב ברמה הלאומית והבינלאומית, וזיכו את פרופ’ שגיא בפרסים ותפקידים מכובדים בוועדות מדעיות בתחום.
פרופ’ הווארד ליטווין בתחום מדעי הזקנה. השופטים: פרופ’ ג’קי, לומרנץ, פרופ’ אסתר יקוביץ, פרופ’ לאה קסן.
“פרופ’ ליטווין הינו היוזם והמוביל של מחקר SHARE , שהינו מחקר אורך רב היקפי ורב תחומי, הנחשב למחקר החשוב ביותר שנערך בקנה מידה בינלאומי בתחום זה. השתתפותה של מדינה ישראל, בזכות פרופ’ ליטווין, במחקר זה, המזין מדענים ומדעים בתחומים רבים ומגוונים, לרבות מדעי הבריאות השונים, הכלכלה, הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית, הממשל, מדעי המדינה ועוד, הינה זכות ותרומה מרכזית למחקר ולמדע במדינה. כך גם מחקריו של פרופ’ ליטווין בתחום הרשתות החברתיות, המתייחסים לרב המימדיות של הנושא ולהשלכותיו על היבטים שונים של חיי האדם הזקן: חברתיים, תרבותיים, פסיכולוגיים, פיזיים, כלכליים, רפואיים, בריאותיים. מחקרים אלה עוסקים במערכות תמיכה חברתיות וביחסי הגומלים ביניהם, ומהווים נדבך חשוב בחקר הזקנה.”
פרופ’ דניאל חנוך וגנר בתחום הנדסה כימית והנדסת חומרים. השופטים: פרופ’ רחל ירושלמי-רוזן, פרופ’ בוריס ריבצ’נסקי, פרופ’ דבורה ברנע.\
“פרופסור דניאל וגנר הוא חלוץ ופורץ דרך בשטח של חקר תכונות ומבנה של חומרים מרוכבים, הן סינטיים והן ביולוגיים. תרומותיו הרבות והמהותיות מקיפות מספר תחומים כגון: מכניקה של מבנים ננומטריים וחומרים פונקצליים, אדהזיה, והיחסים בין מבנה ברמה הננומטרית ותכונות מכניות בחומרים מרוכבים. עבודתו מבוססת על שימוש בשיטות ניסיוניות מתקדמות לחקר תופעות מכניות בסקלה הננומטרית (ננו מכניקה) ושימוש במודלים תאורטיים לשם פיתוח הבנה של התצפיות.”
פרופ’ דוד גרשוני בתחום פיסיקה. השופטים: פרופ’ דן שחר, פרופ’ שמואל פישמן, פרופ’ אורה וולמן. (ראו כתבה נפרדת)
“פרופ’ דוד גרשוני פיתח שיטה לפליטת זוגות פוטונים שזורים עם מבנים של מוליכים למחצה בטמפ’ נמוכות. שיטה זו שונה מהותית מקודמותיה. יתרונה הוא האפשרות לשכפל התקנים אלה ולכן לייצר פוטונים שזורים לפי דרישה. לשיטה זו חשיבות רבה במחקר הניסיוני בתחום של אינפורמציה קוואנטית. פרופ’ גרשוני זוקף לזכותו מספר הישגים מדעיים בולטים בחקר מוליכים למחצה במימדים נמוכים .”
הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות על שם לנדאו, הם :
- שלמה וישנסקי בתחום התיאטרון (שחקן).
- מוטי לרנר בתחום קולנוע וטלוויזיה (תסריטאי).
- נבט יצחק בתחום אמנות חזותית (וידאו ארט).
- אירה ברטמן בתחום מוסיקה קלאסית (מבצע ווקאלי יחיד).
- איתמר ארז בתחום מוסיקה ג’אז.
- יצחק לאור בתחום שירה.
