שוב נשבר השיא של כוכב הלכת הקטן ביותר מחוץ למערכת השמש והפעם מתקרבים לקנה המידה של כדור הארץ
טלסקופ החלל קפלר של נאס”א אישר את גילויו של כוכב הלכת הסלעי הראשון המכונה Kepler-10b הגדול מכדור הארץ ב-40%. הגילוי של כוכב לכת זה מבוסס על איסוף נתונים במשך למעלה מ-8 חודשים ממאי 2009 ועד תחילת ינואר 2010.
“כל היכולות של קפלר מוזגו כדי לספק את הגילוי הראשון של כוכב לכת סלעי המקיף כוכב אחר ולא את השמש שלנו” אומרת נטלי בטה, סגנית מנהל הצוות המדעי של קפלר במרכז החלל איימס של נאס”א בקליפורניה, והחוקרת הראשית במאמר על הגילוי שהתפרסם באסטרופיזיקל ג’ורנל. “צוות קפלר הבטיח בשנת 2010 כי יוכל למצוא חותם של כוכבי לכת סלעיים בנתונים שלהם וההחלטה מקויימת”.
הפוטומטר המדויק במיוחד של קפלר מודד את ההפחת הזעירה בבהירות הכוכב הנובעת ממעבר כוכב הלכת לפניו. גודל כוכב הלכת נגזר מהירידות המחזוריות בבהירות. המרחק בין כוכב הלכת לכוכב מחושד בידי מדידת הזמן בין המחזורים.
קפלר היא המשימה הראשונה של נאס”א המסוגלת למצוא כוכבי לכת בגודל של כדור הארץ בתוך או ליד איזור החיים, האיזור שבו המים יכולים להישאר במצב נוזלי על אטמוספירת כוכב הלכת. ואולם מכיוון שהוא מקיף את השמש שלו ב-0.84 ימים, קפלר b10 קרוב פי 10 לשמש מאשר כוכב חמה לשמש שלנו ולפיכך הוא אינו נמצא באיזור החיים.
קפלר 10 היה כוכב הלכת הראשון שעשוי להכיל כוכב לכת קטן הלוקה אותו, דבר המציב אותו בראש הרשימה לבדיקה בטלסקופים קרקעיים – ובמיוחד טלסקופ 10 המטרים במצפה קק בהוואי. המדענים שציפו לאישור קפלר b10 ככוכב לכת לא איכזבו, קק הצליח למדוד את השינויים בספקטרום של הכוכב, המכונים הסטת דופלר, ואשר נגרם בשל המעבר של כוכב הלכת.
“גילוי כוכב לכת סלעי הוא אבן דך משמעותית בחיפוש אחר כוכבי לכת דומים לשלנו” אמר דאגלס הדג’ינגס, מדען במטה נאס”א בוושינגטון. “אפ כי כוכב לכת זה אינו נמצא באיזור החיים, הממצא המרגש מראה לנו את סוג התגליות שאפשר לבצע באמצעות משימה זו ואת ההבטחה שיהיו עוד רבים.”
13 תגובות
מקס:
בכלל לא קראתי את מה שיואל כתב.
ברגע שראיתי שהמשפט הראשון שלו מסתיים ב”לפי היהדות” הבנתי שאין מה להתייחס לדבריו.
אבי, לעומת זאת, שווה כל התייחסות וכשראיתי שהוא מבלבל בין מיקום הגלקסיות שבקצה היקום הנראה ברגע שאורן התחיל בדרכו אלינו לבין מיקומן ברגע זה החלטתי לתת קישור שיבהיר את הדברים לאשורם (לפחות – עד כמה שהבנתנו כיום מגיעה).
מיכאל, קוטר(רדיוס כפול 2) של 29 מיליון קילופארסקים, שהם 29 מיליארד פארסקים, שהם 93 מיליארד שנות אור, הוא עדיין פחות מחצי ממה שיואל ציין.
הוא געון גדול הוא מוצה ארבה כוכבי לכת
אבי:
http://en.wikipedia.org/wiki/Size_of_the_observable_universe#Size
יואל תודה שעזרת לנו לגמול הרבה חרדים מההתמכרות לדת. אם יימצא ולו חיידק על כוכב לכת אחר, היהדות קורסת לפי טענתך.
אבי
נ.ב. לא 2 עם 11 אפסים אלא רק 13.7 מיליארד שנות אור מעוקבות. זה אלפית ממה שכתבת.
אין חיים מחוץ לכדור הארץ לפי היהדות. היקום הוא מוגבל יש לו גבול היקום הוא לא אינסופי רק אלוהים הוא אינסוף. מדענים טוענים שגודל היקום הוא 200,000,000,000 מיליארד שנות אור זהו גודל היקום. רבנים וגדולי ישראל אומרים במפורש שאין עולמות גיאוגרפיים עולם כמו כדור הארץ שיש בו חיים בני אדם חיות וצמחים.
http://arxiv.org/PS_cache/astro-ph/pdf/0607/0607493v1.pdf
http://exoplanets.org/
עוד לא הבנתי האם חיפשו כבר פלנטות בכוכבים ב”שכונה” שלנו נגיד בטווח של 30 שנות אור ומטה. ואם כן אז מה מצאו אם בכלל? האם למערכת סנטאורי אין שום פלנטות?
לפיכך, אין כל מניעה לאתר בציוד של היום כוכב דמויי זה, המרוחק כמרחק כדה”א מהשמש – כל שצריך הוא מזל (לתפוס אותו בזמן הנכון ובזווית הנכונה)
ח הראשון,
בשיטה המתוארת בכתבה למציאת פלנטות (על בסיס הפחתה באורו של הכוכב הקרוב אליהן) לא קל יותר למצוא פלנטה קרובה לשמש (כיוון שההפחתה במידת ההארה של הכוכב אינה תלויה במרחק הפלנטה ממנו) – מה שנכון הוא שככל שהכוכב קרוב יותר מחזורו קצר יותר ולכן “סביר” יותר למצוא זאת (כמו כן, צריך שזווית ההטיית מישור הסיבוב ביחס אלינו תהיה פחות מדוייקת).
אני לא יודע אם זה פי 400, אך אני יודע שלפני שנים בודדות לא נתגלה אפילו לא כוכב לכת יחיד. אז כמה שהמכשור צריך להשתפר אנחנו יכולים להמר שזה לא יקח יותר מ10 שנים, ולדעתי הרבה פחות.
תיקון קטן – היחס הישר וההפוך לאו דווקא לינארים, כך שבעצם צריך לשפר ב400 בחזקת משהו, כאשר אין לי שמץ מה המשהו.
ככל שכוכב לכת קרוב יותר לכוכב שלו (R), יש לנו מכשור למצוא אותו.
ככל שכוכב לכת מסיבי יותר (M), יש לנו מכשור למצוא אותו.
ככל שכוכב לכת קרוב יותר אלינו (D), יש לנו מכשור למצוא אותו.
לכן, איפהשהוא ביחס ישר לR והפוך ל D ו M, היא היכולת שלנו למצוא כוכבים דמויי כדוה”א.
בעצם הטענה “מצאנו כוכב לכת בגודל כדוה”א”, הגענו ל M הנכון, אבל אנחנו רחוקים בכפולה של בערך 400 עבור רדיוס הקפה (R) של כזה כוכב לכת, ולא נאמר בכלל בכתבה מה מרחקו מאיתנו (D).
ככה שבשביל לראות כוכבי לכת ארציים במרחק עד D שנות אור מכדוה”א (כמו הכוכב לכת בכתבה), המכשור צריך להשתפר פי 400.
ישר ואמץ.