פרופ' רוג'ר קורנברג: הפסקת ההשקעה במחקר בסיסי – איום אסטרטגי על קיום מדינת ישראל

קורנברג, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2006, אמר את הדברים הללו במהלך הרצאה בבר אילן לרגל קבלת תואר דוקטור לשם כבוד

הפסקת ההשקעה במחקר בסיסי מהווה איום אסטרטגי על קיום מדינת ישראל. כך מתריע פרופ' רוג'ר קורנברג, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2006, שהשבוע (יום שלישי, 12 במאי) הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת בר אילן, במסגרת אירועי חבר הנאמנים של האוניברסיטה.

פרופ' קורנברג תיאר את המצב העגום של המחקר המדעי במדינת ישראל שהגיע לידי משבר ואשר בשל העדר תקצוב שיאפשר חזרת חוקרים ישראלים מצטיינים לאקדמיה הישראלית.

“בזכות הקשר שלי עם האוניברסיטה העברית ודרכה עם כל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל אני מכיר בעובדה שבישראל יש כישרונות רבים בתחום. המון סטודנטים טובים לומדים במעבדות. הגורם המגביל הוא תמיכה לא מספיקה בעיקר מהממשלה למחקר בסיסי.”

“בחמש השנים האחרונות הפקולטות העוסקות במדע בסיסי כדוגמת אלה שבאוניברסיטה העברית, אך הדבר נכון לכל שאר האוניברסיטאות, הצטמקו ב-30% בעוד הפקולטות המקבילות בארה”ב הוכפלו. הדבר יגרום לכך שלאנשים צעירים ומוכשרים הלומדים בבר אילן, בירושלים, ובשאר האוניברסיטאות, לא יהיה לאן לחזור לאחר סיום הפוסט-דוקטורט בהעדר משרות אקדמיות. אנשים מוכשרים אלה, שיכולים היו לגלות את התגליות שיהוו את הבסיס לדור הבא של המחקר והפיתוח בארץ, הם וילדיהם אבודים למדינת ישראל. ”

“ההרעבה הפיננסית של המדע הבסיסי באוניברסיטות בישראל הגיע לממדים של משבר. בימיה הראשונים של המדינה, כשעמד על ישראל איום קיומי ולא היה כסף לאוכל, הקימו ראשי המדינה אוניברסיטאות טובות יצרו מעבדות ברמה בינלאומית והעניקו מקום לחוקרים טובים לעבוד בו. היום כשהמדינה חזקה מבחינה פיננסית, דווקא אירוני שעכשיו אין מספיק כסף לתמוך במדע הבסיסי והוא נמצא בירידה.”

“זו בעיה שממשלות בכל העולם תמיד נכשלות בהבנתה. לוח הזמנים של ההתפתחות בין המדע הבסיסי לבין היישום שלו הוא ארוך מאוד. אנו נהנים היום מפירות ההשקעות שבן גוריון השקיע בשנות החמישים. העדר ההשקעות היום יגרמו למחסור בבסיס לצמיחה כלכלית בעוד 25 שנה והדבר יהווה לא פחות מאשר איום על קיומה של מדינת ישראל.” מתריע פרופ' קורנברג.

פרופ' קורנברג הרצה בפני תלמידים וחברי סגל בפקולטה למדעי החיים וסיפר להם על התגליות בתחום תיעתוק מקטעי DNA (גנים) ל-RNA שבמסגרתו באים חלבונים אלה לידי ביטוי. הוא ביצע את מחקריו על תאי שמרים, לכאורה בעלי חיים פשוטים ורחוקים מאוד בסולם ההתפתחות מהאדם, אך למעשה מדובר בתהליך כה בסיסי עד שהוא מבוצע באופן דומה בכל היצורים החיים, כולל האדם וכן גם בצמחים.

פרופ' קורנברג חוקר את התחום הבסיסי הזה מעל 30 שנה באוניברסיטת סטנפורד. אחת מתלמידות המחקר שלו היתה פרופ' יהלי לורך, והם נישאו, ומאז הם עובדים מספר חודשים בשנה באוניברסיטה העברית בירושלים. אגב גם בנו של פרופ' קורנברג, גיא, ממשיך במסורת וחוקר באותה מעבדה, ואחת מתרומותיו אף זכתה לציטוט בהרצאתו של אביו.

“גילינו שיש דמיון רב בין התהליך בתאי השמרים לבין תאים של יצורים מורכבים יותר – עד לאדם. המסקנה היא שתהליך התיעתוק הוא דומה בכל היצורים החיים, וכן גילינו מספר מרכיבים בתהליך שלא היו מוכרים קודם לכן”, הסביר פרופ' קורנברג את התהליך שגילה ואשר זיכה אותו בפרס נובל לכימיה. במחקריו הוא יצר תמונה מובנת יורת של תהליך התעתוק, וכיום אנו יודעים טוב יותר כיצד הגנים מבוטאים, והופכים כל יצור חי למה שהוא.
ידיעת התהליך תאפשר למשל יכולת למנוע אותו בחיידקים ובוירוסים ותאפשר פיתוח אנטיביוטיקות שישתמשו באסטרטגיה חדשה לחלוטין. כמו כן ניתן יהיה להשתמש במנגנון כדי להשפיע על כיוון התפתחותם של תאי גזע.