סיקור מקיף

מחיר הפרחים

אגם נאיושה הפך למרכז גידול הפרחים של קניה, אך לדבר יש השלכות חברתיות וסביבתיות רבות

אגם נאיושה, קניה
אגם נאיושה, קניה

אגם נאייושה הוא אחד מאגמי השקע האפריקני בקניה. המים בחלק מאגמי השקע בסיסיים (קאוסטים) , לא כך אגם נאיוושה בו מים מתוקים ולכן מחזיקים מי האגם שפע מיני דגים ,חרקים, סוסי-יאור, עופות מים ודורסים. סביבת האגם עשירה בצמחיה וככזו מושכת מגוון רחב של בעלי חיים.

ליד האגם עיירה רדומה ומאובקת שמספקת שרותים לדייגים , לרועים ולתיירים חולפים , העיר מקבלת חשמל המופק מקיטור שפורץ מהאדמה, לחופי האגם הקימו ביתם כמה ממפורסמי קניה והעולם, תיירים שרגילים לראות את הטבע דרך חלונות מכוניתם, יכולים לשוט באגם ולטייל רגלית בחצי אי ששמו "חצי-סהר" , "עייפים ומרוצים" מבלים התיירים את הערב והלילה בלודג' שנושא את סימני הסנוביות של הקולוניאליזם הבריטית בשלד מרקיב מזמן.

במילים אחרות , אגם נאיוושה הוא אחת משכיות החמדה של קניה . מדריכים מנוסים שהגיעו לאגם ידעו לרכוש דגים כדי להציג למטילים את מעללי העיטם הקולני , זאת בעת שייט באגם, כך לפחות היה עד שנות השמונים (המאה העשרים) . לאחרונה – כדי לשוט צריך קודם לצעוד מאות מטרים עד הסירות – פני האגם ירדו , דגים להצגה קשה להשיג – פשוט אין.,

באמצע שנות השבעים החלו להגיע לאגם מגדלי הפרחים ! בעזרת עזרי השקיה וחיפוי מישראל ובעזרת ידע ומימון מהולנד הוקמו ליד האגם עשרות חוות לגידול פרחים, פרחים שרובם ככולם מיוצאים לשווקי אירופה, דרא"פ , ארה"ב ויפן. כחמישים חוות ייצאו ב 2005 יותר מ 80.000 טון פרחים בתמורה ל 350 מיליון דולרים.

(בהמשך התיחסות לעלות הסביבתית של "הרווח"). כדי לעבד ולגדל את הפרחים נישכרו 70.000 עובדים (לא מיומנים) חציים נשים , ביחד ים השירותים הנלווים , תעשיית הפרחים בקניה תומכת בכמיליון איש. וכך – באחת גדלה האוכלוסיה האנושית לחופי האגם עשרות מונים !

רובם של העובדים / עובדות , (ומשפחותיהם) גרים במחנות "ארעיים" בהם ה"מגורים" בנויים מפח גלי וקרטון, מים זורמים , חשמל, שרותים וכד' … כמובן שאין.

נכון , חוות הפרחים מספקות עבודה בארץ מוכת אבטלה , עובד משתכר כ-60$ לחודש כאשר העבודה היא על בסיס יומי עונתי . להשלמת הפרנסה מחזיקה משפחה מס' תרנגולות, או עז, ומגדלת כמה קני תירס ושיחי תפ"א . לגיוון (התפריט) שולים דגים מהאגם, כך שבעצם מצבם של "קוטפי הפרחים" יחסית לרוב האוכלוסיה … שפיר.

אז על מה נלין ? נלין על מה שעשו חוות הפרחים לאגם , וכן על מה שקורה לעובדי החוות. ארגונים בין-לאומיים הם בין המתנגדים החריפים לגידול הפרחים, כאשר טענתם העיקרית היא כי: "בארץ מוכת בצורת בה לרבים מהתושבים אין אפשרות להשיג מזון, נכון יותר לגדל מזון עבור מקומיים מאשר לבזבז כמויות מים ענקיות כדי לשלח לחו"ל חבילות "אנרגיה ומים" , שכן בסופו של יום פרח הוא תוצר של הרבה מים ואנרגיה, למרות התמורה הכספית הגבוהה יחסית נכון יהיה להשקיע את המשאבים בגידול מזון".

על פי "זקני הדור" מאז פיתוח חוות הפרחים נמנעת הגישה לאגם מתושבי הסביבה , תושבים שחיו מדיג או רועים שהשקו עדריהם באגם. אלה חייבים לעבור משוכות וגדרות כדי להגיע למים וזאת כמובן יוצר מתח תמידי מול החוואים. דייגים טוענים כי מעט הדגים הנידוגים "איבדו את טעמם" בגלל השפכים שמגיעים לאגם מהחוות. הדגים הנידוגים היו מיני אמנונים שכמעט ונעלמו. לדיברי אותם "זיקני הדור" – "חוואי הפרחים הורגים את האגם"!

על פי רשויות הטבע: דגים שנבדקו החילו ריכוז גבוה של רעלים. אוכלוסיית העופות באגם בנסיגה, בסביבות האגם (ובחצי האי) נפגעות אוכלוסיות היונקים הגדולים: מספרים של: ג'ירפות, זברות, צבאים, גנו ואחרים נופלים בהדרגה.

במקום אחר כבר הזכרתי כי בגלל כריתת יערות מתדלדלים מקורות המים המזינים נחלים ונהרות וכמובן שהתוצאה הישירה היא נסיגה/ירידת רמות המים באגמים. אחד האגמים שניפגעו כך ישירות הוא אגם נאיוושה. על כך מוסיפות חוות הפרחים. שאיבת מים מאסיבית להשקיית הפרחים מורידה את מפלס המים באגם, חלק ממי ההשקיה שמחלחלים / חוזרים לאגם סוחפים אתם דשנים וחמרי הדברה, כך שבאגם יש פחות מים ויותר חמרי דישון והדברה. זה כמובן אינו מצב בריא. התוצאה? דייגים מאבדים פרנסתם .. כי אין דגים, כדי "לתקן" את המצב הכניסו החוואים קרפיונים לאגם. הקרפיון הוא דג זר/פולש וככזה פגע באוכלוסיה המקומית , נוסף על כך המקומיים מאמינים כי הקרפיון מרכז בגופו יותר מזהמים / חמרי הדברה ולכן נמנעים מלאכלו, הפגיעה מחמרי הדברה מוכרת לעובדי החוות שכן הם עסוקים בריסוס וגיפור ללא אמצעי מגן ולכן חלק גדול מהם סובלים ממחלות נשימה ומחוליים רבים שבאמצעי המקום אינם מזוהים , אבל מקורם ברור.

אז מה היה לנו ?

אגם אחד יפה וסביבתו המיוחדת שגוססים בגלל חוות פרחים, עובדים בחוות פרחים שמנוצלים ומורעלים.

לא מכבר היה בנאירובי כנס שעסק בהתחממות העולמית, ניתן להוסיף לגורמי ההתחממות את פליטות המזהמים כתוצאה מהטסת חבילות הפרחים ברחבי העולם ….

ידעו רוכשי הפרחים ברחבי העולם – ידעו רוכשי "חבילות מים ואנרגיה" שמקורם בקניה כי מחיר הפרחים הוא סבל אנושי ומוות לאגם וסביבתו.

ד“ר אסף רוזנטל
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה
0505640309 / 077-6172298 לפרטים טל‘
דוא‘ל [email protected]

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. הקריאה שלי להשמיד את המין האנושי כמובן הייתה סרקסטית והיא מעשית כמו ההתבכינות של הכתבות האלה שלא ממש מציעות אלטרנטיבה מעשית למצב הקיים.
    עד כמה שאני יודע כל טענה שכוללת בתוכה את המשפט "רק אצל המין האנושי" מתבדה אחרי מחקר רציני – לכל תכונה אנושית ניתן למצא שורשים (precursors) בעולם החי.
    נכון תמיד יהיה הוויכוח האם החיה מודעת למה שהיא עושה כשהיא מציגה התנהגות "אנושית", אבל זה עניין סמנטי של הגדרת "מודעות".
    (כמו שיש מגבלות חישוביות למחשבים יכול להיות שהגדרת "מודעות" היא המגבלה החישובית של המח)

  2. א- נכון, הפגיעה תהיה תמיד אבל ניתן למתנה ולמזערה,
    ב- נכון, לגדל מוצר יקר טוב יותר … אלא שבמקרה הכתוב הרווחים "מושקעים" בבנקים שוויצרים .
    ג — לא נכון, את בעיות הזהום ניתן לפתור ללא "סילוק כל האנשים"
    ד- קריאתך ל"השמדה " טיפוסית לנטיה להתאבדות שקיימת רק אצל המין האנושי ,
    אולי בגלל הצפיפות הגוברת, כל אקולוג יסכים כי חלק גדול מעוולות המין האנושי ניתן למנוע
    ע'י מניעת גידול אוכלוסיה בלתי נישלט, בין זאת לבין "השמדה" יש … הבדל קטן,
    ושוב, עדיף "בבל'ת והתבכינות " שאולי יעזרו ולו במעט …. על קריאה להשמדה.

  3. דיי נמאס מהבבל"ת הזה… לא משנה מה נעשה, יהיה איזה שוחר טבע שיבכה שפגענו בטבע.
    אם במקום חוות פרחים היו מגדלים שם מזון אז הוא היה בוכה על בדיוק אותה פגיעה סביבתית.
    כלומר אם נצטרך לבחור בין פגיעה סביבתית שנותן יבול זול(מזון) לעומת אותה פגיעה סביבתית שנותנת יבול יקר (פרחים) אני חושב שעדיף היבול היקר כי בהכנסות ממנו נוכל לקנות את היבול הזול.
    כמובן זה לא פותר את בעיית הזיהום – הבעיה כנראה תיפתר אם פשוט נסלק משם את כל האנשים כי בכייני איכות הסביבה יטענו שאפילו אנשים "שחיים עם הטבע" מיצרים פסולת כל עוד הם אוכלים (פגיעה בחי/צומח + שפכים) או שותים (ע"ח המים של בע"ח והצומח) או אפילו נושמים (פחמן דו חמצני הוא גז חממה).
    בקיצור בשם כל בכייני איכות הסביבה שנטפלים לטפל במקום למרעילי הסביבה המסחריים (תעשיות נפט למינהן), אני קורא להשמיד את המין האנושי לאלתר להצטרפות http://homokaasu.org/killeveryone/default.gas

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן