הצחוק בריא ללב

מחקר חדש גילה כי צחוק מרובה עוזר במניעת מחלות לב חוקרים: אנשים שצוחקים יותר, בריאים יותר

. אנשים שצוחקים יותר, נוטים לסבול פחות ממחלות לב. כך מגלה מחקר חדש שפירסם אתמול המכון לקרדיולוגיה מונעת באוניברסיטת מרילנד שבבולטימור. “הקלישאה העתיקה לפיה הצחוק יפה לבריאות מתבררת כנכונה כשמדובר בהגנה על הלב”, אמר מנהל המכון ד”ר מייקל מילר במסיבת עיתונאים, והוסיף שזהו המחקר הראשון שמוכיח שקיים קשר בין צחוק ומחלת לב.

מילר ועמיתיו אמרו בפגישה של איגוד הלב האמריקאי כי לדעתם
הצחוק משחרר כימיקלים שמרפים את כלי הדם. “הכוונה היא לא רק
לצחוק 'חה חה חה'”, אמר מילר, “אלא לצחוק חזק ובריא”.

החוקרים ראיינו 150 חולים שסבלו מהתקפי לב בעבר או שנאלצו
לעבור פתיחת עורקים חסומים. הם השוו את התשובות שקיבלו לאלה של
150 בני אדם בני אותו גיל שאינם סובלים ממחלות לב.

השאלונים ניסו לבדוק את התגובה למצבים יומיומיים משעשעים –
למשל, כאשר מגיעים למסיבה ומגלים שמישהו אחר לובש בגד זהה
לשלך. או, כפי ששאל מילר: “אם חבר טוב שלך, שלא ראית זמן רב
היה מעיר אותך באמצע הלילה, איך היית מגיב?”. לדבריו, “גילינו
שהסבירות שאנשים שסבלו ממחלת לב יצחקו במצבים חברתיים כאלה
יורדת בכ-%.”40-%45

כעת מקווה מילר שבעתיד ישתמשו בצחוק כאמצעי טיפולי. “אנחנו
עדיין לא יודעים אם להכריח את עצמך לצחוק כשאתה כועס זו שיטה
מועילה, אבל ייתכן כי יש דרכים יעילות ומעשיות שבאמצעותן יוכלו
אנשים להפחית את חוסר הנוחות או העוינות שהם חשים, לשפר את
התגובה שלהם להומור, ולהגדיל את כמות הצחוק בחייהם”, אמר.

לדבריו, “אין כל סיבה שלא נוכל לאמן את שרירי הצחוק שלנו, כפי
שאנו עושים בתרגילי התעמלות אחרים. שנית, ייתכן שנוכל לגלות
דרכים לקחת את עצמנו פחות ברצינות”.

כעת עסוקים חוקרי המכון בחיפוש אחר הסיבה לתופעה. אחת ההשערות
היא שפעולת הצחוק משחררת כימיקלים שמשפיעים על כלי הדם, אולי
כמו במקרה של “גז הצחוק” של רופאי השיניים – כימיקל שקשור
לתחמוצת החנקן, הידוע בכך שהוא מרחיב את כלי הדם. כעת יש
רופאים השוקלים להשתמש בכימיקל הזה בתרופות הניתנות לחולי לב.
“נכון שזה יהיה אירוני אם יסתבר שגז הצחוק מגן על הלב?”, שאל
מילר.

מילר ציין עוד כי מחקרים רבים מראים שזעם ועוינות גורמים לתאים
המרפדים את כלי הדם לשחרר כימיקלים שמביאים לכיווצם. מחקר כזה
שפורסם אתמול בכתב העת של “הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה”, נוטה
לאשר את הממצא הזה. ד”ר פיטר אנגרר מאוניברסיטת מינכן שבגרמניה
גילה כי אנשים בודדים וכעוסים נוטים לפתח מחלות לב. “הוכחנו כי
תמיכה חברתית נמוכה, ובמידה מועטה יותר, זעם מוחצן… הם
מרכיבים הקשורים להתפתחות מהירה (של מחלות לב) בתוך שנתיים של
מעקב”, מסר אנגרר.

החוקרים בדקו את עורקיהם של 150 חולי לב, ושאלו אותם שאלות
שמטרתן למדוד רמת תמיכה חברתית, וכן ביטויי כעס ועוינות.
שנתיים לאחר מכן, נבדקו החולים שוב כדי לראות אם מצב עורקיהם
החסומים החמיר. לדברי צוות החוקרים של אנגרר, קיימת סבירות
גבוהה שתחול החמרה במצב העורקים של חולים שביטויי הזעם שלהם
היו גבוהים, והתמיכה החברתית לה זכו היתה נמוכה. לא נרשמה כל
השפעה על רמת העוינות.
{הופיע בעיתון הארץ, 16/11/2000{

אתר הידען היה עד שנת 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ